ראשות הגולה בימי התלמוד

תקציר העבודה:

גלות בבל היא גלות עתיקה ביותר, תחילתה כנראה עוד בימי בית ראשון. מהו מספר היהודים שהיו בבבל לדורותיהם אינו ידוע, אולם הם היו מפוזרים ברחבי המדינה. מהכתובים של אותה תקופה עולה שהיו יישובים שרוב תושביהם או רובם הגדול היו יהודים וחלק מערים אלה היו ערים גדולות כמו נהרדעא, ציבין, מחוזא וכו'1. לגבי הוצל דבי בנימין שבסמיכות לסורא קיימת מסורת עתיקה ביותר וקיימת סבירות גבוהה שמוצאם של בני ישוב זה הוא מהגולים של שבט בנימין .2
סך הכל קיים מידע מועט על יהדות זו עד לסוף המאה השניה לספירה.
המאפיין תקופה זו מבחינת המפעל האינטלקטואלי שלו, שבו בזמן נכתבו גם התלמוד הבבלי וגם התלמוד הירושלמי ומתוך השוואה ביניהם אפשר ללמוד רבות על מכלול פעילותם של יהודי בבל בתקופה זו. מבחינה מדינית פנימית בבבל יהדות זו נהנתה מחופש פעולה רחב למדי. מה שתרם רבות לכך היה המבנה הפאודלי והצנטרליסטי של השלטון. עליית הססנידים לשלטון בממלכה הפרסית וייסודה של הדת הזורואסטרית הביאו להקשחת עמדתו של השלטון לבני הדתות האחרות, כולל היהודים, אולם עם עלייתו של שבור לשלטון, יחס המדינה השתנה כלפי המיעוטים הדתיים. הוא חזר למסורת של סובלנות דתית. עם הרובד האינטלקטואלי היהודי הוא ידע לקיים יחסים הדוקים למדי.
מבחינה רוחנית סוף תקופת המשנה בישר את עלייתה של בבל כמרכז תורה עצמאי ורב חשיבות בתקופת התלמוד. עד אז בבל היתה מעין שלוחה של ארץ ישראל. השינוי החל לאחר מותו של יהודה הנשיא. זה נבע משתי סיבות. ראשית לא קם ליישוב היהודי בארץ ישראל מנהיג רוחני ודתי בשיעור קומתו של יהודה הנשיא.
שנית חלה הידרדרות קשה מבחינה פוליטית וכלכלית במצבם של יהודי ארץ ישראל שהתוצאה הבלתי נמנעת שלהם היתה הגירה ממנה לעבר מרכזי לימוד אחרים לגלויות שונות .5

מי היו ראשי הגולה
ראשי הגולה הם המנהיגים הפוליטיים של יהדות בבל. ראוי לציין שבכל המקורות ההיסטוריים של ימי בית שני אין שום התייחסות שהיא לקיומה של הנהגה פוליטית. ידיעות ראשונות מגיעות אלינו רק מסוף המאה השניה לספירה. המוני בית ישראל שישבו בבבל העריצו הנהגה זו בשל היותם נצר למלכות בית דוד והתוצאה היתה עוצמה פוליטית חסרת תקדים. יש להניח שהנהגה זו לא צמחה מתוך שום דבר. ראשית ניצניה היו כנראה עם הגעת הגולים הראשונים לבבל. יכול להיות שהם צאצאיו הישירים של יהויכין מלך יהודה. מכל מקום, מבחינה אדמינסטרטיבית הם נחשבו לפקידי ממשל בדרג בכיר, אולי משהו מקביל למנהל מחוז מעין פחווה עם מה שאפשר לקרוא, אם כי בזהירות, אחריות מינסטריאלית.
בעלי תפקידים אחרים בעלי חשיבות רבה ביותר היו המנהיגים הרוחניים החכמים שלא פעם התגלעו בינם לבין ראשי הגולה.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. מי היו ראשי הגולה
3. האמוראים לדורותיהם
4. תפקידיהם וסמכויותיהם של ראשי הגולה
5. הקשרים עם השלטון המקומי
6. היחסים בין ראשי הגולה לחכמי התלמוד בבבל
7. הקשרים בין ראשי הגולה לארץ ישראל וחכמיהן
8. השתקפות מעמדו של ראש הגולה באגדה
9. סיכום
10. מקורות
11. ביבליוגרפיה

מקורות:

בר משה - ראשות הגולה בימי התלמוד בתוך: תפוצות ישראל בתקופה ההליניסטית רומית. מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל תשנ"א 1991 עמ' 192-227.
ביאליק, רבינצקי - ספר האגדה הוצאת דביר 1987, תרפז עמ'.
גפני ישעיהו - יהדות בבל ומוסדותיה מרכז זלמן שזר 1986 118 עמ'.
גפני ישעיהו - "שבט ומחוקק על דפוסי מנהיגות חדשים בתקופת התלמוד בארץ ישראל ובבבל. בתוך גפני ישעיהו, מוצקין גבריאל (עורכים) - כהונה ומלוכה יחסי דת ומדינה בישראל ובעמים מרכז זלמן שז"ר תשמ"ז, 311 עמ'.
גפני ישעיהו - יהודי בבל בתקופת התלמוד מרכז זלמן שז"ר לתולדות ישראל, 1990 312 עמ'.
גרוסמן א. - "ירושת אבות בהנהגה רוחנית" ציון נ. תשמ"ח.
הרפנס גרשום - יהדות בבל העידן התלמודי הוצאת "נצח" בני ברק 1976, 199 עמ'.
ספראי שמואל - תקופת המשנה והתלמוד בתוך בן שושן ה.ה. (עורך) תולדות עם ישראל בימי קדם הוצאת דביר 1969 381.
שטיינזלץ עדין - התלמוד לכל הוצאת עידנים 1977, 203 עמ'.

תגים:

בית · נהרדע · שני · יהודה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ראשות הגולה בימי התלמוד", סמינריון אודות "ראשות הגולה בימי התלמוד" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.