הפער העדתי במערכת החינוך הישראלית

תקציר העבודה:

דפוסי אי שיויון חברתי היו מנת חלקה של מדינת ישראל מיום היוסדה, בעבודה זו ננסה לספק הסבר תרבותי וחברתי לנסיבות צמיחת הפער העדתי במערכת החינוך הישראלית. נבדוק את הניסיונות לצימצום פערים תרבותיים ועדתיים אלה תוך שימת דגש מרכזית על רעיון האינטגרציה ותרומתו להנצחת הפערים בישראל, מטרת עבודה זו יהי אם כן להסביר האם ניתן להסביר את הפער העדתי בחינוך החילוני הישראלי כפן תרבותי נוסף של המכלול הסגרטיבי בחברה הישראלית.
תוכנית האינטגרציה התקבלה על ידי ממשלת הליכוד בקדנציה הראשונה שלה.
הרקע לאינטגרציה בישראל היה שונה באופן מהותי מהרקע האמריקאי. בישראל הבעיה המרכזית לא היתה הפלייה על רקע גיזעי, אלא הפלייה על רקע עדתי וכלכלי. במשך השנים נוצר מצב שבו עם נשתמש בלשון כוללנית איישו אנשים אשר מוצאם החברתי מאירופה והמערב את מרבית המישרות הציבוריות הבכירות, קבוצה זו אשר אנו מכנים אשכנזים שלטה גם על מרבית הכלכלה הישראלית.
הקבוצה השנייה הגדולה יותר של אוכלוסיית ישראל הגיעה מארצות ערב וצפון אפריקה ומצאה את עצמה נידחקת לשולי החברה הישראלית.
התוצאה היתה כזו שאת העשירון העליון איכלסו בני הקבוצה האשכנזית ואילו העשירון התחתון הורכב ביסודו מבני הקבוצה האשכנזית. על מנת לשנות מצב זה הוחלט לקיים לימודים משותפים לבני שתי הקבוצות. המטרה היתה כפולה, ראשית חשבו קברניטי מערכת החינוך כי על ידי לימודים משותפים יוכלו לקרב חברתי בין שתי הקבוצות על בסיס היכרות אישית ובילתי אמצעית. שנית עלתה הסברה כי עם יקבלו בני שתי הקבוצות חינוך זהה, עושיים בני הקבוצה הנחותה להתקדם ולאמץ לעצמם דפוסי חשיבה אשר יקדמו אותם.
מערכת החינוך מיועדת להעניק "חינוך לכל" הן ברמה יסודית והן ברמה על-יסודית ואף בחינוך הגבוה. מערכת זו ניצבת בפני דילמה קשה ומורכבת: כיצד להבטיח רמת למודים נאותה וסבירה בקרב אוכלוסיית תלמידים הטרוגנית מבחינה חברתית ואינטלקטואלית, מבחינת יכולת לימודים, שאיפות, דימוי עצמי ומוטיבציה. בנוסף לדאגה לשמירה על רמת הלימודים נדרשת מערכת החינוך הממלכתית לקיים בתי ספר וכיתות אשר אקלימם והמבנה החברתי שלהם תואמים לערכים של חברה דמוקרטית. כדי להתמודד עם אתגרים אלו נקטה מערכת החינוך במספר שיטות: פיתוח שיטות הוראה מתאימות. הגדרה מחדש של מטרות ותכנים חינוכיים, ותמרונים בהרכבי לומדים בכתות, בהקבצות ובמסלולי לימוד.
עיקרם של השנויים בהרכבי הלומדים הוא הפרדה של תלמידים למסגרות לימוד הומוגניים על פי יכולת לימודית או על פי נטיותיהם הלימודיות. הפרדה זו מתבטאת בהקצאת תלמידים לבתי ספר שונים, עיוניים מקצועיים, כלליים,
במסגרת התיכונים.
מטרת המיזוג החינוכי, האינטגרציה, היא הגדלת שוויונות ההזדמנויות החינוכיות, קדום לימודי של "חלשים" ולקירוב חברתי בין קבוצות חברתיות שונות.
אינטגרציה וקידום הישגים לימודיים של החלשים מושפעים מארבעה סוגי תהליכים. תהליכים הקשורים לאיכות האינטראקציה הלימודית הנקבעת על ידי הרמה, הקצב והתוכן של הלימודים. מאגר המידע המשמש בדיון בכתה, זמינותם של דגמי-חיקוי לימודיים מקרב התלמידים, ורמת התביעות הלימודיות המוגדרת על ידי המורים. שנית, תהליכים הקשורים בתרבות הקבוצתית ובאקלים הכתה וקובע נורמות של מוטיבציה ורמת השקעה בלימודים.
ההחלטה על מדיניות האינטגרציה נתקבלה בכנסת בשנת 1968. בשנת 1993 מצביעים החוקרים כפיר, רש, אדלר וספרן על כך שיש קושי להצביע על צמצום מספק של פערים בין קבוצות. כמו כן קיימת דאגה שצמצום הפער לטובת החלשים יבוא על חשבון קדום הקבוצה החזקה. קבוצת החלשים ראתה במדיניות המיזוג סכוי לשפר את מצבה אך קבוצת המבוססים, בחלקה, ראתה במדיניות האינטגרציה איום על מעמדה היחסי וסכנה לקידום בניה. בנוסף לכך גילתה קבוצת המבוססים יכולת לשמור על האינטרסים שלהם.
שיוויון פורמלי בחינוך הוא ערך חשוב ביותר בדמוקרטיה ומקיים "תנאי הכרחי" לשיפור בעתיד. התמקדות ב Equity בעבר וב Excellence מצויינות בשנות ה-80 מבוססות על אידיאולוגיה פוליטית יותר מאשר על אנליזה חינוכית. (ורגון 1990) בתנאים חברתיים בהם עולה הדגש על מצויינות קיימת נטיה להתעלם מהתוצאות החיוביות של הדסגרגציה. (אור קשתי). מצד שני הצליחה האינטגרציה החברתית להביא להישגים רבים וחשובים בקדום לימודי של בני קבוצות חלשות.
עם זאת יש צורך לבקר את תהליך המיזוג האוסר הוא כולל הצבת ילדים בהרכב הטרוגני לאותו בי"ס ולאותה כתה ותו-לא. כדי שהמיזוג יהיה בעל משמעות ולא יגרור אחריו שינוי מקום מגורים של הקבוצות החזקות. את מהותם של תהליכים אלה נבדוק במהלך העבודה.

תוכן עניינים:
1. מבוא : רקע חברתי
2. הסברים להיווצרות הפער ודרכי טיפול
3. ביטויו של הפן התרבותי בשאלת הדימוי העצמי
4. האינטגרציה , פערים תרבותיים בגוון עדתי
5. סיכום ומסקנות
6. ביבליוגרפיה

מקורות:

בן-ארי,ר', שרן, ש', אמיר, י' (1985) "ערוב עדתי בחינוך: לשם מה?" עמ' 15-30 ב: י'אמיר, שרן ש', בן ארי ר' (עורכים) אינטגרציה בחינוך תל-אביב, עם עובד.
גוטמן י', גור ע', קניאל ש', וול ד' (1972) השפעת הקבצות תלמידי (לפי רמות כושר) על הישגים לימודיים והתפתחות פסיכו-חברתית. דו"ח מחקר מס' 150. ירושלים. מכון סאלד.
דר י' (1980) הומוגניות והטרוגניות בחנוך: אינטראקציה בין המשאבים האישיים וסביבה לימודית, בהשפעה על הישגים לימודיים.
האוניברסיטה העברית ירושלים.
חן מ', כפיר ד', לוי א', (1976) "התמודדות עם הטרוגניות ורמת הישגים של תלמידים בחטיבות הביניים". מגמות כ"ב 379-396.
יוגב א', כפיר ד' (1981) "גורמים הקובעים את מסלול הלימודים העל-יסודי: ההקבצה ותהליכי ניעות - מטעם במערכת החינוך". מגמות כ"ו 139-153.
יוגב א', שרפט ר' אילון ח' (1981) בין מרכז לפריפריה, מערכת חינוך ביישובי פיתוח. המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר באוניברסיטת תל-אביב.
כפיר ד', אש נ', אדלר ח', ספרן ק' (1993) אינטגרציה בחינוך מדיניות וביצוע המכון לחקר הטפוח בחינוך. בית הספר לחנוץ האוניברסיטה העברית ירושלים.
מינקביץ א', דוויס ד', באשי י' (1977) הערכת ההישגים החינוכיים בבית הספר היסודי בישראל.ירושלים: האוניברסיטה העברית, ביה"ס לחינוך.
סמילנסקי ש', שפטיה ל' (1977) "הקשר בין אינטגרציה ומשתנים כיתתיים אחרים לבין הישגים בכתות א' וב'." מגמות כ"ג 87-79.
רוזן א' (1968) "ההקבצה לסוגיה" הד החינוך תשכ"ח ל"ט חוברת י"ח.
רש נ', דר י', (1990) סגרגציה בתוך אינטגרציה. הפרדה לימודית בחטיבות הביניים: גורמים ומשמעויות. המכון לחקר הטפוח בחינוך.
בית הספר לחינוך. האוניברסיטה העברית בירושלים. (פרסום מס' 125).
Alexnder, K.L. Cook, M.A. Mesill, E.L. (1978) "Curriculum Tracking and Educational Stratifiation: Some Further Evidence". American Sociological Review, 43: 47-66.
Alexander, K.L. Cook M.A. (1982) "Curricola and Coursework: A Sorprise Ending go a Familiar Story". American Sociological Review 47: 626-640.
Ames, C.A. (1990) "Motivation: What teachers need to know". Teachers College Record 91 (3) 409-442.
Bandura, A. (1986) Social Foundaton of Enought and Action Asocial Cognitive Theory. Engellwood Cliffs N.J. Pientice -
Bardwell R. (1984) "The development and motivational fubction of expectations". American Educational Research Journal 21, 446-472.
19

תגים:

בית · עדות · ספר · חינוך

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפער העדתי במערכת החינוך הישראלית", סמינריון אודות "הפער העדתי במערכת החינוך הישראלית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.