עבודה מס' 041394
מחיר: 276.95 ₪ הוסף לסל
תאור העבודה: קראוקר הצייר והאדריכל, אדריכלות התנועה המודרנית בארץ, החומרים בהם השתמש ותיאור וניתוח של המבנים שבנה (לדוג'-בית קיש).
6,919 מילים ,4 מקורות
ליאופולד קראוקר (וינה 1890 - ירושלים 1954) היה אדריכל-צייר. ביצירתו של קראוקר קשה להפריד בין שני התחומים הללו. בנייניו צומחים, כביכול, מציורי הנוף שלו, כתולדה וכאנטיתיזה של נוף זה.
הנוף של הרי יהודה, של סביבת ירושלים, שבה אותו ושעבדו. לא היה זה מקרה שהוא התיישב בירושלים ובה בילה את כל שלושים השנים שחי בארץ, מיום בואו ב-1925 ועד מותו ב-1954. נוף זה הוא הנושא העיקרי, בעצם היחידי, של ציוריו: יש ומבטו משוטט על פני שטח נרחב, יש והוא מתרכז בעץ בודד, בדרדר או אפילו בדמות אנושית שגם היא כאילו חלק מהנוף.1
קראוקר הוא אחד האדריכלים המעטים, הבודדים, שהביאו לארץ בשנות העשרים את בשורת האדריכלות החדשה. הוא לא שייך לשום זרם מוגדר - כגון - "סגנון בינלאומי" או "פונקציונאליזם" - (כפי שגם אי אפשר להכניסו למשבצת מסויימת בציור) - אלא למשהו רחב ומקיף יותר, שאותם זרמים הם רק חלק ממנו. הוא לא קבל מרות משום אסכולה. אבל הוא בן נאמן לתקופתו ולדורו - אותו דור שחזה מבשרו את הקטסטרופה של מלחה"ע הראשונה וביקש כפורקן וככפרה את ההתחדשות החברתית, המוסרית והאסתטית. אותה כמיהה להתחדשות היא
שהביאתו לארץ - היא שמשכה אותו אל אנשי הקיבוצים. אין זה מקרה, כנראה, שרוב בנייניו נבנו בקיבוצים.
כאן, בכפרים שבהרי יהודה - ליפתא, אבו-גוש - הוא מצא התגשמות ספונטנית של אותו עיקרון, את "משחק הגופים והשטחים בשמש", שגילה גם לה-קורבוזייה הצעיר במסעותיו בארצות הים התיכון ושאב מכאן השראה ועידוד לרעיונותיו.
צירוף הבניינים מקוביות ומפריזמות נהפך קראוקר מתורה מופשטת לדרך מעשית לשילוב הבניינים בנוף המקומי. אין הוא מחקה את בנייני ליפתא, אין הוא מחפש בהם אקזוטיקה מזרחית - דבר זה הוא ממנו והלאה. הוא לומד מהם צירופי גופים: אלה אינם סתם ענין של צורה אלא ביטוי להתאמת הבניין לנוף, הופכת אותו לחלק ממנו על אף צורתו הגבישית, שאינה חוששת להיראות כמו שהיא ואינה מנסה להסתגל לצורותיה הטבעיות של הסביבה.
לאידיאל האסתטי של גוף בניין מופשט החושף, כביכול, את מהותו הגיאומטרית, נלווה באותם ימים - ימי התסיסה החברתית שלאחר מלחה"ע הראשונה - תוכן חברתי-מוסרי. דוברי "דור המייסדים" - מקבוצת דה-סטייל ההולנדית, "הנובמבריסטים" הגרמנים, מאלוויץ' הרוסי ובעצם עד הל-קורבוזיה - ראו בצנע הפוריטאני של הצורות שני דברים: אנטיתיזה לאקלקטיקה, שביקשה לקשט בעיטוריה את הכיעור שבחברה הבורגנית, ועיקרון אסתטי עליו תיבנה אדריכלות אחרת כביטוי לאמונתה של החברה החדשה, המטוהרת.
ללא ספק שייך קראוקר למחנה זה. אך קיים הבדל חשוב בינו לבין אותן קבוצות אידאולוגיות שמניתי. אלה היו קשורות בזרמים המודרניים באמנות הפלאסטית.
לא כן קראוקר. דרכו כצייר עוברת אי-שם בין הריאליזם והאימפרסיוניזם, יש בו לפעמים משהו מהאבספרסיוניזם, המופשט, "חסר העצמים" (gegenstandlos) זר לרוחו.
בארץ היתה זו תקופת "הסער והפרץ" של ההתיישבות העובדת, תקופת "הכלכלה ההירואית", כפי שהגדירה ארלוזורוב. הצנע, פשוטו כמשמעו, היה הכרח, כל מי שתכנן בקיבוצים ובמושבים בשנות העשרים והשלושים חייב היה לקבל את מרותו של התקציב המוגבל. צנע זה לא היה פירושו עניות הרוח. אדרבה: בידי קראוקר ודומיו היה זה בסיס לאסתטיקה מזוקקת, שאינה צריכה עשירות להגשמתה, לקיום ערכיה.
בבנייניו של קראוקר לא רק באלה שהקים בקיבוצים, יש מין גדלות של צניעות, צורה פשוטה וגלויה הבטוחה בעצמה, בצדקתה. כאדריכל קראוקר הוא מזיגה של ראציונליסט, המחפש את הפתרון הפונקציונלי הנבון, ושל אמן השואף אל הצורה המובהקת מלאת משמעות רגשית מעבר לתועלת השימושית. צורה זו לגביו היא תולדה של התעמקות בפונקציות: שימוש, מבנה, טופוגרפיה.
בחיבור זה אתייחס בעיקר לבתי המגורים שבנה קראוקר.
תוכן העניינים:
מבוא
1) קראוקר - צייר ואדריכל.
2) קראוקר ואדריכלות התנועה המודרנית בארץ.
3) החומרים בהם השתמש.
4) א. בית קיש, הר הזיתים: בית קישר רחביה; ירושלים .1929
ב. מלון טלטש דרך הים 103, הר הכרמל, חיפה תוכנן ב.1934-5 -
ג. בית בונם, רח' רמב"ן 21, רחביה, ירושלים, .1935
ד. בית זוננברג, רח' השונמית 19, הר הכרמל, חיפה, .1937-9
ה. בית בועזסון, רח' החלוץ 49, בית הכרם, ירושלים, .1939-40
5) רשימת בניינים ופרוייקטים שבוצעו.
הערת מערכת: העבודה אינה כוללת תמונות.
ארליק, אברהם. לאופולד קראוקר, המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, כתר, ירושלים, 1987.
ליאופולד קראוקר צייר ואדריכל - 1890-1954, קטלוג הבניינים, עמ' 195-248. בעריכת מאירה פרי להמן ומיכאל לוין, מוזיאון ישראל, ירושלים, 1996.
מלמד, רות. בית מגורים של קראוקר ברחביה, קו,מס' 1, ירושלים, 1965.
"ליאופולד קראוקר" תוי, תל-אביב, חוברת מס' 13-14, 1974.
בניין · ירושלים · ארכיטקטורה · בניה
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אדריכלות בשנות ה-20 וה-30 בארץ ישראל: ליאופולד קראוקר - בניה למגורים", סמינריון אודות "אדריכלות בשנות ה-20 וה-30 בארץ ישראל: ליאופולד קראוקר - בניה למגורים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.