השוואה בין מנזר קלוני, מנזר סיטוקס, המסדר הדומיניקני והמסדר הפרנציסקני.

תקציר העבודה:

השונה והמשותף בין מנזר קלוני, מנזר סיטוקס,
המסדר הדומיניקני והמסדר הפרנציסקני.

hc0905
התכונות וההבדלים חוצים את ארבעת המנזרים שלא בצורה שיטתית למרות שבאו
זה אחר זה ברצף כרונולוגי. קודם המנזר הקלוני, לאחר מכן מנזר סיטוקס, לאחריו
המנזר הדומיניקני ומקביל לו פחות או יותר המנזר הפרנציסקני. גם המנזר הקלוני
וגם המנזר הדומיניקני היו בעלי מבנים פורמליים סמי צבאיים קשיחים בעוד
שמנזר קלוני היה בעל אופי אליטיסטי ובעל הון רב המנזר הדומיניקני היה בעל הון
מועט והוא ראה בעוני אידיאל. אם המנזר הקלוני נשא אופי ריטואלי הרי שמסדר
הדומיניקני היה בעל אופי סכולסטי.

שלושת המנזרים סטיקס, הדומיניקני והפרנציסקני דגלו בעוני כאידיאל אם כי
האחרון שם את הדגש על העוני הקולקטיבי. מנזר סטיקס והמנזר הדומיניקני פנו
יותר להמונים. הם ראו את עצמם כמשרתי הציבור. המנזר הפרנציסקני לא הצליח
לעמוד בדרישתו האולטימטיבית לעוני כאידיאל מאחר והתחייבותו חייבה ניכוס
של הון לצורך תפקידו, מה שקרב אותו במידת מה מבחינה כלכלית למנזר קלוני.

מקורות:

862
השונה והמשותף בין מנזר קלוני, מנזר סיטוקס,
המסדר הדומיניקני והמסדר הפרנציסקני.
מנזר קלוני
מנזר קלוני נוסד בשנת 909 על ידי וילהלם אקוויטניה במקום שכוח אל וללא קשר עם מקומות היישוב המרכזיים וללא תלות באדווקטוס. מה שאפשר למסגרת זו לפעול באופן עצמאי תוך הגשמת הרפורמה המנזרית של בנדיקטוס.
"בנדיקטוס שאף בשעתו לכוף את כל מנזרי הממלכה לפיקוח אחיד מטעם הממלכה ולמשטר חיים אחיד, מושתת על הרגולה של בנדיקטוס איש מונטה - קסינו. עתה באה קלוני לממש אידיאל זה בלי המלוכה. שאינה בת פעולה אלא באמצעות הסניורים אשר לזרא להם מנזרים שבתחום פיקודם החוטאים ליעודם.
מנזרים אלה יובאו אל חסות קלוני ולידי תלות בה באמצעות הקומנדציה הפיאודלית וכן ימשיכו להתקיים בתלות וסלית לגבי אבאט קלוני."1 אחת מטענות היסוד הייתה כי יש להתאים כל מנזר לתפקידו ולאורח החיים של אלה שישרתו בו ועל סמך טענה זו נלקחו מהמנזרים קרקעות רבות. התשתית הכלכלית של מנזר קלוני התבססה על ריכוז עודף
ערך מאיכרים צמידים, הכנסות של כנסיות, טחנות, יקבים, גשרים ומונופולים שונים וכמו כן הוא זכה בסמכויות שיפוט פיאודליות וזכוניות בתים למיניהם. המנזר פעל בדרך דפלומטית שאפשרה לו אמנם להיות תחת מרותם של הבישופים של רומא, אך מכיון שפיקוח זה חסר היה מערכת אדמיניסטרטיבית פיקוח זה היה חסר שיניים אפקטיביות".
מנזר קלוני התחרה עם הבישופים שחפצו להשתמש בתנועת השלום כאינסטרומנט כוחני והוא הקים קואליציות עם הדרגים הבכירים של האצולה במגמה להשיג דומיננטיות בתנועת השלום. "גרסת גלוני ביחס לתפקיד המנזר הייתה כולה קרולינגית אצולנית: הנזירים הוותיקים יצרו מקהלה ושרו שירי תהילה לסניור הגדול שבשמים: הם העשירו את
המנהלה והרחיבו את הטכס, עד כי תפילה נגעה בתפילה: שעות על שעות עמדו הנזירים במשמרות קודש במלבושי פאר, כיאה לאבירי אלוהים, ובזה סטו בלי ספק מפרטי הרגולה של בנדיקטוס... הם גם חזקו ליבם באכילה ובשתיה הרחק מעבר למותר ברגולה.
אך תרצו זאת בקשיי שירותם ובתנאי האקלים. הם גם פיארו את הכנסיה שתהיה בבואה נאמנה של הטירה השמיימית."2 מנזר קלוני שימש כמין תחליף למסעי צליינות לעבר רומא.
מנזר סיטוקס ((Ceteax
מנזר סיטוקס היה בעצם אנטי - תזה למנזר קלוני. "נזירים חסודים פרשו ממנזר האם שלהם לחזק מנזר חדש בציטוס - ((Citeax בארמה. הם בחלו בשירות ההיכל תוך פאר פאודלי וסלדו מקרבת ההמון כאחד. קדושתם,
סגפנותם וסלידתם מן ההמון הקנתה להם את הכריזמה של מנהיגי המון: מן המנזר החדש צמח בראשית המדיה ברנארד איש קלרוו".3 מנזר זה נולד בתוך מנזר קלוני מה שהעיד על תסיסה פנימית רבה והיא הקיפה את ההנהגה
הבכירה והיא כללה את אלבריך סטפן הארצוג ואבאט. אולם טיעונם היה כי אין הם יכולים לקיים במנזרם מולם את מצוות הנזירות בטוהרתה לפי הרגולה מחייבת של בנדיקטוס".4 מרכז הכובד הוסט מההומילוטאוס אל הכאיטאס. אל היחס הנכון לזולת "עקרון האמנה בין האכאט והנזירים, ובין המנזרים הבכירים לבין בנותיהם בא לעקור מן
השורש את השעבוד שהיה כרוך בבניין ההיררכיה של קלוני. קלוני לא ידעה עקרון האמנה אלא עקרון הקומנדציה.
הכניעה. ציטו מבקשת לכונן רפובליקה של בתי מנזר, בנויה על אחדות כוחנית וחיטוב גניאולוגי, בעוד שקלוני הייתה פסיפס יחידות מנזרית ללא כל חיטוב ואי סצינציות וחבורות שיד המקרה קיבצתן".5
המנזר הדומיניקני
מנזר זה הוא על שמו של דומיניקוס דה גוסמזון שביחד עם בישוף אוסמה הטיפו במתכונת עממית מובנת לכל גם לפשוטי העם, אך יחד עם זאת מבוססת על מטען אינטלקטואלי שינק מהמסגרת האינטלקטואלית החדשה - האוניברסיטה. מסדר זה התבסס על חורבות מנזר סיטו. לא עוד משטר אבירים אלא משטר מונרכי קפיטנגי, לשיטתו של דומיניקוס
"אנשי הכנסייה לבושי המחלצות, על סוסיהם היקרים ופמליות המשרתים שלהם לא יוכלו לעולם להתחרות במטיפים הקתרים המסוגפים. הוא סבר כי לא די בטענה, שהכנסיה היא היורשת האמיתית של השליחים, אנשי הכנסיה חייבים להתאים את מעשיהם לדבריהם. מסדר הדומיניקני זכה באישור רק ב - 1216. דומיניקוס נתבקש לאמץ תקנון קיים נבחר
כאוגוסטיני - התקנון הפחות מפורט מכל התקנונוים - אולם אופיו המיוחד האופטולי של המנזר נשמר".6
המנזר נוסד ב - 1206. חברי המנזר ראו את תפקידם במלחמה נגד שיטות המנות השונות והפצת הנצרות, בכדי לחזק את מעמדה של הכנסיה הקתולית וחיזוק האמונה בה בקרב קהל המאמינים. המנזר הרחיק את אנשיו מאורח החיים של התבודדות והתבוננות. הם הוקמו בתוך הערים כאשר ליד כל מנזר הקימו בית ספר וליד המנזרים הגדולים הוסיפו
כיתות לחינוך גבוה.7 את הצלחתם יש לזקוף למשמעת הברזל שלהם הסמי צבאית והקיפה את כל החברים מהדרגות הזוטרות עד למפקד הראשי של כוחותיהם ובריכוז מאמצים מיוחדים לכיבוש לב המלומדים וציבור אנשי המחשבה של אותו זמן.
המסדר הפרנציסקני
המסדר  נוסד ב - 1209 על ידי פרנציסקוס מאסיזו. הקפידו הקפדה יתרה על אידיאל האוני ונדדו ממקום למקום תוך הטפה לתשובה דתית והתפרנסו מנדבות. מכאן כינויים נזירים קבצנים ((Nendicantes וזאת כמחאה נגד שחיתותם של הכמורה הבכירה. החידוש של מנזר זה היה בעניות קולקטיבית "אסור שיהיה למנזר רכוש כלשהוא ואסור לו
לקבל מתנות כסף, אדמות וכו'.
עקרון זה... יצר בעיות רבות, שכן התפשטותו המהירה של המסדר, הקמתם של מנזרים קבועים, גידול המנגנון והצורך בארגון חייו ופעולותיו הפכו עקרון זה לבלתי מעשי".8
כך נוצרו שתי מגמות. מגמה אחת פרגמטית ומגמה שניה קיצונית שרצתה לשמור על האידיאלים הקיצוניים שהתווה פרנציסקוס המייסד ב - 8/1317 פורסמו שתי "בולות" המתירות להחזיק רכוש קולקטיבי והקיצוניים פרשו.
מראשית צעדיהם העדיפו שחברי המסדר יהיו אחים נזירים ולא כוהנים בעלי הסמכה פורמלית והם עודדו זאת. אך בעקבות התפתחות האוניברסיטאות הם העמידו מלומדים תיאולוגים חלקם מגדולי הסכולסטינה הנוצרית. הייתה בינם לבין הדומיניקנים תחרות וקנאה רבה.
סיכום
התכונות וההבדלים חוצים את ארבעת המנזרים שלא בצורה שיטתית למרות שבאו זה אחר זה ברצף כרונולוגי. קודם המנזר הקלוני, לאחר מכן מנזר סיטוקס, לאחריו המנזר הדומיניקני ומקביל לו פחות או יותר המנזר הפרנציסקני. גם המנזר הקלוני וגם המנזר הדומיניקני היו בעלי מבנים פורמליים סמי צבאיים קשיחים בעוד שמנזר קלוני היה
בעל אופי אליסטיסטי ובעל הון רב המנזר הדומיניקני היה בעל הון מועט והוא ראה בעוני אידיאל. אם המנזר הקלוני נשא אופי ריטואלי הרי שמסדר הדומיניקני היה בעל אופי סכולסטי.
שלושת המנזרים סטיקס, הדומיניקני והפרנציסקני דגלו בעוני כאידיאל אם כי האחרון שם את הדגש על העוני הקולקטיבי. מנזר סטיקס והמנזר הדומיניקני פנו יותר להמונים. הם ראו את עצמם כמשרתי הציבור. המנזר הפרנציסקני לא הצליח לעמוד בדרישתו האולטימטיבית לעוני כאידיאל מאחר והתחיבותו חייבה ניכוס של הון לצורך תפקידו,
מה שקרב אותו במידת מה מבחינה כלכלית למנזר קלוני.
מקורות
1. נאמן שלמה, אלף שנות אירופה לטינית, הוצאת ספרית הפועלים ואוניברסיטת ת"א 1975 עמ' 245.
2. שם עמ' 247.
3. שם עמ' 324.
4. שם עמ' 329.
5. שם עמ' 330.
6. קליינברג אביעד - הנצרות מראשיתה ועד הרפורמציה. אוניברסיטה משודרת משרד הבטחון 1995 עמ' 102.
7. האנציקלופדיה העברית כרך יב' עמ' 169.
8. האנציקלופדיה העברית כרך כ"א עמ' 305.

תגים:

נצרות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השוואה בין מנזר קלוני, מנזר סיטוקס, המסדר הדומיניקני והמסדר הפרנציסקני.", סמינריון אודות "השוואה בין מנזר קלוני, מנזר סיטוקס, המסדר הדומיניקני והמסדר הפרנציסקני." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.