השוואה בין שני שירי שבח

תקציר העבודה:

בשירת החול בספרד סוגים שונים של שירים וביניהם רבים משירי השבח, המהווים סוג עיקרי, כמו גם שירי גנאי, שירי תלונה, שירי יין, שירי חשק ועוד. שירי השבח הנמנים על שירת החול בספרד, מתארים את שבחו של אדם, בדרך-כלל נדיב או חכם שהמשורר תלוי בו ובחסדיו. תכונותיו הנעלות של האדם, אשר השיר משבח, מתוארות בהקצנה: נדיבותו של האיש, חוכמתו, יושרו, צדיקותו, יוחסתו, אין כמותן בתבל, וכל זאת תוך הדגשה כי סגולות נעלות אלו מיוחדות אך ורק לו. הנושא החוזר בשירי השבח - שבחו של הנדיב או החכם - נשא אופי קבוע, ובמיוחד הדבר בא לידי ביטוי בתיאורים הלשוניים והסגנון המטאפורי הנמלץ שחוזר על עצמו בשירים רבים בוואריאציות שונות [לפי לוין [1], בפרק העוסק בשירי שבח, עמ' 149-77].
עבודה זו עוסקת בהשוואה בין שני שירי שבח. האחד, שירו של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), "אשר פיזר בדולח" - שיר שנכתב בשבחו של אבו אסחק (אברהם) בן באסה - המופיע בתוך קובץ של עשרים ושישה שירים המוקדשים לידידיו של המשורר ונושא את הכותרת "אשירה לידידי" (בתוך: כל שירי יהודה הלוי), והשני - שירו של רבי יצחק אבן עזרא (ריב"ע) "פניני שיר" - שנכתב בשבח השירה והפיוט, ומופיע בספר שירים שהוציא וההדיר נפתלי בן מנחם, ובו כינס חמישה-עשר שירים שיוחסו למשורר רבי יצחק אבן עזרא [2]. ככל הידוע לנו רבי יצחק אבן עזרא היה בנו של המשורר רבי אברהם אבן עזרא. רבי אברהם אבן עזרא נולד בטולידה בשנת 1092 ומת בשנת 1167 והוא חי בתקופתו של רבי יהודה הלוי, שאף הוא נולד בטולידה בשנת 1075 ומת כפי הנראה במצרים בשנת 1141. לפי שירמן [3], המסורת מספרת כי המשורר אברהם אבן עזרא היה איש אביון ומקבץ נדבות עד שיום אחד נקלע לביתו של רבי יהודה הלוי שהיה איש מכובד מאד ועשיר. יהודה הלוי הבחין בכישרונו של המשורר, אסף אותו לביתו, חלק לו כבוד ולימים השיא לו את ביתו היחידה [שירמן: 441] . אם אכן סיפור זה נכון, הרי ניתן להסיק ממנו כי רבי יצחק אבן עזרא היה נכדו של ריה"ל. הסיפור יכול להתקבל על הדעת בשל העובדה ששני האישים נולדו בטולידה באותה תקופה ושניהם שהו בקורדובה, אך בגלל הפערים הגדולים ביניהם, פערים חברתיים-כלכליים, קשה להניח שאמנם כך קרה. לעומת זאת, ממקורות שונים ידוע לנו כי בנו של אברהם אבן עזרא, רבי יצחק אבן עזרא, נודע כדמות טראגית מסובכת (ככל הידוע, ריב"ע מת באמצע המאה השתים עשרה [שירמן [4] 1966, עמ' 277]. ידוע לנו כי כנראה נדד מספרד למצרים ומשם לעיראק, שם התאסלם ואח"כ התחרט על מעשיו. לפי שירמן, באגרת שפורסמה במאמרו של גויטיין, רבי יצחק אבן עזרא ליווה את ריה"ל במסעו מספרד למצרים אך לימים נפרדו דרכיהם. ריה"ל עזב בדרכו לארץ ישראל ואילו יצחק אבן-עזרא נשאר לשבת במצרים ויותר מאוחר עבר לבבל (עיראק). בעיראק הוא נמנה עם מקורביו של החכם אבו אלברכאת הבגדאדי שהתאסלם בערוב ימיו, וכך עשה כנראה גם רבי יצחק אבן עזרא [שירמן [3]: 443-441].
כלומר, כמעט ודאי הוא ששני המשוררים הכירו זה את זה, ואין ספק שהשפעתו של ריה"ל היתה גדולה על רבי יצחק אבן עזרא, השפעה הניכרת במיוחד כשאנו משווים בין שני שירי השבח שלפנינו. הדמיון הרב בחריזה של שני השירים בולט לעין, כאשר אות החרוז בשני השירים היא האות ט' וכפי שמציין מירסקי אהרון [5], "אף יש עליה זיקת ריה"ל בעניין ובסגנון" [מירסקי: 68]. כך גם טוען הברמן [6], שהשפעתו של ריה"ל ושל משוררים אחרים בני-דורו ניכרת בשיריו של רבי יצחק אבן עזרא [הברמן: 198]. השפעתו של ריה"ל על רבי יצחק אבן-עזרא באה לידי ביטוי בעיקר בסגנון הלשוני ובבחירת המטאפורות. למשל ריה"ל כותב: "...ואין משיב פרודותיו לחוטו [...] סגור הלב חריטו [...] וכתבתי כריתתו וגטו.." וכך גם רבי יצחק אבן עזרא המשתמש באותן מטבעות לשון: "פניני שיר אשר לבי חריטן/היש משיב פרודותן לחוטן [...] כתוב היום כתובתן וגטן". למרות הדמיון הרב וההשפעה של ריה"ל על רבי יצחק אבן עזרא, כל משורר בוחר לתאר בדרכיו-הוא את הנושא שבחר לשבח: רבי יהודה הלוי המשבח את אברהם בן באסה ואת תכונותיו, ואילו אבן-עזרא המשבח את "פניני השיר" - המלים הכתובות אשר כוחן רב, וסגולותיהן רבות וחשובות. עבודה זו תעסוק גם בסוג (ז'אנר) של שירי השבח ובמוסכמותיו, הנורמות והמאפיינים המרכזיים לו, ותנסה לבדוק האם וכיצד ניתן לחדש במסגרת המסורתית-נורמטיבית של שירי השבח, אשר מוסכמותיה מוכתבות מראש ולכן מגבילות את חופש בחירתו ויצירתו של המשורר.

תוכן העניינים:
1.מבוא
2.שירי שבח - הסוג ומוסכמותיו
3.שירי שבח - מאפיינים מרכזיים
4.השוואה בין שני שירי שבח
5.סיכום
6.ביבליוגרפיה

תגים:

תור הזהב · יהודים · ספרד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השוואה בין שני שירי שבח", סמינריון אודות "השוואה בין שני שירי שבח" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.