לשונה של דתיה בן דור בשירת ילדים

תקציר העבודה:

תוכן העניינים:
1. מבוא
א. הגדרת האדיולקט וקורפוס המחקר
א.1 כתיבתה של דתיה בן-דור
א.2 סגנון לשוני ואדיולקט
ב. שירת ילדים
ב.1 לשון ילדים
ב.2 הילד - מושא או נושא השירה?
2. אפיונים סמנטיים של האדיולקט
א. על בחירת המשלבים
ב. צורות לשוניות
ג. יצירת משמעות ריגושית
ד. מעתקים סמנטיים
ה. חידושים בתחום המשמעות
3. שימושים תחביריים בשירת הילדים
א. דגמי פסוקיות
ב. צירופים
ג. אורך המשפט וסימני פיסוק
ד. סדר המילים
ה. שעבוד ואיחוי
4. משחקים פונולוגיים ומורפולוגיים כאמצעים דידאקטיים
א. "שיפוצים" מורפולוגיים - הבלטה לשם הבחנה
ב. שימוש בהברות בודדות ..
5. מבנים מטריים כאמצעי להעברת מסר לשוני
א. חריזה
ב. משקל
6. סיכום
ביבליוגרפיה

1. מבוא
א. הגדרת האדיולקט וקורפוס המחקר
א.1 כתיבתה של דתיה בן-דור
דתיה בן-דור כותבת שירים לילדים קטנים. החומרים לשיריה הינם חויות עולמו של הילד, ונוגעים לתחומי התעניינותו. השירים הם בדרך כלל הומוריסטיים, אולם יחד עם זאת בולטת בהם כוונה דידאקטית. המטרות הדידאקטיות משתקפות הן ביצירת מצבים "מהחיים" באמצעות האנשה ("הינשוף והחוחית" או "שני עיגולים"), הן באמצעות דיבור גלוי על מצבים קונקרטיים בחיי הילד ("שתי חברות טובות", "למה אף?"), והן באמצעות העברת חויות מופשטות, כגון חויות לשוניות, באמצעות קונקרטיזציה של השפה וחיבורה בצורה של משחק לעצמים מוחשיים.
במרבית השירים אנו חשים אוירה הומוריסטית ופוזיטיבית. גם אם יש בשיר משפט בעל נימה של צער, או סיטואציה מביכה, הדרך שבה מציגה בן-דור את ההקשר מלווה תמיד ב"חצי חיוך" ומתנקזת אל הפתרון החיובי ("שני עיגולים", "למה אף?", "הינשוף והחוחית").
השירים שאינם בעלי אופי עלילתי, הם בדרך כלל שירי משחק, המלווים בלחן ובפעילות שעושה הילד תוך כדי שירה. הם נועדו להיות מושרים בעל פה, על ידי הילד בהדרכת המבוגר, וכיוון שכך הם בנויים בעיקר מתבניות קבועות. הדפוס הקבוע של השיר (המכונה על ידי ברוך "אב-טיפוס" ) מסייע בידי הילד, שעדיין אינו קורא בעצמו, לזכור את השיר ולשיר אותו לבדו תוך כדי משחק. כמו כן מאפשרת התבנית ליצור הרחבות פרטיות של השיר, הן על ידי המחנך והן על ידי הילד, ולהוסיף למשחק פרטים נוספים ("מה מתחיל במה?", "מילים אחיות").
את שיריה של בן-דור קשה לנתק מן האמצעים החושיים המגוונים שהיא משתמשת בהם. היותם מרוכזים בספר כתוב, הכולל פעמים רבות את לחני השירים, מבטאת אך ורק אמצעי למסירת המסר. אמצעי טוב יותר, שפותח בשנים האחרונות, הוא קלטות הוידאו לילדים, המשקפות טוב יותר את האופי הרב-חושי של השירים. מרבית השירים מורכבים למעשה ממילים, ממנגינה ומפעילות פיזית המתבצעת תוך כדי השיר. כמו כן, בספריה, מלווה בן-דור את השירים באיורים. אף על פי שבעבודה זו אתמקד בניתוח הלשון של בן-דור, עלינו לזכור כל הזמן את משמעות השימוש גם בחושים האחרים.
א.2 סגנון לשוני ואדיולקט
המושג 'סגנון' (style) בהקשרו הלשוני מתכוון, לפי פרוכטמן , לדרך שבה אדם מסויים משתמש בלשון בטקסט מסויים, למטרה נתונה. מכיוון שכך, הסגנון הוא למעשה בחירה לשונית שעושה מוסר המסר מתוך הרפרטואר הלשוני שאותו הוא מכיר, ודפוסי השימוש שהוא עושה במבנים, צורות ומאפיינים שונים של לשונו. אפשר לומר כי הספרות המודרנית נוהגת לשבור מוסכמות סגנוניות, והדבר בא לידי ביטוי גם בשירת ילדים. די אם נביט בשירי הילדים של ח.נ. ביאליק ונשווה אותם לשירי ילדים מן העשורים האחרונים, כדי להבחין בהבדל. ביאליק, למשל, לא עושה כלל שימוש במשלבים נמוכים של השפה, לא בשפת הדיבור ולא בלשון עגה. לעומת זאת, כפי שנראה בשיריה של בן-דור, משוררים וסופרים מודרניים נוהגים להשתמש בעירוב מוחלט הן במשלבים גבוהים והן במשלבים נמוכים יותר של הלשון.
חוקרי ספרות ובלשנים נוהגים לבחון, לצד הבחירה הסגנונית, את ה'סוגל הסגנוני' של המחבר. סוגל לשוני הוא למעשה תכונה המציינת טקסט מסוים מבחינת סגנונו . הסוגל הלשוני יכול להיות סמנטי, תחבירי או אף מורפולוגי, והוא מציין את הקורפוס הנבחן מקורפוסים אחרים בני השוואה.
כאן אנו מגיעים לעניין האדיולקט. ההגדרה המילולית לאדיולקט היא, למעשה, "לשונו של איש אחד". ואין הכוונה כאן לשפה חדשה שהומצאה, אלא לשימוש המסויים שעושה אדם בשפתו לצורך העברת מסריו (כתובים או מדוברים), שימוש המבחין את יצירתו הלשונית מיצירות לשוניות אחרות. האדיולקט הוא למעשה שם כולל למגוון הסוגלים הסגנוניים המאפיינים את יצירתו של הפרט.
בעבודה זו בחרתי את לשונה של דתיה בן-דור בשירי הילדים כקורפוס לחקר האדיולקט. אבחן את ההיבטים הלשוניים השונים המשתקפים ביצירתה של בן-דור, וכיצד הם משרתים את מטרות הטקסט ואת המסר. לאחר סקירה קצרה של לשונם של ילדים, אשר אליהם מופנים מסריה של בן-דור, אבחן באופן מעמיק את ההיבטים המורפולוגיים, הסמנטיים והתחביריים של יצירתה ואנסה לחשוף את הסוגלים הסגנוניים, הבונים את האדיולקט שלה.
ברצוני להוסיף כאן עוד נקודה אחת חשובה. שירים לילדים רכים, בגילאי טרום-בית-ספר, נכתבים בראש ובראשונה לקהל של "קוראים" שאיננו יודע לקרוא. המחבר יוצא מנקודת הנחה, כי השיר יוקרא לילד על ידי המבוגר, באופן ישיר או באמצעות הקלטה. להיבט זה חשיבות עליונה מבחינת הבחירה הסגנונית. על המסר ליצור עניין כמעט מיידי, להיות קליט, דינאמי ובעל יכולת גבוהה של הזדהות עימו. דרישות אלו באות, כפי שניווכח בהמשך, לידי ביטוי מובהק בשיריה של בן-דור.

מקורות:

בלאו, י., תשכ"ו, יסודות התחביר א'+ב', הוצאת המכון העברי להשכלה בכתב בישראל.
ברוך, מ. ופרוכטמן, מ., 1982, לכל שיר יש שם, הוצאת פפירוס.
ברוך, מ., 1989, סוגיות וסוגים בשירת ילדים, הוצאת משרד הבטחון.
גולדברג, ל., "על שפת הילדים", בתוך גולדברג, ל., בין סופר ילדים לקוראיו, ספרית הפועלים.
ולדן, צ., "שיבושים, שיפוצים וחידושים - שלוש תופעות מלשון הילדים", בתוך ברוך, מ. ופרוכטמן, מ. (עורכות), 1984, מחקרים בספרות ילדים, הוצאת אוצר המורה, הסתדרות המורים בישראל.
ניר, ר., 1981, מבוא לתורת הלשון, יחידות 11-10, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
חובב, ל., "תורת ספרות הילדים של לאה גולדברג", בתוך גולדברג, ל., בין סופר ילדים לקוראיו, ספרית הפועלים.
פרוכטמן-אגמון, מ., "הלשון המדוברת כמאפיינת סגנון בשירת הילדים העברית", בתוך ברוך, מ. ופרוכטמן, מ. (עורכות), 1984, מחקרים בספרות ילדים, אוצר המורה, הסתדרות המורים בישראל.
פרוכטמן, מ., לשונה של ספרות, הוצאת רכס.
צ'וקובסקי, ק., 1985, משתיים עד חמש, ספרית הפועלים.
רוזן, ח., 1957, עברית טובה, הוצאת קרית ספר.

תגים:

מבנים · מטריים · וקובסקי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "לשונה של דתיה בן דור בשירת ילדים", סמינריון אודות "לשונה של דתיה בן דור בשירת ילדים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.