המחלוקת בין אלסטר וכהן בנושא המרכסיזם והפונקציונליזם

תקציר העבודה:

מרקסיזם- המחלוקת בין ELSTER ו - COHEN

תוכן העניינים: hc1566 -

1. מבוא

2. המחלוקת בין COHEN ו - ELSTER

3. גישתו של GIDDENS

4. סיכום

5. מקורות

6. ביבליוגרפיה


מבוא
המרקסיזם והפונקציונליזם הם מושגים הלקוחים מתקופת שונות. המרקסיזם הוא
תפישה אידיאולוגית הבאה להציג כיוון התפתחות חברתית, ערכית, אשר לטענתו של קרל
מרקס הוא בלתי נמנע ותוצאותיו הסופיות תהיינה בעלות משמעות מרחיקות לכת באשר
למאפייניה של החברה העתידית. מאחר שתפישה זו היא ערכית היא איננה יכולה שלא
להיות טעונה. הדוגל בתפישה זו מעורב בה רגשית ורואה בה את חזות הכל. מבחינתם של
המאמינים במרקסיזם מדובר באידיאולוגיה אולטמטיבית אשר לא רק מגמדת אלא גם
שוללת בתכלית השלילה אידיאולוגיות אחרות. הפונקציונליזם הוא תפישה של המאה ה -
20 ומשמעותה היא מצב הנובע מתרומה או מפעולה של מבנה כשלהוא. שאלות היסוד
הנשאלות בגישה זו הן, מה הן מכלול הפעולות שמערכת כל שהיא חייבת למלא, בכדי
שהיא תמשיך לא רק להתקיים אלא גם לתפקד, כבר מהגדרות מצומצמות אלה אפשר
להבחין בהבדלים מהותיים באשר לשתי התפישות, בעוד המרקסיזם הוא בעל אוריינטציה
עתידית אוטופית, הרי שהתפישה הפונקציונלית היא עכשווית, ללא מטען ערכי ורגשי.
התפישה הפונקציונלית מצטיירת לקורא כתפישה מרקסיסטית בעוד הגישה
המרקסיסטית מטפלת במה שרצוי כי יהיה בחברה, הרי שהגישה הפונקציונלית מטפלת
במה שמצוי בחברה. אם נתרגם זאת למונחים הלקוחים מעולם המחשבים, הרי
שהמרקסיזם מטפל בתוכנה ואילו הפונקציונליזם מטפל בחומרה. תורת המשחקים היא
ניסיון לכמת תהליכים חברתיים. זהו ניסיון להבין תהליכים אלה באמצעות מספרים
המבטאים יחסי עלות ותועלת של כל תהליך ותהליך הגישה באה לתת את הפן הרציונלי
של החברה, תוך כדי מתמטיזציה שלה.

ישנם כאלה הטוענים שקיימת השקה מסוימת בין שתי תפיסות אלה בדרך של הפוך על
הפוך, כל תפישה היא מעין תמונת ראי של השנייה, למרות דפוסי החשיבה הלוגי הדומים
המסקנות הן קוטביות זו לזו. ישנם חוקרים הדנים בגישות אלה , לרבות ניסיונות לבחון
להטמיע את הגישה הפונקציונלית בגישה המרקסיסטית. בעבודה זו נתייחס לשניים
מחוקרים אלה והם COHEN ו - .ELSTER

מקורות:

1480
המחלוקת בין ELSTER ו - COHEN
תוכן העניינים:
1. מבוא
2. המחלוקת בין COHEN ו - ELSTER
3. גישתו של GIDDENS
4. סיכום
5. מקורות
6. ביבליוגרפיה
מבוא
המרקסיזם והפונקציונליזם הם מושגים הלקוחים מתקופת שונות. המרקסיזם הוא תפישה אידיאולוגית הבאה להציג כיוון התפתחות חברתית, ערכית, אשר לטענתו של קרל מרקס הוא בלתי נמנע ותוצאותיו הסופיות תהיינה בעלות משמעות מרחיקות לכת באשר למאפייניה של החברה העתידית. מאחר שתפישה זו היא ערכית היא איננה יכולה שלא להיות
טעונה. הדוגל בתפישה זו מעורב בה רגשית ורואה בה את חזות הכל. מבחינתם של המאמינים במרקסיזם מדובר באידיאולוגיה אולטמטיבית אשר לא רק מגמדת אלא גם שוללת בתכלית השלילה אידיאולוגיות אחרות. הפונקציונליזם הוא תפישה של המאה ה - 20 ומשמעותה היא מצב הנובע מתרומה או מפעולה של מבנה כשלהוא. שאלות היסוד הנשאלות
בגישה זו הן, מה הן מכלול הפעולות שמערכת כל שהיא חייבת למלא, בכדי שהיא תמשיך לא רק להתקיים אלא גם לתפקד, כבר מהגדרות מצומצמות אלה אפשר להבחין בהבדלים מהותיים באשר לשתי התפישות, בעוד המרקסיזם הוא בעל אוריינטציה עתידית אוטופית, הרי שהתפישה הפונקציונלית היא עכשווית, ללא מטען ערכי ורגשי. התפישה
הפונקציונלית מצטיירת לקורא כתפישה מרקסיסטית בעוד הגישה המרקסיסטית מטפלת במה שרצוי כי יהיה בחברה, הרי שהגישה הפונקציונלית מטפלת במה שמצוי בחברה. אם נתרגם זאת למונחים הלקוחים מעולם המחשבים, הרי שהמרקסיזם מטפל בתוכנה ואילו הפונקציונליזם מטפל בחומרה. תורת המשחקים היא ניסיון לכמת תהליכים חברתיים. זהו
ניסיון להבין תהליכים אלה באמצעות מספרים המבטאים יחסי עלות ותועלת של כל תהליך ותהליך הגישה באה לתת את הפן הרציונלי של החברה, תוך כדי מתמטיזציה שלה.
ישנם כאלה הטוענים שקיימת השקה מסוימת בין שתי תפיסות אלה בדרך של הפוך על הפוך, כל תפישה היא מעין תמונת ראי של השנייה, למרות דפוסי החשיבה הלוגי הדומים המסקנות הן קוטביות זו לזו. ישנם חוקרים הדנים בגישות אלה , לרבות ניסיונות לבחון להטמיע את הגישה הפונקציונלית בגישה המרקסיסטית. בעבודה זו נתייחס לשניים
מחוקרים אלה והם COHEN ו - ELSTER.
המחלוקת בין COHEN ו - ELSTER
אלסטר טוען שלניתוח הפונקציונלי אין בכלל מקום במדעי החברה וזאת בניגוד למדעים המדויקים, זאת מהסיבה שאין שום אנלוגיה בינם לתיאוריה שבמדעים המדויקים. כל הרציונל של מדעי החברה הוא שונה לחלוטין. במדעי החברה יש להשתית את הרציונל על פרדיגמה שונה לחלוטין. מה שעומד על הפרק ורלבנטי למחקרים סוציולוגיים הוא
שימשי בתמריץ שיש בו אלמנטים של הסברים כוונתיים והסברים סיבתיים כלומר, הבנת הכוונות של פעולות הפרט והסבר הסיבתיות של האינטראקציה בין הפעולות וכי הפרטים נמצאים גם במארג של אינטראקציות זה עם זה, מדובר כאן בתמריץ מורכב ביותר שיש בו אינטראקציות בין הפעולות לבין בני האדם המבצעים פעולות אלה ואינטראקציות
בין בני האדם והפעילות. אם נרצה להמחיש זאת, הרי שאפשר לתאר זאת כקו רצף שבקצהו האחד נמצאות הפעולות ובקצהו השני נמצאים בני האדם כאשר ביניהם ישנה זרימת מידע דו סטרית אשר יוצרת דינמיקת משוב ביניהם (1).
הפונקציונליזם אינו יכול להסביר בעצם לא את פעולות המוסדות בחברה ולא את התנהגותם של המוסדות ושל בני האדם באשר הם. באם משתמשים במושג פונקציונליזם באשר לתכונות הפוטנציאליות למספר מבנים פוליטיים או כלכליים דומיננטים, הרי שאפשר לפנות להצהרה החשובה של הפרדיגמה הפונקציונלית העיקרית: הפונקציות הסמויות, באם
ישנן כאלה של כל מוסד או של כל דפוס התנהגותי מסבירות את הנוכחות שלהם וכי קיימת פרדיגמה פונקציונלית חזקה שלפיה כל המוסדות או הדושים ההתנהגותיים, ישנה פונקציה שמסבירה את הנוכחות שלהם {2}.
מבין השורות אפשר לשמוע כאן היסוסים והתלבטויות רבות באשר לרלבנטיות של הפונקציונליזם בעולם התוכן המרקסיסט. לשיטתו של אלסטר מרקס מכיר את הפרדיגמה הפונקציונלית החלשה, אך מעלה ספקנות באשר לתוצרים השיטתיים של התוצאות המזיקות שלא הייתה כוונה להגיע אליהם. על פי התפישה המרקסיסטית אם רוצים אפשר למצוא עקבות
של פרדיגמה הפוטנציאלית העיקרית בהתייחסות של מרקס לתיאורית הערך העודף.
מרקס משחזר את הגרעין הרציונלי של הטיעון הנגדי:
כל פונקציה מהפונקציות השונות בחברה הבורגנית מניחה מראש את קיומן של שאר הפונקציות.
התפתחות שבתהליך הייצור של החומרים מחייב מבנה. על אידיאולוגי שפעילותו בין שהיא חיובית או שלילית - היא טובה, מכיוון שהיא חיונית.
כל הפונקציות המשרתות את הקפיטליסט פועלות לטובתו.
יש להתייחס כמובנים מאליהן, למוצרים המעודנים של הייצור המעודן ויש להתנצל בגללם בפני הבורגנים.
אלסטר טוען כי חרף העמימות של התוכן ולבהירותו של הטקסט, הרי שקריאה סבירה תומכת בפרדיגמה החזקה. כל הפעולות הן לטובת המעמד הקפיטליסטי וכי יתרונות אלה מסבירים את הנוכחות של הקפיטואליסטים. פעילות זו בכללותה מוסברת דרך הפונקציה שהיא ממלאת עבור הקפיטאליזם וכי היא איננה מוטמעת בעבודה של מרקס(3).
כאשר פונים מההיסטוריה המרקסיסטית לעבר המצע המרסיסטי החברתי אפשר להיווכח בנוכחות ובמגננה של הפונקציונליזם{4} ההסבר הפונקציונלי מוטבע בתיאוריה של הפשיעה והענישה, בניתוח החינוך, בחקירת האפליה הגזעית, ניתוח צמיחת המדינה הקפיטאליסטית ובצמיחת התעשייה המרקסיסטית בעשור האחרון. לא כל המחקרים המרקסיסטים
נופלים קורבן לכשלים הפונקציונלים אבל רוב המחברים המרקסיסטים מאמינים שכל מה שמתרחש בחברה הקפיטליסטית תואם לצרכים של ההסבר הקפיטליסטי, כך שהמתאם בין הפעולות (והמבנה של המדינה והדרישות של ההסבר הקפיטליסטי מתקבלים כמובנים מאליהם) {5}. נראה שעבודות ניאומרקסיסטיות אלה מושתתות בין היתר ע"י העקרונות
הבאים:
כל הפעולות של המדינה משרתות את האינטרס הקולקטיבי של המעמד הקפיטיאליסטי.
כל פעולה היכולה לשרת את האינטרס הקולקטיבי של המעמד הקפיטליסטי מתנהלים בעצם על ידי המדינה.
גם אם הפונקציונליזם "חודר" לתוך החברה, הרי שהוא עושה זאת בצורה מצומצמת ביותר וגם זאת דרך הדלת האחורית. תפישה שכן יכולה להיות תקפה לשיטתו של אלסטר היא אשר תורת המשחקים. הנגיעה של תפישה זו למרקסיזם נשענת על הטיעון הבא: מאחר שהמעמדות מתגבשים לכיוון פעילות קולקטיבית של שחקנים המתעמתים זה עם זה ביחס
לחלוקת הרווחים והעוצמה ומאחר שמתקיימים יחסים אסטרטגיים בין החברים של כל מועמד נתון, תורת המשחקים יכולה להסביר את התלות ההדדית של כל הגורמים האלה.(6 ) על פי תורת המשחקים, הזכויות של כל שחקן תלויות בבחירה שנעשית על ידי כל אחד מהשחקנים. ניסיון זה אפשר ליישם לתפישה המרקסיסטית מאחר שגם פה מדובר
בשחקנים. שחקן אחד הוא המעמד הקפיטליסטי והשחקן השני הוא מעמד הפועלים וניצחון של מעמד הפועלים הוא הפסד של המעמד הקפיטיאליסטי. זהו למעשה משחק סכום אפס. מנקודת מבט מרקסיסטית אפשר להשתמש בתורת המשחקים כדי להבין מצבי תמהיל של עימות ושיתוף פעולה. תורת המשחקים יכולה לעזור בהבנת המרקסיזם של סולידריות ושל
מאבק מעמדי בלי להישען על ההנחה שלפועלים ולקפיטיאליסטים יש אינטרס משותף וצורך בשיתוף פעולה, הנחה שאין לה שום בסיס במציאות. האינטרס של מעמד הפועלים הוא לדכא את המעמד הקפיטליסטי (7).
כהן שולל את גישתו של אלסטר וטוען בצורה קטגורית שלפונקציונליזים יש מקום בתיאוריה המרקסיסטית. לשיטתו ההסברים המהותיים למטריאליזם ההיסטורים הם בעלי אופי פונקציונלי מובהק.{8} הרציונל שלו הוא שבאם אי אפשר להשתמש בהסבר הפונקציונלי במדעי החברה, הרי שאי אפשר לבצע שום רפורמות במטריאליזם ההיסטורי ויש לדחות
גישה זו על הסף. מה שכהן עושה הוא בעצם אינסטרומנטיזציה של הפונקציונליות, תוך הצגתה כחלק אינהרנטי למרקסיזם, כל התקפות של התיאוריה המרקסיסטית אליבא כהן נשענת וחייבת בעצם להישען על הפונקציונליזים. יתרה מזאת כל הדיאלקטיקה
המרקסיסטית היא במהותה פונקציונלית.
המטריאליזם ההיסטורי נישען על הטענות הבאות {9}:
רמת הפיתוח של כוחות הייצור בחברה, מסבירה את אופיו של המבנה הכלכלי.
המבנה הכלכלי מסביר את מבנה העל.
המבנה הכלכלי של חברה נתונה מאפשר את הפיתוח של כוחות הייצור.
וכי מבנה- העל של החברה מייצב את המבנה הכלכלי, הפונקזיונליזם פועל כאן ברמה כפולה פעם אחת ישנה התייחסות לכוחות הייצור ופעם שניה, ישנה התייחסות לפיתוח אמצעי הייצור ושני אלה שלובים זה בזה ככלים שלובים. אי אפשר להפעיל כוחות ייצור בלי שקיים גורם מקדים של פיתוח אמצעי ייצור ואי אפשר שלא ליצור גורמי ייצור
אחרי שמפתחים אותם, שהרי בשביל מה בא הפיתוח, רק כדי שיישאר על הנייר. וגורמי הייצור משעה שאכן יוצרו אי אפשר שלא לתפעל אותם וכל אלה, הם למעשה מי שנותנים את כל ההסבר ברמה התיאורטית וברמה המעשית למבנה-העל של החברה. בה במידה המבנה הכלכלי של חברה נתונה הוא שמאפשר את הפיתוח של כוחות הייצור וכי מבנה -העל של
החברה מייצב את המבנה הכלכלי. פועל כאן מעגל סגור ודיאלקטי המזין את עצמו כאשר כל אחד מהם הוא בעל משמעות פונקציונלית לגורם השני.
המרקסיסטים אינם מתמכרים להסבר הפונקציונלי מכיון שהם מושפעים לרעה על ידי המדע הבורגני של הסוציולוגיה הפונקציונלית. הם עושים זאת מכיון שהם מרגישים את עצמם מחויבים למטריאליזם ההיסטורי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאי אפשר לנתק את הפונקציונליזם מליבו של המטריאליזם ההיסטורי{10}.במרקסיזם פועלים שלושה גורמי
יסוד והם: כוחות הייצור, יחסי הייצור ומבנה העל.
כוחות הייצור הם אלה שעוזרים בתהליך הייצור וכוללים אמצעי ייצור מצד אחד וכוח עבודה מצד שני. אמצעי הייצור הם סך משאבי ייצור פיזיקליים, כלי עבודה, מכונות חומרי גלם ותנאי עבודה וכוח העבודה כולל את כוחם של העובדים, מיומנויות שלהם וידע טכני.
יחסי הייצור מתייחסים לעוצמה כלכלית עד כמה יש לעובדים כוח עבודה ואמצעי ייצור, בחברה קפיטליסטית יחסי היצור שוללים את השליטה הכלכלית של הקפיטליסטים על אמצעי הייצור, את השליטה, הגם מצומצמת של העובדים על הכוח הכלכלי שלהם עצמם.הסך הכל של אמצעי הייצור בחברה נתונה הוא שמגדיר את המבנה הכלכלי של החברה
בכללותה{11,} וכל אלה הם שמהווים את הבסיס למבנה - העל כאשר, זה מוגדר במונחים משפטיים ופוליטיים}12.} בכל מקום שהוא לשיטתו של כהן בעצם אי אפשר להתחמק מההיבטים הפונקציונליים.
כהן גם מתנגד לשילוב תורת המשחקים בתוך התפיסה המרקסיסטית. כהן נוקט אפילו בהתייחסות אישית כלפי אלסטר. לשיטתו, אלסטר מעריץ את תורת המשחקים ועל כן המרקסיזם יכול רק להרוויח משילוב תורה זו באידיאולוגיה{13 }. זו המרקסיזם אינו יכול בשום פנים ואופן לתרום שום דבר וזאת מכיוון שהוא אינה רלבנטית לרעיונות
המרכזיים של המטריאליזם ההיסטורי. תורת המשחקים במהותה מסבירה דפוסים התנהגותיים שעה שהמרקסיזם מתמקד בכוחות הפועלים וביחסי הגומלין שביניהם כאשר בוחנים את המתרחש במשקפיים ארוכות טווח, עמוק מתוך ההיסטוריה ומתרחקים מהמאבק המעמדי, תורת המשחקים היא חסרת תועלת וזאת מהסיבה שהמטריאליזם ההיסטורי נשלט על ידי
הכוחות הדיאלקטיים ויחסי הייצור שמשמשים כרקע למאבק המעמד: תורת המשחקים יכולה לתרום במתן הסבר לתמורות המתרחשות במאבק ולאסטרטגיות שבאות כאן לידי ביטוי, אך אין היא יכולה לתת הסבר מרקסיסטי מדוע מלחמת מעמדות נפתרות בצורה זו או אחרת{14.} התשובה המרקסיסטית היא שהמעמד השולט בתקופה מסוימת שמנצח במלחמה אחרת
מגיע לכך, מכיון שהיה מצויד טוב יותר ובעל שליטה טובה יותר על כוחות הייצור בזמן נתון. הסבר כזה אינו יכול להינתן על ידי תורת המשחקים מדובר כאן בעולמות תוכן שונים זה מזה במידה כה רבה שלא יכולה להיות ביניהם שום חפיפה.
כהן מציג את הטענה של אלסטר שבתורת המשחקים נמצאות שאלות אסטרטגיות בעלות חשיבות רבה למרקסיזם. זה נכון כאשר מתמודדים עם שאלות אסטרטגיות כמו איך לשנות את פניה של חברה נתונה, אך כאשר מרקס קורא לפועלים לגרום למהפכה בחברה. הוא לא ביקש מהם לתת הסבר למעשיהם התשת היכולת הפרוגרסיבית של הסדר הקפיטאליסטי
והיכולת של כוחות ייצור נאותים כדי להחליף סדר זה, בסדר סוציאליסטי{15{.
בתיאור מהלכים אלה, אין אלסטר משתמש בתורת המשחקים, מה שמדגיש את תפישתו של אלסטר, כי תורת המשחקים בעצם איננה רלבנטית כאן בכלל. נמצאנו למדים שבמהות ההסבר הפונקציונלי של המטריאליזם ההיסטורי אין בעצם שום טעות מתודולוגית.
גישתו של GIDDENS
GILDDENS (16) בוחן את שני המאמרים ומותח עליהם ביקורת, על כל מאמר מסיבות אחרות. על המאמר של ELSTER הוא כותב שלפונקציונליזים ולתורת המשחקים אין שום קשר למרקסיזם. הוא אמנם משתמש בדוגמאות רבות הלקוחות מההגות המרקסיסטית, אך אי אפשר ליישם אותם על מלוא הספקטרום של מדעי החברה, החל מהמרקסיזם וכלה בלא
מרקסיסטים. באשר לכהן ביקורתו היא שטחית יותר משהיא מבקרת את אלסטר. היא נמצאת בתוך מרחב המושגים של פרשנות המטריאליזם ההיסטורי. כל מה שהוא עושה, הוא רק הצגת השאלות של המתודולוגיה האינדבדואליסיטית שהיא בסיסית להבנת מאמרו של אלסטר.
GIDDENS מוצא כי ELSTER עושה הבחנה בין שני סוגי פרדיגמות.{17}
פרדיגמה פונקציונליסטית חלשה - מנקודת מבט לוגית היא איננה אובייקטיבית, וקרוב לוודאי לא ראויה שיתייחסו אליה כאל פונקציונליסטים זאת מהסיבה שעל פיה לדפוס התנהגות מסוים שאין שום אפשרות לחזות אותו והיא יכולה לתרום לאלה שיוזמים דפוס זה. GIDDENS לא מוצא שום קשר לוגי עם פרדיגמה זו הגם שאפשר להתווכח על
"התרומה" שלהם. וכי יש לשלבה בהכרה של צעדי הנגד (COUNTELRFINALITY) .
פרדיגמה פונקציונליסטית חזקה. כמו הפרדיגמה הקודמת, גם זו היא במובן מסוים מטעה. ורק מעטים צידדו בה. לפיה לכל הדפוסים ההתנהגותיים יש פונקציה המסבירה את קיומה. על פי אלסטר הפרידגמה הפונקציונלית החזקה פורחת במרקסיזם ובמדעי החברה הרדיקלית. הבעיה היא שחוקרים רבים שאלסטר ייחס להם חשיבה פונקציונלית ואשר אכן
היה בה מה שהוא מהפונקציונליזם היו מודעים לבעייתיות של טענותיו. התוצאות הבלתי צפויות של תפישות סוציאלית כל שהיא אינם מסבירים את הקיום שלה.
באשר לכהן הרי שזה אליבא ל GIDDENS-נוקט בפונקציונליזם פתוח מאוד מתוחכם{18} פונקציונליזם זה אמור לעשות שעה שמישהו אינו יכול לזהות את התנאים הסיבתיים המעורבים בקשרים שבין פריטים חברתיים שיש להסבירם. GIDDENS טוען שבאם תנאים אלא אינם מוכרים, אין שום סיבה שנחזור לפונקציונליזם הנאיבי התיקני. במקום זאת
עלינו לבנות "חוקי תוצאות". אלה הן הכללות המראום שמשעה שפריט חברותי יהיה פונקציונלי עבור פריט אחר, הפריט הראשון חייב להיות נמצא במובן האונטולוגי.
באשר לתורת המשחקים GIDDENS מתפלא על כך ש - ELSTER משתמש בתורת המשחקים במדעי החברה{19.} תורת המשחקים על פי GIDDENS היא חסרת משמעות במדעי חברה, מה עוד שידועות גם המגבלות שלה, תורת המשחקים היא תפישה רציונליסטית והאדם איננו רק רציונליסטי.
שתי הגישות הן של כהן והן של אלסטר אינן בעצם רלבנטיות{20.}
סיכום
GIDDENS מחזיר אותנו לדברים בהם פתחנו את המאמר, אי הרלבנטיות של הפונקזיונליזם ושל תורת המשחקים למרקסיזים. מדובר בדברים כה שונית, אך שניסיון לשלבם זה בזה יראה כנסיון לתפור אותם יחד בתפרים גסים מאוד ולא יותר מאשר הטלאה. GIDDENS משתמש בטיעונים של שני הכותבים כדי להפריך את תפישותיהם, זה של זה. הוא
מסכים עם דבריו של אלסטר כי לפונקציונליזם אין מקום בתפישה מרקסיסטית ובו בזמן מתנגד גם לשיטתו כהן באשר לשילובה של תורת המשחקים במרקסיזם. טענת היסוד של GIDDENS נשמעת יותר מאשר אובייקטיבית כאשר הוא אומר שאת המרקסיזם יש לבדוק על חתכי זמן ארוכים מאוד. בניסיונות של אלסטר וכהן לשלב תפישות טכניות ואפילו
הנדסיות במרקסיזם, יש משום אי הבנה בסיסית. אידיאולוגיה לא בוחנים בכלים אינסטרומנטליים - מתמטיים. יש לבחון בכלים תוכניים לעיתים גם ערכיים: האם הם עומדים במבחן המציאות או לא, אם להתבטא בשפה בוטה, הרי מה שהוא אומר ששתי הגישות שהם מציגים מופרכות א -פריורי.
הערות
Elster Jon. "Marxism, Functionation and Game Theory" Theory and Society, July 1982, Vol.11 No. 4.p. 463.
Ibid P. 454
Ibid p. 456.
Ibid, p. 460.
Ibid
Ibid, p. 464.
Ibid, p. 465.
Cohen G.A. - "Reply to Elster on "Marxism" Functional and Game Theory" Theory and Society, July 1982, Vol 11. No. 4 P. 483.
Ibid p. 488.
Ibid, p. 489.
.Ibid p. 485.
Ibid.
Ibid, p. 488.
Ibid p. 489.
Ibid p. 490.
Giddens Anthony - "Commentary on the Debate" , Theory and Society - July 1982, Vol. 11. No. 4 p. 527.
Ibid, p. 528.
Ibid, p. 530.
Ibid, p. 532.
Ibid, p. 534.
ביבליוגרפיה
Cohen G. A. - Reply to Elster on "Marxism" Functionalism and Game Theory, Theory and Society, 1982, Vol. 11. No. 4.
Elster Jon - Marxism, Functionalism and Game Theory" Theory and Society, 1982, Vol. 11. No. 4.
Giddens Anthony - Commentry on the Debate, " Theory and Society, 1982, Vol. 11. No. 4.

תגים:

מרקס · מרקסיזם · קאפיטליזם

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המחלוקת בין אלסטר וכהן בנושא המרכסיזם והפונקציונליזם", סמינריון אודות "המחלוקת בין אלסטר וכהן בנושא המרכסיזם והפונקציונליזם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.