עסקים קטנים כגורם המעודד צמיחה במשק

תקציר העבודה:

עסקים קטנים כגורם המעודד
צמיחה במשק

ראשי פרקים hc1436 -

פרק א'- מבוא
פרק ב'- העסק הקטן וחשיבותו למשק
פרק ג'- יתרונות וחסרונות של העסק הקטן לעומת עסק גדול, וההבדלים העיקרים שבניהם
פרק ד'- דרכי הניהול, יחסי העבודה והשיווק בעסקים קטנים
פרק ה' - העסק הקטן כקבוצה
פרק ו'- סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא:
תופעת הקמת העסקים הקטנים אינה תופעה ייחודית למשק הישראלי. כמעט כל מבנה
משק מערבי אשר נבחן ניתן היה לראות שמרביתו מורכב מעסקים קטנים. יזמים עצמאיים
אשר סיבות מסיבות שונות הביאו אותם לפתוח עסק משלהם. ישנם כאלו אשר קצו בלהיות
שכירים, כאלה אשר כורח המציאות הביא אותם לנסות את מזלם בתור עצמאים, יזמים
אשר חשו שלהם רעיון עסקי שניתן ליישום ופנו ליישמו.
מבנה המשק אשר מקיף אותנו , הינו כזה אשר מתבסס ברובו על עסקים קטנים. כאשר אנו
בוחנים את התפלגות המועסקים במשק, ניתן לראות שישנם מספר גופים מרכזיים אשר
הם "ספקי מקומות העבודה במשק", בינהם ניתן למצוא עובדי מדינה הסתדרות ובנקים
(אלה אשר בהסדר), המועסקים כשכירים על ידי גופים אלה. ניתן למצוא מעט קונצרנים
גדולים פרטיים, אשר בראשם עומדים עצמאיים אשר מעסיקים שכירים. אך רוב מקומות
העבודה מסופקים על ידי עסקים קטנים ובינוניים, אשר בראשם עומדים יזמים. עסקים
קטנים הם אלה אשר מקיפים אותנו, בין עם העסק הינו חנות מכולת, בגדים וכו', ובין עם
העסק הינו בית ספר פרטי ללימודי האלקטרוניקה, או לכל לימודים אחרים. במבנה שכזה
לא ניתן להתעלם מהחשיבות הרבה של העסק הקטן בבניית המשק ובתרומה לצמיחתו.
מאחר ששום גורם מוסמך בארץ לא קבע מהו עסק קטן, הגדרתו והיקפו, ישנו קושי מסוים
לקבוע את משקלו וסך כל תרומתו למשק. בעבודה זו ננסה תחילה להגדיר מהו עסק קטן
וזאת תוך התייחסות לשלושה מרכיבים עיקריים הענף בו פועל העסק, מספר המועסקים
שבו, והמחזור הכספי שלו בשנה.
במסגרת העבודה נדון גם בהבדלים הבולטים בין עסקים קטנים לגדולים, כמובן שההבדל
המרכזי הינו השוני בגודל בין העסקים, במסגרת העבודה נראה כיצד הבדל מהותי זה גורר
בעקבותיו הבדלים נוספים, כמו- דרכי הפעולה והניהול של עסקים קטנים, חלוקת
התפקידים ומצבת כוח האדם בגופים שכאלה. כל עסק קטן אשר פועל בענף אשר בו פועלות
גם פירמות גדולות, כדוגמת בית הספר הפרטי ללימודי האלקטרוניקה והחשמל, צריך
לנסות ולהפוך את עובדת היותו עסק קטן ליתרון. היתרון הבולט אשר יוסבר בגוף העבודה
הינו יכולת הפעולה בפחות פורמלית האפשרית במסגרת עסק קטן, ואינה ניתנת ליישום
בעסקים גדולים, שכן עסק גדול הפועל בצורה לא פורמלית, מהר מאוד יפעל ללא סדר
ויעילות. פרק מיוחד יוקדש לתהליכים אשר עובר עסק קטן כקבוצה. בהמשך של כל פרק
יובאו דוגמאות מענף בתי הספר הפרטיים. בענף זה פועלים זה לצד זה עסקים גדולים
ועסקים קטנים, עסקים עצמאיים וכאלה אשר שיכים למדינה, המורכבות של ענף זה
והדרישה ההולכת וגוברת למקומות לימוד נוספים, אשר יהוו אלטרנטיבה לאלה הקיימים,
היא זו המאפשרת קיום מגוון עסקים, מגדלים שונים.

מקורות:

או על ידי מנית בכורה הניתנת לפדיון, או הנפקת מניות לגורם חיצוני.
כמובן שלכל צורת התאגדות היתרונות והחסרונות שלה:
נסקור תחילה את היתרונות של כל שיטה ושיטה.
עצמאי
שותפות
חברה בע"מ
הבעלים הינו אדון לעצמו.
הבאת הון על ידי השותפים לעסק.
האחריות האישית של הבעלים, מוגבלת לגובה ההון.
רווחי העסק, הינם רוחי הבעלים, בלבד.
חלוקת הסיכון בין יותר אנשים.
מאפשר תכנוני מס.
ניהול חשבונות פשוט וזול
ניהול החשבונות זול יותר מאשר בחברה בע"מ.
תדמית רצינית ומעוררת אמון.
המס על ההכנסה, הינו מדורג.
המס על ההכנסה הינו מדורג.
שיעור המס הינו 38%.
נעבור עתה על החסרונות העיקרים של כל שיטה:
עצמאי
שותפות
חברה בע"מ
ערבות אישית של הבעלים לחובות העסק.
השותפים ערבים אישית ללא הגבלה לחובות העסק, כל שותף ערב באופן אישי.
לבעלים אין בעלות אישית על נכסי החברה.
תמיד יחשב כעסק קטן.
שותף לא יכול למכור או להוריש את חלקו ללא הסכמת יתר השותפים.
מס חברות החל מהשקל הראשון.
רווח נמוך, עלול לעורר את חשדו של פ"ש לבדיקת הספרים.
פרישה או מוות של אחד השותפים, גורמת לפירוק השותפות.
חייבת בהחזקת רו"ח, ובניהול חשבונאות כפולה.
כאמור כל יזם אשר עומד בפני פתיחת עסק, בוחן את החלופות לצורת ההתאגדות ובוחר לו את זו אשר מתאימה ביותר לסוג עיסקו. בעסק בעל סדר גודל קטן ניתן להפעיל שיטות ניהול שונות מאשר עסק גדול, יחסי העבודה יהיו שונים וכמו כן דרכי השיווק- קיומו של עסק בלתי אפשרי ללא פעילות ארגונית וניהולית אשר נעשית לצד פעילות
פיננסית ושיווקית. לרוב בעסקים, נימצא מבנה ארגוני ברור, אשר מגדיר את הפונקציות השונות אשר פועלות בארגון, את נושאי התפקידים העיקריים ואת המבנה הסכמתי של הארגון וצורת פעילותו. ככל שהעסק הינו קטן יותר כך יותר תפקידים יוטלו על פחות אנשים. כמו כן לעסקים מסוגים שונים דרושים בעלי תפקידים שונים. נסקור את
הפונקציות העיקריות אשר ניתן למצוא בארגונים שונים, תוך מתן הסבר לנעשה בעסק הקטן בכלל, ובעסק כדוגמת בית ספר פרטי בפרט:
הבעלים - אשר עליו מוטלת הגדרת המטרות השונות של העסק. השקעת כספים בציוד ובתשתיות, הגדרת המדיניות, כלומר דרכי ההגעה למטרות הרצויות ומינוי מנהלים. לרוב תפקידיו של הבעלים בעסק קטן יהיה זהה לזה שבעסק גדול, כמובן שהמטרות יהיו שונות מבחינת גודל הפעילות, ההשקעות לרוב יהיו נמוכות יותר ולרוב הבעלים יתפקד גם
כמנהל בפועל. בית ספר פרטי הינו עסק לכל דבר יהיו לו בעלים, אשר יציבו מטרות, וישקיעו בציוד ובמבנה.
המנהל הכללי- הוא אשר בוחן את המטרות ודרכי הפעולה אשר הציבו בפניו הבעלים. עליו לקבוע את היעדים המחלקתיים, עליו לשאת במלוא האחריות להישגי הפירמה ולכישלונותיה. גם במצב שהבעלים משמש כמנכ"ל, לרוב התפקידים יהיו זהים. מנהל בית ספר פרטי, הוא זה אשר יהיה אחראי בפועל על הצלחת בית הספר והמשך פועלו הסדי, לשם
השגת המטרות אשר הוצבו.
מחלקת יצור- על מחלקת הייצור ליצר את המוצר הטוב ביותר בצורה יעילה ביותר, תוך עמידה במטרות אשר הוצבו למחלקה על ידי המנהל. בעסק קטן יצרני לרוב תהיה זו המחלקה היחידה אשר ניתן יהיה למצוא. בעסק כדוגמת בית ספר אשר שם ה"מוצר" הינו שירות, לא נימצא מחלקות יצור. אל מחלקת היצור לרוב מתווספות מחלקות נוספות אשר
קיומן מבטיח את יצור המוצר בצורה הטובה והיעילה ביותר כמו: מחלקת מחקר ופיתוח, מחלקת תפעול, מחלקת אבטחת איכות ומחלקת בקרה. בעסקים קטנים יצרניים, לרוב אדם אחד יהיה אחרי על כל אלה. בעסקים הנותנים שירות מחלקות מעין אלה אינן בנמצא.
מחלקת שיווק, מכירות ופיתוח עסקי- תפקידיה העיקרים של מחלקה זו הינם לשמור על קשר עם לקוחות קיימים, לתור אחרי לקוחות פוטנציליים .לרוב גם מוטלת עליהם האחריות לנסות לאתר צרכים חדשים אשר מתעוררים, וזאת בכדי להמשיך ולפתח את העסק. עסקים קטנים לרוב לא יעסיקו מחלקה שלמה אשר תעסוק בנושא זה, אלה אנשי המכירות
של העסק, הם אלו אשר ינסו למצוא לקוחות נוספים, הם אלה אשר יביאו מ"השטח", את הצרכים המתגלים ועימם הפוטנציאל השיווקי. עסק כדוגמת בית ספר פרטי, נזקק לאנשים אשר עסקו בצד השיווקי, כלומר בחינת השוק לגבי ביקוש לתחום מסוים של לימודים, פרסום בית הספר והחוגים הקיימים בו, התקשרות עם לקוחות ושמירה על קשר עם
מפעלים אשר להם תלמידים עתידיים.
מחלקת כספים- מחלקה זו היא אשר אחראית על התקבולים והתשלומים של העסק, בין תפקידה ניהול ספרי העסק, והנהלת החשבונות. בעסקים גדולים ניתן למצוא יועצים פיננסים אשר מועסקים באופן קבוע. כל עסק זקוק לפונקציה זו, בעסקים קטנים יהיה זה מנהל חשבונות חיצוני אשר יבצע את העבודה האמורה. ובמידת הצורך יש לפנות ליועץ
פיננסי חיצוני לשם קבלת עזרה.
מחלקת משאבי אנוש- בין תפקידיה ניתן למצוא הדרכה והכשרת עובדים, דאגה לרווחת העובד, איתור עובדים ומיונם. שמירה על רמת שכר ותנאים סוציאליים. עסק קטן לרוב לא יעסיק מנהל כוח אדם, אלה בעל העסק, או המנהל בפועל הוא זה אשר יחליט על שכירת העובדים. נציין שבפני עסק קטן עומדת האפשרות לפנות למכונים חיצוניים לשם
מיון העובדים הדרושים, כל זאת בבחינת עלות אל מול תועלת. בבית ספר פרטי ישנה חשיבות רבה לאיכות כוח האדם אשר מגיע לבית הספר, המורים אשר מעונינים לעבוד, ומגיעים לראיון העבודה הינם בעלי תעודת הוראה, ראיון העבודה מתקיים אצל הבעלים של בית הספר. בנקודה זו יכול העסק הקטן להשתמש בגודלו כיתרון, וזאת על ידי
יצירת יחסי עבודה טובים ופוריים בין הבעלים של העסק/ בית הספר לבין העובדים/ המורים. בעסק קטן יכול עובד הגיע לשיחה עם הבעלים של העסק ללא מעבר דרך אנשים נוספים. קשר בלתי אמצעי זה יכול לתרום רבות להצלחת עסק ולתפקודו.
כאמור בכל עסק ניתן להבחין בפונקציות ארגוניות, ישנם עסקים (גדולים), אשר בהם המבנה ברור ומסודר מחלקות מחלקות, וישנם ארגונים (קטנים), אשר בהם לעתים אדם אחד מהווה מחלקה שלמה ואף יותר, הכל על פי הצורך אשר מתעורר בעסק. אך כל עסק ולא חשוב גודלו זקוק לנהלים, שיגדירו את תהליכי העבודה בעסק, יקבעו את
היעודים, יבהירו את מהות התפקידים השונים בעסק, בין הנהלים נמצא גם את ההגדרות לתחומי האחריות והסמכויות, את זמני הפעילות הדיווח והשליטה. הנהלים - תהליכי העבודה מוגדרים ונכתבים על ידי הבעלים של העסק או מנהליו. הם מאפשרים לעובדים לדעת במדויק "היכן הם עומדים"- מה תפקידם, הסמכויות שניתנות להם, יעדי הזמנים
אשר הוצבו להם וכו'. כמו כן יועץ חיצוני אשר בוחן את הנהלים הכתובים של העסק יכול לעמוד במהירות על טיבו של העסק, רמת הארגון והשליטה בו.
בין התחומים אשר הנהלים צריכים לכסות ניתן למצוא את הנקודות הבאות:
1. בראש ובראשונה הנהלים צריכים לתת מענה על יעוד ומטרות העסק, המפתח לכל ניהול נכון של עסק הינו הגדרת המטרות אשר מוצבות בפני העסק והיעדים אשר דרכם יושגו המטרות הנ"ל.
2. מבנה ארגוני, סמכויות וכפיפות- בכל עסק אשר בו יותר מעובד אחד, זקוק לנוהל זה, הוא זה המאפשר לעובדים לפעול בטווח סמכויותיהם ובתפקיד אשר הוגדר להם.
3. נוהלי הפעלה , כאשר העסק הינו עסק יצרני, ישנו צורך בנוהל זה לשם פעולתם התקינה של פס הייצור והמכונות.
4. הוראות קבע לעסק ולעובדיו הנגזרות מהמדיניות הכללית- נוהל זה תורם להשגת המטרות הכלליות שבעלי העסק הציבו בפניהם.
5. הוראות בטיחות לכל יחידת יצור, מכונה ועובד- עסקים יצרניים לא יכולים לפעול ללא נוהל זה, בהעדרו החשיפה לתאונות תהיה גבוהה יותר ואיתן גם הסכנה לתביעות משפטיות.
6. הוראות הטיפול בכספים ומדיניות האשראי הקיימת בפירמה- כספים ונזילות הינם אחד הגורמים הראשונים שעל פיהם פירמה קמה ונופלת. על פי נוהל זה ברורה מדיניות האשראי שהחברה מספקת ללקוחותיה , הטיפול בחייבים וכל הקשור לארגון הפיננסי של כספי העסק, לאור נוהל זה לבעלים של העסק מובטח שכספי החברה יהיו מנוהלים על
פי הדרך שבה בחר.
7. נוהלי ושיטות החזקת ציוד בעסק- בעסק יצרני, אשר מתבסס על פסי יצור ומכונות, ישנה חשיבות רבה על הקפדה של נהלים אלה, שכן ללא תפעול נאות של המכונות ופסי היצור, עלול להיגרם נזק כספי רב למפעל.
8. מדיניות שכר והסכמים כללים- קביעת נוהל זה מאפשרת ומסדירה את יחסי העבודה בין בעלי העסק לבין המועסקים על ידם. הסכמים ברורים על תנאי העבודה וגובה השכר ימנעו בתקופה מאוחרת יותר מחלוקות אשר עלולות להביא לסכסוכי עבודה ואף לשביתות. כאשר העסק קטן, ומספר המועסקים בו נמוך, הסיכוי להגיע לסכסוכי עבודה
שבעקבותיהם שביתות הינו קטן, אך עובד אשר חש ממורמר באשר לגובה שכרו עלול לגרום נזק לארגון, גם מבלי להכריז על סכסוך עבודה. בבית הספר הפרטי נהוג להעסיק את המורים על ידי חוזה אישי חתום מראש. גובה השכר אשר נקבע לכל מורה הינו על פי הכישורים שמגלה העובד כמורה טוב.
9. נוהל ומדיניות חופשות- גם זה אחד מהנהלים אשר מאפשרים את קיום מהלך הפעילות כרגיל, כאשר עובד יודע מראש מה המדיניות לגבי חופשות, הוא פועל על פי הנהלים ובהתאם להם.
10. נוהל אבטחה ושמירה- אין עסק אשר יכול להישאר פרוץ , שכן לרוב ישנו ציוד, מסמכים, הון
הקשורים רק לעסק, ואין הם רשותם של אחרים. בכדי שנושא זה לא "ייפול בין הכיסאות", חייב להיות נוהל אשר מסדיר זאת, כללי הפתיחה והסגירה של העסק, וההתנהגות עם מערכת אזעקה.
הנהלים אשר נקבעים הינם בתוקף עד אשר יוצאת הוראה כתובה חדשה אשר מחליפה את הישנה. עצם הכנת רשימת הנהלים לעסק, גורמת להשקעת מחשבה בסידור ובארגון פעילות העסק.
לעתים עסקים קטנים נמנעים מלכתוב בצורה ברורה ופורמלית את נהלי העבודה הקיימים אצלם, אך לא כך צריך להיות הדבר, בכל עסק ישנו הצורך לקביעת כללים ונהלים. סביר להניח שבעסק גדול מספר הנהלים אשר יופיעו יהיה רב מאשר בעסק קטן, כמו כן הענף אשר בו פועל העסק מכתיב מספר נהלים. כאמור יש צורך להתאים את הנהלים לעסק
הקיים.
בכל עסק יש לדאוג לכך שהנהלים שנקבעו לא יישארו על הנייר בלבד, יש צורך להטמיע אותם אצל העובדים זאת על ידי העברת חוזרים לקריאה וחתימה ותליתם במקום מרכזי בעסק לשם עיון.
תחום נוסף אשר יש לשים עליו את הדעת הינו השיווק ותמהיל השיווק בעסקים קטנים- בעלי עסקים קטנים לעתים נוטים לזלזל במערך השיווקי, לא תמיד הם מודעים לחשיבות השיווק כגורם עיקרי המשפיע על צמיחת העסק. כל עסק נוהג לנקוט בפעולות שונות לשם קידום והגדלת המכירות עד לנקודת המקסימום בין אם הבעלים קורא לפעולותיו
בשמם המקצועי ובין אם לאו. בעבודה זו נתמקד בתמהיל השיווק של העסק הקטן בהשוואה לזה של עסק גדול. תמהיל השיווק- הינו שילוב של גורמי השיווק ברמות שונות, לשם השגת יעדי השיווק שנקבעו מראש. תמהיל השיווק מורכב ממספר תמהילי משנה , אשר יחדיו מהווים את תמהיל השיווק, תמהילי המשנה הינם:
תמהיל המוצר- בו נקבע מגוון המוצרים, תכונותיהם, איכותם, צבעם, אריזתם, וכל מה שקשור למוצר ונילווה אליו.
תמהיל המחירים- בו נקבעים רמת המחירים, ההנחות, תנאי האשראי ותנאי התשלום.
תמהיל ההפצה- קובע את צינורות ההפצה שבהם יופץ המוצר, השירות.
תמהיל התקשורת- קובע כיצד לפרסם את המוצר, ולהעביר את מסר הגברת המודעות למוצר או לשירות.
שוב ככל שהעסק קטן יותר פחות אנשים יועסקו בתחום זה, ולרוב נמצא מספר תפקידים אשר מרוכזים בידי אדם אחד. תחילה על העסק להחליט על תמהילי המשנה שלו, כלומר מהו המוצר, בדוגמא שלנו השירות אשר אותו העסק מספק,(לימודי אלקטרוניקה בקורסים שונים וברמות לימוד שונות). מהו תמהיל המחירים שלו- (מחירי מבצע לקבוצות
גדולות, תנאי תשלום, צורת התשלום). תמהיל ההפצה שלו- בעסק כדוגמת בית ספר פרטי תמהיל זה אינו דורש מחשבה רבה, מכיוון שהלימודים נערכים בכיתות שבמבנה בית הספר. ונקבע תמהיל התקשורת- פרסום במקומונים שמופצים באזור בית הספר, פניה למפעלים לשם קיום קורסים לעובדיהם , מתן הנחות לחיילים משוחררים וכו'. לאחר
שנקבעים תמהילי המשנה בפני העסק עומדות מספר אפשרויות להפעיל את התוכנית השיווקית שלו, בטבלה הבאה נעמוד על האפשרויות השונות.
המרכיב
יחסי ציבור
דיוור ישיר
פרסום
טלמרקטינג
מכירות פנים אל פנים
אופי הפניה
ישיר, לא תמיד אישי.
ישיר, אך לא אישי
בלתי ישיר, ובלתי אישי
ישיר ואישי
ישיר ואישי
חשיפה
רחבה, יצירת התגובה הינה בטווח הבינוני.
רחבה מאוד וממוקדת, ניתן להגיע במדויק לקהל היעד הרצוי.
רחבה מאוד, אך מאוד לא ממוקדת.
ממוקדת מאוד, יוצרת תגובה מיידית.
נמוכה וממוקדת מאוד.

עלות
ישנה אפשרות ליחצן לבד, על כן העלות זולה.
זולה יחסית.
בינונית.
יקרה יותר מפרסום, או דיוור אישי, אך זולה יותר ממכירה פנים אל מול פנים.
יקרה יחסית.
בדיקת ההשפעה
לא ניתן למדוד את יעילות התמהיל.
ניתן למדוד את יעילות השיטה.
לא ניתן למדידה.
ניתן למדידה
ניתנת למדידה.

לרוב עסקים פונים למספר אפיקים, ודואגים לתמהיל המוצרים במספר מישורים, הכל בבדיקה של עלות אל מול תועלת, כמובן ככל שהעסק גדול יותר , כך יידרש ממנו לפנות לאפיקים נוספים. עסק קטן ירכז את משאביו במספר מועט של אפיקים. בבית הספר הפרטי, מועסקת עובדת אשר תפקידה ליצור קשר עם מפעלים לשם מכירת "מקומות בקורסים"
לעובדי המפעלים, זהו מעין טלמרקטינג, אשר מכוון ישירות לקהל היעד של בית הספר. עוד נהוג בבית הספר לפרסם עצמו במקומונים, שכן רוב תלמידי בית הספר הינם תושבי האזור, וניתן למצוא בתי ספר כדוגמת זה גם באזורים אחרים.
כלומר בית הספר ממקד את משאביו בפניה ישירה ואישית אל הלקוחות הפוטנציאלים שלו, ו"מנסה מזלו" על ידי פרסום לציבור הרחב שבאזורו.
עד כה עסקה העבודה בדרכי הניהול האופניית לעסק הקטן, ניתן לבחון את העסק הקטן כקבוצה בפני עצמה, בנושא זה יעסוק הפרק הבא.
פרק ה' - העסק הקטן כקבוצה:
ניתן להתייחס אל העסק הקטן, כאל קבוצה. כקבוצה חלים עליה התכונות אשר מתגלות בקבוצות ואשר מעוגנות בפסיכולוגיה הקבוצתית, במסגרת זו ההתייחסות לקבוצות היא כאל מערכות אשר להן תכונות המתקבלות מתוך האינטראקציות שבין האנשים אשר מרכיבים את הקבוצה. ההגדרה הקלאסית למערכת ניתנה על ידי הול ופגן (1955 )על פיה:"
מערכת הינה קבוצה של אובייקטים יחד עם היחסים בין האובייקטים ובין תכונותיהם".
ניתן לאפיין מערכות שונות על ידי מידת חדירותן לסביבה, כלומר ככל שהמערכת פתוחה יותר רב יותר מספר מעברי הגבול. מערכת עסקית כדוגמת בית ספר פרטי, הינה מערכת פתוחה אשר מקיימת קשרים עם הסביבה, ללא קשרים אלה אין למערכת זו הצדקה לקיומה. במקביל להיות בית הספר מערכת פתוחה, ניתן להתייחס אל מערכות היחסים אשר
נוצרות בין חברי הארגון כאל מערכת סגורה, ברוב המערכות העסקיות ניתן למצוא סדר היררכיאלי, בראש המערכת עומדים בעלי העסק, או מנהליו, ורק לאחריהם עובדי העסק, לעתים אף הם מסודרים במבנה מדורג.
בכל מערכת שנבדוק ניתן יהיה למצוא מספר רבדים של קשרים, ישנם הקשרים הפורמלים המעוגנים במסגרת יחסי העבודה שבין העובדים השונים שנמצאים באותה דרגה בארגון- החלפת מידע אודות העבודה, עזרה הדדית, כמו כן במסגרת היחסים הפורמלים ניתן למצוא את יחסי העובד מעביד, יחסים אלה יהיו לרוב בין עובד בכיר לזוטר, או בין
מנהל לעובד, במסגרת זו נימצא הוראות עבודה וכו'. נוסף על אלו ניתן להבחין בכל ארגון במערכות יחסים בלתי פורמליים אשר מתפתחים בין אנשים, יחסי ידידות ורעות, קשרים אשר לעתים אף נמשכים מעבר לשעות העבודה. ככל שהארגון קטן יותר כך הקשרים הבין אישיים בין האנשים יתחזקו, ניתן יהיה למצוא ארגונים מסוג זה שבהם ישנם
יחסי חברות בין המנהלים/הבעלים לבין העובדים.
כלומר במערכת עסקית קטנה לרוב המבנה יהיה פחות היררכי, פחות פורמלי ויותר חברי.
כאמור לקשרים אשר נוצרים בין חברי הארגון ניתן להתייחס כאל מערכת סגורה. התחושה הזו אשר מתפתחת אצל חברי הארגון, יוצרת תחושה של שייכות, של כוח, תחושה של ייחודיות. תחושות אלה מהוות גורם המעודד מוטיבציה אצל העובדים. לרוב עובד המרגיש שייך לארגון ישאף לתרום יותר לארגון. בחינת הארגון הקטן כמערכת על כל
המשתמע מכך, יכולה להוות גורם נוסף אשר אותו יכול בעל העסק הקטן להפוך ליתרון אשר נובע מגודלו.
פרק ו'- סיכום:
פתיחת עסק קטן, או גדול, אינה דבר של מה בכך, אך למרות זאת ניתן לראות שתופעת הקמת העסקים אינה תופעה חדשה, ואינה תופעה אשר איבדה מהיקפה בשנים האחרונות אלא להפך. יותר ויותר אנשים פותחים עסקים קטנים, ובו בזמן יותר ויותר אנשים סוגרים עסקים אשר הוקמו על ידהם, לרוב בשלוש השנים אשר קדמו לסגירה.
כלומר רעיון טוב אינו ערובה להצלחת העסק, אל הרעיון יש צורך לחבור עם יכולת ניהול טובה, צוות אנשים מובחר ומימון.
בשנים האחרונות קיים קונצנזוס לגבי חשיבותו של העסק הקטן כגורם היוצר מקומות עבודה, וכגורם המעודד צמיחה במשק וכתוצאה מכך קמו גופים שונים אשר אמורים לתת מענה לצרכים אשר מתעוררים אצל יזמים אשר פותחים עסקים קטנים .
בשנת 1993 הוקמה הרשות לעסקים קטנים, אשר בין תפקידה לרכז ולתאם את הפעילות הממשלתית בנושא עידוד עסקים קטנים בישראל. כמו כן בשנה זו הקימה ממשלת ישראל מערך הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים. בנוסף קיים מט"י (המרכז לטיפוח יזמות), אשר בין תפקידיו לסייע בייעוץ לעסקים קטנים . תחילת עבודה זו הוקדשה להסבר
מהו עסק קטן, ולהגדרתו, למרות שבעבודה זו הסתייענו במעין נוסחה שבה מדדנו את מספר העובדים, המחזור השנתי של העסק והענף בו פועל העסק. אין זה מדע מדויק וכל עסק רשאי להגדיר עצמו כפי שהוא מוצא לנכון, כמובן במסגרת ההגיון. בהמשך העבודה דנו בהבדלים בין עסקים בגדלים שונים, על יתרונותיהם והחסרונות שלהם, אלה
הנובעים מההבדלים שבגודל לדוגמא- לעסקים קטנים היכולת להסתגל לשינויים מהר יותר ובצורה יעילה יותר. לעסקים גדולים לרוב ייקח זמן רב יותר להתארגן לשינויים ולרוב שינויים אלה גם יהיו יקרים יותר. אך לעסקים גדולים בעלי מימון גדול יותר היכולת להשקיע במבדקי שוק בצורה קבועה ולחזות בדיוק רב יותר שינויים אשר
עומדים להתרחש בשוק.
היות ועבודה זו התרכזה בענף בתי הספר הפרטיים שבהם כוח האדם הנבחר לתפקידי ההוראה הינו בעל חשיבות ממדרגה ראשונה, הושם דגש במהלך העבודה על הצורך בניצול יתרון הגודל בעסק הקטן, בבחירת כוח האדם אשר מגיע אל בית הספר, ביחסים אשר נוצרים בין עובדי בית הספר, וביחסים אשר נוצרים בין עובדי בית הספר והלקוחות.
הפרק האחרון של העבודה הוקדש למבנה העסק הקטן כקבוצה, פתוחה וסגורה . נקודה אשר מעט קשה להתייחס אליה כאשר מדובר בארגון של מעל ל- 300 עובדים.
לסיכום ניתן לומר שתופעת הקמת העסקים הקטנים הינה תופעה חיונית למשק ולאנשים אשר פונים אליה. אך לא ניתן לפתוח עסק, קטן ככל שיהיה מבלי הכנה מדוקדקת, בדיקת השוק, בחינת המשאבים העומדים לרשות העסק. מציאת היתרונות הטמונים בעסק מבחינת גודלו, או כל יתרון אחר לעומת עסקים אחרים אשר פועלים באותו ענף.
ביבליוגרפיה
1. לונג סוזאן, תרגום: רות רז, תהליכים ומבנה של קבוצות קטנות, הוצאת ספרים "אח" בע"מ, 1995 .
2. אקשטיין גרשון, מנהלים עסק, המדריך המקיף לניהול עסקים קטנים עד בינוניים, יזום משותף אורט קריירה "הכוון" בע"מ, 1994 .
3. לירז מאיר, שיווק ופרסום בעסק קטן, הוצאת לירז, 1991.
4. פרופ' הורניק יעקב, ניהול השיווק שיטות עיונים ואסטרטגיות, אוניברסיטה הפתוחה, 1985 .
אקשטיין.ג, 1994 , מנהלים עסק, ע' 25 .
עקשטיין.ג, 1994, ע'33 .
אקשטיין.ג, 1994 ,ע' 24 .
הורניק.י, 1985, ניהול השיווק שיטות עיונים ואסטרטגיות, ע' 56 .
אקשטיין .ג, 1994, ע' 126 .
לירז.מ, 1991, שיווק ופרסום בעסק קטן, ע' 28.
לונג .ס, 1995, תהליכים ומבנה של קבוצות קטנות, ע' 21-30 .
1

תגים:

יזמות · עצמאיים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עסקים קטנים כגורם המעודד צמיחה במשק", סמינריון אודות "עסקים קטנים כגורם המעודד צמיחה במשק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.