גישת הדת לתורת האבולוציה

תקציר העבודה:

גישת הדת לתורת האבולוציה

תוכן העניינים hc0913
מבוא
מדוע נחשב דארוין לכופר?
יחס הדת לאבולוציה באמריקה 1875-1859
הוכחות ל"שלילת" תיאורית האבולוציה
נתן אביעזר - בראשית ברא
ביקורת על אביעזר
סיכום
הערות
ביבליוגרפיה


מבוא

תיאורית האבולוציה מכילה שלושה אלמנטים:
1.העולם התפתח במשך מיליארדי שנים.
2.מינים "גבוהים" התפתחו ממינים "נמוכים".
3.התפתחות המינים היא מקרית.
שני האלמנטים הראשונים סותרים את סיפור הבריאה שבפרק א' בספר בראשית,
שם מסופר כי ה' ברא את העולם בששה ימים כאשר כל מין נברא לעצמו.
האלמנט השלישי נוגד את התורה כולה, שכם התפתחות מקרית פירושה חוסר
כיוון והשגחה, ואם אין עין פקוחה על המתרחש בעולם, הרי ממילא אין שכר
ועונש, ואין תורה ומצוות.
למאמינים בבריאת העולם, יש מספר דרכים אפשריות להתייחס אל הסתירה
שבין תיאור הבריאה לבין תיאורית האבולוציה ואלו הן:
1.קבלת ממצאי תורת האבולוציה, אבל פירושן בדרך אחרת. לפי גישה זו
מציאותם של מאובנים יכולה להתפרש כשרצים מעולמות נבראים קודמים, או
כבריאה שנבראה אף היא בששת ימי הבריאה.
2.ההתייחסות בספקנות לתיאורית האבולוציה ונסיון להפריכה.
3.נסיון להראות שאין קשר בין התיאוריות, הבריאה עוסקת בשלב בו נברא העולם
וחוקי הטבע טרם נקבעו, האבולוציה עוסקת בשלב בו כבר נבראו חוקי הטבע.
4.קבלת שתי האמיתות - הדתית וגם המדעית. אמנם, תיתכן סתירה בינהן,
ולמרות זאת שתיהן אמיתות הן, ואין צורך לישבן.

רובם של המשכילים במאה התשע עשרה ובמאה שלנו, מחזיקים בדעה כי שני ענפי
התרבות האנושית - הדת מחד והמדע מאידך, אינם תואמים זה לזה. מטבע
הדברים הם אף סותרים זה את זה, והם מנמקים זאת בכך שלמדע יש אופי שכלי,
רציונלי ושהתפתחותו מתרחשת במסגרת ההגיון, ואילו ביסוד הדת מונחת
האמונה ומשום כך היא על שכלית, אי רציונלית. מדעי הטבע, ביחוד המדעים
המדוייקים, בנויים על הוכחות של ההגיון ועל מסקנות שנרכשו על ידי הסתכלויות
בתופעות טבע על ידי נסיונות, שמביאים להכרתו האוביקטיבית של העולם, ואילו
הדת אינה משתמשת באמצעים אלה. נקודה נוספת מפרידה בין הדת והמדע:
המדע נתון לשינויים ולמעשה הוא משתנה כל הזמן, ולכן מייחסים לו דינמיות
מסויימת, ואילו לדת יש אופי סטטי, ולכן היא ששמרנית מטבעה.

כדי להדגיש את ההבדל בין הדת והמדע מביאים את השוני בעמדתם כלפי בריאת
העולם. המסורת התנכית לא מתאימה לנתונים המצויים במדע, ומכאן שצריך
לבחור בין שתי ההשקפות האלה.

במאה התשע עשרה הסכסוך בין המדע והדת גבר במידה רבה יותר מאשר
בתקופות הקודמות. זרמי המחשבה השולטים היו שוללי דת. במאה זו נעשתה
עבודה מדעית ענקית, נעשו הכללות רחבות, ונוסחו תורות חדשות. הונחו יסודות
לענפים חדשים של המדע, וענפים קיימים נתרחבו ונתעמקו. בשל ההתקדמות
הזאת הוסקו בחוגים רחבים ביותר מסקנות השוללות את אמיתות המסורת של
כתבי הקודש. גם בתקופות הקודמות לא נתקבלו הללו על דעת הכל, אבל המאה
התשע עשרה יצרה חומר מדעי עצום שיכול היה, כביכול, להילחם בהם.

הסליאונטולוגיה והגיאולוגיה הראו שזמן קיום כדור הארץ ארוך לאין שיעור
ממה שציינה המסורת הדתית. תורת האבולוציה, ביחוד כפי שנוסחה על ידי
דארוין, הציעו פתרון הבעיה לא רק בדבר התפתחות הדרגתית של מיני החיות,
אלא גם בדבר יצירתו של האדם עצמו. הפסיכולוגיה הנסיונית והפיזיולוגיה ניסו
להבהיר את המיכניזם של פעולות המוח. נוצרו תורות קוסמוגניות, המסבירות
את התהוותה של מערכת השמש על ידי פעולה בלעדית של כוחות פיסיקו-מכניים.
מסקנותיהן של כל התורות הללו, כמו של רבות זולתן, לא התאימו למה שנאמר
בספר בראשית.

התקדמותם של המדעים השימושיים, במידה שלא היתה כמוה בתקופות
הקודמות והשימוש הטכני בהם, (רפואה וכו') נטעו בלב האנושות בטחון, שאין
דבר שהמדע לא מסוגל להסבירו, וכל מה שמחוץ למדע הריהו מיותר. ההסבר
שנתן דארוין לתיאורית האבולוציה התקבל כאמת שאינה מוטלת בספק וחוקרי
הטבע שלא קבלו אותה (היו אחדים כאלה) נחשבו שמי שאינם מסוגלים להבינה,
או כמי שאינם רוצים לקבלה מטעמים דתיים.

הנסיון לישב את הסתירה בין המדע לדת הוליד רעיונות רבים, אחד מהם של
הפרופ' ציון: "נכון שספר בראשית של תנ"ך כולל שגיאות כרונולוגיות, אשר נדמה
שקשה להתאימן לנתונים של המדעים הפיסיקליים, אולם אלה הן שאלות של
פרטים משניים לגמרי ביצירה קדומה כזאת. מכל מקום, משה לעולם לא קבל
שליחות אלוהית ללמד לשבטיו את הגיאולוגיה ואת הקוסמוגרפיה. הוא כשלעצמו
היה בקי בידע המצרי והאשורי ששל זמנו. אבל די חכם היה שלא ללמד לשבטיו,
הנבערים והמטומטמים על ידי העבדות, אלא את הדברים, שלא היו נשגבים
מבינתם ושהיו הכרחיים כדי להחדיר לתוכם כבוד ומשמעת ולמצוות האלוהיות.
השגיאות הללו, כביכול, אות כבוד הן לחריפות השכל של פסיכולוג ההמונים
הגדול הזה".

בעבודה זו אנסה לבחון שתי גישות של הדת כלפי תיאורית האבולוציה.
הגישה לתיאוריה בשנים הראשונות לאחר שפורסמה 1859-1875 בארה"ב, על ידי
כמרים מדענים (שתי המקצועות הללו חפפו למדי באותה תקופה). הגישה של
שלילת האבולוציה מכל וכל והשלישית - גישה מעניינת ומקורית של נתן
אביעזר, המנסה כמאמין, למצוא הוכחות מדעיות לכתוב בטקסט התנכ"י, וכן
ביקורת על גישתו זו.

מקורות:

זמן ב לפני שחבר דארוין את ספרו, מוצא המינים 1859, היתה ידועה העובדה שמינים משתנים, כתוצאה ממצאי המאובנים. דארוין העלה את התאוריה שלו שכל מין התפתח בהדרגה ממין קדום יותר, בשל מכלול הגורמים - הישרדות המתאים ביותר, מלחמת הקיום, הברירה הטבעית ויכולת ההסתגלות. כיום המונח "תיאורית האבולוציה של דארוין"
כולל גם ידע מודרני של גנטיקה וביולוגיה, והתיאוריה המודרנית קרויה "התיאוריה הסינטתית של האבולוציה" או "ניאו דארויניזם". אביעזר מתייחס לתיאורית האבולוציה במובנה המעודכן".27
תיאורית דארוין מבוססת על הרעיון שהאבולוציה מתרחשת באמצעות שינויים קטנים המצטברים בפרקי זמן ארוכים ביותר, עד שמינים פרימיטיביים נעשים בהדרגה למינים מורכבים, המתאימים יותר לסביבתם. אילו היתה טענה זו
נכונה, גורס אביעזר,28 היה עלינו למצוא במאובנים גם את שלבי הביניים, במעבר מן המין הקדום למין הנוכחי. אולם מעולם לא נמצאו מאובנים של צורות בינים משוערות עלו.29
דארוין היה מודע לקושי זה וכתב כי זוהי הטענה הבולטת והחמורה ביותר כנגד התיאוריה שלו. הוא סבר שההסבר לכך טמון בעובדה שעדין לא התגלו כל הממצאים הארכיאולוגים. במאה השנים האחרונות מאז פורסם ספרו הושגה התקדמות עצומה בגילוי מאובנים וברישומם וכיום ניתן לקבוע בודאות שאותם מאובנים של צורות הביניים אינם
קיימים.30
פרופסור ניילס אלדרידג' מציין כי ממצאי המאובנים מראים בעליל כי "קבוצות גדולות, כגון סידרות היונקים (מכרסמים, טורפים וכו') מופיעות בממצאי המאובנים באופן פתאומי שאינו מאפשר לטעון שהם מהווים נדבך סיום של התפתחות הדרגתית.31 פרופסור סטנלי קובע כי "ממצאי המאובנים שנתגלו אינם כוללים את צורות הביניים במעבר
מקבוצת בעלי חיים עיקרית אחת לאחרת".32
טענה אחרת נגד תיאורית דארוין - המהוה למעשה אבן יסוד בתיאוריה, גורסת כי האבולוציה התרחשה "בצעדים קטנים", שהצטברותם הביאה לשינוי הדרגתי של המינים. אולם ממצאי המאובנים לפי אביעזר, מפריכים גם טענה זו. לפי אביעזר מינים הופיעו לפתע ואף נכחדו באותה מידה של פתאומיות (ההדגשה במקור), בלי שחלו בהם שינויים של
ממש בתקופת קיומם. לפי סטנלי "ממצאי המאובנים עולה כי מין טיפוסי מתקיים במשך מאה אלף דורות, או אפילו מליון דורות ויותר, בלי שיחולו בו שינויים... לאחר הופעתם, רוב המינים כמעט שאינם עוברים התפתחות כלשהי לפני הכחדתם.33
פרופסור גולד מצביע על שתי עובדות העומדות בסתירה מוחלטת לרעיון ההתפתחות ההדרגתית:
א. העדר שינוי - מראה היצורים בזמן הופעתם הראשונה זהה כמעט לחלוטין עם צורתם בזמן הכחדתם.
ב. הימצאותם פתאומית - מין חדש אינו מופיע בהדרגה, הוא מופיע (בממצאי המאובנים) לפתע פתאום כשהוא כבר בעל מבנה שלם ומוגמר.34
היעלמותם הפתאומית, הלא אבולוציונית של כמיליון מינים שונים בעת ובעונה אחת, ההיא עובדה מוגמרת בעיני כל ביולוג מקצועי. ממחקרים של השנים האחרונות עולה כי שבע פעמים פקדה את כדור הארץ הכחדה המונית של רוב בעלי החיים.35 כל הדינוזאורים, ורוב המינים האחרים של אותה תקופה, נעלמו מהעולם באופן פתאומי. פרופסור
אלווארז ועמיתיו העלו את הרעיון כי מטאור ענקי שבא מהחלל התנגש בכדור הארץ והוא שגרם לאסון הטבע הכלל עולמי בקרב בעלי החיים. תיאוריה זו נקראית "תיאורית הפגיעה".36 חוקרים אחרים
מסכימים עם תיאוריה זו.
המסקנה המתבקשת היא: בהכחדה המונית נעלמות קבוצות גדולות של בעלי חיים מסיבות מקריות לחלוטין, לכן הרעיון הדארויניסטי של הברירה הטבעית לא תופס כלל ועיקר בכל מה שקשור להכחדות הללו... גישת האבולוציה ההיא הפוכה כמעט "לתיאורית הפגיעה" של פרופ' אלווארז. לפי תיאוריה זו, ההכחדה ההמונית נבעה מסיבה חיצונית
(התנגשות מטאור או כוכב שביט בכדור הארץ) ולכן התהליך ההרסני אינו תלו כלל ועיקר בגורמים סביבתיים מקומיים. (אין כאן לא ברירה טבעית ולא השרדות של המתאים ביותר). יתר על כן, משך הזמן שנדרש לתהליך ההכחדה היה קצר מאוד, לפי אלווארז - בין שנה לעשר שנים.37
ההוכחות המאשרות את התיאוריה של אלווארז מצטברות במהירות. כיום ידועות חמש עשרה ראיות מדעיות התומכות בתיאוריה זו. הראיה המשכנעת מכולם היא המצאותה של המתכת אירידיום בריכוזים גבוהים (פי 1100 מהצפוי) בשכבה מסוימת על פני כל כדור הארץ. לפי פרופ' אלווארז ההכחדה ההמונית, לרבות הכחדתם של הדינוזאורים, קרתה בשל
מטאור בקוטר 110 ק"מ שפגע בכדור הארץ.
זהו ההסבר היחידי להכחדה המונית התואם את כל העובדות38
גולד ואלדרידג הציעו עיקרון חלופי לעיקרון ההדרגתיות המשמש בתיאורית האבולוציה. עקרון זה נקרא "שיווי משקל מקוטע" Cpunctuated Equilibria, שיש בו לתאר את ממצאי המאובנים. מממצאים שהתגלו בשנים האחרונות עולה כי מינים הופיעו לפתע, התקיימו על פני כדור הארץ זמן ממושך ביותר בבלי שיתרחשו בהם שינויים של ממש,
ולבסוף נעלמו פתאום.39
אביעזר טוען, שמאז פירסום התיאוריה של דארוין, שהיתה חדשה ומקיפה לתקופתה, עברו מעל 130 שנה, והצטברו ממצאים חדשים רבים לאין ספור, שהתיאוריה שלו אינה יכולה להסבירם.40 גם בעניין האבולוציה של האדם סותרים הממצאים את התפישה הדארויניסטית של התפתחות הדרגתית. האדם
המודרני ((Homo Sapiens הופיע לפתע ומאז ועד ימנו לא חל בו שום שינוי.
המין הקרוב ביותר לאדם המודרני הוא האדם הניאנדרטלי ((Neariderthal Man שנכחד לפתע פתאום לפני כ40,000- שנה, ואף בו, במשך התקופות שהתקיים, לא חלו שינויים אבולוציונים.41
הדיון בנושא ההומינידים, המינים "דמויי האדם" הוגבל לאותם מינים שיש להם תיעוד ברור במאובנים. בכל הנוגע להומינידים הקדומים יותר, שורר היום מצב של בלבול. תגליות חדשות של מאובנים הגבירו את הבלבול עד כדי כך שלא ברור איזה הומיניד קדום ואיזה מאוחר יותר. מאמר העוסק בענין זה יצא לאור לאחרונה בכתב העת החשוב
Nature, וכותרתו "מיהו הומו האבילוס" האמיתי?
המאמר מצייר תמונה נלעגת של המבוכה השוררת בקהיליה המדעית וקובע כי "הממצא החדש חושף לעין כל את חוסר הידע שלנו בכל הנוגע להתפתחות המוקדמת של ההומנידים".42
ביקורת על אביעזר
רפאל פאלק רואה את אביעזר כפונדמנטליסט מתוחכם. האנשים המשתייכים לקבוצה זו רואים בכתבי הקודש את מקורות הידע והסמכות, אבל גם המדע וטיעוניו אינם פסולים. אדרבא, המדע אינו מגלה אלא את מה שנכתב ונאמר כבר מזמן בכתבי הקודש, במותאם מעת לעת למצב המידע המדעי ובהתאם לעמדתו של הטוען לגבי הממצאים המדעיים.43
פאלק טוען שהקורא נוכח עד מהרה שאין הספר אלא נסיון להפיץ את בשורת הפונדמנטליזם של מחברו. בהתאמה שהוא מוצא בין הכתוב בפרשת בראשית לתיאוריות המדעיות בנות ימינו דומה למטרה שמצייר הקטע סביב החיצים - לאחר ששירה. אולם לדעתי לא פחות חמורה התמונה המסולפת של התפישה המדעית כשיטת מחקר, ובעיקר מעוות אביעזר את
התפישה הדארויניסטית על אודות מוצא המינים... קשה להימלט מן המסקנה שאביעזר מתייחס לכתבי הקודש כאל טקסט, אשר מן הרואי לנסות ולבחון אם תיאוריות המדעיות עשויות לאשש את האמיתות הקיומיות והבלתי מעורערות שלו. על דרך הפרשנים והדרשנים מדור לדור, ההוא מציג פרשנות משלו לטקסט של סיפור הבריאה בכתבי הקודש, אשר
אכן תואם במידה רבה את גירסתו לממצאי המדע...44
פאלק טוען שהמשחק בגדלים מופעל על ידי אביעזר במיומנות רבה, יום מקראי הוא תקופה בת מיליוני שנים, אף כי יש בידיו גם הסבר לכך שהיום השביעי, שבת, הוא בסך הכל יממה בת עשרים וארבע שעות. התנינים הגדולים הם יצורים שגודלם לכל היותר כמה ס"מ,45 ולמאורעות שחלו בתקופה של כמה מיליונים או עשרות מיליוני שנים,
מתייחס אביעזר כלאל מאורעות "מידיים".
בנוגע לתיאורית האבולוציה, פאלק טוען שהתאוריה אליה מתייחס אביעזר, כלומר השילוב של הגנטיקה של אוכלוסיות בתיאוריה הדארויניסטית הקלאסית, היא תיאורית האבולוציה עליה דיברו בשנות ה40- של המאה הנוכחית, שילוב הידוע בכינויו "התיאוריה הניאו דארויניסטית" או "התיאוריה הסינטתית" של הדארויניזם, כלומר מיושנת.
"קריאה זהירה" בפרשת בראשית מתיישבת לדעת אביעזר עם ההתפתחות של יצורים בני ימינו מצורות או טיפוסים קדומים יותר, כלומר, חלה אבולוציה, אבל לא לפי עקרונות הדארוינזם.
לגבי הטענה של אביעזר שכל רעיון הברירה הטבעית כגורם מניע בהשתנות המינים, או לפחות ביצירתם של מינים חדשים, אינו אלא גישה שמרנית שיש לנטוש, טוען פאלק שיאור זה אינו משקף את אופיה של חקירה מדעית, המתבססת בעיקרה על רצועות והמשכיות, תוך תיקונים של התיאוריות הקיימות ושיפור התאמתן אל המציאות... שנים מעטות
לאחר פרסום התיאוריה של דארוין הראה המהנדס הסקוטי פלימינג ג'נקינס, שהמנגנון שדארוין הציע להורשה יביא להיעלמותה של השונות באוכלוסיה זמן רב לפני שיהיה סיכוי כלשהו לברירה הטבעית ליצור ממנה מינים חדשים. דארוין הבין זאת, והסכים שמדובר בענין עקרוני ובכל זאת לא זנח את התיאוריה שלו...46 רק לעיתים רחוקות זנח
חוקר תיאוריה, בעיקר לא כזו שהינה ענפה ומבוססת כמו תורתו של דארוין... תשובה מספקת לקושי שהעלה ג'נקינס לגבי התיאוריה של דארוין ניתנה רק לאחר חמישים שנה, במסגרת התיאוריה המנצלת של התורשה. זוהי בדרך כלל דרכו של המדע - הוספת תיקונים ושכלולים לתיאוריות הקיימות. במשך הזמן עשויים תיקונים אלה להצטבר עד כדי
כך שלמסתכל לאחור נראה כאילו לא נשאר כלום מן התיאוריה המקורית. רק לעיתים רחוקות במהלך ההסטוריה של המדע אפשר לומר שתיאוריה אחת החליפה את קודמתה.
פאלק מקשה - האמנם לא נשתנה דבר בתיאוריה הניאו דארוינית של שנות ה40- וה50- על המאמר שלנו? אביעזר רואה במושגים "הישרדות המתאים ביותר" "מאבק הקיום" "ברירה טבעית" ו"אדפטציה" את החטא הדארויני. עיקר הטיעון של גולד אלדריג' וסטנלי הוא שלא ניתן לגזור גזרה שווה מהתהליכים שמביאים ליציבות יחסית ולהשתנות מועטה
של מינים המתקיימים תקופות זמן ארוכות, על תהליכים של יצירת מינים חדשים שמתחוללים במשך תקופות זמן קצרות יחסית, רבים מהם בעקבות אירועי השמדה המונית.47 פאלק גורס שהם אינם מפנים עורף למושגים הבסיסיים של התיאוריה הדארויניסטית, לפחות לא כפי שאלה נתפשים במסגרות הנוכחיות של תיאוריית האבולוציה.
ענין השוני בקצב השתנות המינים היה ידוע ומוכר לדארוין, ומאז טרחו רבים להסביר את התופעה של תקופות ארוכות של השתנות שעקרה תוך מינית, כמעט ללא יצירת מינים חדשים, לעומת תקופות קצרות (במונחים גיאולוגים) של יצירה קדחתנית של מינים. הממצאים הגיאופיסיים של אלוארז ואחרים אכן מעידים שאירועים קטסטרופיים חלו
במהלך תולדות כדור הארץ, ושמקורם באירועים שחורגים מעבר לתחום כדור הארץ. ...אף על פי שאלוורז חשב שהשינויים העיקריים, כגון הכחדת הדינוזאורים התחוללו תוך 10-1 שנים, די ברור כיום שרבים מהנתונים שחלו בעקבות הקטסטרופה הראשונית השתרעו על פני תקופות זמן ארוכות יותר. שינויי אקלים נמשכו עשרות שנים ותקופות של
עשרות אלפי או מאות אלפי שנים נדרשו ליצירת מינים חדשים - תקופות קצרות ביותר במונחים גיאולוגים ואבולוציונים... קבוצות גדולות של בעלי חיים לא נכחדו באירוע הקטסטרופי עצמו, להוציא מיני יצורים שתחום המחיה שלהם מוגבל ושהארוע הקטסטרופי חפץ את תחום מיחייתם, לא היתה הכחדתם ששל קבוצות גדולות מיידית.48
פאלק מוסיף וטוען שבין אם מודל "שיווי המשקל המופסק" הוא בחזקת פרדיגמה חדשה או רק שינוי בפרדיגמה קיימת, העקרון הבסיסי של אבולוציה כתוצאה מיצירת שונות בלתי מכוונת והכוונתה של שונות זו על ידי האינטרקציה של היצורים עם תנאי חייהם הספציפים נשאר בעינו. במובן מסוים ניתן לראות במודל שיווי המשקל המופסק בדיוק
את אותה תמיכה שהתיאוריה הדארוינית נזקקה לה, אליבא דפאלק.49 משהסתבר מממצאי המאובנים שדורות המעבר בין אחד למשנהו אכן נדירות (אף כי אין הסכמה לגבי פירוש התצפיות אפילו בענין זה) ושאין זו רק נדירות הנובעת מחיפוש לא שיטתי, היה צורך בהיפוטזת עזר כדי לישם את הפרכה. גולד ואלדריג' סיפקו לתיאוריה הדארוינית את
אותו התיקון שנדרש כדי שמיעוט דורות הבינים של המאובנים לא יהווה הפרכה של התיאוריה.50
התיאוריה של מוצא המינים בדרך של ברירה של שונות תוך מינית, כולל מוצא מיני האדם, קבלו אישוש תצפיתי ישיר ועקיף רב היקף בעשרות השנים
האחרונות, וגם התיאוריה של מוצא החיים מן הדומם בתהליך אבולוציוני (שהשתרע על פני 500 עד אלף מיליוני שנים) קיבלו תימוכין רבים ממחקרי שדה ומעבדה כאחת.
פאלק מסכם באמרו שאביעזר, כשכשל כושר ההמצאה שלו מלהגמיש את הפירוש של הסיפור המקראי של פרשת בראשית ביחס למוצא המינים, הוא יוצא למלחמה כנגד האבולוציה, כאשר הגישה שלו מתבססת על דימוי של מדע, אשר גם בתחומי "המדעים המדוייקים" ספק אם הוא תופש.51
אני מסכימה עם דעתו של פאלק, לדעתי אביעזר בחר בטענות המצדיקות את שרצה להוכיח מלכתחילה. בעיקר הוא התקשה להוכיח את אי נכונותם של מימצאי ההומינידים בחקר הומינידים נרחב ומסועף, ולא די להציג מחלוקות בין
מדענים כדי לסתור מחקר של עשרות רבות של שנים עם ממצאים רבים ומשכנעים.
אין זאת כי רעיון של התפתחות האדם מיצורים נמוכים ממנו הוא רעיון שלא יעלה על דעתו של אביעזר ובהתאם לכך הוא הסיק את המסקנות.
לסיום פרק זה בחרתי להביא מספרו של ס.ג. גולד, "מאז היות דארוין", אותו גולד שאביעזר צטט כדי לסתור את הדעה לגבי האדפטציה, והברירה הטבעית.
בפרק "קבורתו של דארוין בטררם עת" כותב גולד "אמת המידה של דארוין לכשירות היא אמנם "תכנון משופר"... "משופר" לדידו של דארוין הוראתו רק "מתוכנן טוב יותר לסביבה מקומית מיידית".52 אבולוציה על דרך הברירה הטבעית אינה אלא התחקות אחר הסביבות המשתנות (התחממות/התקררות, רוטב/יובש, עשב /יערות) באמצעות שיפור
דיפרנציאלי של אורגניזמים, המתוכננים בצורה טובה יותר לחיים בהן. ...דארוין נהנה מאד להוכיח כי הסתגלויות מקומית מייצרות, לעיתים קרובות, "התנוונות" בתיכנון, למשל - פישוט אנטומי של טפילים... גולד טוען שיש קשר בין הפירסום הנוכחי המתמיד של התיאוריה הזאת ובין ההסדר המוצלח שהיא מעניקה למידע הלא מושלם, לכל
הדעות, שיש לנו כיום על האבולוציה. "אדרבא, נדמה לי כי דארוין יוסיף להתקיים ביננו עוד שנים רבות".53
סיכום
מענין לציין שדארוין, בספרו מוצא החיים, ביסס את התיאוריה שלו על מקורות שונים כגון טכנולוגיות חקלאיות וכלכלה פוליטית (תורתו של מלטוס הכח המוביל מאחורי הברירה הטבעית). הוא שאב מהדת במספר אופנים, למרות שממשיכיו וכן מתנגדיו נמנעו מלציין עובדה זו. דארוין האמין שהסימן הטוב ביותר לכוחו של אלוהים הוא יכולתו
ליצור דרך חוק הטבע הבלתי מעורער. כמו כן, החזיק באמונה הדתית שהתופעה המובהקת ביותר בעולם החי היא ההסתגלות הנמצאית בכל.
אך דארוין למעשה היווה שלב חשוב בדרך לאתיאזם (קופרניקוס לפניו ופרויד אחריו), ובשל כך נחשבו דבריו לכפירה באל, ואף יותר מאבולוציוניסטים אחרים, בגלל דעותיו המאטריאליסטיות מרחיקות הלכת לתקופתו.
פאלק מחלק את העולם למדענים, פונדמנטליסטים ופונדמנטליסטים מתוחכמים.
בפרקים השני והשלישי סקרתי גישות פונדמנטליסטיות האחת, עם צאתו של הספר "מוצא המינים" באמריקה, והשניה גישתו של טרופ המשתמשת במדע ומנסה להוכיח את אי קבילותה של תיאורית האבולוציה.
גישתו של אביעזר בפרק הרביעי, היא גישה מעניינת - אך מסוכנת. אביעזר טוען ב"אני מאמין" שבסוף ספרו לאובייקטיביות, אך עם זאת אומר שהוא מאמין, וככזה הוא מקבל את אמונתו "כתורה מסיני" ואף אם יגלה סתירה בין המסורת היחודית לתיאוריה מדעית כלשהי, לא היתה אמונתו הדתית מתערערת כלל ועיקר. אביעזר נוטל מכאן ומכאן,
ומכופף נתונים מסוימים כדי להתאימו למסקנה שהסיק מראש.
לדעתי, מחקרו של אביעזר אינו קביל כיוון שצריכה להיות הפרדה חדה בין דת למדע. הדת והאמונה, כפי שציין אביעזר בעצמו, מבוססת על "כזה ראה וקדש" בניגוד למדע השואל שאלות, סקרני, חוקר ולא מקבל שום דבר כמובן מאליו.
הדת עושה הפרדה בין קדוש לטמא ובמדע לכל הדברים יש משקל שווה. לכן ניתן להתיחס לספרו של אביעזר כאל קוריוז מענין (אך מסוכן, כאמור) הבא לשכנע את המשוכנעים, אך אין לראות בו לדעתי פארדיגמה חדשה, כיוון שאביעזר משחק משחק שסופו ידוע. ועצם העובדה שהוא אינו משאיר שאלות פתוחות או נקודות למחשבה מצביעה דרשני.
ניתן אולי לראות בספר מסמך ספרותי, אך בשום פנים ואופן לא מסמך מדעי.

הערות
1. טרופ, משה. בריאה - מוצא החיים, האגודה לקידום חינוך מדעי תורני, באר שבע ו"שמיר" ירושלים. 1982, עמ' 3 להלן: טרופ.
2. ענבל צבי, השערת ההתפתחות ומניעיה, אל המקורות, בני ברק תשל"ו, עמ' 290, בתוך: טרופ: עמ' 3.
3. הרב שניאורסון מנחם מ. מדע ואמונה, פנים אל פנים, תש"ל. בתוך: טרופ, עמ' 3.
4. טרופ עמ' 3.
5. צ'רנובסקי, אמריטוס. בין מדע ודת, יהושע צ'יצ'יק, תל אביב, 1965.
6. שם.
7. בתוך: צ'רנובסקי, עמ' 237.
8. גולד. ג'יי סטיבן. מאז היות דארוין. מעריב, אור יהודה, (לא מצויינת שנה) להלן: גולד.
9. שם, עמ' 25.
10. שם, עמ' 26.
11. שם, עמ' 27.
12. שם, עמ' 28.
13. Roberts, John Darwinism and the Divine in America, Protestants Intelectuals and Organic Evolution 1859-1900. The University of Wiscarisn Press, London, 1988.
14. שם, עמ' 7
15. שם, עמ' 8
16. שם, עמ' 9
Samual Harris. "The Harmony of Natural Science and Theology, New Englander 1852. בתוך: Roberts, עמ' 10.
18. שם
19. עמ' 11 ,Roberts
20. שם, עמ' 11
21. שם
22. שם, עמ' 13
23. טרופ, עמ' 4
24. הרב קוק, א.י. הכהן, "אגרת לד"ר מ. זיידל, אגרות הראי"ה חלק א', אגרת צ"א ירושלים, תש"ג, בתוך: טרופ, עמ' 4.
25. טרופ, עמ' 4.
26. רמב"ם בפתיחה למורה נבוכים, רמב"ן בראשית א'. בתוך: שם.
27. הרב שניאורסון, בתוך טרופ, עמ' 5.
28. שם, עמ' 5, עמ' 50-45.
29. שם, עמ' 5.
30. ענבל, צבי. על דת ומדע, אל המקורות, הוצאת אל המקורות, בני ברק, עמ' 287, בתוך: שם, עמ' 6.
31. שם.
32. שם.
33. אביעזר, נתן. בראשית ברא - בריאת העולם ע"פ התורה והמדע, אונ' בר אילן, רמת-גן, 1990.
34. שם, עמ' 63.
35. שם.
36. שם, עמ' 64.
37. ראה ביקרות של אביעזר בענין זה להלן.
38. טרופ מתייחס לנקודה זו של יצורי ההבינים אולם מסקנתו היא שלילת כל התיאוריה, בניגוד לאביעזר.
39. הבעיה הידועה זה כבר של העדר צורות ביניים בשרשרת ההתפתחות האבולוציונית נוגעות לקבוצות המיון הטקסונומיות הגבוהות, ברמות המערכת, המחלקה והסידרה. בקבוצות המיון הנמוכות, כמו הסוג והמין, יש דוגמאות רבות של צורות בינים. (הדגשה שלי) אולם, יש להדגיש, כי האתגר העיקרי שתיאורית האבולוציה צריכה להתמודד עמו,
הוא הסברת השינויים בקנה מידה גדול, הגורמים למעבר מסדרה לסדרה וממחלקה למחלקה. אביעזר, עמ' 72.
40. שם, עמ' 65.
41. 146 .Eldredge, N. Time Fram, Simon Scuster, N.Y. P, בתוך אביעזר עמ' 65.
42. 1981 ,Stanley, S.M. The New Evolutionary Timetable, N.Y, בתוך: אביעזר, עמ' 65.
43. בתוך: אביעזר, עמ' 65.
44. 150 .Gold, V.G The Pands's Thumb, Viking Pingwin, N.Y. P , בתוך:
אביעזר, עמ' 66.
45. .250:46-54 ,1984 ,Stanley, S.M, Scientific American בתוך: אביעזר, עמ' 66.
46. 223:1135-1140 ,1984 Alvarez, V. et el Science, March בתוך:
אביעזר, עמ' 66.
47. אביעזר, עמ' 68.
48. שם, עמ' 68.
49. שם.
50. שם, עמ' 69.
51. 153 .Stanley, S.M. The New Evolutionary Timetable, N.Y, p, בתוך:
אביעזר, עמ' 69.
52. אביעזר, עמ' 70.
53. פאלק, רפאל. "בראשית ברא?", בתוך: אלפיים, עם עובד, תל אביב, תשנ"ד, קובץ 9: 142-133, עמ' 134. להלן: פאלק.
54. שם.
55. אביעזר עונה לפאלק, הדוחה את הטענה שבעולם החי האדיארארי היו יצורים גדולים (לדעתו גודלם היה לכל היותר כמה סנטימטרים ואין לראות בהם את "התנינים הגדולים"): חוקרים שונים ראו ביצורים אלו, אליבא ד'אביעזר יצורים גדולים למדי, לעיתים מטר ואף יותר.
אביעזר, נתן. "בריאת העולם עפ"י התורה והמדע" בתוך: אלפיים, עם עובד, ת"א, תשנ"ד קובץ 147-143:9, עמ' 144.
56. פאלק, עמ' 137.
57. שם, עמ' 138.
58. שם, עמ' 140.
59. שם, עמ' 141.
60. שם.
61. שם, עמ' 142.
62. גולד, עמ' 48.
63. שם.
ביבליוגרפיה
1. אביעזר, נתן. בראשית ברא - בריאת העולם ע"פ התורה והמדע, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, תשנ"ד.
2. אביעזר, נתן. "בריאת העולם עפ"י התורה והמדע" בתוך: אלפיים, עם-עובד ת"א, תשנ"ד, קובץ 9: 147-143.
3. גולד. ג'יי סטיבן. מאז היות דארוין. מעריב, אור יהודה.
4. טרופ, משה. בריאה - מוצא החיים, האגודה לקידום חינוך מדעי תורני, באר שבע ו"שמיר" ירושלים. 1982.
5. פאלק, רפאל. "בראשית ברא?", בתוך: אלפיים, עם עובד, תל אביב, תשנ"ד, קובץ 9: 142-133.
6. צ'רנובסקי, אמריטוס. בין מדע ודת, יהושע צ'יצ'יק, תל אביב, 1965.
Roberts, John, Darwinism and the Divine in America, Protestants Intelectuals and Organic Evolution 1859-1900. The University of Wiscarisn Press, London, 1988.

תגים:

דארוין · תיאולוגיה · בריאה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "גישת הדת לתורת האבולוציה", סמינריון אודות "גישת הדת לתורת האבולוציה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.