עיצוב העצמי בחברה החצרונית עפ"י מחזות ה MASQUE- של ג'ונסון

תקציר העבודה:

עיצוב העצמי בחברה החצרונית
עפ"י מחזות הmasque - של ג'ונסון

תוכן עניינים hc1540

1. מבוא למהות ה .masque -

2. הצגות הmasque - של ג'ונסון.

3. תיאור פרטני של דמויות ה .masque -

4. התייחסות תיאורטית של ג'ונסון להצגות ה - masque

5. סיכום

6. מקורות

7. ביבליוגרפיה


מבוא
הmasque - במשמעות המילולית שלו מתכוון למסכה והכוונה היא למסכה
שהשחקנים עוטים על פניהם, שעה שהם עומדים על הבמה ומציגים. בעולם
המערבי המקור הקדום ביותר הידוע שבו נעשה שימושים במסכות הוא ביוון
העתיקה, השחקנים היו מחליפים לאורך ההצגה מספר מסכות, על פי התפקידים.
המסכה שימשה ככלי להצגת המגוון הגדול של מצבי רוח והמחשה ויזואלית של
סטריאוטיפים שונים המסכות הן למעשה אמנות בפני עצמה ובעלות פוטנציאל
ריגושי חזק מאוד.

הmasque - שימש אם כן בפונקציה בידורית. העדות הראשונה לשימוש הבידורי
במסכה בלונדון הוא משנת 1377 כאשר קבוצה של 130 איש מתושבי העיר דהרו
על סוסים כשהם לובשים על פניהם מסכות של אבירים, אצילים קרדינלים,
קיסרים, אפיפיור והשטן. ובצורה זו הם הגיעו לחצר ארמונו של הנסיך ריצ'ארד
מקנינגטון צורת בילוי זו הפכה במשך הזמן לבילוי משופר ומתוחכם הידוע בשם
2 .masque
לפרק זמן מסויים הmasques - ואלמנטים תיאטרליים אחרים כמו אימומים
שימשו בפונקציות תיאטרליות שונות. באמצע המאה ה16 - אלמנטים אלה אוחדו
והmasque - של התקופה האליזבטנית שילבה אלמנטים אלה יחד עם הריקוד
ליחידה אורגנית אחת.
מהרגע בו הmasque - החלה להתפתח עם לשיאה, התפתחו בה מספר אפיונים :
1. הריקוד שבוצע על ידי עוטי המסכות היתה שיא ההצגה.
2. רגע הכניסה של בעל המסכה לאולם הפסטיבלים היתה רגע המוח הגדול
מכולם. בעלי המסכות השתתפו בריקודים בן ג'ונסון כתב סדרה של מחזות
.masque
אלה מחזות שהוצגו בחצר המלך וחלקם הוזמנו על ידי המלך או המלכה. מחזות
אלה מילאו פונקציה חברתית חשובה ביותר. מבחינה פורמלית הם שימשו מקור
בילוי ומבחינה בלתי פורמלית הם שימשו את בן ג'ונסון להעביר את המסכים שלו,
הגם שהם נעשו בצורה מאוד מתוחכמת בעבודה נתאר מספר מחזות שיש בהם כדי
לשפוך אור על עבודתו של בן ג'ונסון ונתאר masque בצורה פרטנית שיהיה בהם
כדי להראות איך מה היתה הנורמה בהצגת העצמי בחברה החצרונית.

מקורות:

ההצגה הועלתה לראשונה על הבמה ב- 6.1.1622. סדנת הפתוחה הוא במזנון של בית המשפט ורוב הדמויות המוצגות הן מסט. קתרינה (העיר סמוכה ללונדון). Notch, פקיד של מבשלת השיכר טוען שראה את האריות ולכן הוא רוצה לראות את המלך, אך Sluy. איש הרפסודה מזהיר אותו כי הנסיון להתקרב למלך כרוך בסכנה רבה באותה מידה שמסוכן
להתקרב לאריות. משרתם של ההוללים נכנס ומודיע ל- Notch ולאנשי קבוצתו כי עליהם לעזוב את המקום, בעקבות תגרה קטנה עם המשרת, Notch שואל אותו באם המלך ובית המשפט מצפים לראות masque באותו לילה, המשרת אמר שהם אכן מצפים לכך, אבל אין הוא רוצה בנוכחותו של Notch ובני לווייתו.
Notch עונה שהסיבה היחידה שהוא וחברי קבוצתו הגיעו לאי לבטא את אהבתם לריבונות על ידי כך שיבצעו במיוחד עבורו masque שהם תכננו. למרות שהמשרת התנגד לכך בהתחלה, Vangoose הדובר בהיגוי גרמני - אנגלי בורלסקי ואשר הוא שהגה את רעיון ה- masque עורר את ההתעניינות של המשרת וזה הסכים להתחשב בהצעתם. Notch, Sluy
ו- Lady Aleulife הסבירו שמכיוון שהם כולם באים ממסבאה שבסט. קתרינה שהסמל שלה הוא שלושה דובים מרקדים כדי להופיע בפני בית המשפט. הם טענו שאם אינם טובים דיים עבור masque הם יהיו מוכנים לפחות להציג antimasque, לאחר שהבטיחו שהדובים לא יהוו משום סכנה לאף אחד, המשרת אפשר להם להופיע.
John Uroon נכנס עם הדובים שלו ושר בלדה על ההנאות של המסבאה בסט. קתרינה. המשרת התרשם, אך Vangore הבטיח כי הוא מסוגל לארגן מופיע הרבה יותר מענין תוך שימוש במראות מיוחדות. Notch, תבע מ- Vangoore שהמופע לא יהיה יותר מדי ראוותני, אלא שיראה מה שהוא פשוט יותר כמו צליינים וולשיים. Vangoore אימץ את הרעיון
המשרת טען שהוא לא מבין מהצליינים אמורים לעשות עם masque הראשי.
תוך כדי ירידה לתוך הבמה, אפילו מבשר על בואו בשירה, כאשר הוא היה כבר סמוך לארץ הוא ציווה על בניו (Linus, Ozpheus, Branchus, Idonon) להופיע, החים יחד עם Phoemonoe ענו לקריאתו. בחיוב, לאחר שירד, אפילו הראה לבניו, היכן המלך יושב ופנה אליו בתשבחות. הוא התקרב למלך והודיע שבמצוותו של Jora הוא הקים על פני
הארץ בית ספר להגדת עתידות לכבודו של המלך וכי הוא מונה את הבן הריבון לנשיא בית הספר. אפילו המשיך לדבר וטען שמרס תרם ל- Solian טקס וכי מגידי העתידות הנמצאים עתה בבתי תפילה מרוחקים, כאשר כל אחד מהם מונחה על ידי רוכב. בעלי ה- masque התגלו ובידיהם אבוקות כאשר אפילו והמנהלה התחילו לשיר. בעקבות ריקוד של
נושאי האבוקות מגידי העתידות הניחו את ספרי הלימוד שלהם ורקדו את ריקוד הכניסה שלהם. כאשר הם סיימו, אפילו והבנים שלו פירשו את הגדת העתידות כסימנים מעודדים ושמו את הדגש על שלום האהבה על חוקי הצדק ועל התהילה המגיע לאחר מכן נערך המחול הראשי של ההוללים.
לפתע נפתחו השמים. Jove ביחד עם הסנט של הליך התגה כאשר אפילו החל בהמרצתו. Jove ביחד עם הסנט של האליק התגלה כאשר אפילו החל בהמראתו. Jove הודיע ששום הגדת עתידות אינה בטוחה אלא אם כן הוא אישר זאת באופן אישי אפילו ביקש לעלות.
The masque of the outs : 8
ההצגה הועלה לראשונה על הבמה ב- 19.8.1624 רוח הרפאים של קייפטן קוקס מופיעה שהיא רכובה על סוס הרכיבה והוא מסביר שמכיוון שהוא זכה למוניטין וכי לומדים אותו ומכיוון שהוא בידר היטב את המלכה אליזבת הוא התבקש להופיע שוב ולבדר את הנסיכה. הוא נע קצת קדימה כדי להציג שישה דורשי לילה שהתנסו לאורך זמן בסוג מסוים
של חוסר מזל. דורס הלילה הראשון עסק בממכר טבק, דורס הלילה השני בסחר בתבונה, דורס הלילה השלישי היה "ציפור ילדותי" לא מושלם של הפוריטניות מ- Corentzy. דורס הלילה הרביעי היה פושט רגל שהיה בעבר בעל resgean't ולבסוף איבד זאת ומצבו הדרדר למצב שהיה הרבה יותר גרוע מאשר בעברו.
דורס הלילה החמישי היה בעל אחוזה ספרדי שלא היה לו את מי ללמד, דורס הלילה השישי שאיבד את נכסיו מכיוון שבאופן קבוע שבר את חוקי השבועה.
אמנם מתוארים כאן רק מספר הצגות, אך יש בהן כדי להעיד על דרך עבודתו של בן ג'ונסון. חלק מההצגות נכתבו על פי הזמנת בית המלוכה, והן הוצגו בארמונות המלוכה. הסיבה לכך היא במהותה טכנית. ארמונות אלה היו משופעים בתקציבים מתאימים שאפשרו להפיק הצגות כה מורכבות, הן מבחינת מספר השחקנים והן מבחינת העזרים הטכניים
אלה הצגות שדרשו הערכות לוגיסטיות מתאימה. מבחינת התוכנים ההצגות מתייחסות למיתולוגיה היוונית, לסיפורי אגדות אנגליים כמו בהצגה The masque of the Queen. אלה בעצם היו הצגות מטעם בן ג'ונסון לא יכול היה לומר את אשר עם ליבו בצורה מפורשת. הצנזורה לא היתה מאפשרת לו לעשות זאת. לפיכך הוא נקט בדרך עקיפה. בטקסט
נאמר מה שהוא ספציפי אבל הכוונה היא למה שהוא אמר. בהצגה The masque of beauty הוא מדבר על אהבה, יופי ונעורים נצחיים. כאן הוא רומז על דברים שחסרים בעולמו, דורסי הלילה בהצגה The masque of the owls מייצגים סוגי אנשים שלהם היו או יש עמדות כוח כלכליות והנה מתברר כי הם בעלי פגמים שונים או שהתמוטטו ואיבדו
את נכסיהם. הצגות ה- masque על מגוון נושאיהם משקפים בצורה סמויה את המציאות של האליטות באנגליה. למרבה האירוניה הצגות ה- masque היו בעצם הצגות חצר שבן ג'ונסון ידע להציג בתחכום רב את האבסורדי והגריטסקי שבחיי האצולה והאליטות באנגליה.
תיאור פרטני של דמויות ה- masque
על מנת שאפשר יהיה לבחון בצורה מעמיקה את מגוון ה- masque בן ג'ונסון משתמש בהם נציג חלק מדמויות אלה.
Chrismas his Masque הוא מחזה, המביא לבית המשפט את לונדון הקטנה, קופידון הוא שוליה בבית מלאכה לייצור כובעים. ונוס היא אישה חרשת עייפה שחיה ב- Pudding Lane. בהצגה Chloridia ייסורי הגיהנום, באופן קומי מצומצם למקומי ולמוכר. 9
מצד אחד קופידון היורה חיצי אהבה אינו יותר מאשר שוליה, במקום לשלח חיצים ולעורר את אהבתם ותאוותם של בני אנוש לבנות אנוש ולהיפך. הוא נמצא בשוליים של החברה. את מי בעצם בן דמותו של קופידון משרת : את זה אשר מייצר כובעים לכסות את ראשם ? בשני המקרים הקופידון הוא סמוי. במיתולוגיה היוונית לסמכות כזו יש
תפקיד. האוהבים חושבים שהאהבה באה מיוזמתם, ולא מרגישים שעושים עליהם מניפולציות ואילו כאן על בן דמותו של קופידון עושים מניפולציות. מי שעושה זאת הוא הבעלים שלו במקום ונוס אלת האהבה שידועה גם ביופיה ובגופה החטוב, כאן היא לא יותר מאשר אישה בלה וחרשת : האם דמות זאת היא בבחינת מטאפורה לאותן נשים בנות
המעמד הגבוה אשר מנסות להראות יפות ואלגנטיות, אבל בפועל הן כבר עייפות ואין בינן ובין הזוהר שום דבר, והחרשות היא בעצם חרשות לגופן שבגד בהן, אם מנסים לקשר בין הצגות, ה- masque הן הדמויות המתחפשות למה שהוא גדול למה שהוא גדול מהן. הן משחקות תפקידים לא להן ומה שקורה להן ל- masque שהן לא מסוגלות להחזיק את
עצמן בקומה זקופה . ה- masque שמשחק masque אחר אינו יותר מאשר זיוף.
לגבי ההצגה An entertainment of the king and Queen The Lolls אומר בן ג'ונסון :
There was seene nothing bus a traverse of white, acrosse the roome : which radinly drawne, was discourse gloomier obscure place, hung all with black rills, and in it only one light, which the GENIVS of the hours held, rashly attiz'd, his cornucopia radio to fall out of his hand, his gyrland
drooping on his head, his eyes jexed on the ground. " 10
ארמון מלוכה שנראה כמקום אפל וקודר למרות צבע קירותיו הלבן והאור היחידי בא מה- Genivs. ארמון המלוכה צריך להיות מקום גדול מרווח ומפואר.
בפועל הארמון הוא חלל גדול שאין בו כלום. החדרים ריקים. הצבע הלבן מצטייר כאן כצבע של ריקנות והאור שבא הוא קרן אור בודדה מצד מה שהוא שאיננו בדיוק קורן מחוץ הארמון ה- GENIVS אמור היה להיות שופע בכל טוב אבל הכל חומק לו מהידיים. בן ג'ונסון משתמש בביטוי מהמיתולוגיה להצגת השפע והכוונה היא ל- Cosnucopia -
קרן השפע שהזינה את זאוס בחלק עינים והאי ממלאה את משאלות הלב של בעליה.
היא מצטיירת כאן בדמות די פתטית, שהכל נופל לה מהידיים וכל מה שנשאר לה לעשות הוא להסתכל על הרצפה מרוב יאוש, התמונה שמצטיירת לעיני הקורא והצופה בהצגה הוא של מה שהוא אחר. אדם המנסה להגיע לאותו שפעה נשאף, אבלן אין הוא מסוגל לכך בין שאינו יודע מה לעשות כדי להשיג זאת ובין שידיו קטנות מדי שהחזיק שפע זה. על
הנייר יש ארמון וחלומות, בפועל אין שום דבר.
כאשר הקומיקאי האבירי בהצגה The Irish Masque at acount מתקשה להכיר את המלך, אפשר להבין זאת בשתי דרכים. דרך אחת נסיון להציג את בורותם של האירים ודרך שניה היא להראות שהמלך אינו בולט בהופעתו למרחוק.
דמות הקומיקאי היא כביכול של ליצן הבא לבדר לא רק קהל צופים. אלא פונה ישירות אל הדמויות המרכזיות בחיים האנגליים, המלכים עצמם. הם בפועל הרבה פחות ממה שהם מציגים את עצמם. מצד אחד המוני העם לא זכו בחינוך נאות שיאפשר להם להכיר את בית המלוכה. האם זה נעשה בכוונה או בשוגג. אי אפשר לדעת, מכל מקום אין זה
לכבודם של המלכים שנתיניהם אינם יודעים מי הם. מצד שני גם הליצן וגם המלך, בסיטואציות מסוימות הם שווי מעמד, שניהם שקופים להמונים אם יעברו ברחוב עם כל עוצמתו, המלך הוא קודם כל בשר ודם. המלך איננו מה שהוא מופשט ופן זה של בית המלוכה מוצג גם במחזה The Entertainment at Highgate. כאשר רואים את המלך שעה שהוא
משתעשע בציד והמלכה נהנית משתייה. ההמחשה הטובה ביותר של הנושא הוא בהצגה The Gypries Metamoz Phaset. בן ג'ונסון שם בפי מפקד הצוענים את המילים הבאות:
you are no greate wencher, I say by your table
although your Mons Veneis says you are able
you live chaste and single, and have barried your wife
and meane not to marrie by the bine of your life. "
הדברים הם קשים ובוטים. בן ג'ונסון אומר כאן למלך דברים שהם יותר מאשר לא נעימים. לשם כך הוא משתמש בדמותו של הצועני. הגם שמדובר במנהיג של הצוענים. צוענים הם עם של נודדים. הם לא מחוייבים לא למקום ולא לאנשים שהם נמצאים בקרבם ולכן הם חופשיים יותר בדיבורם. יש כאן שימוש כפול ב- masque. שימוש אחד הוא של
השחקן המשתמש ב- masque של הצועני. שימוש שני הוא של ג'ונסון עצמו המסתגר מאחורי השחקן המסתתר מאחורי ה- masque. ג'ונסון יוצר כאן סיטואציה אינטימית בה הקפטן יושב עם המלך ליד אותו שולחן והוא כאילו מכיר אותו ולכן הוא אומר את מה שהוא אומר.
בהצגה For the Honour of Wales ממציא ג'ונסון קרקור של קומיקאי וולשו המוריד את ה- masque באותה צורה שהבובות בהצגה Bartholomew מורידים את הסיפור של Hero ו- Leander. הר האטלס מוחלף להר בוולש והרקולס מוחלף באחד הגיבורים המקומיים. במילים הבאים:
"On Lbueblin, or Reese up Griphin, or Cradock, or Owen Glenduwer, with a Qwlse, hooke, and a Goats Slain on his back, had done very better, and twice as well." 12
באם אנו צוחקים עליהם, הרי שאנו נוקטים בקו של המחבר עצמו כנגד הביקורת על ה- masque המקורי. הטפשים של המחזות כמו אלה של ה- masque והאפיגרמים כוללים בקרבם את היחס לדרמה שג'ונסון רוצה למנוע מקהל הצופים.
ג'ונסון שם ללעג את רצונו של המלך ג'יימס להיות השמש. הוא מביא זאת לידי ביטוי חזק בהצגה The masque of Blackness.
בהצגה זו הבנות של NIGER מחפשות תרופה שתסיר מהן את צבען השחור. הן מצוות לחפש ארץ שבהן הן תשתחררנה מהשמש המחממת את העולם הנורמלי.
Where bright sob, that head
Their blouds, dots never rice, or set,
but in his Iovney posseth by,
and leaves that clymat of the sky,
to comjost of greater light,
Who formes all beauty, with his right. 13
השמש החדשה היא כמובן המלך ג'יימס, בניגוד לשמש של העולם השורפת ומחשירה ואז מתחבאת למשך הלילה. ג'ונסון משחק כאן משחק כפול.
מצד אחד הוא מתייחס לג'ימס כאל השמש. על פניו אין מחמאה גדולה מזו, המלך מוצג כמקור הכוח וכמי שמאיר את הארץ בחומו. המסכה שג'ונסון מעניק למלך היא מתנה יקרה מאוד המעלה את קרנו בקרב הציבור כולו.
מצד שני זאת מחמאה בערבון מוגבל מאוד. מכיוון שהמלך / שמש מאיר כל הזמן אי אפשר גם לברוח. הציבור משול כאן לבנות של NIGER. מרוב אור שהן קיבלו מהמלך הם נכוו והם רוצים לרפא פצעים אלה. הם מחפשים ארץ נורמלית, שהמלך אינו שופע כל הזמן אור. הם רוצים קצת חושך לנוח, להיות עם עצמם. גם אם המלך רוצה בתמימותו (מה
שאפשר להטיל בו ספק) לתת מחומו אין הוא יודע גבולות. זהו מצב של יותר מדי טוב, כאן ג'ונסון מעביר את המסר שלו בצורה מעודנת. האור לא רק כמה שהוא טוב אלא גם מה שהוא שיכול להיות רע. אותו masque משמש בשני תפקידים הסותרים אחד את השני.
יש מקרים בהם ג'ונסון מערב גם את קהל הצופים בהצגה The Haddington masque. ונטוס המחפשת את קופידון פונה לקהל כמקום הטוב ביותר לחיפושים :
Looke in all these. Ladies eyes
And see if there he not conceaded lyes :
or in their lesomes turixt their revelling ereses
(The way affects to make bimreje ruch nert).
בטכניקה זו ובצורה משוכללת יותר בן ג'ונסון משתמש בהצגה Love greed from kgnorance and folly , כאשר האהבה שנאסרה על ידי הספונקס שואלת את הקהל.
Hath this place ?
None will pitlie cupid Care ?
Some Soft eye (while I can see
Who it is, that metls for mee) 15
הספונקס המייצג את הבורות, הוא בבחינת איום לא רק לאהבה, אלא גם לקהל הצופים :
And, in trueth, there's none have reason
Like your relives, to hate the freason
For it practis'd was on beasutie
Vnto whom love ours all duties. 16
ג'ונסון מרחיב בעצם את גבולות ההצגה. מעולם שהוא סגור בפני השתתפות הקהל, ואשר זה רק מגיב. במקרים אלה הקהל מעורב בצורה אקטיבית. מתבצע כאן דיאלוג בין הדמויות לקהל ומטשטש הגבול בין המחזה לשחקנים. הדמויות עוטות masque על פניהן וכך גם הקהל.
הקהל הוא בבחינת ישות אחת עם masque משלו. ג'ונסון אומר כאן בעצם שאותה אהבה גדול המחפשים היא לא בעולם אמיתי וקונקרטי. מחפשים בעצם מה שהוא לא אמיתי. האהבה האמיתית היא בין אנשים חיים על מעלותיהם וחסרונותיהם. הספינקס כמייצג הבורות הוא מזום איום לאהבה הנכספת אלא גם לקהל הצופים וזאת משתי סיבות. הקורות
מעוורת את מחפשי האהבה ומעלה אותם על שרטון שלא יוכלו לרדת ממנו לעולם ובאותה מידה הבורות מעוורת גם את האנשים האמיתיים המיוצגים על ידי קהל הצופים.
הספינקס הוא בעצם masque של אבן. מרוב שמחפשים את האהבה הנשגבת מתעלמים מהדברים האמיתיים שנמצאים אצל כל יצור אנוש גבר או אישה. מרוב נסיון לחפש את האהבה הנשגבת בוגדים במהות האנושית.
בהצגה The Masque of Auguss משמשת להצגת הפחת והרברבנות. באשר לרברבנות שם ג'ונסון את המשפט הבא בפני משרתם של ההוללים:
"I ha' seene the lyons ere now and he that hath seene them, may see the thing" 1
והפחד מיוצג על ידי הצליינים המייצגים את הפסאודו אמנות המשוגעת של Vangoose הם נפחדים :
"by the opening of the light alobe, and breathing jorth of apolls" 18
ה- masque משמשת כאן להארת צדדים אפלים של כאל שמנסים מצד אחד דמות כוחנית ומצד שני דמות שמנסה להראות כישורים אמנותיים. מתחת לרצון זה להראות דברים שלא קיימים בכלל ישנו חשש לא לראות את האמת בצורה נכונה שלמרות לשאיפות שלהם אין בעצם שום כיסוי. בהצגה זו של דברים יש אפילו אלמנט לא שפוי
בהצגה The masque oy beauty בעלי המסכות מחקים את תנועת השמיים בתנועה שלהם. נסיון חיקוי זה משקף את היושר שלהם עצמם. את הביטחון שלהם.
באופי שלהם נותן להן את הזכות לחקות את הסדר של השמים.
Still turne, and imitate the heaven
In motion suilf and even :
And as his Planets go.
Your brighter lights doe so :
May youth and pleasure ever flow.
But let your shale, the while
Be fixed as the Isli 19
כאן המסכה משמשת בתפקיד הפוך ממה שראינו עד כה. לא כמכשיר ביקורת השופט אנשים לצד חובה, אלא ראות הערכה, בשל אופיים לבעלי המסכות יש זכות מלאה לחקות את תנועת השמיים. השמיים הם מקום מושבם של האל, של המלאכים ושל גן העדן. בלובשם מסכות אלה, בעלי המסכות מתאחדים עם השמיים ומבצעים מעין טרנדנדינציה עם הנשגב.
בזכות האמיתיות שבהם יש להם זכות מלאה לחקות את השמיים. באקט זה הם בעצם מראים רצון להתאחד עם האלוהות.
בהצגה The masque of Queens המחזה נפתח ב- antimasque של מכשפות המאיימות לגרום לכאוס בעזרת כשפים מגיים. הרוע של המכשפות אינו רק אפלה ואי סדר כפי שמצפים. זו תופעה חולפת שבקושי אפשר להתייחס אליה כאמיתית. תקיעה פתאומית של החצוצרה של Fame יכולה לגרום לה לתופעה להתפזר ולהיעלם. הטרנספורמציה היא כה מושלמת
עד שאנו מתפלאים אם היא התרחשה בכלל. 20 האיום של המכשפות הוא להחשיך, לגרום לאפלה במקום בו הן נמצאות. זהו איום על קהל הצופים וכאשר המכשפות מגורשות הקהל ניצל 21 ב- masque זה, צד אפל המסתתר אצל בני האדם ואשר מנסה לפרוץ החוצה ברגע שניתנת לו ההזדמנות לנקר. בהצגה זו יש מי שגורם להעלמותן המהירה בלי להשאיר
עקבות, אבל הפוטנציאל שלהן לפרוץ החוצהקיים תמיד. אין שום ערובה שה- Fame יתקע בחצוצרה תמיד. הרוע של המכשפות הוא בעל סכנה גדולה יותר אצל בעלי הכוח והשררה הפוליטית היכולים להסתתר תחת מסווה של מסכות כביכול תמימות והם רק יחכו להזדמנות שתינתן להם.
התייחסות תיאורטית של ג'ונסון להצגות ה- masque
לאחר שתיארנו ידנו במספר הצגות masque והתייחסנו בצורה פרטנית למספר דמויות מהצגות אלה. כדאי להביא דברים מתפישתו של ג'ונסון להצגות אלה בבחינת תיאוריה מכללא וזאת מתוך מגמה לקבל פרספקטיבה רחבה של עבודתו:
1. האופי והמהות של כלי זה. הצגת ה- masque היא להציג תמיד יחידה שלמה אחת וראוי לציין זאת, שהסמלים אינם ואסור להם להיות הורוגלפים או סמלים פשוטים, אלא מכלול בבחינת אופי מורכב הנוטל חלק בצורה והלמת בהמצאה רבת עוצמה זו : במסגרת זו הלבוש והדגל מעבירים את טבע האדם והמילה מעבירה את המצב הנוכחי. 22
2. כל דמות בהצגה מבטאת את עצמה, במרחב הפעולה שלה תוך הרמוניה מלאה עם העלילה, כך ששולם חלק מההצגה לא ילד לאיבוד . 23
ג'ונסון נתן את מבטו התיאורטי גם בצורה פרטנית לגבי מחזות שונים שלו ונביא כאן מספר דוגמאות.
1. בין ההערות שלו למחזה The Masque of Queen הוא כתב : לכל מי שתייחסים ביראת כבוד למחזה המדבר בדרך הצגת שאלה.
יש כאן ביטוי מודגש למקום ממנו הם באו : באם זה נעשה בעבר או בצורה עוורת, זה לא היה טבעי. בדרך בה הם פענחו את עצמם יספרו על עצמם בזמן הכניסה מה הם היו ומה הם עשו, בדרך זו הם זכו להאזנה מעוררת חמלה, וללא שום איכות של פואמה 24.
2. בין ההערות שלו למחזה The Masque of Blackness הוא כתב : הכבוד וההדר של החזיון היו בבצוע, כפי ששעות אלה יכלו להמשיך, אל שלו לא היו עבוד הרווחית. אבל נעשה מעט מאוד כדי ללמוד על היופי הנשגב הזה : יחד עם הכעס (במידה שהוא קיים) אצל אנשים (כחלק מהגדולה) שהם בעלי ייחוס מכוחם של הרגלים כדי למחוק את הדאגה
שלהם. הכוחות נעלמו גם הם 25.
3. ביחס לשתי הצגות אלה, הרי שהרעיון המרכזי שלהן הוא בהיר ופשוט : נוכחות המלך הופכת את החושך ליופי . . . תשומת הלב במגמה זו היא שקט וסדר. . . אך יש בכך יותר מאשר מה שהוא פורמלי, מחוות סטריאוטיפיות של זה שמחמיא, משבח ומפאר, אנו דנים כאן בראיונות ש"מעבירים" אותם יותר מאשר האלהה היומיומית של הכתר,
האלהה גדולה יותר מואפלת כמו במקרים שלמלך ג'יימס נותן מעמד תפקיד מתאים לזה של השמש בתיאוריה של היופי כפי שהיא מוכרת אצל הפורנטינים האפלטוניים. 26
סיכום
הצגות ה- masque של בן ג'ונסון היה קפיצת דרך מבחינת השימוש במסכות. אם בעבר הקרוב מבחינתו, המסכות שימשו בקרנבלנים ובמה שאפשר לקרוא כהצגות רחוב, הרי שאצלו היה להם תפקיד מהותי. הם שימשו כחלק מהותי מההצגה עצמה. המסכה בהיותה כלי הבעתי נתנה בידיו יכולת להציג דקויות שונות של מגוון המסרים שאותם העביר
במחזותיו. מאחר שאת הצגותיו כתב על פי הזמנה במקרים לא מעטים והן הועלו בחצר המלוכה, היתה לו יכולת להתייחס לאישים קונקרטיים בחצר המלוכה שאותם הכיר. את זאת הוא ידע לעשות בלי להרגיז אף אחד. רעיונותיו אפשרו לו לברוא עולמות שבהם המידה הטובה יכולה לפעול בצורה מושלמת, רק שהאמת והצדק יכולים לעמוד על זכותם
יחד עם הכוח של חוק הטבע שאי אפשר להכנע לו. המסכה של בית המשפטה היתה אמצעי טוב לסוג זה של חזיונות.
הנוכחות של העולם האמיתי אושרה על ידי המקורות הקבועים - כולל מעורבות מזדמנת - של הקהל האריסטוקרטי. קהל זה הוזמן לצפות במראות לא כפי שהם נראים באמת, אלא במה שהאקיסטיקרטים רצו לראות. בתוך עולם זה יכול היה להתרחש גילוי בתוך גילוי, עומק בתוך עומק, 27 ציוני המסך וסיבוב הבמה יכלו להביא לידי גילויי התגלית
רגעיים חשובים כשלעצמם.
הצגות ה- masque היו שילוב של בידור ואמיר הפוליטית. אנשי האצולה היו באים אמנם להתבדר, אבל באותו זמן היו לומדים מספר דברים על עצמם, אין הם נראים מהצד. בכדי לא לעורר את חמת זעמם בין ג'ונסון דאג לרכך את אמירותי ובאמצעות לטיפוח כמו במקרה של המלך ג'יימס שהוא ידע לתאר אותו בתור השמש. קשר שהאמין שהמלך
ואנשי פמלייתו לא יראו בכך מחמאה, אבל דווקא בזכות טכניקות אלה, כל הנוגעים בדבר היו מוכנים לשמוע דברים נוספים שלא תמיד נעמו לו. הצגות ה- masque הפנו את ג'ונסון למין יועץ סתרים לא פורמלי.
מקורות
1. Enck John J. - Johnson and the comic University of Wisconsin, press 1957 p. 6.
2. Heyward Brock - A Ben Jonson Campanion Indiana University press Bloomington 1983 p. 170.
3. Ibid p. 171 .
4. Ibid p. 173 - 174 .
5. Ibid p. 173 .
6. Ibid p. 174 - 175 .
7. Ibid p. 172 - 173 .
8. Ibid p. 174 .
9. Leggof Alexander - Ben Yonson and his vision and Metharn Publishers 1981 p. 16.
10. Ibid p. 154 .
11. Ibid p. 259 - 260 .
12. Ibid p. 235 .
13. Ibid p. 20 .
14. Ibid p. 245 - 246 .
15. Ibid p. 246.
16. Ibid .
17. Ibid p. 235 .
18. Ibid p. 161 .
19. Ibid p. 19 .
20 Ibid p. 161 .
21. Ibid p. 245 .
22. Cunningham Dolora - The Jonsonian Masque as a literacy Farm in Banish Jonay A (ED) - Ben Jonson a collection of critical Prentice - Hall inc 1963.
23. Ibid p. 164 .
24. Ibid p. 161 .
25. Ibid p. 165 .
26. Ibid p. 172 .
27. Laggat Alexander - Ben Jonson and his vision and Art P. 159 .
ביבליוגרפיה
1. Cunningham - The Jonsonian Masque as a Literary form in : Barish Jonas A. (ed) - Ben Jonson a Collection of critical Essays Prentice - Hall Inc 1963.
2. Enck John J. - Johnson and the comic University of Wisconsin, press 1957 .
3. Heyward Brock - A Ben Jonson Companion Indiana University press Bloomington 1983 .
4. Laggat Alexander - Ben Jonson and his vision and Art Methoaen Publishers 1981.
1

תגים:

תיאטרון · מסכה · מסיכה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עיצוב העצמי בחברה החצרונית עפ"י מחזות ה MASQUE- של ג'ונסון", סמינריון אודות "עיצוב העצמי בחברה החצרונית עפ"י מחזות ה MASQUE- של ג'ונסון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.