היישום אינו מחובר לאינטרנט

מוטיב הסבל בשירת ספרד בשירי סליחה של מספר משוררים

עבודה מס' 041205

מחיר: 312.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מקומם של שירי הסליחה בשירת הקודש, רקע היסטורי והשתקפות מוטיב הסבל בשירי הסליחה.

8,795 מילים ,8 מקורות ,1992

תקציר העבודה:

עבודה זו מתמקדת במוטיב הסבל כפי שהיא בא לידי ביטוי בקבוצת שירי סליחה.
נבחרו שישה שירים משל משוררים שונים: "אשר נטה שחקים" לשמואל הנגיד, "בזכרי על משכבי" ליהודה אבן בלעם, "יונת אלם רחוקים" למשה בן יעקב אבן עזרא, "יונת רחוקים נדדה יערה" ליהודה הלוי, "אלוהי קדם מעונה" לאברהם אבן עזרא, "מתנשא על כסא" לר' משה בן נחמן. הדיון ייפתח במקומם של שירי הסליחה בשירת הקודש של ספרד, במבנה השיר וקישוטיו: המשקל, החריזה, צימודים, שיבוצים, וכן בלשון הפיגוראטיבית, תוך התמקדות באופן השתקפותו של מוטיב הסבל בשירים.
העבודה תעסוק בניתוח מעמיק, בעיקר מבחינה תוכנית אך גם מבחינה מבנית - צורנית, של השיר "אשר נטה שחקים" לשמואל הנגיד, ולאחר מכן תבוא התייחסות דומה לכל השירים האחרים, תוך השוואתם זה לזה על פי מוטיב הסבל השזור בכולם.

תוכן ענינים:
1. מבוא
2. מקומם של שירי הסליחה בשירת הקודש בספרד
3. רקע היסטורי על התקופה בה נכתבו השירים
4. השתקפות מוטיב הסבל בקבוצת שירי סליחה
5. סיכום

קטע מהעבודה:

השירה העברית בספרד נחלקת לשניים: לשירת החול ולשירת הקודש. החלוקה בין שירי חול ושירי קודש אינה נעשית לפי תוכן או נושא השירים. שירת החול כמו שירת הקודש מבטאת את הרגשות והמושגים הדתיים של היהודי המאמין ואת זיקתו של האדם לאלוהיו - תכנים העולים באותה מידה הן בשירי הקודש והן בשירי החול,
ולפיכך קשה להבדיל ביניהם על פי תוכנם או נושאיהם של השירים. החלוקה מתבצעת לפיכך לפי תפקידיהם השונים של השירים והמקום שהם תפסו ביהדות: בשירי הקודש נהגו להשתמש בטכסים פולחניים -דתיים, בימי חג או מועד, והם נועדו "לשמש כתוספות נאות וחגיגיות לתפילות הקבע המחייבות הנאמרות בבית-הכנסת". [2 :83]. לעומת זאת שירי החול שימשו למשוררים רק "להבעת רגשותיהם, הגיגיהם, צרותיהם והתלבטויותיהם" [1 :9]. ראשית התפתחות שירת הקודש ושירת החול בספרד, היתה באמצע המאה העשירית, אולם בעוד שלשירת הקודש קדמה השפעתו של הפיוט הקדום עוד מימי המשנה והתלמוד, שירת החול התפתחה בחלל ריק ולכן סיגלה לעצמה צורות ומשקל של השירה הערבית [1 :10]. הפיוטים בשירת הקודש העברית "נועדו בתחילה לשמש תחליף שירי לרוב נוסחאות הקבע של התפילה" - תחליף אשר הבטיח את גיוונם של תפילות החובה שנאמרו בבתי הכנסת, בעיקר בשבתות ובחגים. "מאוחר יותר התקדשה לשון התפילות בעיני המאמינים וקטעי הפיוט שולבו בתוך נוסחאות הקבע" [5].

מקורות:

בר-יוסף אברהם, משירת ימי הביניים, 1976.
שירמן חיים, השירה העברית בספרד ובפרובאנס, 1972.
פליישר עזרא, שירת הקודש העברית בימי הביניים, 1975.
חזן אפרים, תורת השיר בפיוט הספרדי, תשמ"ו.
גרץ צבי, דברי ימי ישראל, כרך רביעי, עמ' 83-34, הוצאת אחיאסף, 1930.

תגים:

יהדות · יהודים · שירת הקודש

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מוטיב הסבל בשירת ספרד בשירי סליחה של מספר משוררים", סמינריון אודות "מוטיב הסבל בשירת ספרד בשירי סליחה של מספר משוררים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.