מקומן של אנדרטאות כסמל בבניין האומה

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
1. מבוא: המסר של המרכז ללימודים מיוחדים להנצחת חללי קהילת המודיעין.
2. על חשיבותו של המיתוס המונצח.
3. המשוואה פולחן\ מדינה.
4. שאלה של חיים ומוות.
5. הנופלים כגיבורים מיתיים של הממסד.
6. על אנדרטות זיכרון.
7. האתר להצנחה חללי קהילת המודיעין.
אגף המידע.
8. סיכום
9. הערות שוליים.
10. ביבליוגרפיה

מבוא: המסר של המרכז ללימודים מיוחדים להנצחת חללי קהילת המודיעין

עבודה זו עוסקת בשאלת הסמלים בתרבות הישראלית בבנייתם ובהתפתחותם.
בחרתי לעסוק ולהתמקד בנושא אשר לטעמי הוא מרכזי בסוגיה זו, האנדרטאות כסמל .
דומני כי נושא ההנצחה ותפיסת ההנצחה נושקים לתפיסתנו את עצמנו כחברה ואת הסמלים הלאומיים שלנו. דומני כי נושא זה מבליט במיוחד את תרומתם של הסמלים לבניין האומה הישראלית.
ברטוריקה הפולחנית, העם שעליו מוטלת החובה לזכור ולהנציח הוא עם ישראל כשבפועל קבוצת ההתייחסות הינה קהילת המודיעין . בחרתי להתמקד באנדרטה יוצאת דופן זו ולנסות להתמודד עם מהות המסר שלה כי לקהילת המודיעין ייחוד משלה ,יחוד הנובע מעצם המטרות והאתגרים הספציפיים שצרכן שלה (מערכת ההגנה) מציב בפניה בימי שלום ובימי מלחמה.

סדר פוליטי איננו רק אוסף היררכי של עמדות ושל הליכי ממשל ומנהל, המתפקדים ברמות שונות של יעילות. האפקטיביות של הסדר הפוליטי-חברתי משתקפת גם במידה שבה מפנימה האוכלוסייה מיתוס מכונן אופייני ה"מספר" את סיפור התהוותו . סיפור יצירתו של הסדר הקיים הוא גם הצדקה לקיומו.
מיתוס הוא סיפור שמתאר אירועים שיש להם חשיבות יוצאת דופן לגבי הקהילה ,מה שמקנה לו לעתים מעמד מיוחד של סיפור מקודש. האמת של המיתוס אינה נובעת מאמת אובייקטיבית הנשענת על הוכחות חיצוניות ,אלא היא המציאות כפי שרואים אותה צרכני המיתוס.
האנתרופולוג הבריטי לואיס כתב :"מיתוס מספר אמת גדולה באמצעות שקרים גדולים"
המיתוסים מסייעים להפוך את העולם למובן יותר. מבין המיתוסים השונים, נודעת חשיבות מיוחדת למיתוס מכונן. למכונן בהקשר הזה משמעות תמטית דהיינו, סיפור הווסדה וכינונה של המדינה העברית במקרה שלנו, ומשמעות חברתית באשר הוא ממלא תקפיד חיוני בכינון קהילה כישות שיש לה משמעות בזמן ומרחב. (ראה את מחלקת המודיעין של הסוכנות לפני קום המדינה) .מיתוס מכונן הוא אפוא אשכול של סיפורים מיתיים שכל אחד מהם הוא מיתוס בזכות עצמו . אלה מאירים היבטים של העבר הרלוונטי על-ידי התייחסות לאירועים ולגיבורים מוגדרים ,גם אם בהזדמנויות שונות ההתייחסות היא לסיפור או לקבוצה מוגדרת של סיפורים שיש להם מכנה משותף ענייני. (השגת מודיעין למשל).
שילובם של אירועים היסטוריים עכשוויים או של העבר הלא רחוק במיתוס המכונן פירושו הצגת אירועים בפריזמה אידיאולוגית מתאימה על-ידי מתן הסברים ויצירת הקשים ההופכים את האירועים האלה למרכיב מיתי חדש במסגרת הסדר הפוליטי-חברתי הקיים. מאבקים הרואיים משמשים חומר טיפוסי לתהליך יצירה \ הרחבה\ הצדקה המיתוס הקיים. הם מספקים שני מרכיבים ראשיים , מרכיב הניצחון ומרכיב ההקרבה. ההקרבה הרי נגזרת ומבטאת מחויבות ללא סייג לעניין הקולקטיבי. (הישראלי גדל עם סיפור גבורתו של יוסף טרומפלדור או של אלי כהן שהקריבו את חייהם למען רעיון אידיאולוגי שהם האמינו בו). אבל המיתוס אינו יכול להתקיים כרעיון המועבר בניסוחים מפורשים, בספרי היסטוריה למשל. הישרדותו תלויה ברלוונטיות שלו בחברה עמה הוא מזוהה, ולשם כך עליו להפגין נוכחות ממשית ורצופה במרקם החברתי ובמערכות התקשורת.(ראה את האתרים ברשת האינטרנט המפיצים תורות גזעניות אנטישמיות ואחרים המתמקדים בהפצת הוכחות מדעיות\ אידיאולוגיות המכחישות את עצם קיום ה"שואה") נוכחות יכולה ללבוש צורות שונות במרחב ובזמן הקולקטיבים.
"אחד הכלים החשובים יותר להנחלת מיתוס היא ההנצחה. הנצחה היא פעילות חברתית שתכליתה לשלב מקטעים נבחרים מן העבר בתקשורת החברתית תוך הענקת משמעות יוצאת דופן למקטעים המונצחים בהקשר הקולקטיבי והדגשת הרלוונטיות שלהם להווה ולעתיד. "
טקס בגין אופיו הדרמטי והתיאטרלי הינו מכשיר רב עוצמה להעברת מסרים ערכיים. ההפרדה הברורה בין האירוע לשגרה היום-יומית מחדדת את הייחודיות שלו גם אם החלק הטקסי\רשמי גורם לניכור מסוים. האתר להנצחת זכרם של חללי המודיעין משכיל לשמר את הנימה האישית של השכול בין השאר באמצעות עריכת טקסים קטנים למשפחות חללי המודיעין שנפלו באותו התאריך בלבד.

מקורות:

1 - אדלר חיים. ישראל חברה מתהווה, ערכים דת ותרבות.ישרושלים,אקדמון, 1975.
2 - אורתר אילנה, "בשולי האנדרטה", אהרון מלינקוב, 1982.
3 - אייזנשטדט שמואל, שנוי והמשכיות בחברה הישראלית, הוצ' עם-עובד 1974.
4 - אתר חיים "נשק היצירה האומנותית" מבפנים 16, יולי 1953.
5 - בלס גילה. "אופקים חדשים", הוצ' פפירוס, 1980 .
6 - בן-יהודה נתיבה, 1948 -בין הספירות, הוצ' כתר, 1981 .
7 - גוטמן נחום,"שתי אבנים שהן אחת", הוצ' מערכות, 1968 .
8 - זך נתן, " הנפש החצויה או סיפורו של תבליט" אגרא 1,הוצ' כתר 1984 .
9 - חזן יעקוב,"תרבות ופוליטיקה", הדים,1951 .
10 - טל מרים, "אנדרטאות זיכרון בישראל" האומה א',הוצ' כתר,1984 .
11 - יצחקי אריה."אתרי גבורה " הוצ היחידה להנצחת החייל,1976 .
12 - מוסה גורג .ל, "פולחן החייל המת",זמנים 6, 1981 .
13 - סרי שלום, " והיה כי ישאלך בנך...והגדת" .גן ונוף 28, אוגוסט- ספטמבר 1973.
14 - פרויד זיגמונד, "טוטם וטאבו" הוצ' דביר,1988 .
15 - רובינשטיין אמנון, "להיות עם חופשי",הוצ' שוקן 1977 .
16 - עמוס קינן," חיפוש הזהות" הוצ' המוזיאון הפתוח,1988 .
17 - Cirlot Juan, A Dictionary of Symbols, Routledge Kegan,1962.
18 - Eliade Mircea, Image et Symbole, Gallimard ed `, 1952.,
19 - Mac Liesch," Memorials are for Resemblance", Architectural Forum, Sept 1944.
20 - Mc Intyre, " How to read a war memorial " Robert Hale ed', 1990.
21 - Rieth Adolf, " Denkmal ohne Pathos", Druck und Einband .Berlin, 1967.
22 - Scholem Gershom, " Magen David", Encyclopedia Judaica X1, 1971.
23 - Zalmona Igal, "History and Identity", The Jewish Museum, 1981
24 - מעוז עזריה, "פולחני מדינה", הוצ' אונ' בן-גוריון,1995.
25 - לוינגר אסתר, "אנדרטאות לנופלים בישראל" הוצ' הקבוץ המאוחד,1993 .

תגים:

לאומיות · מיתוס · מכונן · סמלים · סוציולוגיה · אנדרטה · הנצחה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מקומן של אנדרטאות כסמל בבניין האומה", סמינריון אודות "מקומן של אנדרטאות כסמל בבניין האומה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.