ההיבט העתידני בתכנון ארכיטקטוני מול כתיבה ספרותית

תקציר העבודה:

ויתורי ההיבט העתידי בתכנון ארכיטקטוני
מול כתיבה ספרותית


תוכן עניינים hc1541
1. מבוא

2. מיטלי קולווינו

Rem Koothaas .3

4. האם הספרות הארכיטקטורה יתקיימו בעתיד ?

5. מבט על הכתיבה הספרותית ועל הארכיטקטורה בעתיד

6. סיכום

7. הערות

8. ביבליוגרפיה


מבוא

הספרות והארכיטקטורה הם שני תחומי תרבות שונים זה מזה. הספרות עיסוקה
הוא במילים, כאשר מילים אלה יכולים לקבל צורות ביטוי שונות במצרף הלשוני
שלהם כמו בתיבה עיונית וכתיבה נרטיבית ופיוטית ורומנים. נובלות, שירה וכו'
ובדרך זו יש בהם כדי להעביר לקורא מבעים שונים. הארכיטקטורה עוסקת
בקונסטרוקציות הנדסיות כמו מבני מגורים, מבנים ציבוריים, גשרים וכו'.
והפיגורטיביות המוטבעת בהם היא הפן האמנותי לעיתים גם הפיוט של
הארכיטקט, הנותן למבנה את הייחוד שלו. רשם שישנו הבדל בין כתיב המדווחת,
נוסח מפרט טכני של מטוס לכתיבה פיוטית ומלאת הוד, כך גם ישנו הבדל בין בנין
מגורים שכל קירותיו הם ישרים ואשר זוויות המפגש ביניהם הם ישרים, לבין בנין
ציבורי מכו מוזיאון, או טרמינל בשדה תעופה אשר המבנה הצורני שלהם הוא רך
יותר, יש בהם פינות, מפלסים הנכנסים פנימה או החוצה מהאנך של הבנין הניצב
לקרקע. ייחודיות זו היא שנותנת לבנין תוצאה בלתי נמנעת ובעצם מתבקשת של
האדריכל, המכניס לבנין את נשמתו. על היבטים ארכיטקטוניים אלה אפשר
להתייחס כאל כללי בניה כשם שקיימים כללי כתיבה שונים והגדרות לז'אנרים
ספרותיים המסבירים את ייחודם כך גם באדריכלות. הראשון שידוע עליו כי בנה
מילון לשימוש מקצועי של האדריכלים ולשימוש של כלל הציבור.
גם הספרות וגם הארכיטקטורה אינם פועלים בחלל ריק הם מופשטים ומשפיעים
מרוח התקופה וניתן ללמוד מהם רבות על רוח התקופה או כפי שזה מוכר בביטוי
הגרמני שלו .Zeitgiest
תוס מוריס וארתור סי. קלרק. כל אחד בדרכם משקפים בצורה נאמנה את רוח
התקופה הטענה שנציג בעבודה זו שהארכיטקטורה והספרות תתקיימנה גם בעתיד
וכבסיס מתולוגי לטענתו זו נציג שני יוצרים, אחד מעולם המילים את איטלו
קלווינו ואחד מהעולם הארכיטקטוני Rem Koolhaus ולאחר מכן ננסה לבנות
מערך איטגרטיבי הפוזל לעבר העתיד, תוך התייחסות לארכיטקטים שונים.

מקורות:

לשנותו אף כי לא לאלתר". 3 אוטופיה עתידנית ארכיטקטונית אפשר למצוא בספרו של ארתור ס. קלרן "3001 האודיסה הסופית" שבה מתוארת טבעת ענק המקיפה את כדור הארץ ואשר השר שלה עם הקרקע הוא באמצעות מעליות הנעות דרך צינורות קישור מהטבעת לפני הקרקע, להמחשה נביא כאן שני תיאורים "חדלת האחרונה נפתחה, ומבעד לחלון הוא
הביט החוצה אל החשכה המוחלטת של החלל שהיה קמור אופקית ואנכית, הוא הרגיש כמו דג זהב בקערה וקיווה שמי שעיצב את המתקן הנועז הזה ידע מה הוא עושה. היו להם חומרי בנייה טובים הרבה יותר מאלה של תקופתו ....4 הוא הביט מטה, אל הים התיכון הרחוק, מעל פניו של מגדל עגול שקירותיו המתעקלים במתינות העידו על קוטר של
כמה קילומטרים. והקוטר היה חסר משמעות לעומת אורכו המגדל כלל כל הדרך למטה, למטה, למטה - עד שנעלם בערפל מעל אפריקה". 5 תוס מוריס וארתור סי. קלרק. כל אחד בדרכם משקפים בצורה נאמנה את רוח התקופה הטענה שנציג בעבודה זו שהארכיטקטורה והספרות תתקיימנה גם בעתיד וכבסיס מתולוגי לטענתו זו נציג שני יוצרים, אחד
מעולם המילים את איטלו קלווינו ואחד מהעולם הארכיטקטוני Rem Koolhaus ולאחר מכן ננסה לבנות מערך איטגרטיבי הפוזל לעבר העתיד, תוך התייחסות לארכיטקטים שונים.
מיטלי קלווינו
השימוש במצרף הלשוני מאפשר מסירה מדויקת של תיאורים וחוויות על גבול האמירה המתמטית. יכולת זו מגיעה לשיאה כאשר גוזרים מילים חדשות ממילים קיימות ומרחיבים את הנפק הפונמי שלהם באמצעות תוספות אם בראשותם (תחיליות) ואם בסופם (סיומות) ואם באמצעות מטאפורות. איטלו קלווינו הולך בדרך הראשונה. 6
ונתייחס כאן למושגים שלו אחד לאחד.
Lightness - מילה זו נגזרת מהמילה Light במשמעות של קל מתארת קלות משקל, קלות תנועה ועליזות. קלווינו נותן לכך מספר היבטים והם :
א. הקלות של השפה המאפשרת לה לרחף מעל עצמים כמו ענן ואם להיות מדויק יותר כפעימות מגנטיות. 7 קלות זו מאפשרת לעבור מעל לשדות הסמנטיים לצוד אותם בעין ולראות אותם במבט פנורמי.
ב. הקלות מפשרת מסירת מבעים שונים בצורה מדויקת. ונעשה שימוש מינימליסטי במילים כדי לתת הגדרה והסבר קולעים שאין בהם ערפול שהוא תוצר של ניסוחים ארוכים ופתלתלים שיש בהם כדי להכביד על ההבנה וכל נסיון שהוא להבין במה דברים אמורים אינו אלא שאלה של מקריות. 8 קלות ההסבר מאפשרת שמירה על שף הקריאה ונינוחות רבה.
אין צורך להשקיע מעמסה מנטלית כבדה כדי לקרוא ולהבין דברים עד תומם.
ג. תוכנת מחשבים היא מה שהוא קל. אי לה שום משקל בכלל אך אין היא יכולה לה תקיים ללא החומר הכבדה, אך התוכנה היא שנותנת את כוח החיים למחשב, בלעדיה המחשב איננו אלא חפץ דומם שאי אפשר לעשות איתו שום דבר. 9
Quick - מילה זו נגזרת מהמילה Quick במשמעות של מהירות. בלווינו אינו מתייחס למהירות במובן הפיזי שלה, אלא במובן הספרותי והקוגנטיבי שלה. לשם הבהרה נביא את ההתייחסויות שלו.
א. הזמן הנרטיבי - זמן זה יכול להיות מושהה, מחזורי או חסר תנועה. בכל מקרה סיפור בפעולה משתרע על ציר הזמן, זהו מגע של קסם הפועל על הזמן החולף בין שהוא מכווץ אותו או מרחיב אותו.
ב. היחס בין המהירות הפיזיקלית למהירות החשיבה. 11
ג. מהירות והמודעות לסגנון מהנים אותנו מכיון שהם מייצגים את מהירות המחשבה המריצה רעיונות באופן סימולטני או שהם עוקבים אחד אחי השני, עדש נראה כאילו הם מופיעים סימולטנית. 12 העוצמה של הסגנון הפיוטי שהיא שוות ערך למהירות.
יוצרת תחושה של הנאה, מסיבות אלה ההתרגשות של מחשבות סימולטניות יכולה לנבוע ממילים בודדות, בין שהן ספרותיות או מטאפוריות, מהסידור שלהם, וכו.
Exactitude - מילה זו נגזרת מהמילה exact במשמעות של דיוק דלווינו נותן לכך מספר משמעויות והן :
א. תוכנית פעילה מחושבת ומתוכננת.
ב. בהירות וחדות של תמונות ויזואלית.
ג. שפה מדויקת ככל שניתן כאשר בוחרים מילים וכאשר מבטים מחשבות
דמיון מעודנות. 13
ד. הדיוק מאפשר לחלץ מתוך הערפול את היופי ואת יכולת ההגדרה. מתן תשומת לב קפדנית להרכב ולמבנה של כל תמונה מתוארת עד כדי ירידה לפרטים הקטנים ביותר והארת האווירה המועברת בטקסטים. 14
Visibility - מילה זו נגזרת מ- visible במשמעות של הראות, קוראת קלווינו מתייחס ליכולת של הקורא לראות בדמיונו מול עיניו את הנשמות הפועלות והכוונה היא לראות צבעים כפי שהם מתוארים בטקסט15 בצבעים טבעיים, לראות אותם מדברים, לשמוע אותם עם כל האינטונציות המתבקשות מכוח הדברים ולראות אותם בתנועה, משל הקורא
הוא עד למה שמתרחש. 16
Multiplicity - מילה זו נגזרת מהפועל multiply במשמעות של ריבוי.
הכוונה לאין סוף האפשרויות של יחסי גומלין בין פריטים שונים ביצירה 17 מה שמאפשר מתן פרשנויות שונות לאותה יצירה 18. אם רוצים אפשר לראות בכך מעין רשומות כפול. פעם אחת הפירוש שכל קורא נותן ליצירה ופעם השניה מכלול הפירושים שאותו קורא יכול לתת לאותה יצירה. דוגמה טובה לכך הוא מכלול הפירושים שניתנו לקפקא,
או שיטת הפרדס שבה משתמשים לפירוט ספרי תורה. כל פירוש יכול להיות נכון לעצמו וביחד הם יוצרים עושר הרמנויטי בלתי רגיל.
Rem Koolhaas
קולהאס איונו נוקט במספרו באותה דרך בה הולך קלוינו, אין הוא בונה פרקים המנתחים מושגים. בספר זה הוא בעצם נותן סדרה של הרצאות מדוקדק בהם יכול להאיר את קווי המחשבה ולראות את התייחסותו לנושאים שונים, אפשר להבחין אצלו בשתי רמות התייחסות של המבנה הבודד רמת התייחסות למכלול של מבנים או למסגרת עירונית.
חבות הבודד:
ברמה זו קולהאס מתייחס למושגים כמו יופי, למעלה ולמטה, היחסים תוך הפנים והחוץ. אלה דברים קונקרטיים שאפשר לשים עליהם את האצבע ולחוש למה הוא מתכוון, יש בכך כדי להזכיר את שיטת המושגים שראינו אצל קלווינו.
קולהאס מוצא לנכון שלא להתייחס לפונקציונליות של המבנה כאשר הוא בא לשפוט אותו מבחינה איכותית. הוא מוצא כי זה מורכב ומסובך מידי. 19 על פניו זה נראה כנושא טכני בעל אוריינטציה הנדסית מובהקת והרי הוא איננו מהנדס בנין - פונקציונליות הוא תחום ששווק בין היתר להנדסת אנוש, הדבר הראשון שהוא עושה הוא חיפוש
היופי שבבנין כך למשל את הקומות השונות בבנין הספריה הלאומית בפרוס שנבנה כ- 1950 הוא בוחן על פי קריטריון זה. ישנה קומה שהיא יפה ומנגד ישנה קומה שהיא מכוערת, ישנה קומה שהיא מצחיקה וכך הלאה, 20 מיקום של קומות או מפלסים ומדרגות יעשה על פי קו הגיוני אך יחד עם זאת מעורר סקרנות. מקום שאמור להיות זמין לכלל
הציבור יהיה בחלק התחתון של הבנין ומקום שצריך להיות חשוך יהיה במרכז הבנין, אבל זה יעשה כך שימשיך את סקרנותם של אלה הנכנסים אליו. 21 אם מתייחסים לבנין שלו כאל חלל גדול את הרצפה ממקמים מסביב, מעלים אותה למעלה עד שהיא הופכת לתקרה ואחר כך לרצפה מסובבים אותה סביב עצמה כספירלה - עד שהיא הופכת לתקרה אחרת
ושוב לרצפה. הבנייה הפנימית צריכה להיות בעל אופי זורם - זרימה שקטה וללא חתכי פתע. דוגמה טובה שיכולה להמחיש זאת אם כי בצורה מקורבת הוא הדיזינגוף סנטר. חלק מהמעברים בין קומה לקומה הן אותן אכסראות שמצידן נמצאת חנויות ואשר עולות בשיפוע עד שהן מתמזגות עם הקומה העליונה הבאה. מנקודת מבט אחת הן רצפה ומנקודת
מבט שני הן תקרה, האור שבא מהגג הקוף מאיר את כל המקום בלי שפינה אחת באכסדראות תוחשך בשל בנווה נפרדת כמו למשל בחדרי מדרגות בבנייני מגורים.
מאחר שהבנין איננו עומד כמה שהוא בפני עצמו הוא חייב להיות באיזה שהוא קשר עם הסביבה, דרך אחת לעשות זאת היא שימוש בחלונות גדולים מאוד. אלה, יהיו חלונות שעשויים מחומר מיוחד שיאפשר לעיתים הצצה פנימה ולעיתים יחסית אפשרות זאת 22 החלונות במקרים אלה יהיו כמו עננים. דרך אחרת היא הגודל עצמו. 23 בנין גדול
ומסיבי, ישאיר רושם גדול על סביבתו הוא ישאיר רושם של עוצמה ומכובדות. נוצר כאן אפקט של מונומנטליות. כדוגמת מוזיאון גוגנהים בניו יורק. אופן בנייה כזה יש בו סכנה פסיכולוגית. הוא יכול לנבוע מתוך דחפים אישיים להראות עוצמה וכוח בכך שבונים מבנים שעלולים להראות מפחידים בשל גודלם. מה שנובע כאן מגלומניות 24
של הארכיטקט או של מי שמצווה עליו לתכנן בניינים מסוג זה.
המסגרת העירונית
מסגרת זו יש לראות בהיבט הרחב והכוונה למכלול סוגי המבנים דמי מבני מגורים, מבנים ציבוריים, מבנים תעשייתיים, מקומות בילוי ואפילו גשרים. מכלול זה נותן את התמונה הארכיטקטונית בכללותה ברמת המקרו.
ברמה זו יש בראש וראשונה להתייחס לאני הקולקטיבי. קולהאס מביא להמחשה זו את המבקר ההולנדי. הוא טוען שהולנד אינה מתקצבת יותר כף לצרכים ארכיטקטוניים. וכי הארכיטקטורה אינה משמשת יותר כאמצעי להצגת הדימוי העצמי הקולקטיבי. כך זה היה בעבר אבל לא היום. 25 מתוך הלא הזה, מבצבצת אמירה פוליטית - חברתית. הבנייה
היא לעיתים שיקוף של התחושה הקולקטיבית. זהו אותו Zeitgiest המקרין על הסביבה. הדוגמה הטובה לכך הוא איזור ה- downtoun של העיר ניו-יורק שכולו הוא מגדלים רבי קומות עם עשרות קומות בכל אחד המתנשאים לגובה של מאות מטרים. יש כאן אמירה שגדול הוא יפה. צורת הבנייה וריכוז כה מסיבי של מגרדי שחקים, משרה הרבה כוח
לא פעם דורסני שעומדים מאחוריו תקציבי עתק. מנקודת מבט ארכיטקטונית מדובר כאן בארכיטקטורה של מטרופולין. 26
האמירה יכולה גם לקבל אפיון של מטאפורה נרטיבים, מכו למשל Eurodisney שהוקם בפריז. מרכז בילויים זה הוא בבחינת מטאפורה לסוג של חופש שלעולם, לא יוכל להתקיים במרכז העיר, בין שמדובר במרכז התרבותי או במע"ר (מרכז עסקים ראשי) או בעיר הקלסית. כל אלה מעוגנים במסורות ארוכות של מאות שנים והם מייצגות אורחות
התנהגות וחשיבה שונים.
Ewsodisney הוא חלק מהחלום האמריקאי, והאירופים בפרט תושבי צרפת אומרים לעצמם : החלום האמריקאי, מוצא חן בעינינו ואנו רוצים לאמץ אותו. להכניס אותו בבת אחת לחיינו הוא בלתי אפשרי, צריך לעשות זאת בהדרגתיות, לשם נאמץ לעצמו חלק מחלום זה ונבנה אותו סמוך למה שנחשב מאוד צרפתי ומאוד אירופי, נהנה ממנה כנלמד
אותו, ונהנים אותו ומאוחר יותר נטמיע אותו בקרבנו, עד שהוא ייהפך לחלק נורמטיבי מהקוד ההתנהגותי והמנטלי שלנו.
חלק מהעולם התוכן האירופי כולל הוא הרחיב וה- plaza, אך הוא עומד להשתנות. 27 חלק מדברים אלה, דרך הביטוי המטאפורי אותו ציינו, הרחוב וה- Plaza הם ביטוי הלא המקורה של התרבות.
עצם היציאה החוצה מהבית לרחוב ולכיכר, לפחות במה שמתרחש כאן בארץ.
אפשר לחוש בכך עם התפתחות הקניונים. מכניסים לתוך מבנה מקורה את הרחוב, החנויות ובתי קולנוע. הקניון הופך למרכז קניות ובילויים והוא ממלא פונקציות אלה. וכדי שיהיה אטרקטיבי בונים אותו בצורה אטרקטיבית כך שהחנויות תהיינה במרכז הבניון, כולל מסעדות ובתי קפה. את החללים הן המרכזיים והן הפינתיים מנצלים לצרכים
אחרים כמו תצוגות אופנה, הצגות רחוב ולעיתים לונה פרקים בנעיר אנפין לילדים. יכולות לבוא לכאן משפחות העושות בקניון שימוש רב תכליתי. אפשר לשבת במסעדה, לראות סרט ולתת מקום לילדים לשחק, הכל תחת קורת גג אחת. הקניון הוא מין ורסיה מודרנית של הפורום רומנים שהיה ברומא העתיקה.
האם הספרות והארכיטקטורה יתייקמו בעתיד ?
שאלה זו מתבקשת לאור השינויים הרבים המתרחשים עוול עינינו, אלה שינויים כה מהירים שקשה לעקוב אחריהם ולעיתים הם משווים בחשש די כבד, איך מתמודדים עם קצב שינויים זה. הבוגרים ישאלו את עצמם מתוך סקרנות אינטלקטואלית ואילו הצעירים מודעים לכך שהם יצטרכו לחיות בתוך עולם זה. התפתחות התקשורתוהפצתה רחבת ההיקף
באמצעות העזרים הטכנולוגיים שהולכים ומשתכללים כמו תקשורת לווינית, אינטרנט וטלוויזיה לערוציה אינסופים, מעוררת תהיה באשר לעתידה של הספרות, האם שימוש בטכנולוגיות אלה, יביא לצמצום בשימוש במילה הכתובה וכפועל יוצא השפה תאבד מעושרה הלשוני ?
שולמית הר אבן טוענת ש"הספרות נולדה במשפחת המילים, אבל למעשה אין היא מתרחשת במילים בלבד, אלא יש לה תוכן קונצפטואלי לא מילולי, המתרחש אולי בין המילים. מבחינה זו דומה הספרות יותר לכל אמנות אחרות, כמו מוסיק הוציור. היא אמנם קיימת בעולם המילים, וכולנו משתמשים במילים, לכן האילוזיה שכולנו יכולים לכתוב -
אבל עיקרה מתרחש מעבר להן, וכמו כל אמנות, היא עונה על ה"איך " ולא על ה"מה" 28, באמצעות המילים אנו מציגים את עולם התוכן שלנו בין שמדובר בפילוסופיה, או בכתיבה ספרותית (על גרמניה). המילים צי... אינסטרומנט המאפשר לנו לחוש את ה- Zeitgiest וזה נעשה בשתי דרכים. דרך אחת היא הכתיבה של הסופר עצמו ושל החוקר
עצמו, הר אבן משתמשת להבהרת הנושא במושג הסופר עצמו ושל החוקר עצמו, הר אבן משתמשת להברת הנושא במושג הספריות.
(Mteracy) ויכולת זו של הספריות "מעודדת את החשיבה הספקולטיבית הספיות מאפשרת לנו עימות לא רק בין שני גורמים הקיימים יחד היום, אלא גם בין גורמים מתקופות ושונת. כך למשל המחזות של בקט, או כתבי קפקא, נתאפשרו רק מפני שאנחנו מעמתים אותם עם טקסטים אחרים, הרואיים או רומנטיים יותר, הקיימים בזכרונו או על סף
זכרונו, גיבור שבטקס לעומת גיבור שבידיעה קודמת : 29 הכתיבה ממלאת צורך פרטי וצורך חברתי. צורך פרטי מכיון שהכתיבה מובנית אפריורי אצל אנשים הכותבים ספרות. צורך חברתי מכיון שכתיבה זו אומרת מה שהוא על החברה ויש מי שמעונין לקרוא דברים אלה. מידת הבסיסיות והחיוניות הבלתי נמנעת של הכתיבה אפשר לראות כבר אצל
השומרים.
זאת התרבות הראשונה שבעולם והנה שם כבר כתבו לא רק כתיבה תיעודית המציינת ימי שלטונם של מלכים, אלא גם כתיבה ספרותית והנודע שבין כתביהם הוא סיפורי גלגמש, אפשר על כן לקבל כיותר מסבור שהספרות תמשיך להתקיים, גם אם היא תקפל אפיונים אחרים.
אותו הדבר אמור לגבי הארכיטקטורה, לכל אורך ההיסטוריה אפשר להבחין בקווי מתאר אופייניים לכל תקופה ותקופה הבנויה למגורים היתה אמנם פשיטה ופונקציונלית, אך המבנים הציבוריים בין ששימשו את הממשלים או ששימשו לדרכים דתיים קיבלו גוונים משלהם. דוגמאות בולטות לכך הם הזיקורת בשומר, הגנים התלויים בבבל והכנסיות
להגנונותיהם שנבנו באירופה באלפיים השנים האחרונות. הארכיטקטיים של כל תקופה ביטאו ושיקפו לא רק את הטעם האישי שלהם, אלא גם את ה- Zeitgiest של תקופתים.
אם נתייחס לספרות ולארכיטקטורה כאל קורפוס תרבותי, הכי שגם בעתיד ימשיכו לכתוב וימשיכו לבנות. בימיה ביניים למשל ה- Zeitgiest היה דתי במובהק. הספרים שנכתבו היו ספרי דת ופירוש שלהם והחללים הגדולים שבכניסות ביטאו את גדולתו של האל, תוך כדי גימודו של האדם.
הפכו חללים אלה למה שהוא בלתי נתפש, אחד הזרמים הבולטים בימינו בכתיבה הספרותית היא הסיגה (ז'אנר) המדע הבדיוני. זאת ספרות עתידנית במובהק, הגם שלעיתים היא משמשת בתור אינסטרומנט שבו הסופר אומר מה שהוא על עולמנו בני המאה ה- 20. בהחלט אפשר להבחין כאן בקווים עתידניים בין שמדובר בחלליות, באיפיונים
סוציולוגיים ובתווי הפנים הארכיטקטוניים של סטריקטורות יישוביות, חלק מהבנייה הארכיטקטונות חורגת מתוך הקונבקציות המקובלת של בנייה בקווים ישרים ושימוש בחומרים מסורתיים ופונה לפיגורטיביות שונה לחלוטין שאפשר לראות בה ניצנים של העתיד הארכיטקטוני העתיד לבוא. דוגמאות לכך הם בנין האופרה במלבורן אוסטרליה שהוא
מין שילוב של קונכיה ועלי כותרת של פרח ובנין חברת התעופה TWA בנמל התעופה בנדי ניו-יורק פרי תכנונו של הארכיטקטט ארי סארינן שקירותיו מעוגלים בכל זווית רצויה.
מבט על הכתיבה הספרותית ועל הארכיטקטורה בעתיד
ספרות כפי שראינו תהיה גם תהיה אך יחד עם זאת קשה לדעת אילו זרמים ספרותיים יתפתחו בעתיד. בארכיטקטורה ישנן תיאוריות שונות באשר לאופני בנייה חדשים וזה נובע לא מעת מהתפתחות טכנולוגיות חדשות ופיתוחם של חומרים חדשים, "ההיי-טאק שצמח בשנות ה- 70 ואדריכלות העתיד האיטופית האירופית והיפנית עודדו את התעוזה
הדמיונית ואת החירות של המתכנן, משבר האנרגיה של שנות ה- 70 הביא להגברת השימוש בזכוכית ראי צבעונית המסמנת את האור ויצר שפע של מבנים גיאומטריים שבורים, פריזמות ענקיות וגלילים צבעוניים במרכזים המסחריים בעולם" 30 בספרות בכל מקרה חומר הגלם שיהיה בשימוש יהי תמיד המבע הלשוני - קרי המילים. דרך טובה לנסות
ולוי להעריך לאן פניה של הספרות, היא התייחסות לספרות המדע הבדיונית, זאת מהסיבה זאת ספרות של המאה ה- 20 שהתפתחה על רקע התפתחויות טכנולוגיות שאפשרו יציאה מכדור הארץ. סופרים בני התקופה ניצלו הזדמנות זו ונתנו לדמיונם לפרוץ החוצה וכתבו יצירות מופת. מבחינת הנרטיב הבסיסי יצירות אלה לא שונות מהקונבנציות
הספרותיות המקובלות בין שמדובר בסיפור הקצר ובין שמדובר בסיפור הארוך. גם פה ישנה עלילה, יש התחלה, יש אמצע ויש סוף ואם היצירה איננה בעל אפוי טכנולוגי כמו בספריו של לארי ניבן, אפשר לעקוב אחר פעולתו של הנפשות הפועלות.
במקרה זה אפשר לעקוב אחר שטף החשיבה של דמויות אלה ואפשר לעשות הקבלה בין מהירות החשיבה של הקורא, אם ניקח כדוגמה את ספרו של ארתור ס. קלרק "ראמה 2" 31. הטקסט עצמו קולח והקריאה זורמת בקלות ויוצרת תחושה נעימה אצל הקורא, יחד עם זאת הכתיבה היא פשיטה ומדוייקת מאוד ונותנת בידי הקורא אפשרות לראות בדמיונו את
הנופים המתוארים בצורה מדוייקת ביותר. לשם המחשה נביא קטע מהספר י. "ד"ר טאקאגישו ידע בדיוק לאן בניו-יורק הוא רוצה ללכת.
כל אחד משלושת החלקים הטבעתיים של העיר הראמאית, התחלק חלוקה נוספת לשלוש גזרות רווחיות, כמו עוגה הפרוסה לפרוסות. במרכז כל אחד משלושת החלקים העיקריים, היה גרעין כיכר שסביבו היו מסודרים שאר הבניינים והרחובות כלד בקייטו, אחרי שקרא כל מה שיכול היה למצוא על משלחת ראמה הראשונה, תהה טאקאגושי מה תהיה ההרגשה
לעמוד במרכז אחת הכיכרות החודציות האלה ולהביט לה בבניינים שנבנו על ידי יצורים מכירם אחר. הוא היה בטוח, לא רק בכך שכדי לפענח את חידות ראמה יש ללמוד את ניו ורק, אלא גם ששלושת הכיכרות שלהם הם האתרים הסבירים ביותר למציאת רמזים למטרתו המסתורית של הרכב הבינכורבי". 32
התמונה היא מאוד ברורה. לקורא יש Vision מדויק על מה שאותו ד"ר טאקאגושי רואה, הוא יכול לעורר תחושה של אמפטיה כלפיו ולחוש יחד איתו מה עומד לקרוא. המעבר מדרך החשיבה המרומזת לריאליה היא מירה, יש כאן מצב של ריבוי עולמות. העולם של ד"ר טאקאגושי שממנו הוא בא (כדור הארץ, יפן), העולם שבו הוא נמצא, ספינת החלל
והעולם שממנו באה ספינת החלל והעולם שממנו באה ספינת חלל זו - כוכב לכת מרוחק שלא יודעים עליו בעצם כלום. יש כאן גם התייחסות לשני זמנים זמן ההווה המפורט - כל התיאורים הם בזמן הווה וזמן עבר - ילדותו של ד"טאקאגושי ואיך הוא בילה חלק מזמנו.
עבר זה הוא מכווץ ונמסר בחצי משפט. התיאור הנמסר הוא בעצם תיאור של הארכיטקטורה ברמת המקרו של אותה עיר בתוך חללית הענק הזאת.
תיאור ספרותי אחר שהוא ארכיטקטוני במובהק על עיר הנמצאת בכורם אחרת מופיעה בספר של דנבר שרמן". "העיר היתה בנוי בתוך שטח לבני שהשתרע במרכזו של יער עד שמילא את כל האופק. הבתים עצמם היו גבוהים ומשונים. הם היו מחוברים זה לזה על ידי מעברים רחבים, ועל ידי מנהרות ספירליות שהקיפו אותם, כבישים בגבהים שונים
נמתחו בין הבתים, ועליהם נראתה תנועה של נקודות זעירות השומרות על מרחק שווה זו מזו.... בתי העיר התנשאו עד לגובה של חמש מאות מטר, ונראה היה כאילו תיתקל הספינה באחת הכיפות המעוגלות שבראשיהם" 33 הכתיבה היא מינימליסטית ומדוייקת ביותר. אי אפשר לטעות בתמונה המצטיירת לקורא בדמיונו, יש כאן אלמנטים
ארכיטקטוניים מובהקים באשר לעיר הנמצאת אי שם בחלל, ואם נרצה צורת העיר בעולמנו לעתיד לבוא.
מעבר לתיאור עתידני של הארכיטקטורה הנמצאת בז'אנר זה אפשר למצוא תוכניות כתובות אין הבנייה תצטרך להיות. מכל מקום מגמה ..... היא יציאה מהפונקציונאליות הלינארית נוסח הבנין סיקרם ביו-יורק שתוכנן על ידי לוצוויג ואן דר רואה 34. רוברט ונטורי למשל יצא ב- 1966 בקריאה למורכבות מורפולוגית כנגד המינימליות
הגיאומרית ישרת הזווית של הסגנון הבינלאומי 35. הארכיטקטט האמריקאי פיטר אייזנמן אפילו מרחיק לכת. את הרציונל שלו הוא יונק מתוך מבנים לשוניים ותוך השענות על הוגי הדעות צרודה ולאקאן המדברים על "השינוי" ועל "האחרות" הוא תכנן בשביל המכון הטכנולוגי הפיטסבורג ב- 1989 בנין משרדים שנראה כמו אוסף שלקוביות
ומנסרות המונחות זו ליד זו בזוויות לא נוחות.
מכל מקום מה שהתרחש בפועל הוא ש"המרכיבים הדקורטיביים האורנמנטליים והצבעויות חזרו להיות לגיטימיים בארכיטקטורה ובניגוד לחומר הצורנית ולסגפנות המינימליסטית של רוב התנועה המודרנית בתפישה הכוללנית והטיפול בנפחי הבניין נוטה לכיוון הושר ולגיוון השפה העיצובית כדי שימוש ניכר במרכיבים, שאינם פועל יוצא של
ההגיון הפונקציונאלי או הקונסטרוקטיבי הדבר ניכר בשפע של תצורות נפח, במגוון עשיר של צבעים וחומרי גמר, בטיפול מורכב בפתחים ובתאורה, ביצירת חללים פנימיים בלתי אחידים זורמים" ובמעברים חריפים בין גבוהה - נמוך, פתוח - סגור, מואר - אפל וכו'. הדיקניות הישרה והסימטרית בדרך כלל לא נשברת ומפנה מקומה לצירי
תנועה אלכסוניים ולשבירת כיווני התנועה בתוך הבניין וממנו החוצה, מערכי התנועה האנכיים והאופקיים בבנין מקבלים יתר הדגשה והופכים ליחידת כולל עצמאות תוך הדגשת מהלכי המדרגות, תנועת המעליות וחללי הכניסה". 36
סיכום
מכלול הפעילות הספרותית המדע הבדיונית של המאה ה- 20 ומכלול הבניה הארכיטקטונית יש בהם כדי לרמוז ואפילו יותר מכך באשר להמשך קיומם בעתיד. הם בלתי נמנעים ומבטאים צרכים בסיסיים. קרוב לוודאי שיתפתחו זרמים חדשים שישקפו את ה- Zuitgiest העתידי לא רק בראשית המאה ה- 21, אלא גם בתקופות מאוחרות יותר. אם רוצים
אפשר בארכיטקטורה של המאה ה- 20" כנתונה במאבק בין הגישה הפונקציונליסטית לביו הרצון להתבטא בצורה אמנותית חופשית ופיסולית בחומר הבנייה החדישים חשוב לזכור, עם זאת שחסידי הפונקציונליות החשיבו את הצד האסתטי, ולהיפך אלה השואפים להבעה חופשית, דואגים גם לצד השימושי". 37 גישה שתואמה לקריאתו של רוברט ונטורי
שכבר ב- 1966 יצא בקריאה למורכבות מופרולוגית כנגד המינימליות ישרת הזוית של הסגנון הבינלאומי". 38 אפשר להבחין בקו רצף דירוטומי שבין הפשטות למורכבות המקבילה לאבחנה שעושה אבן בניתוח יצירות ספרותיות הוא עושה "הבחנה בין הדמות הפשוטה (או בעלת התכונה היחידה) בקוטב האחד ובין הדמות המורכבת" 39.
בכל מקרה נראה שהעולם העתידי יהיה מורכב יותר מבחינת הנרטיבים הספרותיים הארכיטקטוניים שלו. אם בעבר ובימי הביניים הכתיבה והבנייה שימשו לצרכים דתיים ופולחניים. הרי שבעתיד הם ימלאו פונקציות נוספות. הדוגמאות הארכיטקטוניות של תקופתנו הן טרמינלים בשדות תעופה, מבנים תעשיים ואיצטדיונים, הדוגמאות הספרותיות הן
היצירת המדע הבדיונית שגם בהן אפשר להבחין בזרמים חדשים שנובעים ממשבר אדם - מחשב שהזרם הפאנקוברנטי הוא מהבולטים שבהם. מכל מקום ברור שהכלים הקונצפטואלים שפיתחו איטלו קלווינו ו- Koolhuas Rem יהיו בעלי תוקף אפרמירי גם אז וזאת מהסיבה שבסך הכל נשארים עם אותם מונחי יסוד בסיסיים המילה והמבנה.
הערות שוליים
1. ויטרוביוס - על אודות האדריכלות הוצאת דביר 1997 עמ' 29.
2. שם עמ' 31.
3. שמואלי אפרים - המבוא ל"אוטופיה" בתוך תומס מורוס - אוטופיה ספרית פועלים 1984 עמ' 4-5.
4. ארתור סו. קלרן - 3008 - האודוסיאה הסופית. הוצאת אופוס 1997 עמ. 20.
5. שם עמ' 21.
6. Italo calvino - Six Memos for the Next Millennium Vintage 1966 .
7. Ibid p. 15.
8. Ibid p. 16.
9. Ibid p. 8.
10. Ibid p. 35.
11. Ibid p. 41.
12. Ibid p. 42.
13. Ibid p. 56
14. Ibid p. 59-60
15. Ibid p. 92
16. Ibid p. 81
17. Ibid p. 112
18. Ibid p. 117
19. Rem Koolhuas - Conversetions with Students Princeton University press 1996 p. 20
20. Ibid p. 24
21. Ibid p. 26
22. Ibid p. 30
23. Ibid p. 18
24. Ibid p. 12
25. Ibid p. 50
26. Ibid p. 13
27. Ibid p. 45
28. שולמית הראבן - האם תהיה ספרות במאה הבאה ? בתוך : אלוף הראבן - ישראל לקראת המאה ה- 21 חזון ויעדים מוסד ון ליר 1984 עמ' 105 - 104.
29. שם עמ. 101.
30. האנציקלופיה העברית כרך מילואים ג' תשנ"ה עמ' 163.
31. ארתור ס. קלארק - ראמה 2 הוצאת אסטרולוג 1998.
32. שם עמ. 267 - 266.
33. שרמן דנבר - הוצאת רמדור 1965 עמ. 105 - 104.
34. לוי נורית- אמנות בעידן הטכנולוגי יחידה 5 האוניברסיטה הפתוחה 1981 עמ' 62.
35. Poztoghesi P - After Modern Architecture Rizzali N - Y 1982 P. 16.
36. האנציקלופדיה העברית - שם עמ. 166.
37. לוי נורית - אמנות בעידן הטכנולוגי שם. שם עמ. 104.
38. האנציקלופדיה העברית שם עמ. 163.
39. אבן יוסף - ה"תיאוריה של הדמות בספרות : מעמדה, תפקידה ביצירה ודרכי פנייתה בסיפרות" הספרות יוני 1971 כרך ג' מס. 1 עמ. 8.
ביבליוגרפיה
1. אבן יוסף - "התיאוריה של הדמות בספרות מעמדה, תפקידה ביצירה ודרכי בנייתה בסיפורת הספרות יוני 1981 כרך ג' מס. 1.
2. ארתור סי. קלרן - 3008 - האודוסיאה הסופית. הוצאת אופוס 1997.
3. ארתור ס. קלארק - ראמה 2 הוצאת אסטרולוג 1998.
4. האנציקלופדיה העברית.
5. וירוביוס - על אודות האדריכלות הוצאת דביר 1997.
6. לוי נורית - אמנות בעידן הטכנולוגי יחדיה 5 האוניברסיטה הפתוחה 1981.
7. שולמית הראבן - האם תהיה ספרות במאה הבאה ? בתוך : אלוף הראבן - ישראל לקראת המאה ה- 21 חזון ויעדים מוסד ואקליר 1984.
8. שמואלי אפרים - מבוא לאוטופיה בתוך תומס מוריס - אוטופיה ספרית הפועלים 1984.
9. שרמן דנבר - הוצאת רמדור 1965.
10. Italo calvino - Six Memos for the Next Millennium Vintage 1966 .
11. Rem Koolhuas - Conversations with Students Princeton University press 1996.
1

תגים:

עתידנות · קלארק · מדע · ויטרוביוס · בדיוני

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ההיבט העתידני בתכנון ארכיטקטוני מול כתיבה ספרותית", סמינריון אודות "ההיבט העתידני בתכנון ארכיטקטוני מול כתיבה ספרותית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.