ילדים לאמהות בעלות פיגור שכלי

תקציר העבודה:

על ילדים לאמהות בעלות פיגור שכלי

תוכן העניינים: Hc1642
1 - מבוא.
2 - על התפתחותן של הפרעות.
3 - על הגורמים התורמים להגברת הפרעות
4 - סיכום.


באופן בסיסי לצורך הבטחת הקיום הביולוגי והחברתי. השחרור אפשרי אך
ורק כאשר הילד נהיה מסוגל לעשות משהו ספונטני והוא צבר הבנה כלשהי
לגבי מה שהוריו הקנו לו . השגת עצמאות מהווה אם כך חיסול מה שמבחינת
הילד אינו שייך לעולם הנורמטיבי שלו ומאבק החיסול הזה נמשך כל חייו.
עליו להיפטר ממעמסת הנטל המסורת המשפחתית ,קרי לנטרל את השפעת
הרקע ההורי ,החברתי והתרבותי. הוא הדין לגבי תביעות הכלליות של החברה
ותוך כדי כך לוותר על הגבוי שהפרט שואב מן החוג החברתי הקרוב שלו
ולוותר על התגמולים הקלים הנובעים ממנו ,או אז מגיע הילד המצוי(הנורמלי)
לשלבים הראשונים של שליטה אישית וחברתית. עד כמה התהליך מכאיב ,
קשה וסבוך יכול כמעט כל מבוגר להעיד. הוא הופך לבלתי אפשרי כמעט באשר
לילדים בנים לאמהות הסובלות ממה שמקובל לכנות בשם הכוללני 'פיגור שכלי.'

מקורות:

1556
על ילדים לאמהות בעלות פיגור שכלי
תוכן העניינים:
1 - מבוא.
2 - על התפתחותן של הפרעות.
3 - על הגורמים התורמים להגברת הפרעות
4 - סיכום.
1 - מבוא.
ההורים ביודעים או בלא -יודעים מלמדים את ילדיהם מרגע בואם לעולם, איך להתנהג. השחרור מהשפעות אלו אינו דבר קל ,שכן הן טבועות עמוק ודרושות
באופן בסיסי לצורך הבטחת הקיום הביולוגי והחברתי. השחרור אפשרי אך ורק כאשר הילד נהיה מסוגל לעשות משהו ספונטני והוא צבר הבנה כלשהי לגבי מה שהוריו הקנו לו . השגת עצמאות מהווה אם כך חיסול מה שמבחינת הילד אינו שייך לעולם הנורמטיבי שלו ומאבק החיסול הזה נמשך כל
חייו. עליו להיפטר ממעמסת הנטל המסורת המשפחתית ,קרי לנטרל את השפעת הרקע ההורי ,החברתי והתרבותי. הוא הדין לגבי תביעות הכלליות של החברה ותוך כדי כך לוותר על הגבוי שהפרט שואב מן החוג החברתי הקרוב שלו ולוותר על התגמולים הקלים הנובעים ממנו ,או אז מגיע הילד המצוי(הנורמלי)
לשלבים הראשונים של שליטה אישית וחברתית. עד כמה התהליך מכאיב , קשה וסבוך יכול כמעט כל מבוגר להעיד. הוא הופך לבלתי אפשרי כמעט באשר לילדים בנים לאמהות הסובלות ממה שמקובל לכנות בשם הכוללני 'פיגור שכלי.'
2 - על התפתחותן של הפרעות.
את מחלות נפש ,הפרעות נפשיות וקשיי הסתגלות ממשיך הממסד חרף מס השפתיים שקברניטיו משלמים להם במישור הפילוסופי המופשט, לראוות כאזור עמעום ,מעין סטיגמה על הישות האנושית. אמנם זה קרוב למאה שנה שהמדע מכיר רשמית ומתייחס לחיים הפנימיים של האדם ולטבעו ייחודי בכבוד
הראוי להם אבל החברה במובן הרחב של המילה טרם נאותה להסתגל לסטיות שהטבע כופה על אחדים מבניה.
רבות מן הבעיות הנוצרות בקרב צאצאים למשפחות חריגות , מקורן במתח הנוצר בתהליך ההתמודדות של הילד בבית- הספר. התפתחותו של בן לאימא המוגדרת כסובלת מפיגור שכלי מאופיינת לעיתים קרובות ( גם מבלי להיכנס למהות הפיגור האימהי ולבעיות התורשה) אינה מושלמת. הבנתו את נורמות החברתיות והצווים
המוסריים מוגבלת והיכולת להפנים נורמות וצווים עלולה להיות לקויה. וכתוצאה יכולתו להתמודד עם תביעות , עם יצרים ודחפים המנוגדים לדרישות מערכת החינוך לקויה והילד הופך עד מהרה לחריג בעל כורחו. מאחר וקיומה של חברה ויציבותה תלויים במידה רבה במידת הסכמתם של הפרטים המרכיבים אותה
להפנים ולציית לכלליה בסיס החברות של הילד שחונך עד כה בידי אימא בעלת פיגור שכלי לוקה בחסר, הוא סוטה מן הנורמות והוא מתחיל לשאת בסטיגמה של ה"חריג" הו בעיני מוריו והן בעיני חבריו.
על אף היקף העבודה מוכרחים לנסות לצקת תוכן למושג ' נורמה' כדי להיות מסוגלים להבין את מהות המושג 'סטייה'.
נורמה היא ביטויים בחיי המעשה של הערכים השולטים בחברה . הערכים מהווים הנחיות כלליות ,אמות מידה לטוב ולרע ,הנבון והלא נבון, הרצוי והלא רצוי. תרגומם של אלה להוראות ביצוע מדויקות מכונות בפי הסוציולוגים ' נורמות'.(1 )
אמרנו שבסיס הקליטה של הילד החריג לוקה בחסר או במילים אחרות הוא אינו רוצה או אינו יכול לנהוג על פי הנורמות וכתוצאה נוצר מתח בינו לבין הסביבה שלו. התפתחות הילד לקראת מצב של סטייה היא תוצאה של גורמים ותהליכים שונים כאשר מבחינתו של הילד המטען הרגשי- קוגניטיבי
שהוא מקבל מהוריו וברוב המקרים מאמו הוא המכריע .הפקוח המחנך/ מעניש/ מתגמל ומונע סטיות נעשה ברוב המקרים בידי המשפחה . מיד(G.H. Mead ) , הסוציולוגית אמריקאית הידועה , טענה שתהליך הלמידה של הנורמות הוא תוצאה ישירה של היחסים של היחסים בין הילד להוריו ובעיקר של הילד
לבין אמו.(2 )
3 - על הגורמים התורמים להגברת ההפרעות.
קצרה היריעה מלהעלות את כל הגורמים המשפיעים על התפתחותו של ילד בן לאם בעלת פיגור שכלי. על כן אנסה במסגרת העבודה הזאת להתמקד במכשולים הלימודיים נערמים בדרכם של בעלי הסטייה.
באורח כללי הנשקים מתחלקים לשני סוגים עיקריים.
a - נזקים המסווגים כאקסוגניים קרי הנובעים מנזק מוחי.
b - נזקים המסווגים כאנדוגניים קרי ילדים שאינם סובלים מנזק מוחי.
חלוקה אחרת פונקציונלית יותר מחלקת אף היא את הבעיות לשני סוגים עקריים:
א - לקויים התפתחותיים ( קשב ,זיכרון, תפישה, חשיבה, שפה, לקויים מוטוריים)
ב- לקויים אקדמיים(קריאה , חשבון, כתב) (3 )
כל הגורמים המוזכרים לעיל מתנקזים למצב מזיק ממדריגה ראשונה מצב לחץ והמוצא , הגבוי והנחמה שילד הנורמלי מחפש ולרוב מוצא אצל אמו, אינם בטווח השגה.
הלכה למעשה מתרחשים בסביבתו הקרובה של הילד שנויים מרכזיים (במשפחתו, בבית- הספר, ואפילו במקום מגוריו ), שעקב מערכת התייחסות קלוקלת הוא נטול יכולת קליטה ,הפנמה , והשפעה המשבשים את תהליך ההתפתחות הטבעי שלו. מהמעברים מילדות לבגרות מתחוללים במספר שלבים. בכל שלב ושלב הילד
לומד להתמודד ולהכיר ולהסתגל למציאות ובסופו של תהליך להתמודד אתה בדרך נורמטיבית. תהליכי ההתפתחות מתרחשים ומושפעים בחלקם הגדול בידי המשפחה.
והאופן בו מאבחנת הדמות הראשית במשפחה לגבי הילד, האם, את המציאות משמשת לילד מורה נבוכים. האם יכולה , אמורה ולרוב גם שואפת להנחות לכוון ולבסס את תהליך החברות הבסיסי המתמשך של ילדיה .המשפחה בכלל והאם בפרט , הם המקור ליחסי קרבה אנושיים.
מערכת היחסים של הילד עם בני המשפחה משמשים כמובן כדגם למערכת היחסים שלו עם בני גילו ועם מוסדות הקהילה. ברור שמצבי לחץ הכרוכים במצבה המנטלי של האם או נוצרים בגינה , מונעים ממנה לתפקד כמפלט בטחון ודגם לחיקוי. באופן כללי ניתן לקבוע שמצבי לחץ מעוררים אצל
הילד חוסר הבנה לגבי ההווה וחששות לגבי העתיד.
הגדרת המונח 'הפרעות רגשיות ' של ילדים אינן לרוב ברורות דין. יש בהן מונחים כללים שאינם כוללים דפוסי ההתנהגות הייחודיים וגם לוקה בחוסר מונחים המגדירים התנהגות מסוימת כתולדה של הסתגלות או אי הסתגלות ברמת ההתנהגות הייחודית.
תווית של סוטה לילד או בן של סוטה (ביחס לנורמות ולא במובן הפופוליסטי השכור ) משנה הן את יחס החברה והן הדמוי העצמי של הילד כלפי עצמו. אין פלא שחלק ניכר מן הילדים מבטאים את מרי ליבם בהתנהגות אגרסיבית ואנטי- חברתית . הם בחלקם הגדול מסוגרים, מופנמים ובעלי
חרדות ברמת אינטנסיביות במישרין במערכת בלתי-תקינה עם הדמויות המרכזיות בסביבה הטבעית שלהם ,קרי בראש וראשונה האם. אנסה עתה לסקור את הסוגים הנפוצים ביותר של הפרעות רגשיות בקרב ילדים לאמהות חריגות מבלי להתיימר להיכנס לשאלת הקשר הישיר בין מחלת האם להשפעתה על הילדים.

פסיכיאטרים אמריקאים פתחו בסביבת שנות השמונים מעין סולם הערכה המסייע בהגדרת הפרעות רגשיות בקרב ילדים בני נוער ואף מבוגרים.( DSMIII )
להלן רשימת הפסיכוזות העיקריות:
אוטיזם / - מאופיין בניתוק מהסביבה המתבטא בחוסר יכולת לתקשר ברמה של קשרים בין-אישיים.
סכיזופרניה של ילדים .מאופיין בירידה קשה ברמת התפקוד ,רגישות יתר לגירוים סביבתיים , פגיעה עצמית וכללית ברמת תקשורת בין-אישית נמוכה. בניגוד לאוטיזם המתגלה חודשים ספורים לאחר הלידה ,הסכיזופרניה מופעיה לעיתים בגיל מאוחר בתולדה של פגיעה גופנית.(הקשר עם התנהגות חריגה של האם נהיר יותר אם
כי לא מחויב המציאות)
הפרעות התנהגות.
מדובר על התנהגויות בעלות גוון אנטי חברתי המוכר בקרב בני נוער ואף ילדים. ניתן לראות בדפוס התנהגות זה מעין התנגשות חוזרת של הפרט בנורמות המקובלות של החברה שלו ועל כן מקור ההפרעות מצוי לעיתים בהתעלמות הסביבה מאותן הנורמות ובהעדר דמות מנחה המשמשת מודל לחיקוי.
הפרעות התנהגותיות באות לדי ביטוי בחוסר יכולת להשלים משימה ,העדר כושר ריכוז וחוסר כוח הקשבה. יש וההפרעות מגיעות לדי קיצוניות ,או אז הילד/נער נוהג לבוא לדי התנגשות אלימה מילולית או פיזית באחרים או לחילופין הוא בורח מן הבית אבל ברשימה המצערת והארוכה של הפרעות בקרב ילדים
הקורלציה הגבוהה ביותר בין מצבה הנפשי של האם להתנהגותו החריגה של הילד מתבטאת בהפרעות המסווגות כהפרעות בתפקוד הרגשי.
הפרעות בקשר. הילד מבצע את הנדרש ממנו ץ אך למעשה הוא חי בעולם משלו.
מקרה נוסף כרוך בחרדות יתר מעין פחד מתמיד להינטש על-ידי ההורים בעיקר האם תוך כדי שינה או שהות בבית-ספר.
תופעת השתיקה הכפייתית (Mutism Elective ). יש והילד ממאן לדבר מחוץ לבית
ובבית מפגינים תוקפנות מילולית בעיקר כלפי האם .
ד- ילדים חסרי בסיס רגשי איתן וללא תחושת מבטחים המוקנית בדרך כלל על-ידי ההורים מפתחים פחדים ללא כל בסיס מציאותי.
* שימוש במונח פסיכוזה מורה על הפרעה שיש בה נזק או הפרעה בתפקוד הנפשי.
(4 )
ה- הדיכאון. מתבטא בעצב ובתחושת חוסר ערך עצמי.....בהרגשת נחיתות ודחייה ורגשות אשם (כלפי מצב האם הבין השאר). מעניין בהקשר הזה לצטט את המחקר אשר בוצע ב1946 המאשש את הטענה שיש ילדים רגישים יותר מאחרים. כתוצאה של הצטברות גורמים שונים, תורשה, חוויות קשות בגיל הרך ,אי-יציבות משפחתית
מפתחים תסמונת הקרויה "דיכאון אנקלטי" או דיכאון עקב אבוד המשענת קרי האם.(5 )
יש כמובן עוד רשימה ארוכה נוספת של הפרעות בעלות ביטוי גופני(גמגום ,חוסר שליטה עצמית אבל הסיבה אינה ברורה די הצורך ואם בעבר נטו לייחס אותן לקונפליקטים פסיכולוגיים פנימיים היום מניחים שהפרעות כאלה שמקורן אינו דווקא פסיכולוגי גורם לבעיות נפשיות יותר מאשר נובע מהן.
4 - סיכום.
ההתנהגות והסתגלות של הבוגר מבטאת על- פי 'פרויד ' את הליכי ההתפתחות בשנים הראשונות לחייו . אם להסתמך על הגישה של יחסי אובייקט של Bowlby (6)האישיות הבוגרת משקפת את מערכת היחסים הראשונית בין הילד לאמו .זו גישה הרואה במערכת היחסים הבין- אישית בבואה נאמנה ליכולת ההסתגלות של
הפרט. דפוס הקשר המתפתח בין הילד לאמו הוא הגורם המכריע בדפוסי הקשרים העתידיים שלו.
לפרט נחוצים כוחות ' אגו' רבים כדי להתמודד עם מצבים משתנים והעדר או חולשה של כוחות אלה מסיבה כלשהי הנעוצה בתהליך ההתפתחות פוגם ביכולת ההסתגלות של הילד במיוחד למצבים בלתי- צפויים ומשתנים שכיחים.
לא אוכל לסיים סקירה קצרה זו בלי להזכיר את הספר של רידל ווימן (7) משנת 1957 "The Aggressive Child " והמיון שלהם של מצבים בעלי סבירות גבוהה שהילד יחצין התנהגות סוטה סגינם:
א - מצבים מעוררי תסכול ,כלומר מצבים בהם הילד נדרש לדחות את סיפוק צרכיו לזמן לא סביר מבלי שפותחו אצלו דפוסי התמודדות והוא מחצין את כעסו באלימות.
ב - מצבים המעוררים חרדה וחוסר ביטחון עקב שינויים סביבתיים תכופים או המצאות במצבי לחץ תדירים.
שוב מבלי יכולת להיכנס למבוך הסבוך של מי או מה גורם לילדים להיהפך ל'סוטים חברתיים' ולשאת את הסטיגמה של חריגות ניתן בוודאות לקבוע שקיימת התניה שאין לאמוד את היקפה בין התנהגות האם ויכולתה לשמש כבלם חינוכי ועוגן הצלה לבין התהוותן של תופעות אנטי-חברתיות כד כדי בריחה מן
המציאות בקרב ילדיה.
הערות שוליים
1. Riesman ,Glazer, Denney, The Lonely Crowd, N.Y , 1950, chap' 4.
2 - ג. מיד, בשפירא ובן-אליעזר ,1986 עמ' 62
3. Kirk Gallagher ,Educating exceptional children, Chapter 9, p367-368.
- אליצור, מינץ, טיאנו, פרקים נבחרים בפסיכיאטריה .עמ' 126 .
- ספיץ וולף מתוך אליצור ,שם, עמ' 352 .
6. Bowlby, 1969, Attachment and Loss ,Hogarth London.
7. Redl and Weineman , The Aggressive Child , Glencore III, The Free Press.
ביבליוגרפיה
1 - גלנץ , ' יסודות הפסיכולוגיה ההתפתחותית'. שחף-אחיאסף 1967 .
2 -זיו א. , ' פסיכולוגיה בחינוך' , תל-אביב ,יחדיו,1957 .
3 - כהן א. ,'סטייה חברתית, אנציקלופדיה למדעי החברה כרך ד' ,ספרית הפועלים.
4 - פרנקנשטיין ק. , 'האדם במצוקתו' יסודות הטיפול הסוציאלי, החינוכי והנפשי, 1967 .
5 - קלנר .י , עזובת 'הנוער ובעיותיה' , ירושלים, שועלים , 1977 .
6 - רביב ע. ,' משבר ושנוי בחיי הילד ומשפחתו'. תל-אביב, ספריית מעריב , 1986 .
7- Bowlby J., Attachment and Loss, London , Hogarth, 1969.
8-Redl and Weineman , The Aggressive Child, Glencore III, The Free Press, 1957.
1
1

תגים:

הורות · הורים · ילדים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ילדים לאמהות בעלות פיגור שכלי", סמינריון אודות "ילדים לאמהות בעלות פיגור שכלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.