בעיות פילולוגיות נבחרות בישעיה הראשון והשני

תקציר העבודה:

בעיות פילולוגיות נבחרות בישעיה הראשון והשני
ישעיה השני - פרק מג
מבוא hc0957
ישעיהו הנביא נולד בימי מלכות עוזיהו ובשנת מותו של עוזיהו הוא קורא
לעצמו "איש" ומוכן לקבל על עצמו את שליחות הנבואה. הנביא היה אישיות
מיוחסת ביהודה, כפי שאפשר לראות מתגובותיו וחלקו בענייני מדיניות החוץ
של המלכות ומן היחס שנהגו בו המלכים אחז וחזקיהו.
תורתו של הנביא ישעיהו בכללה מיוסדת על הרעיונות העיקריים שבתורת
הנביאים הקודמים לו, שמקורם בתורת משה. אלהי ישעיהו, כאלהי הנביאים
הקודמים לו, הוא השליט בעולם, והוא מנהיגו לשם תכלית מוסרית. הוא
השופט את הגויים ומכוון את מעשיהם. ישראל הם עמו, בנים שעזבוהו,
ובדומה לנביאים הקודמים הוכיח ישעיהו את ישראל על עבודה זרה, על עושק
דלים ועיוות הדין, על חיי מותרות ועל הקרבת הקרבנות והפולחן שהשתמשו
בהם באוילותם לכפרה על מעשיהם הרעים. גם ישעיהו, כשאר הנביאים,
מייסר את שליטי העם על מדיניותם החילונית, על בטחונם בכוח הצבא ועל
בריתותיהם עם הנוכרים, וגם הוא מכריז חורבן על המדינה החילונית וכליה
על הרשעים, וקורא לתשובה ולמעשים טובים כדי להימלט מחרון אף ה' ביום
הדין הגדול.
אולם בתוך כלל הרעיונות המשותפים לישעיהו ולנביאים שקדמו לו, מיוחדים
בנבואות ישעיהו רעיונות מסויימים. קצתם נובעים מתכונותיו האישיות
וקצתם הם המסד לחזונו הגדול על גאולת ישראל וגאולת העולם.
אחד הרעיונות הייחודיים לישעיהו הוא לקחו על קדושת ה', שממנה באה גם
קדושת עמו ישראל וקדושת משכנו בציון. הכינוי החביב עליו לכנות בו את ה'
הוא "קדוש ישראל" ובו מקופלת גם חובת הקדושה לישראל. הרעיונות
המרכזיים האחרים שבנבואת ישעיהו קשורים בחזונו על אחרית הימים.
חלקו הראשון של ספר ישעיהו כולל את נבואות ישעיהו בן אמוץ. חלקו השני,
פרקים מ-סו מצטרף לחטיבה אחת הן מצד התוכן והן מצד הסגנון, אף על פי
שהם בהם לא כתובת ולא כותרת או חתימה בסופם. הנושא העיקרי של
הפרקים הוא גאולת ישראל לאחר מפלת בבל ותוצאותיה. הפרקים מחוברים
מנאומים ושירים, החוברים זה לזה בהמשך רופף על ידי נושאם המשותף
ומתחברים לעניינים שלמים.
מסורת עתיקה מייחסת את שני חלקי הספר לישעיהו בן אמוץ. ואכן יש דמיון
בין שני החלקים. אולם מבחינה סגנונית אנו מבחינים בהבדל. בחלק הראשון
מצטיינות הנבואות בלשון נשגבה ומרוכזת. בחלק השני אנו עדים ללשון
לירית רחבה ושוטפת, מלאה פאתוס והתלהבות. כמו כן אנו רואים הבדל
ברעיונות המרכזיים בין שני החלקים. בחלק השני לא באים לידי ביטוי
הרעיונות המרכזיים של ישעיהו על "שאר ישוב" ועל פעולות המלך האידיאלי
בציון לאחר הגאולה. בחלק הראשון לא מדובר כלל על עבד ה' ותפקידו
בגאולת ישראל ובגאולה הרוחנית של העולם. מטעמים אלה קבעו רוב
החוקרים שחלקו השני של ספר ישעיהו הוא למעשה חיבורו של נביא אלמוני
שניבא בימי גלות בבל. אזכורו של כורש בנבואות אלה מוכיח כי הנביא היה בן
דורו.
את פרק מג, המשתייך לישעיהו השני ולחטיבת הנבואות המתחילה בפרק מ
ומסתיימת בפרק נה, ניתן לחלק למספר חלקים.
א. החלק הראשון (מג; א-ח) מדבר על בשורת הגאולה וקיבוץ הגלויות.
ב. החלק השני (מג; ט-י) מבטא את עדות ישראל על נצחיותו של ה'.
ג. החלק השלישי (מג; יא - מד; כג) מדבר על חורבן בבל כאות לתשועת
ישראל ולאפסות האלילים.

מקורות:

הבעייתיות בפסוק זה מגולמת בשני איברים מקבילים בתקבולת: "אביך הראשון" מול "מליציך". ברור לנו שה' מציין בפני העם את קדמוניותם של החטאים, שמיני קדם חטאו קודמיו, אך השאלה היא למי מכוון בדיוק "אביך הראשון" וכיצד הוא מקביל אל "מליציך".
ב) ההקשר המיידי
הפסוק הבא הינו המשך ישיר של ההזמנה למשפט ההדדי. הוא מהווה בעצם תשובה לשאלה הרטורית ששואל ה' את העם - היש לך זכויות ששכחתי?. העם לא עונה, כי אין לו כמובן צדקות כאלו, וה' ממשיך בדברו.
ג) ההקשר הרחב
לאחר שאין לעם תשובה לה', וה' הרי לא ציפה לתשובה, מזכיר ה' לעם את החטאים הקדמוניים של אבותיו.
ד) המתודה
אביך הראשון חטא
ו - X פשעו בי
מן התקבולת אנו מבינים כי X מקביל ל'אביך', אלא שלפי הפועל בחלק השני, אנו מצפים ללשון רבים.
ה) הקרויות
המילה 'מליץ' מופיעה כשם עצם עוד ארבע פעמים במקרא. מצד אחד מופיע השם בבראשית, מב, 23: "כי המליץ בינותם", ושם היא מפורשת בהוראת 'מתורגמן'. מצד שני מופיעה המילה באיוב, לג, 23: "אם יש עליו מלאך מליץ", בהוראת 'ממליץ, מדבר בעד, מלמד זכות'. נראה שהפירוש השני של המילה מתאים יותר לענייננו.
ו) פתרונות המפרשים
- פרשני ימי הביניים
* אבן בלעם מתייחס אך ורק ל"מליציך", הם לדעתו המכובדים והחכמים שבאנשים.
* אברבנאל מפרש 'אדם הראשון חטא', ו"מליציך" הם השרים שתפקידם להליץ בעד העם.
* ורד"ק אומר: "אביך - מלכך, ומפרשים אותו על ירבען. ויותר נכון להיות פירושו על שאול, כי הוא מלך על כל ישראל.
* ולגבי "מליציך" אומר רד"ק בספר השורשים: "ענין הליצנות ידוע. וענין אחר, המופיע במקומו שונים, כמו במשלי, יט, 28: "עד בליעל יליץ משפט", או בדברי הימים ב', לב, 31: "וכן במליצי שרי בבל"."
כלומר, השורש הוא אותו שורש ל.ו.צ, אך בעל שתי משמעויות במקרא.
- הפרשנות המודרנית
* לפי שד"ל, "אביך הראשון - יש אומרים אדם הראשון, ויש אומרים אברהם, ויש אומרים ירבעם ויש אומרים שאול. ולי נראה שהכוונה על הגדול באומה בימי שובם מהגלות, אותו שהיה ראוי להיקרא אב לישראל וראשון להם במעלה, והוא יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול. ומליציך - הם שאר הכהנים המכפרים בעל כל קהל ישראל, ורבים מהם נשאו
נשים נכריות.
* "אביך הראשון חטא", מפרש עמוס חכם, כלומר: 'מראשית היותך לעם אתה חוטא'. "אביך הראשון"- לשון יחיד במשמעות קיבוץ: אבותיך הראשונים. והכונה לדורות הראשונים. ומליציך פשעו בי - כהניך ונביאיך, שדרכם להתפלל והמליץ טוב בעד ישראל אף הם פשעו בי.
* ולפי וסטרמן, המילה המתורגמת על ידו כ"מתורגמן, דובר" מופיע רק בפסוק זה מכל המקרא. לכן פירושה אינו ודאי. היא יכולה להתכוון לנביאי הגאולה בתקופת המלוכה, אולם זוהי רק סברה.
* ארליך מסכים עם חכם בקובע, שהכוונה כאן היא לשם קיבוצי - הדורות שהיו בימי קדם, ולא לאנשים ספציפיים.
* טור סיני הולך על דרך ההקבלה של "אביך הראשון" ל"מליציך". לדעתו, אם הכוונה לאברהם, יש לקרוא: "ומולידיך פשעו בי".
ז) המסקנה
תיקונו של טור סיני ל"מליציך" אינו מבוסס דיו, ומסתמך אך ורק על התקבולת, מה גם שחלקה הראשון של התקבולת ("אביך הראשון") שנוי אף הוא במחלוקת. מכיוון שאנו מכירים את המילה 'מליצים' מן המקרא בלשון 'מתווכים, מתורגמנים, אנשים שמדברים בעד', ואף מפיניקית (מלצ = מתורגמן), לא נסטה מתחום סמנטי זה בהקשרנו כאן.
לגבי "אביך הראשון", ולאור הפרק כולו המשופע בשמות ביחיד למשמעות קיבוץ, ניתן להניח כי לא מדובר כאן באדם אחד שחטא, לא באחד האבות ולא באחד המלכים. כוונת ה' היא להראות לעם כי אין סוף לחטאים, וכי הם מושרשים בדורות עם ישראל, ולכן נקבל את האפשרות כי מדובר כאן על כל אבותיך - הדורות הקודמים.
ביבליוגרפיה
1. אברבנאל, דון יצחק, 1954, נביאים.
2. אנציקלופדיה מקראית, 1988, ישעיהו, ירושלים.
3. ארליך, א.ב., 1969, מקרא כפשוטו, כרך ג, ניו יורק.
4. באכער, ב.ז. (עורך), תשכ"ו, ספר השורשים לר' יונה בן ג'אנח, ירושלים.
5. גושן-גוטשטיין, מ. (עורך), 1992, פירוש ר' יהודה אבן בלעם לספר ישעיהו, ר"ג.
6. דירינבורג, י., תשל"א, קובץ פירושים לספר ישעיה, א ו-ב, ירושלים.
7. דירינבורג, י. (עורך), 1896, תרגום ספר ישעיהו לרבינו סעדיה גאון, פריס.
8. הופמן, י. (עורך), 1986, אנציקלופדיה עולם התנ"ך, ישעיהו, ירושלים ורמת גן.
9. ויזנטל, ג'.,ה.,ר. ולברכט, פ. (עורכים), תשכ"ז, ספר השורשים לרד"ק, ירושלים.
10. וילנסקי, מ. (עורך), תשכ"ד, ספר הרקמה לר' יונה בן ג'אנח, ירושלים.
11. חכם, ע., 1984, דעת מקרא, ספר ישעיהו, ב, ירושלים.
12. טור סיני, נ.ה., 1967, פשוטו של מקרא, כרך ג1/, ירושלים.
13. ילון, ד., תרצ"ט, חקרי מקרא.
14. לוצאטו, ש.ד., 1970, פירוש של ספר ישעיהו, תל אביב.
15. מקראות גדולות, הוצ' אוניברסיטת בר אילן.
16. סגל, מ.צ., תש"ך, תורה, נביאים וכתובים, נביאים אחרונים, תל אביב.
17. פינקלשטיין,א.א. (עורך), 1926, פירוש רד"ק על ישעיהו, ניו יורק.
18. קרויס, ש., תשכ"ט, ספר ישעיהו, ירושלים.
19. Brown-Driver-briggs, 1907, Hebrew and English Lexicon of the OT, Oxford.
20. Cohen, C., 1968, The idiom קרא בשם in Second Isaiah, JANES 1/1, 32.
21. Westermann, C., 1969, Isaiah 40-66, Philadelphia.
22. Young, E.J., 1972, The book of Isaiah II, Michigan.
אנציקלופדיה מקראית, 1965, ע' 909-936.
חכם, ע., 1984, ספר ישעיהו, ע' תנה-תסט.
לוצאטו, ש.ד., 1970, פירוש של ספר ישעיהו, ע' 317.
Young, E.J., 1968, The book of Isaiah, p. 141.
חכם, ע., 1984, ע' תנה.
טור סיני, נ.ה., 1967, פשוטו של מקרא, ג1/, ע' 116.
Cohen, C., 1968, "The idion קרא בשם in Second Isaiah".
אברבנראל, דון יצחק, 1954, פירוש על נביאים אחרונים, ע' רו.
מקראות גדולות, ע' 65.
ויזנטל, ג'.ה.ר., ולברכט, פ., (עורכים), תשכ"ז, ספר השורשים לרד"ק, ע' רצו.
חכם, ע., 1984, ע' תנו.
קרויס, ש., תשכ"ט, ספר ישעיהו, ע' 79.
Westermann, C., 1969, Isaiah 40-66, p. 118.
Young, E.J., 1972, p. 143.
ארליך, א.ב., 1969, מקרא כפשוטו, ע' 95.
מקראות גדולות, ע' 65.
לוצאטו, ש.ד., 1970, ע' 318.
חכם, ע., 1984, ע' תנו.
Westermann, C., 1969, pp. 114.
Young, E.J., 1972, p. 138.
גושן-גוטשטיין, מ. (עורך), 1992, פירוש ר' יהודה אבן בלעם לספר ישעיהו, פרק מג.
ספר השורשים לרד"ק, תשכ"ז, ע' 391.
הופמן, י. (עורך), 1986, אנציקלופדיה עולם התנ"ך - ישעיהו, ע' 211.
חכם, ע., 1984, ע' תנו.
Brown-Drive-Briggs, 1907, Hebrew and English Lexicon of the OT, p. 522.
אברבנאל, דון יצחק, ע' רז.
מקראות גדולות, ע' 280-281.
חכם, ע., 1984, ע' תנט.
Young, E.J., 1972, p. 147.
ארליך, א.ב., 1969, ע' 96.
קרויס, ש., תשכ"ט, ע' 82.
טור סיני, נ.ה., 1967, ע' 116.
מקראות גדולות, ע' 280.
שם, ע' 281.
דירינבורג, י. (עורך), 1896, תרגום ספר ישעיהו לרס"ג, ע' 65.
חכם, ע., 1984, ע' תנט.
Westermann, C., 1969, p. 121.
ארליך, א.ב., 1969, ע' 97.
BDB, p. 518.
חכם, ע., 1984, ע' תנט.
שם.
מקראות גדולות, ע' 283.
שם, ע' 284.
ארליך, א.ב., 1969, ע' 98.
סגל, מ.צ., תש"ך, תורה נביאים כתובים - נביאים אחרונים, ע' צ.
הופמן, י., 1986, ע' 211.
ילון, ד., תרצ"ט, חקרי מקרא, ע' מט.
Westermann, C., 1969, p. 125.
קרויס, תשכ"ט, ע' 83.
Young, E.J., 1972, p. 153.
מקראות גדולות, ע' 283.
שם, ע' 282.
שם.
דירינבורג, י., תרצ"ו, קובץ פירושים לספר ישעיהו, ע' 247.
לוצאטו, ש.ד., 1970, ע' 319.
טור סיני, נ.ה., 1967, ע' 117.
חכם, ע., 1984, ע' תסד.
Young, E.J., 1972, p. 153.
הופמן, י., 1986, ע' 211.
BDB, p. 137.
גושן-גוטשטיין, מ. (עורך), 1992.
מקראות גדולות, ע' 282.
שם, ע' 283.
אברבנאל, ד.י., ע' כט.
לוצאטו, ש.ד., 1970, ע' 319.
הופמן, י., 1986, ע' 211.
גושן-גוטשטיין, מ. (עורך), פירוש אבן בלעם.
מקראות גדולות, ע' 285.
לוצאטו, ש.ד., 1970, ע' 319.
חכם, ע., 1984, ע' תסה.
טור סיני, נ.ה., 1967, ע' 117.
קרויס, ש., תשכ"ט, ע' 83.
מקראות גדולות, ע' 285.
שם.
חכם, ע., 1984, ע' תסו.
Young, E.J., 1972, p. 156.
Westermann, C., 1969, p. 127.
מקראות גדולות, ע' קע.
ספר השורשים לרד"ק, ע' 85.
מקראות גדולות, ע' 285.
גושן-גוטשטיין, מ. (עורך), 1992, אבן בלעם.
חכם, ע., 1984, ע' תסו.
סגל, מ.צ., תש"ך, ע' צא.
לוצאט, ש.ד., 1970, ע' 287.
חכם, ע., 1984, ע' תסט.
Young, E.J., 1972, p. 162.
טור סיני, נ.ה., 1967, ע' 117.
קרויס, ש., תשכ"ט, ע' 83.
גושן-גוטשטיין, 1992, אבן בלעם.
אברבנאל, ד.י., ע' כט.
מקראות גדולות, ע' 286.
ספר השורשים לרד"ק, ע' 180.
לוצאטו, ש.ד., 1907, ע' 321.
חכם, ע., 1984, ע' תסט.
Westermann, C., 1967, p. 133.
ארליך, א.ב., 1969, ע' 99.
טור סיני, נ.ה., 1967, ע' 118.
1

תגים:

נביאים · תנך · עוזיהו · פילולוגיה · מקרא

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בעיות פילולוגיות נבחרות בישעיה הראשון והשני", סמינריון אודות "בעיות פילולוגיות נבחרות בישעיה הראשון והשני" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.