אלימות פוליטית

תקציר העבודה:

מבוא

הגדרת טרור ואלימות
הגדרות טרור על פי גישות שונות היא:
1.הפחדת המתנגד והשמדתו (מילון אבן שושן).
2.הטרור הוא התקפה שיטתית (שיטתיות היא מאפיין חשוב שאינו נמצא בקבוצות פשע) ומכוונת על חפים משפע. כלומר הדגשתו העיקרית היא הטלת פחד לשם השגת מטרות מדיניות. (בנימין נתניהו).
3.הטרור הוא טכניקה קודם כל לצרכי מאבק פוליטי שההרג והקטל הם חלק בלתי נפרד מטכניקה טקטית שנועדה להשפיע על בני האדם, להכנע לדרישות האוחז בנשק (קנצלר).
"קבוצת מחתרת" היא קבוצה מאורגת הפועלת בתנאי סכנה ובצורה המשכית למען השגת מטרות פוליטיות ואשר לפחות אספקט מסויים שלה (אמצעים, מטרות או עצם קיומה) נחשב בעיני הסמכות לפחות כבלתי חוקי. זוהי הגדרה סוציאלית שמנסה לתאר אספקטים אנליטיים שניתן לצפותם.
אלימות היא פעולה המתבטאת בשימוש בכח חריג, הן פיזי והן מילולי. ברוב המקרים משתמשים בביטוי לשימוש בכח פיזי....

מקורות:

Untitled
אלימות פוליטית קיצונית
מבוא
הגדרת טרור ואלימות
הגדרות טרור על פי גישות שונות היא:
1. הפחדת המתנגד והשמדתו (מילון אבן שושן).
2. הטרור הוא התקפה שיטתית (שיטתיות היא מאפיין חשוב שאינו נמצא בקבוצות פשע) ומכוונת על חפים משפע. כלומר הדגשתו העיקרית היא הטלת פחד לשם השגת מטרות מדיניות. (בנימין נתניהו).
3. הטרור הוא טכניקה קודם כל לצורכי מאבק פוליטי שההרג והקטל הם חלק בלתי נפרד מטכניקה טקטית שנועדה להשפיע על בני האדם, להיכנע לדרישות האוחז בנשק (קנצלר).
"קבוצת מחתרת" היא קבוצה מאורגת הפועלת בתנאי סכנה ובצורה המשכית למען השגת מטרות פוליטיות ואשר לפחות אספקט מסויים שלה (אמצעים, מטרות או עצם קיומה) נחשב בעיני הסמכות לפחות כבלתי חוקי. זוהי הגדרה סוציאלית שמנסה לתאר אספקטים אנליטיים שניתן לצפותם.
אלימות היא פעולה המתבטאת בשימוש בכח חריג, הן פיזי והן מילולי. ברוב המקרים משתמשים בביטוי לשימוש בכח פיזי.
הגדרת אלימות פוליטית
אלימות היא אפשרות בולטת ובוטה ברפרטואר פעולות המחאה. היא מהווה איום על החוק והסדר, שהנן אבן הפינה לחברה מתוקנת וגאוותן של ממשלות.
אלה הפונים לאלימות סבורים כי זו תהיה הדרך המהירה והיעילה ביותר להסב תשומת לב למכאוביהם. באמצעות האלימות מקווים מעורריה להרחיב את מעגל הקונפליקט, בולטתו ועוצמתו, ולהתעמת ישירות עם אלה שנתפסים בעינהם כאחרים לסבלם (פלג, 1997: 28).
עקרונותיה של מחאה בלתי אלימה, אופי מיליטנטי של קבוצה וחברה בעלת אופי לוחמני, מקלים ומחישים את בחירת נתיב האלימות.
קבוצות פוליטיות קיצוניות מוגדרות ע"י ראב וליפסט כתנועות המאמינות במטרה קיצונית: הריסת המערכת הפוליטית הקיימת וגיוס אמצעים רדיקלים להשגת היעד.
ליפסט וראב מציינים חמש תכונות עיקריות בקבוצות פוליטיות קיצוניות, אשר תואמות היטב את מאפייני קבוצת ההזדהות. ראשית קיצוניות מתעבת פלורליזם וחופש דעה. זהו תכונה בלתי סובלנית כלפי התפלגות דעה או אי הסכמה. קיצוניות מקדמת אחידות מחשבתית ודיכוי שונות רעיונית- כמוטיב הדגל שלה (פלג, 24-25:1997).
את האלימות הפוליטית\דתית קיצונית מבטאים קבוצות ההזדהות שהבולטות בהן הן הקבוצות המשיחיות. קבוצת ההזדהות המתחדשת צוברת עוצמה ככל שיותר ויותר חסידים בוחרים בה כקבוצת יסוד ומאמינים ביעודה של התנועה. המאפיינים החשובים ביותר הוא הסגנון הקוגנטיבי שלה. סגנון המחשבה הדטרמניסטי וחסר האחריות מאחד קיצונים
מימין ומשמאל לקבוצה המדברת בלשון אחת והוגה במחשבה אחידה.
חמישה מרכיבים מאפיינים את מוטיב הקיצוניות:
פשטנות
מוניזם
צדקנות מוסרית
פופוליזם
תחושת הקשר
בניגוד לערכי הפשרה והגיוון המחשבתי, מעודדת קבוצת ההזדהות המתחדשת אחידות והקרבה עצמית בקרב חבריה, כאשר המכשיר היעיל ביותר לרכישת מסורת ונאמנות היא החדרת האידיאולוגיה או דוקטרינה לקבוצה, ששניהם הם כח החיים של הקבוצה. מנהיגיהם של קוראי התיגר, בעיקר הקיצוניים שבהם, יכולים ליהנות מעזותה חסרת הגבולות
ומעקבותה הזועפת של האידיאולוגיה, והם מחויבים רק למאמיניהם, אותם הם חפצים לשלהב.
על מנת להצליח, הקבוצה צריכה באופן כללי:
רמה ניסיון אישי
רמה מסגרת קולקטיבית
רמה של מבנה חברתי
חוסר שביעות רצון
תבניות לשערוריות
1. מתחים נובעים ממנה
רגש של קהילה
רעיונות להיות תנועה
2. תבנית הגיוס
צפיה להצלחה
תכניות אסטרטגיות
3. סיכוי למבנה חברתי
מהתגייסות למחאה
מהם השלבים העוברים מאז ההתגיסות ועד לפעילות אקטיבית. לדברי פלג (84:1987) מחאה מתפתחת בקבוצות הזדהות המשתמשות בהתגייסות כאמצעי ולא כמטרה בפני עצמה. איסוף המקופחים תחת קרת גג אחת מנוצל לא רק לניסוח והרגעת אידיאולוגיה או בניית מקור יחוס משותף, אלא לקראת המאבק לשמו קמה.
הסברים מוקדמים להצלחת התגייסות ומחאה פוליטיים קישרו פעולות אלה להתפתחות חברתית כלכלית. ההיגיון שפותח בהסברים אלה מחבר בין מודרניזציה, תהליכי הגירה, עיור ותיעוש, לבין הרצון והכמיהה ליתר מעורבות פוליטית והשפעה. כאשר יש בקיעים חברתיים אידיאולוגים, פעולות המחאה פורצות קדימה.
ניתן להבדיל בין שלוש תת מסגרות:
1. מסגרות מאובחנות הנותנות הגדרות של הנושא מסביבו מתארגנת התנועה. הם מנסחים את החסר כמרכיב של הבעיה החברתית ובכך מעלים אותו לקטגוריה פוליטית.
2. מסגרות הנותנות הגדרה של מי שנמצא בתוך הקבוצה.
3. צורה שלישית של מסגרת תנועתית מתייחסת לתנאי ההצלחה של פעילויות חברתיות בתוך התנועות ולכן מתקשרת לבעיית יצוב התנועה.
סמלסר ((SMELSER מסביר את "תאורית הערך המוסף" ומציין שישה תנאים שכל אחד מהם הוא תנאי הכרחי ואף אחד מהם לבד לא מספיק להופעת התנועה:
תנאי ההרשאה המבנית: עוסק באופן בו המבנה החברתי עשוי לתרום או למנוע הופעה של תנועה, דהיינו האם המבנה החברתי מתיר סוגים שונים של פעילות, האם באותה חברה יש היתר ליזום פעולות או חל איסור של כל פעילות מסוג זה. לדוגמא: האם מותרות התכנסות באסיפות ציבוריות.
מתח מבני: קיומם של קונפליקטים, אי בהירות, חסר, מלחמה וכד' ואידאות מוכללות: הימצאותם של רעיונות לגבי מהותו של המצב הקיים, מי אשם במצב זה ומהם הפתרונות שיביאו לשינוי המצב.
אירוע מזרז: יוצר ומספק מוקד או מטרה ספציפית, הוא כאילו מדגים את צדקתם של האידאות המוכללות.
התארגנות: הקמת תנועה מחייבת תהליכי ארגון, בחירת מוסדות וכד'.
פיקוח חברתי: פיקוח חברתי שמתערב בתהליכים יכול לקטוע את תהליך היווצרות תנועות. כך גם בפיקוח לאחר מעשה.
זיקה למושגים אחרים: מעצם מהותן קשורות תנועות חברתיות לשינוי חברתי, אולם שינוי חברתי הוא תהליך רצוף ואינו כרוך בהכרח בתנועות חברתיות. בתנועה החברתית הקולקטיב בעל מבנה פורמלי למחצה והפועל לפי נורמות ההולכות ומתגבשות, עומדת בניגוד להתאגדויות פורמליות הנוהגות לפי נורמות ערוכות כחוק ובמסורת מבוססת.
מהן הסיבות
המניע הנפוץ ביותר לשינוי התרבות הוא הפחד מפני המחר. חששם של מיעוטים אתניים, תרבותיים, לשוניים או אידיאולוגים ממצב קיים או עתידי בלתי נסבל, החייב להשתנות או שיש למנוע אותו.
החרדה שקבוצות אלו חוות הוא החשש מפני כיליון. הישות הקטנה יותר נבלעת בידי הסמכות השלטת.
דוגמא לאלימות פוליטית
דוגמא לאלימות פוליטית אידיאולוגית אנו רואים בתנועת הג'יהאד האסלאמי.
הג'יהאד האסלאמי מקורו בתנועת האחים המוסלמים שצמחה במצרים. עצם קיומה של התנועה מהווה המשך לתנועת האחים המוסלמים ומראה כי כוחם קיים גם בארץ.
ארגון הג'יהאד הינו מעין תולדה של תנועת האחים המוסלמים. מלחמת 1967 היתה מבחינות רבות קו פרשת המים בהתפתחות ההסטורית של "האחים המוסלמים" בגדה וברצועה. ניתוק הרצף הטריטוריאלי עם ירדן ומצרים והצורך בהקמת תשתית ארגונית נפרדת המושתת על מאגר האוכלוסיה המקומית הביאו את "האחים המוסלמים" למקד את מרצם
ופעילותם בתחום הקהילתי. היחס הסובלני שהפגין הממשל הישראלי כלפי פעילות דתית בשטחים יחד עם תמיכה פיננסית גוברת מצד ירדן ומדינות המפרץ אפשרו לאחים המוסלמים להרחיב את פעילותם הקהילתית דרך הקמת מסגרות דתיות וציבוריות שונות דוגמת מסגדים, עמותות צדקה, מרפאות גני ילדים ובתי ספר. בתוך המסגרות הללו התנהלה
פעילות עניפה ומגוונת שכללה: מתן שיעור דת, נשיאת דרשות במסגדים, ארגון אירועים שונים לציון מועדים אסלאמים ועוד.
מטרותיה
על רקע המגמות התגבש הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. ייחודיותו היתה לא רק בקריאה לאחוז לאלתר בנשק נגד ישראל, אלא גם בעיצובה של תפיסה מהפכנית חדשה שהציבה את הנוכחות היהודית בפלסטין כחוד החנית של המערב במרכזו של העולם המוסלמי, וגרסה כי שחרור פלסטין באמצעות ג'יהאד מזוין מהווה צעד ראשון הכרחי בתהליך ישומה
ואיחודה של האומה האסלאמית.
בהצהרותיהם של הערבים בדבר יעדיהם השתמשו לעיתים קרובות במטבעות לשון קיצוניות כגון "השלכת היהודים הימה", דבר שמשמעו השמדת עם. הג'יהאד השתדל בפרסומיו למנוע מטבעות לשון מסוג זה בהדגישו כי מטרתו מוגבלת להשמדת המדינה- ולא תושביה. הנוסח הזוכה לשימוש נרחב ביותר בכתבי פת"ח הוא "חיסול או עקירת הקיום הציוני".
כלומר אינו מדבר על 'גנוסייד' אלא על 'פוליסייד'.אידיאולוגיה
מזרחנים הבאים לתאר אופיה של התחיה הדתית באסלאם מעניקים לה מימד פוליטי חברתי בשם ה"ג'יהאד". הג'יהאד פרושו מלחמת קודש בכופרים, בשל מטרות שונות.
הקנאות האסלאמית הפלסטינית שזכתה לחותם ברור וממוסד בעקבות אירועי האנתיפדה בתחילת דצמבר 1987, הינה מרכיב אינטגרלי במגמת התחיה הדתית הפוקדת את המזרח התיכון מאז שנות ה70- המוקדמות, ואשר אחד משיאה היה המהפכה האסלאמית באיראן. תחיה דתית זו מהווה במהותה תופעה תרבותית דפנסיבית ששורשיה נעוצים במפגש הטראומטי
עם המערכת בעת חדשה.
יש הממקמים את הקבוצות האסלאמיות המיליטנטיות בקצה הרדיקלי של סקלת האוריאנטציות האידיאולוגיות במזרח התיכון תחת הקטגוריה של "טוטליזם אסלאמי" קרי ראיית האסלאם לא רק כאמונה תיאולוגית אלא גם כדרך חיים טוטלית ומקפת האמורה לספק מערכת כללים מנחים להתנהגות פוליטית חברתית וכללית. מנקודת מבט מקסימליסטית זו
מהווה האסלאם אלטרנטיבה לסטטוס קוו המנציח פסיביות ונחשלות ויש בכוחות להביא לתחייה אסלאמית עתירת כח ויוקרה.
ביבליוגרפיה
1. וינטראוב יוכבד, ארגוני המחבלים, משרד הבטחון, 1974.
2. חטינה מאיר, רדיקליזם פלסטיני: תנועת הג'יהאד האסלאמי, מרכז משה דיין, 1989.
3. נתניהו בנימין, הטרור, תל-אביב, 1987.
4. פז ראובן, האמנה האסלאמית ומשמעותה, מרכז משה דין, 1988.
5. פלג מולי, להפיץ את זעם האל- מגוש אמונים ועד כיכר רבין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל-אביב, 1997.
6. קופרמן רוברט, הטרור, משרד הבטחון, 1982.
7. קנצלר ש., הטרור הבינלאומי, אידיאולוגיה אירגון וביצוע, תל- אביב, 1980.
8. רחמן חנה, "'צולח', 'סלאם', והמיתוס של ה'ג'יהאד'", מגוון, 1984.
קנצלר ש., הטרור הבינלאומי, אידיאולוגיה אירגון וביצוע, ע' 9.
נתניהו בנימין, הטרור, עמודים 25-36.
פז ראובן, האמנה האסלאמית ומשמעותה, עמוד 20.
חטינה מאיר, רדיקליזם פלסטיני: תנועת הג'יהאד האסלאמי, עמוד 7.
רחמן חנה, "'צולח', 'סלאם', והמיתוס של ה'ג'יהאד'", עמודים 12-13.
1

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אלימות פוליטית", סמינריון אודות "אלימות פוליטית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.