הקשר בין ספרות המקרא והספרות הכנענית

תקציר העבודה:

עם גילוי כתבי אוגרית בראס שמרה נוצרה זיקה בין הספרות המקראית לספרות כנען
וההשערה היתה שחלק מהספרות המזמורית שבמקרא התקבלה על-ידי בני ישראל
מידי הכנענים.
דיון מפורט במזמור כ"ט בתהילים יכול לשמש כאבן בוחן לשאלה האם הספרות
המזמורית המקראית מוצאה בספרות הכנענית ובאיזו מידה היא ממשיכה את
השירה הכנענית הקדומה.
גינזברג [4] היה החוקר הראשון שהניח כי מזמור כ"ט בתהילים היה במקורו הימנון
נוכרי אשר חובר בסוריה ועבר לארץ ישראל שם קיבלוהו ישראל מן הכנענים. גינזברג
התבסס על מספר אלמנטים לשוניים אשר התאימו למימצאים שנתגלו בכתבי
אוגרית בראס שמרה [. [4: 131-129
א. קריאה ל"בני האלים" - קריאה שגורה בספרות הדתית האוגריתית.
ב. הקדשה לשבחו של קול האלוהים - דומה לטקסטים הפולחניים שהתגלו
המשבחים את קול האל, כשהכוונה כפי הנראה לבעל הדד, אלוהי הסערה הסורי.
ג. תאור אלוהים כמלך החוזר לשבת בכסאו לאחר שניצח את אויביו - דומה לתאור
אופייני בכתבי אוגרית של בעל החוזר לשבת על כס מלכותו.
ד. מופיעים במזמור שלושה שמות מקומות בסוריה: "לבנון", "שריון" ו"מדבר קדש"
- שלשה מקומות הנזכרים בכתבי אוגרית.
ה. האות מ' הסופית במילה "וירקידם" (פס' 6) היא עדות טיפוסית ללשון
הצפון-פיניקית שהמאפיין אותה היא מ' אינקליטית, הידועה מכתבי אוגרית.
ו. תקבולות לשוניות טיפוסיות המופיעות גם בכתבי אוגרית.
לפי גינזברג, חתימת המזמור הינה תוספת על המזמור המקורי, שלטענתו מוצאו
מצפון לארץ ישראל.
יצחק אבישור בספרו 'עיונים בשירת המזמורים העברית והאוגריתית' [5], מזכיר
חוקרים נוספים שתמכו בטענתו של גינזבורג.
חוקרים כמו: גסטר (1933) , אולברייט (1950) , קרוס (1950), הלד (1962), דהוד
(1966) , ג'ונסון (1967) , פיצג'רלד (1974) אשר כולם הוסיפו הוכחות שונות לתמיכה
בטענתו של גינזברג כי המזמור אינו עברי מקורי, אלא כנעני.
ההוכחות הנוספות כללו את הטענות הבאות:
1. מקצב המזמור דומה למקצב השירה הכנענית-אוגריתית
2. חתימת המזמור כנענית מקורית - ניתן למצוא כמותה בעלילת הבריאה הבבלית,
וה'עיבוד' הישראלי החליף את שם "הבעל" ל"יהוה".
3. הצרוף "הדרת קודש" מופיע גם בטקסט האוגריתי בהקבלה למילה "חלמ", מלשון
חלום, ומשמעותו: התגלות אלוהית, התגלות בקודש (קרוס).
"כרת הביט ו(הנה) חלום\עבד אל ו(הנה) הדרה" מתוך עלילת כרת, באוגרית.
4. הפסוקים במזמור בנויים במשקל קטל\יקטל המשותף לספרות האוגריתית
ולמקרא (הלד).
5. לאוצר המילים במזמור יש מקבילות רבות בטקסטים האוגריתיים (דהוד(
6. יש צמדי מלים רבים (שלשה עשר) המשותפים למזמור ולספרות האוגריתית
(דהוד).
7. כל המזמור הוא כנעני, כולל החתימה. לפי פיצג'רלד, אם נחזיר את השם בעל
למזמור הוא יתאים יותר מבחינת האליטרציה: אותיות ב.ע.ל. חוזרות בכל צלע
במזמור.
8. המזמור שימש הימנון בפולחן היבוסי בירושלים ומשם עבר לבני ישראל
(לפי ג'ונסון).

מקורות:

קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, תשל"ב .
גרינץ, י.מ., ייחודו וקדמותו של ספר בראשית, עמ' 38-22, תשמ"ג.
קסוטו, מ.ד., ספרות מקראית וספרות כנענית, עמ' 61-20 .
גינזברג, ח.א., כתבי אוגרית, עמ' 131-129 .
אבישור, י., עיונים בשירת המזמורים העברית והאוגריתית, תשמ"ט.
קסוטו,מ.ד., פירוש על ספר בראשית, (מתוך ההקדמה), תשכ"ה.
גרינץ,י.מ., על ספר משלי, סדרת עיונים, תשי"ח.

תגים:

אוגרית · כנען · גינזברג

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר בין ספרות המקרא והספרות הכנענית", סמינריון אודות "הקשר בין ספרות המקרא והספרות הכנענית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.