הפיוט של יוסי בן יוסי

תקציר העבודה:

המוטיבים של בריאת העולם וההיסטוריה הקדומה בסידרי העבודה של יוסי בן יוסי

תוכן עניינים
1. הקדמה
2. מבוא: הפיוט ושירת הקודש העברית הקדומה
3. פרק 2: יוסי בן יוסי ויצירתו
4. פרק 3: בריאת העולם וההיסטוריה הקדומה בסידרי העבודה
5. סיכום
מראי מקומות
ביבליוגרפיה

מבוא
בעבודה זאת אדון באחד המשוררים החשובים ביותר של שירת הקודש העברית בתקופת
ראשית ימי הביניים, ומי שתרם תרומה חשובה ביותר להתפתחותה של שירה זאת שבמשך מאות בשנים לאחריו הייתה כלי הביטוי השירי העיקרי של עם ישראל בגולות השונות.
רק בתקופה מאוחרת בהרבה החלו להיווצר בקרב קהילות ספרד ואיטליה יצירות פואטיות מסוג שונה חילוניות ואישיות, וגם הם לא הצליחו לסלק את הפיוט ממעמדו הדומיננטי מעמד שנקבע סופית על ידי הכללת הפיוטים הידועים והאהובים ביותר כחלק אינטגרלי של מחזור התפילה בבית הכנסת.
פייטן זה הוא יוסי בן יוסי, שאם כי לא היה הפייטן הקדום ביותר שיצירתו היגיעה לידינו (או ששרדה במחזור התפילה), הרי הוא הפייטן הקדום ביותר ששרד שמו ופרטים כלשהם (אמנם דלים ביותר) על חייו. דבר זה מראה על החשיבות הרבה אותה יחסו לו בני הדורות הבאים בהשוואה לפייטנים שבאו לפניו וכולם נשארו אנונימיים .
אם כי אין לומר שיוסי בן יוסי הוא היוצר המקורי של סוגי פיוט שונים ובעיקר של סדר העבודה ליום הכיפורים של הכהן הגדול בבית המקדש שבו נתמקד בעבודה זאת, הז'אנר היה קיים עוד לפניו, ניתן לומר שהוא היה זה שקבע את הצורה הסופית והפופולארית ביותר של סוג פיוט זה ובמשך הדורות הבאים משוררים רבים חיקו אותו תוך שמירה קפדנית על התכנים אותם קבע.
בז'אנר סדר העבודה של הכהן הגדול יצר יוסי בן יוסי על סמך דוגמאות שיריות קצרות ומוגבלות ביותר שעמדו לפניו מעין שיר עלילה סיפורי שתיאר הן את תולדות העולם מהבריאה ועד ימי אהרון הכהן, והן את עבודת הכהן הגדול בבית המקדש, וכל זאת בפירטי פרטים סיפוריים אשר היו נדירים מאוד בקרב משוררי הפיוטים האחרים הן בתקופתו והן בתקופות מאוחרות יותר שרוב שיריהם היו ליריים ולא אפיים סיפוריים. רוב המשוררים של שירת הקודש העדיפו להתרכז בתיאור רגשות שונים ובתיאור תחושות של אמונה. אך הפרטים סיפוריים גם כאשר דנו באירועים תנכיים שונים ניתן לומר שהיו תפלים לחלוטין בעיניהם, ואם כי הרבו מאוד להביא מדברי המדרש והאגדה שהם מעיין לא אכזב של פרטים וסיפורים, העדיפו להביאם לא בדרך סיפורית אפית כפי שעושה יוסי בן יוסי אלא בדרך של רמזים והתייחסויות סתומות שעל המאזין והקורא הבקי היה לפענח בעצמו. ניתן לומר ששיטתם הייתה שונה מאוד מזו של יוסי בן יוסי שהרבה להרחיב ולפרט כדי לתת לקוראים ולשומעים תמונה חיה ביותר של האירועים המתוארים ויותר מכל תיאר הן את עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ואת את שלבי הבריאה השונים ואת הדורות הראשונים. לעומת זאת לא הרבה להשתמש במדרשים שעדין לא תפסו מקום מרכזי בתקופתו כפי שהיו בתקופות מאוחרות יותר .
אחד המאפיינים של סוג שירה זה הוא שהפיוט אינו מתרכז רק במה שאמור להיות נושאו המוצהר: התיאור המפורט של עבודת הכהן הגדול בבית המקדש, אלא לפני כן נותן תיאור מפורט לא פחות של בריאת העולם והאדם, של הדורות הראשונים של האנושות ודור המבול, של דברי ימי האבות, ותולדות משה ויציאת מצריים, עד שמגיעים לאהרון ובניו הכוהנים הראשונים. ורק לאחר סקירה סיפורית מפורטת זאת (שהיא כעין פיוט נפרד בפני עצמו) מתחילים לעסוק בנושא הרלבנטי של תיאור עבודת הכהן הגדול בבית המקדש.

נשאלת השאלה מדוע קיימת ההפרדה הבסיסית והקבועה הזאת בסוג ספרותי זה וביצירתו של יוסי בן יוסי בפרט, של שני נושאים שונים מאוד זה מזה ושעל פניהם אין כל קשר בינהם? לאחר הכל איזה קשר יש בין בריאת העולם ותולדות ראשית האנושות והאומה ובין תיאור עבודת הכהן הגדול?. ובכל זאת עוד לפני יוסי בן יוסי אבל בעיקר בידיו שני נושאים אלה הפכו לבלתי נפרדים. ולאחר זמנו של יוסי בן יוסי לא היה אף פייטן שהעז לסטות מהמסלול המדויק אותו קבע ביצירותיו וכל היצירות המאוחרות יותר בז'אנר הם,מבחינה תוכנית לפחות רק וריאציות מוגבלות על הז'אנר והצורה אותה קבע יוסי בן יוסי מאות שנים לפניהם. עד כדי כך הייתה השפעתו על הדורות הבאים חזקה, עד שאפילו כאשר הפך סגנונו הבלתי מחורז לארכאי לחלוטין, עדיין המשיכו הפייטנים השונים שיצרו סדרי עבודה לחקות ולשמור את סגנונו הקדום. הערצה שיש לה רק מעט מקבילות בספרות העברית (ניתן להשוות לכך רק את החיקוי של סגנון ולשון התנ"ך בתקופות מאוחרות, ולעיתים נדירות יותר את החיקויים של משוררי ספרד במאה ה-19 והמקאמות של עמנואל הרומי באמצע המאה ה-20).

בפרק הראשון בעבודה אתן סקירה כללית על הסוג הספרותי של הפיוט ועל התפתחותו.
בפרק השני אדון במה שידוע לנו על חייו של יוסי בן יוסי ועל יצירתו .
ובפרק השלישי אדון בפירוט בסדרי העבודה שלו ובמקום החשוב שתופסים בהם תיאורי הבריאה וההיסטוריה הקדומה של האנושות.

מקורות:

פרק 2: יוסי בן יוסי ויצירתו
בפרק זה אדון בראשון הפייטנים הידוע לנו בשמו ואחד החשובים שבכולם, יוסי בן יוסי וביצירתו.
כל הפייטנים שחיו לפני יוסי בן יוסי היו אנונימיים לחלוטין . גם יוסי בן יוסי עצמו לא טרח להזכיר את שמו במפורש אם כי הוא מופיע כשם המחבר בכתבי היד של משיריו כמו בראש סדר העבודה שלו ליום הכיפורים "אזכיר גבורות", שמו מופיע במפורש רק בידי בני תקופות מאוחרות יותר כמו רב סעדיה גאון שהזכיר אותו כאחד מהחמשת
המשוררים הקדומים החשובים, ובידי ומחברים קדומים אחרים. (1)
פרט לשמו אנו יודעים רק מעט מאוד על חייו וזמנו של יוסי בן יוסי וגם מה שידוע שרוי במחלוקת.
ידוע לנו ללשמו התלווה במקורות קדומים שונים הכינוי "היתום" וניתן להניח לפי כינוי זה שאביו מת קודם לידתו או בילדותו. אם זאת לפי תפיסות אחרות לא לכך הכוונה. היו שטענו שהיתום הוא שם מקום בבל ולכך כיוון הכינוי, ויש שטענו שהיה זה רמז לדורו של יוסי שהתייתם על ידי חורבן בית המקדש. והיו שטענו שהכינוי היתום
בא מכינוי שניתן לשירתו היתומה כלומר המיוחדת ומשם עבר הכינוי אל המחבר שבמקרה שלו פירוש המילה הוא היחיד כלומר המעולה בדורו . (2)
פרט נוסף שנמסר על יוסי בן יוסי היה שנקרא הכהן או אף הכהן הגדול ושוב יש חילוקי דעות למה הייתה הכוונה. היו שקיבלו זאת כפשוטו וטענו שהיה כוהן או כהן גדול בדורו שקדם לחורבן המקדש אחרים מציינים רק שככל הנראה היה כוהן וגדול ומפורסם בדורו . ויש הטוענים שזכה לכינוי כהן גדול משום שפיתח ופרסם את הסוג הספרותי
של סדרי העבודה שתיארו את עבודת הכהן הגדול וחיבב אותם על הקהל. אם זאת דומה שאין עוררים על כך שהיה כוהן, ולא מן הנמנע שדבר זה הוא שגרם לעניין הרב שהראה ביצירותיו בתיאור עבודת הכוהן הגדול בבית המקדש.
עוד יותר חילוקי דיעות יש על זמנו ומקומו של יוסי בן יוסי. כפי שראינו אלה שקיבלו כפשוטו את הכינוי " כהן גדול" ראו בו אדם שחי לפני חורבן הבית השני.
היו לעומת זאת חוקרים אחרים שאיחרו מאוד את זמנו עד למאה ה10 לספירה (1000 שנה לאחר ההצעה הראשונה). היו שיחסוהו לתקופת הגאונים או למאה השמינית לספירה. אחרים יחסוהו למאה השביעית או לראשיתה . הועלתה סברה שהוא אחד האמוראים האחרונים הנזכרים בתלמוד ולפי זה חי בסוף המאה הרביעית ובתחילת החמישית. לפי המחקר
החדש והמוסמך ביותר בנושא יוסי חיי בסביבות המאה החמישית וזאת על סמך סגנונו שיש בהם רמזים לדברי חז"ל אבל בצורה מצומצמת בהשוואה לפייטנים מאוחרים יותר שהם מלאים באיזכורים לחז"ל ולפי זה אפשר לטעון שהם נכתבו בתחילת זמן כניסת דברי חז"ל לשירה מיד לאחר חתימת התלמוד כשהחלו דבריו להיות נפוצים ברבים אך עדיין
לא הפכו לדומיננטים כפי שהיו בתקופות מאוחרות יותר . (3) ניתן אם כך להגביל את זמנו של יוסי למאה הרביעית או החמישית לספירה.
וכשם שיש מחלוקת לגבי זמנו של יוסי יש מחלוקת דומה לגבי מקומו אם חי בארץ ישראל או בבבל ואף היו שטענו שהיה מספרד שכן רק הספרדים הכניסו למחזורם עבודות רבות שלו. אחרים הכחישו זאת וטענו שאם היה ספרדי לא היו חכמי בבל יודעים על יצירותיו ומכניסים מפיוטיו לסדרי התפילה שלהם.
מאידך סעדיה גאון שחי בבל מזכיר את יוסי כאחד מחמשת הפייטנים הקדמונים ביחד עם ינאי, הקליר, יהושע ופנחס, כלומר שראה בו את אחד הפייטנים הקדומים ביותר וככל הידוע לנו אלה חיו כולם בארץ ישראל.
נראה אם כך שיוסי בן יוסי היה ללא כל ספק מארץ ישראל שבה צמח הפיוט לראשונה ומשם עבר לגולה.
מבחינת סגנונו הוא היה שונה מאוד מהפייטנים שבאו אחריו כמו יניי והקליר. לשונו הייתה פשוטה וצחה, והוא נמנע מלהשתמש בחרוזים ובמשקלים (אם כי נראה שצורת החרוז הייתה ידועה לו) ואת פיוטיו קישר באקרוסטיקון (סימן האלף בית) ובהקבלות שונות. לפרקים השתדל לאחד את ה"בתים " במילה מסויימת אחת החוזרת בכל טור וטור.
שמונה מפיוטיו הם אלפביתיים פשוטים,כפולים ואפילו כפולי 10.
כפי שצויין אם כי השתמש מידי פעם בדברי המדרש אין שימושו בהם כה נרחב כמו זה של הבאים אחריו והוא מעדיף לרוב להסתמך על המקרא עצמו. (4)
הוא העמיד את כל סיפורו על מעשים והרבה בפעלים כמעט בכל טור ניתן למצוא כמה פעלים ומעשים שמביאים לתנועה בסיפורו. הוא קצב את הטור בשירתו לארבעה חלקים ועל ידי כך הביא קצב לתוך פיוטיו וכך למשל טור זה המדבר בשבחו של ה": " אדר מתאומות \ שבח ממאורות \ אמר מימים\ זמר מלילות.
או טור זה המתאר את מצב העולם מיד לאחר בריאתו לפני הופעת האדם: " דשאי מנחות\ ואכלי בגדים \ושלחן ערוך \ואין מי ידשן "
מאפיין נוסף של יוסי בן יוסי היה שהחליף שמות בסמלים כינויים ותיאורים.
וכך כשהוא מדבר על אישים, וגם אישים חשובים, כמו אברהם יעקב, משה או אדם הוא נותן להם שמות סמליים וכך אברהם מכונה "צדיק יסוד עולם" יעקב מכונה " איש תם" משה נקרא " נאמן בית" אהרון מכונה " מכהן ורועה " וכך הלאה.
מסיבה כלשהיא האישיות היחידה הנקראת בשמה ביצירתו היא הדמות המשנית של עמרם אבי משה. אפילו חפצים ועצמים שונים מוחלפים שמותיהם ביצירתו בתיאורים וכינויים סמליים שונים. כך הנחש נקרא אצלו "זוחל עפר" והגיהנום נקרא "עלוקה".
דרכו היא לתאר בכל מקום ובכל מידה ושיטת תיאור זאת התקבלה בפיוטים שלאחריו.
ואם כי יש בו מן האלמנטים האפיים הסיפוריים לו נמצא בו אלמנטים חשובים של האפוס הסיפורי כמו סטיות קדימה ואחורה בזמן ובהרצאת הדברים, סיפורים על מעשה בתוך מעשה וכו'.(5) מאידך יש ביצירותיו תיאור ופירוט ארכני ביותר של הסיפור ןהדמויות וזה מגיע לשיאו בתיאור עבודת הכהן הגדול וכתוצאה מפירוט זה הוא נותן לקורא
ולמאזין תיאור חי ביותר של האירועים הקדומים.
כתביו של יוסי בן יוסי שרדו בידינו יצירות אלה: א. "תקיעתה" המורכבת מ3 חלקים הקשורים לתפילות,מלכויות, זכרונות ושופרות של ראש השנה. ב. " אמנם אשמנו" סליחה לליל כיפור ששרדה במנהג אשכנז. ג. "רהיטים" מחורזים ליום הכיפורים ששרדו בחלקים גדולים בגניזה ובציטוטים של אבן ג'אנח ד. ועוד מספר פיוטים נוספים כמו "
אהללה אלהי" " אפחד במעשי " אנוסה לעזרא " " אתן תהילה" " אין לנו כהן גדול" " אור עולם" " אז לראש תתנו". כן יש מספר יצירות המיוחסות מספק אך יחוסם אינו ודאי כמו " אז בדעת חקר" " אפתח פה ברנן" ו" אכרעה ואברכה".
אך ללא ספק יצירותיו הידועות והחשובות ביותר הן סדרי העבודה אותם חיבר ליום הכיפורים.
בשלב מסויים יוחס לו סדר עבודה בשם "אתה כוננת עולם מראש" אך פיוט זה אינו שלו . הוא אכן חיבר סדר עבודה עם פתיחה דומה בשם " אתה כוננת עולם ברוב חסד" וכנראה בשלב מסוים של מסירת פיוטים אלה חל בילבול בין שני הפיוטים השונים מאוד זה מזה (פרט לכך ששניהם סדרי עבודה הפותחים ב" אתה כוננת") .
כיום נראה ש"אתה כוננת עולם מראש" הוא פיוט קדום ביותר וככל הנראה קדם ליצירתו של יוסי בן יוסי ויתכן שאף עמד לנגד עיניו של יוסי בן יוסי כמודל בעת שחיבר את סדרי העבודה שלו, מודל שממנו סטה רבות בעת שחיבר את סדרי העבודה שלו. (6)
סדרי העבודה המיוחסים בודאית ליוסי בן יוסי הם אלה:
1. "אתה כוננת עולם ברוב חסד" חיבור שכפי שראינו חל בלבול בינו ובין חיבור עם פתיחה דומה שכתוצאה ממנו הוא נשכח. עשוי באלף בית כפול ארבעה.
2. " אזכיר גבורות אלוה" הגדול והחשוב בסידרי העבודה של יוסי בן יוסי העשוי באקרוסטיכון של אלף בית כפול עשרה.
3. " אספר גדולות עושה גדולות" עשוי באלף בית כפול התוכן של יצירות אלה הוא למעשה אחיד ונדון בו בפירוט בפרק הבא, בעיקרון הם נותנים את תולדות העולם מימי הבריאה ועד הכהן אהרון ולאחריו הוא עובר לתיאור מפורט של עבודת הכהן הגדול בבית המקדש.
ידועים לנו גם שמות של סדרי עבודה אחרים אותם חיבר יוסי בן יוסי וזאת על ידי ההשתמרות של פיוט ביבליוגרפי שיש המייחסים אותו לו בשם "אכרעה ואברכה". פיוט זה רושם את שמותיהם של עשרה סדרי עבודה שמהם ידועים לנו שלושה אלה שצוינו למעלה כפרי יצירתו ויתכן שגם הפיוטים האחרים הם מפרי יצירתו אם כי לא שרדו.
יש ויכוח אם היה זה יוסי עצמו שחיבר פיוט זה (הוא מיוחס לו רק בכתב יד אחד) אך מצד שני אין ספק שלפחות חלק מהיצירות המצוינות שם הם של יוסי ואין כל סיבה מדוע האחרות לא יהיו פרי עיטו. וכך אנו מוצאים ברשימה זאת שמות של סדרי עבודה כמו "אמץ גבולות" "ארומם לאל" "אזכר סלע" "אדיר אדונינו" "אז באין כל" . (7)
בגניזה נימצאו קטעים שונים מסדרי עבודות שיתכן שהם של יוסי ויתכן שהם שיכים ליצירות אלה אך מכיוון שלא שרדו קטעי הפתיחה אין לדעת לאיזה מהשמות ברשימה (אם בכל) הם שייכים.
יצירתו של יוסי בן יוסי ובעיקר בסדרי העבודה מתאפיינת בתיאור מפורט של זמנים קדומים אך תוך כדי קשירם האינטגרלי לזמנים מאוחרים יותר ולזמנו כחטיבה אחת ובלתי נפרדת. יותר מכל מתבלט אלמנט זה במחזורי העבודה שלו ובתיאורי בריאת העולם והדורות הראשונים של העולם והעם, ובכך נדון בפרק הבא.
פרק 3: בריאת העולם והדורות הקדומים בסדרי העבודה של יוסי בן יוסי
בפרק זה אדון בסוג ההספרותי הידוע ביותר בו עסק יוסי בן יוסי, בז'אנר סדרי העבודה ליום הכיפורים ובמקום המרכזי אותו תפסו תיאורי בריאת העולם והדורות הראשונים ביצירות אלה.
ז'אנר סדרי העבודה הוא אחד מהז'אנרים העיקריים של הפיוטים. ניתן למצוא דוגמאות שלו עוד לפני תקופתו של יוסי בן יוסי, אך הוא היה האיש שנתן לז'אנר את צורתו הקלאסית שממנה מחקיו בני דורות מאוחרים יותר הקפידו שלא לסטות.
פיוטי סדרי העבודה מורכבים תמיד משני חלקים עיקריים שבמבט ראשון אין כל קשר אורגני בינהם. 1. חלק הפתיחה ההיסטורי הכולל התיחסויות ותיאור של מבחר פרשיות ידועות מספרי בראשית ושמות ובראש ובראשונה תיאור מפורט של מעשה בריאת העולם שלאחריו מובא תיאור מעשי הדורות הראשונים, סיפורי האבות עד ליציאת מצריים
והתמנותם של אהרון ובניו לכהנים הגדולים. בכך נחתם תמיד החלק הראשון של סדר העבודה. (1) האפיזודות השונות מובאות בפיוט בסדר כרונולוגי עובדתי אך הן אינן קשורות בינהן על ידי גיבור משותף או מקום התרחשות. הקשר בין האפיזודות מושתת על אחדות הרעיון השזור בתוכם וכמובן על פי הסדר הכרונולוגי היסטורי שבו הן
מופיעות בתנ"ך.
החלק השני עוסק כולו בתיאור עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום הכיפורים על סמך חומרים מהמשנה והגמרה .ההבדל בין שני החלקים נקבע תמיד על יד פסוק אחיד בסוף המבוא מויקרא ח פסוק ל"ד " כאשר עשה ביום הזה ציוה ה' לכפר עליכם" שהוא הפסוק הנדרש בהלכה כמקיש בין טקס מילוי ידיו של אהרון לכהונה לבין טקס הפרשתם של
הכוהנים הגדולים כל שנה לקראת עבודת יום הכיפורים. אין לדעת למה בחרו דוקה בפסוק זה כמפריד הקבוע בין שני החלקים, אך מרגע שנבחר השתמשו בו באופן קבוע וללא שינוי.
ידוע לנו שתפילות סדר העבודה של יום הכיפורים היו קיימות עוד לפני זמנו של יוסי בן יוסי . עוד במאה הרביעית בימי רבה ורבא היו אומרים סדרי עבודה בבתי הכנסת, ויש הטוענים שניתן למצוא שרידים ליצירות מסוג זה עוד במגילות הגנוזות מהמאה הראשונה לספירה . (2)
ראינו שעוד לפני יוסי בן יוסי נכתבו סדרי עבודה אנונימיים כמו "אתה כוננת מראש" ו"אתה בראת את העולם כולו ברוב שכל" בפיוטים אלה ניתן למצוא את הדוגמה של שני החלקים הנפרדים שלה נתן יוסי בן יוסי את הצורה המושלמת. אך בניגוד ליוסי בן יוסי אין למצוא בפיוטים אלה את הפירוט המגיע עד לכדי סיפור של הבריאה ושל
הדורות הראשונים . לכל היותר ניתן למצוא בהם מספר איזכורים יבשים לאירועים אלה ובצורה מצומצמת מאוד. יוסי בן יוסי כשפנה לטפל בנושאים אלה הרחיב בהם מאוד את היריעה והוסיף למבחר הנושאים מתוך ספרי בראשית ושמות נושאים בהם איש לא טיפל לפניו.
נשאלת השאלה מדוע ההקפדה הזאת בסדרי העבודה על שני חלקים נפרדים ושונים כל כך זה מזה,ומדוע הצורך בפיוט שענינו הוא עבודת הכהן הגדול בבית המקדש לתת הקדמה היסטורית נרחבת כל כך העוסקת בפירוט כה רב בבריאה ובדורות ראשונים, נושאים שלכאורה אין להם קשר רב לעבודת הכהן הגדול בבית המקדש.
ישנם מספר תיאוריות בנושא זה:
1. התיאוריה ההיסטורית. לפי תיאוריה זאת ניתן לראות את שני החלקים כאלמנטים שוי משקל שמוצאם עוד במסורת התפילה הקדומה.עוד בזמנים קדומים היה נהוג בעת התפילה להשמיע שני קטעים, קטע ממעשה בראשית לפי היום בשבוע, וקטע מקראי אודות קורבנות היום. התפיסה אז הייתה שהעולם נברא ומתקיים כדי שהאדם יקריב קורבנות לה'
והם הנותנים טעם לקיום העולם.(3) בזמנים מאוחרים יותר לאחר חורבן המקדש נזנחה כמובן תפיסה זאת אך המנהג נשאר בצורת שני החלקים של סדרי העבודה.
2. התיאוריה הספרותית . לפי תפיסה זאת יש לראות בשני החלקים חטיבה ספרותית אחת המבוססת על מסורות ספרותיות קדומות אותן ניתן לראות עוד בספר החיצוני של בן סירא. היה זה נוהג מצוי בתפילות מקראיות קדומות לתאר מאורעות היסטוריים ואישים בני דורות קדומים וזה נפוץ במזמורי תהילים שונים. וגם בספר של בן סירא בפרק
מ"ב מובא מעין מזמור על נפלאות ה' תחת הפתיחה " אזכרה מעשי אל ןזה חזיתי ואספרה". פתיחה זאת מזכירה מאוד את פתיחת סדרי העבודה של יוסי בן יוסי כמו " אזכיר גבורת אלוה" "ואספר גדולות". כן מופיעה שם הסקירה ההיסטורית של תולדות העולם מבריאתו עד עד לכהן הגדול בזמנו של בן סירא .(4)
עם זאת אצל בן סירא תיאור עבודת הכהן הוא משני לסקירה ההיסטורית ולתיאור הבריאה. אצל יוסי בן יוסי לעומת זאת תיאור עבודת הכהן הוא העיקר שכן בזמנו כבר לא הייתה כהונה וכך הוא וקוראיו התרפקו אליה כאל דבר שחלף מהעולם ויש לשמר את זכרו בכל מחיר ובצורה המפורטת ביותר האפשרית. לבן סירא שבזמנו הכהונה הייתה נהוגה
לא היה צורך לתת פירוט של עבודתה ביותר מכדרך אגב. ניתן לומר שהיתה השפעה מסוימת מהתיאור של בן סירא על סדרי העבודה של בן יוסי אך לא היה כאן חיקוי אמיתי.
3. התיאוריה הרעיונית . תיאוריה זאת מנסה למצוא הסבר הגיוני תוכני לצירוף שני החלקים . לפי תפיסה זאת הכהונה הגדולה ועבודתה בבית המקדש נראתה בעיני בני דורו של יוסי בן יוסי כמעשה תכלית כל הבריאה שלמעשה בעבורה נברא העולם. (ובכך יש דמיון לתיאוריה הראשונה). לאמיתו של דבר בית המקדש נחשב ביחד עם התורה כאחד
הדברים שנבראו עוד לפני בריאת העולם. וכאשר רצה משורר כמו יוסי בן יוסי לתאר בפירטי פרטים את עבודת הכהן ולהציגה כדבר החשוב ביותר עלי אדמות שעבורו נברא העולם היה עליו להציגה כשיאה ותכליתה של ההיסטוריה. ולשם כך היה עליו להציגה על רקע ההיסטוריה הקדומה של העולם כמי שמובילה באופן בלתי נמנע לעבודת הכהן
הגדול בבית המקדש . לשם כך היה עליו לתאר בפרטי פרטים את בריאת האדם ואת הדורות הראשונים של האנושות ותולדות האבות ויציאת מצרים עד שמגיע אהרון אבי הכהונה ואיתו כביכול מגיע הסיפור לשיאו ומכאן אפשר לעבור לעיקר הסיפור לעבודת הכהן הגדול,ממשיכו הישיר של אהרון, בבית המקדש ביום הכיפורים. (5)
כאן יש לציין שסקירת תולדות העולם מבריאתו הייתה נושא נפוץ למדי בתפילות ולא רק בסדרי העבודה . כך ניתן למצוא בקדושתאות של שבועות קטע פיוטי שבו יש תיאור של מעשה הבריאה ותולדות העולם עד לזמן מתן תורה שהיא שיא ההיסטוריה ולמענה קיים העולם בדומה לסדרי העבודה שמציגים את עבודת הכהן הגדול כשיא ההיסטוריה.
גם בתפילות אחרות כמו השבעות הטל והגשם ניתן למצוא סקירות על תולדות העולם מאז בריאתו, אך דומה שבשום מקום אין סקירה היסטורית זאת תופסת מקום חשוב ומפורט כל כך כמו בסדרי העבודה של יוסי בן יוסי ומחקיו. (6)
היחוד של יוסי בן יוסי לעומת קודמיו היה בתשומת הלב הרבה שהקדיש לשלבים השונים בסקירה ההיסטורית שלו . סקירה היסטורית זאת התחלקה לשלבים אלה :
1. בריאת העולם . שלב זה בסקירה התחלק לכמה שלבי משנה
א. ה' לפני הבריאה כמשתעשע בתורה שהיא תוכנית הבריאה .
ב. מעשה הבריאה בששת הימים הראשונים
ג. השבת
2. ההיסטוריה הקדומה של העולם .
א. אדם וחוה
ב. קין והבל
ג. דורו של אנוש
ד. דור המבול ונח
ה. מגדל בבל ודור הפלגה
ו. אברהם
ז.יצחק
ח. יעקב
ט. לוי ובניו, עמרם ובניו (שהם כזכור אבות שושלות הכוהנים הגדולים).
י. משה ויציאת מצרים
יא. אהרון ובניו והכהונה .
ומכאן עוברים הפיוטים לתיאור מעשי הכהן הגדול בבית המקדש.
אם כי יוסי לא היה יוצרו של סוג זה של סקירה היסטורית המשולבת בתיאור מעשי
הכהן הגדול, הוא היה משכללו הגדול . וכפי שראינו הוא כתב מינימום של שלושה סדרי עבודה גדולים ואולי אף עשרה או יותר שכולם היו וריאציות על נושא זה.
נראה שנושא זה היה חביב עליו במיוחד, אם כי נראה שבקרב הפייטנים היה מקובל לכתוב פיוטים שונים על אותו נושא ולאותם הזדמנויות שכן בתקופה זאת עדיין היה מקובל שהחזן יקרא פיוט חדש בכל תפילה .
בפיוט כמו "אזכיר גדולות ה'" הוא מרומם ומשבח את ה' על מעשיו וגבורותיו בבריאת העולם "אדר מתהומות \שבח ממאורות \אומר מימים\וזמר מלילות \ אש תודיע שמו \עצי יער ירננו \בהמה תלמד \עזוז נוראותיו".(7) ומשם הוא עובר לתיאור מפורט ביותר של בריאת העולם על שלביה השונים וכיצד נברא כל דבר ודבר " בהבדילו\ בין מים
למיים\ הסיק עלוקה\תפתה לבלי חק\באש לא נופח \ולא נכבה נצח\ \ושתף מיים רבים \לא יגיענו". (8)
מן הבריאה הוא עובר לתיאור הדורות הראשונים של האנושות ולאחריהם את תולדות אבות עם ישראל . אופייני לו שבתיאורו את הבריאה הוא מראה כיצד פעם אחר פעם חוקי הבריאה והטבע הופרו למענו של עם ישראל בעתיד וכך למשל בתיאורו את בריאת המיים: "גרש למקווה \מיים אדירים\ושם להם חול\ דלתיים ובריח \גדר בעדם \ בל יכסו
ארץ \עד נאמן בית \יעשם גזרים."
כאן יש התייחסות לקריאת ים סוף בידי משה שבה הופרו חוקי הטבע עבור הצלת עם ישראל וכך מובלטת יחידותו ויחודו . או במקרה אחר כאשר הוא מתאר את בריאת המאורות " גמר להעלים \אור שבעתיים \וערך נרות למשול ביום ובלילה \גבול לא ישיגו \ולכת לא יאחרו\ עד משרת אהל\ידמימם בעמק ". (9) כאן יש התיחסות לעצירת גרמי
השמיים בידי יהושע בעמק איילון . וכך יש התיחסות בתיאור בריאת הדגים לדג שיציל בבוא היום את יונה " גאו ממים \בריחי תהומות \אפיקי מגן\ שנוני חיצים\גנז מהם\ למשתה נצחים \ והכין בם כלא\ לציר הבורח" . הציר הבורח הוא התייחסות ליונה שיוסי בן יוסי כנהוג עימו מקפיד לא להזכיר את שמו אלא רק כינוי שלו.
חזון ותיאור הבריאה אצל יוסי כרוך עם כך בקשר בל ינתק עם תולדותיו העתידיות של עם ישראל שלהם הוא מפזר רמזים לאורך כל תיאור הבריאה . יש אצלו קשר בל ינתק בין העבר המיתי של הבריאה והדורות הראשונים והעבר ההיסטורי של האומה וזה עובר כחוט השני ביצירתו . על ידי כך הוא יכול להראות לקוראיו את הקשר בל יינתק בין
ה' ועמו אפילו מזמן הבריאה ולפניה.
בתיאוריו משתמש יוסי מדי פעם גם במדרשים שבזמנו היו מסורת חיה שזה עתה החלו בגיבושם ובחתימתם במסגרת התלמוד אך לא שאב מהם כפי ששאבו מהם בני הדורות הבאים שכן עדיין לא הישיגו לעצמם דרגה גדולה של חשיבות, הוא העדיף להשתמש במקרא עצמו וזאת עשה בצורה מורחבת ומגוונת ביותר . (10)
בניגוד לפיטנים האנונימיים שקדמו לו שהשתמשו רק במוטיבים מועטים ומצומצמים מספר בראשית בכלל ובתיאור הבריאה ודורות ראשונים בפרט, יוסי בן יוסי הכניס מגון רב של מוטיבים ונושאים חדשים שלא היו קיימים עד אז בפיוט . הוא פירט את סדר הבריאה לפי ששת ימי הבריאה, והוסיף נושאים כמו קיין והבל ודורו של אנוש, משה
ויציאת מצריים וכו' . כמו גם מוטיבים שהיו קיימים עד כה רק במדרשים כמו השתשעותו של ה' בתורה לפני הבריאה, בריאת גן העדן והגיהנום וכו'.
אלמנט מרכזי בתיאור הבריאה שלו היה המסר הרעיוני שה' ברא את העולם כך שלא יהרס בידי חטאיהם הכבדים של בני האדם.(11)
עם מוטיבים ונושאים חדשים אלה קבע יוסי בן יוסי את נושאי הפיוט וסדרי העבודה למשך מאות שנים אחריו. הסגנון הספרותי אמנם השתנה, פייטנים מאוחרים יותר החלו להכניס את החריזה שהיא נדירה ומוגבלת מאוד ביצירותיו של יוסי בן יוסי.
אך יוקרתו בדורות הבאים הייתה כה גדולה שמאות בשנים לאחריו כשכל סוגי הפיוטים היו מחורזים בלבד, עוד חברו פייטנים סדרי עבודה לא מחורזים לפי דוגמתו של יוסי בן יוסי. אמנם נכתבו גם נוסחים מחורזים אבל ההמשכיות הארוכה של סגנונו של יוסי שהיה ארכאי מכל בחינה הוא מפליא.
ועוד יותר מהשפעתו בשטח הסגנוני, חזקה הייתה השפעתו בשטח התוכני. והרכב הנושאים אותו קבע יוסי בן יוסי (ובו דנו למעלה) הפך לקאנוני ומחייב. כל סדרי העבודה המאוחרים לו ללא יוצא מן הכלל עוסקים באותם העניינים בקורות הבריאה ובדרכים דומות מאוד . גם בחומר המדרשי תלמודי שאמור להוסיף צבע ויתר פירוט לסיפורים אין
בו גיוון רב . אמנם סדרי העבודה השונים יש מהם ששמים דגש על ענין זה ויש ששמים דגש על עניין אחר, אך אין בהם שיציגו סדר עבודה בעל תוכן מקורי של ממש. עקרון זה של צמידה למקור של יוסי בן יוסי נשמר גם בחלק השני של סדרי העבודה, בתיאור עבודתו של הכהן הגדול . כל סדרי העבודה מתארים את העבודה בבמעין אפוק ראליסטי
ומעשי ותוך זרימה קולחת ויבשה של תיאור המעשים בדיוק כפי שתיאר זאת יוסי בן יוסי.המודל אותו שכלל יוסי בן יוסי בסדרי העבודה חוקה בדיקנות במשך מאות בשנים וניתן לומר שכל מקוריות תוכנית בסוג ספרות זה מתה עימו. (11)
סיכום
ז'אנר הפיוט היה הסוג הספרותי העיקרי בשירה העברית בימי הביניים והוא נועד להביע את הרגשות הדתיים של האומה. סוג ספרותי זה הורכב מסוגי משנה שונים שאחד החשובים בהם היה סדר העבודה שתכליתו הייתה לתאר את עבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש בשילוב עם סקירה היסטורית של תולדות העולם מאז הבריאה ועד
ימי אבי הכוהנים אהרון. המשורר החשוב ביותר בכל הזמנים של סוג ספרותי זה היה משורר הארץ ישראלי הקדום יוסי בן יוסי שהוא הפייטן הראשון שידוע לנו שמו עדות להערצה הרבה שרכשו לו בני הדורות הבאים. יוסי בן יוסי לקח את ז'אנר סדר העבודה שכבר היה קיים לפניו והעניק לו את צורתו הסופית. בניגוד למשוררים שחיו לפניו
שקיצרו מאוד בתיאוריהם את הבריאה את הדורות הראשונים ואת עבודת הכהן הגדול, יוסיבן יוסי שם דגש על הרחבה אפית כמעט בתיאורים אלה הרחבה שהיתה יוצאת דופן בספרות העברית עד לזמנו, והופכת את סדרי העבודה שלו למעין שירי עלילה היסטוריים שבמרכזם עומד הכהן הגדול בבית המקדש על רקע האירועים ההיסטוריים השונים מאז
הבריאה. יותר מכל יוסי בן יוסי שם דגש על הרחבה בתיאורי הבריאה והדורות הראשונים כדי להראות על הקשר המתמשך בינהם ובין עם ישראל לאורך ההיסטוריה, עם שלמענו ה' מוכן להפר את החוקים אותם קבע במהלך הבריאה.
מבחינה אחת השפעתו של יוסי בן יוסי הייתה עצומה כל מי שחיבר סדרי עבודה לאחר זמנו חיבר רק וריאציה על התוכן אותו קבע יוסי בן יוסי ללא כל גיוון תוכני ולעיתים גם ללא גיוון סגנוני משלו. מאידך הרעיון אותו יצר של שירי עלילה סיפוריים דתיים התקיים רק בסוג הספרותי של מחזורי העבודה. הפייטנים שבאו אחריו כמו יניי
ונאלעזר הקליר העדיפו לשלוח את ידיהם בפיוטיים ליריים שעיקרם הוא רמיזות למדרשים שונים שהיו מוכרים לעיתים רק ליודעי ח"ן. המודל אותו הציע יוסי של שיר סיפורי מפורט המתאר בפרטי פרטים אפיים כמעט תקופות קדומות נשאר רק בקרב החקיינים של סדרי העבודה שלו שלא תרמו שום דבר מקורי משלהם . בקרב הפייטנים האחרים (שגם
הם לא הרבו לחדש הרבה מבחינה תוכנית) מודל זה לא התקבל והם העדיפו לעסוק בשירה לירית ולא סיפורית .
מראי מקומות לפרק 1
1. עזרא פליישר שירת הקודש העברית בימי הביניים ע' 47
2. אהרון בן אור (אורינובסקי) תולדות השירה העברית בימי הביניים ע' 4
3. אהרון מירסקי "קווים באופי הפיוט הקדמון", בתוך: הפיוט: התפתחותו בארץ ישראל ובגולה ע' 83
4. פליישר ע' 48
5. פליישר ע' 68
6. א. מ. הברמן תולדות הפיוט והשירה ע' 37
מראי מקומות לפרק 2
1. אהרן מירסקי ראשית הפיוט ע' ס"ב
2. אהרון מירסקי (עורך) פיוטי יוסי בן יוסי ע' 12
3. ראשית הפיוט ע' ס"ב
4. אהרן מירסקי, "המליצה של יוסי בן יוסי" בתוך הפיוט ע' 227.
5. צבי מלאכי, העבודה ליום הכיפורים -אופייה ותולדותיה והתפתחותה בשירה העברית, ע' 20
6. מלאכי ע' 26
7. ראשית הפיוט ע' ע"ב
מראי מקומות לפרק 3
1. פליישר ע' 93
2. פיוטי יוסי בן יוסי ע' 25
3. מלאכי ע' 120
4. שם ע' 121
5. ראשית הפיוט ע' ס"ו
6. פליישר ע' 180
7. פיוטי יוסי בן יוסי ע' 128
8. שם ע' 130
9. שם ע' 131
10. הלל ברזל, "יסודות תנכיים בשירתנו הסקראלית", בתוך: היסוד האנטי תנכי בשירתנו החדשה. ע' 177
11. פליישר ע'94
ביבליוגרפיה
1. בן-אור (אורינובסקי) תולדות השירה העברית בימי הביניים: עם אנתולוגיה וביאורים ת"א, תשכ"ד.
2. ברזל, הלל " יסודות תנכיים בשירתנו הסקראלית" בתוך היסוד האנטי תנכי בשירתנו החדשה עבודת דוקטור,תשכ"ח.
3. הברמן, א.מ. תולדות הפיוט והשירה: ארץ ישראל, בבל, ספרד, ושלוחות השירה הספרדית . ר"ג,1970.
4. מלאכי, צבי העבודה ליום הכיפורים -אופיה תולדותיה והתפתחותה בשירה העברית, עבודת דוקטור,תשל"ד.
5. מירסקי, אהרן ראשית הפיוט ירושליים, תשכ"ה.
6. מירסקי אהרן " סגולות הפיוט של יוסי בן יוסי " בתוך ירושלים : שנתון לדברי ספרות ואמנות-ג-ד ירושליים,1970.
7. מירסקי, אהרן הפיוט : התפתחותו בארץ ישראל ובגולה ירושליים,תש"ן
8. מירסקי, אהרן "קווים באופי הפיוט הקדמון " בתוך הפיוט ע' 77-81
9. מירסקי,אהרן "המליצה של יוסי בן יוסי " בתוך הפיוט ע' 219-283
10. מירסקי,אהרן (עורך) פיוטי יוסי בן יוסי : מהדורה שניה מורחבת ומתוקנת ירושלים,1991
11. פליישר, עזרא שירת הקודש העברית בימי הביניים ירושלים,1975.

תגים:

אומנות · יהדות · שירה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפיוט של יוסי בן יוסי", סמינריון אודות "הפיוט של יוסי בן יוסי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.