סקירה וניתוח המאמר "השקפתי" של לייבוביץ'

תקציר העבודה:

סקירה וניתוח המאמר "השקפתי" של לייבוביץ'


תוכן עניינים hc0896

1. המסר הגלוי
2. המסר הסמוי
3. שימוש בכלי הסוציולוגיה-"תרבות"
4. שאלת הרלבנטיות של המאמר לימינו
5. מה היה חושב ליבוביץ' היום?
6. דיעה אישית
7. ביבליוגרפיה

בכל הקשור למסר גלוי במאמרו של פרופ' ליבוביץ "השקפתי" , קשה לדעתי לדבר
על מסר אחד ויחיד שכן שורה של מסרים גלויים מופיעים במאמרו זה. יחד עם
זאת דומני כי ניתן לאחד שורה זו של מסרים לכדי דעה מגובשת אחת המהווה את
המסר הגלוי העיקרי והמרכזי במאמר.

סבורני כי השאלה העוסקת במסר הסמוי של המאמר קשורה ישירות אל השאלה
הקודמת שעסקה המסר הגלוי. דומני כי לא ניתן להסביר דבר על מהותו של מסר
סמוי ללא עיסוק בזה המרכזי. בשאלה הקודמת גרסתי כי המסר הגלוי במאמרו
של ליבוביץ הינו דעתו כי לא יתכן שלום בתקופה הקרובה וכי אנו נאלץ להמשיך
ולהגן על עצמנו . דומני כי המסר הסמוי במאמר הינו זה העוסק בשאלת הרוחניות
של עם ישראל.

כדי להבין היטב מאמר זה , יש להשתמש בכלים רבים מתחומה של הסוציולוגיה,
אולם אני אנסה לתמצת ולהביא את אלה אשר הינם על פי דעתי הרלוונטיים ביותר
להבנת המאמר.


דומני כי המושג המרכזי ביותר בכל הקשור למאמר זה הינו "תרבות" שכן בה
וכותב מרקע תרבותי מובהק ועל רקע תרבותי מובהק קרי היהדות.

דומה כי למרות האנכרוניזם המסוים העולה ממסקנות מאמר זה , הגורס כי שלום
אינו אפשרי בתקופה בה נכתב המאמר, מתחבר המאמר באופן מעניין להוויה
הישראלית העכשווית וברובו המכריע עדיין רלוונטי ביחס לשאלות העולות ממנו.

מקורות:

854
סקירה וניתוח המאמר "השקפתי" של לייבוביץ'
תוכן עניינים
המסר הגלוי
המסר הסמוי
שימוש בכלי הסוציולוגיה-"תרבות"
שאלת הרלבנטיות של המאמר לימינו
מה היה חושב ליבוביץ' היום?
דיעה אישית
ביבליוגרפיה
1. בכל הקשור למסר גלוי במאמרו של פרופ' ליבוביץ "השקפתי" , קשה לדעתי לדבר על מסר אחד ויחיד שכן שורה של מסרים גלויים מופיעים במאמרו זה. יחד עם זאת דומני כי ניתן לאחד שורה זו של מסרים לכדי דעה מגובשת אחת המהווה את המסר הגלוי העיקרי והמרכזי במאמר.
אחד הטיעונים המרכזיים של ליבוביץ במאמר הינו זה הגורס כי "לפיכך אני בדעה שעלינו להסתלק מהשטחים המיושבים מליון ורבע, מליון וחצי ערבים". הפן האופרטיבי המרכזי של המאמר, הגורס וקורא לפעולה , הינו דעתו של ליבוביץ כי יש לצאת מהשטחים , אולם לא ניתן להבין מסר זה עד לסופו ללא השלמת המשפט הבא ממאמרו של
ליבוביץ " לא נוכל להגיע לשלום עם הערבים בעתיד הנראה לעיין ושום קוו מדיני שננקוט בו לא יביא את השלום בימנו". המסקנה המרכזית ומכאן גם המסר המרכזי הוא : אנו נידונים להתבצר במדינתנו היהודית ולהגן אליה בכל כוחנו . להתקיים בלי שלום ובטחון כאשר התקיים העם היהודי כמעט בכל תולדותיו" מסר זה הינו
לדעתי המרכזי בדברי ליבוביץ שכן הוא הינו המסקנה והתוצאה של קודמיו. כדי להבין את מרכזיותו של הטיעון האחרון יש לעקוב אחר הלוגיקה וההצדקה בה משתמש ליבוביץ כדי לבסס את טיעוניו. ברצוני להקדים ולציין כי מערכת הטיעונים המובילה למסקנתו הסופית של ליבוביץ כי על לו לעם היהודי בישראל לצפות לשלום בזמנו וכי
יהיה עליו להגן על עצמו בכל כוחו עתה ובעתיד, ההצדקה למסקנה זו הינה פונקציונלית מטיבה שכן : ראשית ליבוביץ טוען כי שליטה על ערביי השטחים משחיתה , היא משחיתה באופן כזה אשר אינו מאפשר לנו להתגונן היטב מפני הסכנות שמסביבנו, המסקנה המתבקשת מכך הינה זו הגורסת כי עלינו לצאת מהשטחים על מנת שלא נושחת ונוכל
להישאר עמידים לאורך זמן בפני הפורענויות. המסקנה הסופית עליה מתבססת כל המערכת הינה כי לא יתכן כרגע שלום.
2. סבורני כי השאלה העוסקת במסר הסמוי של המאמר קשורה ישירות אל השאלה הקודמת שעסקה המסר הגלוי. דומני כי לא ניתן להסביר דבר על מהותו של מסר סמוי ללא עיסוק בזה המרכזי. בשאלה הקודמת גרסתי כי המסר הגלוי במאמרו של ליבוביץ הינו דעתו כי לא יתכן שלום בתקופה הקרובה וכי אנו נאלץ להמשיך ולהגן על עצמנו . דומני
כי המסר הסמוי במאמר הינו זה העוסק בשאלת הרוחניות של עם ישראל. ליבוביץ כותב כי "תהיה זאת מדינה ללא כל תוכן תרבותי , רוחני או נפשי ספציפי ". זאת הוא אומר כאשר הוא מתייחס לתוצאות שליטתנו בערביי השטחים . ליבוביץ ממשיך ואומר כי "אם נפסיד את עליונותנו האיכותית לא יועילו לנו שום קווים לא על הירדן ולא על
התעלה". המסר הסמוי הוא אם כן כי עליו להיזהר מלאבד את תוכננו התרבותי והרוחני , שכן אובדן מסוג זה עלול להביא עלינו את סופנו ". אובדן זה עשוי להתחולל בין היתר גם כתוצאה משליטתנו בעם זר ולכן יש להישמר מכך.
3. כדי להבין היטב מאמר זה , יש להשתמש בכלים רבים מתחומה של הסוציולוגיה, אולם אני אנסה לתמצת ולהביא את אלה אשר הינם על פי דעתי הרלוונטיים ביותר להבנת המאמר.
דומני כי המושג המרכזי ביותר בכל הקשור למאמר זה הינו "תרבות" שכן בה וכותב מרקע תרבותי מובהק ועל רקע תרבותי מובהק קרי היהדות.
"תרבות הינה אותו מכלול מורכב הכולל ידע, אמונות , אומנות, מוסר , חוקים ומנהגים וכל שאר יכולות והרגלים שרוכש אדם כחבר בחברה." בכל הקשור לנושא העם היהודי ותרבותו הרוחנית ניתן להשתמש בהגדרה הגורסת" הואיל ותרבות מורכבת ממערכות של סמלים אפשר לומר כי במובן מסוים היא מופשטת, אם זאת חשוב להבין כי לסמלים
יש קיום גם בלעדי יוצריהם האנושיים, והשפעתם על התנהגותנו היא לעתים קרובות עצומה." סמלים אלא הינם סממני הכיבוש עליהם מדבר ליבוביץ ואשר מפניהם הוא מזהיר.
אולם זהו פן אחד בהגדרת המושג תרבות שכן " תרבות באה לידי ביטוי בעת פעילות גומלין כאשר בני אדם מקנים משמעויות סמליות שונות לאותה מציאות , נוצרים מבוכה ובלבול ואף מתח ועוינות ביחסיהם החברתיים ." הסבר זה מתייחס לשאלת ארץ ישראל השלמה ולמחלוקת בין שני הגושים בעם היהודי אלא הרוצים לשמור בידיהם את כל שטחי
ארץ ישראל ואלא המוכנים לפשרה טריטורילית , שתי קבוצות אלא מקנות סמליות שונה לאותם הערכים.
מושגים נוספים הרלוונטיים לענייננו הינם הסטטוס והתפקיד, דהיינו תפקידו היחסי של אדם בקבוצה ואו תפקידה של הקבוצה במערך תפקידים מול קבוצה נוספת . גם מושג הסטטוס מתקשר לכאן שכן הוא מדבר על יחסיות מיקומו של יחיד מול יחידים אחרים ויחסיותם מקומה של קבוצה אחת בחברה מול קבוצה אחרת. מושגים אלא נוגעים במיוחד
ליחסי יהודים ערבים המוזכרים במאמר, ובמיוחד מתאים לנושא זה מושג "קונפליקט סטטוס שכן כאן נמצאים שני העמים במצב של קונפלקט, היותה של קבוצה אחת היהודית במצב של סטטוס גבוה יותר מזו של הערבית, יוצר בין היתר קונפליקט בין זהויות האינטרסים של שתי הקבוצות קונפליקט אשר הינו מהות הסכסוך. ניתן להתייחס בכל הקשור
למצב זה גם לסולם ערכים נורמטיבי בחברה, שכן סולם זה הינו האחראי למיקומו של היחיד בקבוצה , כמו גם לתיאוריות שיוך העוסקות במדידת דעות, אולם הנושא המרכזי העולה ממאמר זה הינו כפי שהזכרתי זה התרבותי.
4. דומה כי למרות האנכרוניזם המסוים העולה ממסקנות מאמר זה , הגורס כי שלום אינו אפשרי בתקופה בה נכתב המאמר, מתחבר המאמר באופן מעניין להוויה הישראלית העכשווית וברובו המכריע עדיין רלוונטי ביחס לשאלות העולות ממנו. לפני שאתחיל בהשוואה סבורני כי יש חשיבות רבה לבחינת הזמן בו נכתב המאמר. מכותרתו אנו למדים
כי ליבוביץ כתב את המאמר בשנת 1970 שלוש שנים לאחר מלחמת ששת הימים, במלחמה זו כבשה ישראל שטחים רבים ומטבע הדברים סיפחה לשטחה אלפי תושבים ערבים. מלחמה זו גרמה לשינוי במורל הלאומי ובשל הניצחון המכריע יצרה תחושה של אופוריה ברוב שכבות העם ותחושת עליונות מסוימת על עמי הסביבה. מאמר זה קודם גם לרוץ מלחמת
יום כיפור בשנת 1973 במלחמה זו התפקחה החברה הישראלית מאותן תחושות עליונות.
בעת בה נכתב המאמר הכיתוב בין החברה הישראלית לבין החברות הערביות המקיפות אותה נראה כחסר סיכוי לפתרון. עמדתן המוחלטת של מדינות ערב הייתה כי יש להפסיק את קיומה של מדינת ישראל בכל מחיר, עמדה בילתי מתפשרת זו (לפחות כלפי חוץ) יצרה תחושה של מצור ובידוד בחברה הישראלית . כעת נוצרו שתי גישות מרכזיות
בפוליטיקה הישראלית, זו הימנית הגורסת כי אין לוותר על אף שעל ממדינת ישראל וכי עתידנו טמון ביכולתנו להחזיק ולהגן על כל אדמת ישראל. ואילו מצד השמאל הועלתה הגישה הקובעת כי במידה ותיווצר האפשרות ניתן לדבר על רעיון של שטחים תמורת שלום. אולם דומה כי גם בשמאל לא האמינו בהתהוותה של אפשרות ממין זה. רעיונו של
ליבוביץ על רקע התקופה אינו תואם באופן מוחלט לא את עמדות הימין ואפילו לא את עמדות השמאל במדויק, ליבוביץ גורס כי יש להחזיר את השטחים הכבושים ולא מתוך תיקווה לשלום אלא מתוך עמדה מוסרית הגורסת כי החזקת השטחים משחיתה את החברה הישראלית ולכן יש לוותר עליהם. סולם העמדות והצידוק לעמדתו של ליבוביץ הינו איפו
בסופו של דבר צידוק ערכי ולא פרגמטי.
כעת אני שב ודן בשאלה עד כמה תואם המאמר את ההוויה הישראלית של היום. דומה כי עדיין קיימות לפחות למראית עין שתי העמדות החברתיות פוליטיות של הימין ושל השמאל. אחת הסיבות המרכזיות לכך כי ממשלת רבין ואחריה ממשלת פרס האיצו את תהליך השלום, הייתה האינתיפדה , אשר גרמה לאותה פעולת שחיתות עליה דיבר ליבוביץ.
בפועל למרות שהושגו מספר הסכמי שלום עם מדינות ערביות שונות, עדיין ניראה כי הקונפליקט הערבי ישראלי רחוק מפתרון. רעיון ההפרדה בין שני העמים כפי שהעלה אותו ליבוביץ הינו מקובל על חלקים מהשמאל ואף באופו תמוה ומטעמים שונים גם על מרבית הימין וגם באופן זה ליבוביץ עדיין רלוונטי.
5. באשר לשאלה מה היה כותב כיום פרופ' ליבוביץ על מאמרו משנת 1970, דומני כי על כך ניתן לענות תוך ציטוט מדבריו בשנת 1979 : " ארץ ישראל איננה עריסת היהדות או עריסת עם ישראל היא מבחינת היהדות משימה שהוטלה על עם ישראל לדורותיו. ומהותה של משימה זו איננה הבעלות על ארץ ישראל אלא קיום התורה בארץ ישראל.
מגילת העצמאות של מדינת ישראל פותחת בשקר מכוון "בארץ ישראל קם העם היהודי" העם היהודי לא קם בארץ ישראל אלא בא לארץ ישראל כעם מגובש".
דומני כי דבריו של פרופ' ליבוביץ מדברים בעד עצמם. לא אחת נטו להציג את ליבוביץ כנציג מובהק של השמאל וכאיש אשר ההומניות הינה דרך חייו. אין אני מנסה לגזול ממנו את כתר ההומניות, אולם דומה כי לומר עליו כי אינו מייצג את השמאל יהיה מוטעה. ליבוביץ בדבריו על ארץ ישראל מציג גישה דומה לזו של אחד העם בשעתו
כאשר הוא גורס כי עיקר תפקידה של ארץ ישראל הינו תפקיד רוחני, כארץ של תרבות יהודית ואין הוא מתעקש כפי שניתן להבין מדבריו על ריבונות ושלטון יהודיים.
דומה כי הסכנה אותה רואה ליבוביץ בלאומנות היהודית עדיין קיימת לפחות על פי תפיסתו בחוגים נרחבים בימין הישראלי. על מהות הסכנה ניתן ללמוד מדבריו של פרופ' מרדכי ברויאר הכותב לאומנות בצורתה הקיצונית ידועה גם כשוביניזם כינוי שניגזר משמו של אחד מוותיקי המלחמות של נפולאון, שאותו ואת כיבושיו הרבים העריץ
והצדיק ללא סייג. שובינזם מוגדר כפטריוטיזם מופלג ללא רסן וללא בקרה שנאה לעמים אחרים וזלזול בהם". מפני דברים אלא חשש ככל הנראה ליבוביץ.
על פי רוח דברים אלא נראה כי דעתו של ליבוביץ לא היתה שונה כיום יותר מכפי שהוא הביעה אותה ב1970, נכון כי השלום החלקי שהושג הינו הצד העובדתי היחיד שהשתנה אולם בבסיס הדברים עדיין עורבת סכנת החורבן התרבותי מימנה מזהיר ליבוביץ בדיוק באותה העצמה שהתקיימה בזמן כתיבת המאמר. דומני כי הדבר היחיד שעשוי להשתנות
כיום בהשקפתו זו הינו שונות האחוזים להשגת שלום, וככאלה דומה כי שונות זו הינה זניחה למדי.
6. בכל הקשור לטענות שנשמעות כי יש להחזיר את השטחים תמורת שלום, אני שולל זאת מכל בכל. ראשית יש ללמוד עם מי אנו מדיינים שכן נאמר " לדידנו ברור הדבר, שאי אפשר וגם אסור הדבר על פי ההלכה להאמין להבטחות מצרים, וברור הדבר ובוודאי ובוודאי אי אפשר להאמין להבטחותיה אודות תושבי יהודה ושומרון, כי אין מצרים
בעלת בית על התנהגות תושבי יהודה ושומרון ". דברים אלא נכונים ויפים גם ליתר מדינות ערב.
דומה כי ההיסטוריה היהודית מחייבת את קיומה של ארץ ישראל השלמה ואפילו נציגי השמאל המובהקים כמו יצחק טבנקין מכירים בעובדה זו : " אין שום קדושה בגבולות שביתת הנשק ואין להם שום צידוק היסטורי וגיאוגרפי. ארץ ישראל חולקה על ידי הבריטים למזרח ומערב, מזרחה לעבר הירדן היה היה לעבר הירדן ומערבה לו לארץ
ישראל. מעולם לא הכרנו בגבולות שביתת הנשק כבגבולות קבע ". דומה כי אין מחלוקת על כך כי כל שטחי ארץ ישראל ההיסטורית שייכים לעם היהודי. אין זה עניין של בטחון וכוח בלבד, אלא נושא מקודש של מורשת אבות. הארץ הובטחה עוד ביני קדם לאבות האומה הישראלית והופקדה בידנו כפיקדון קדוש. לוותר על הארץ לידי זרים יהיה
משום חילל הבטחה זו וחילול הקודש ודבר זה לא יעלה על הדעת. ובאשר לטענה כי הכיבוש משחית, ראשית לא אנו בחרנו בכיבוש אלא זה ניכפה אלנו, אנו נותיר לערבים ברירה לחיות לצידנו בשלום, או לעזוב את גבולות הארץ. מצב זה של חוסר ודאות עליו להיות מוכרע. ולבסוף יש לזכור כי התגוננות בעידן מודרני של מלחמות טכנולוגיות
דורשת שימוש בכל המרחב הגיאוגרפי שרק ניתן יהיה להשיג, ויתור על שטחי ארץ ישראל מלבד היותו לא מוסרי חושף אותנו לפגעי צבאות האויב והופך את יכולת ההתגוננות שלנו לחלשה ובלתי יעילה.
ובאשר לטיעונו של ליבוביץ כי במידה ונמשיך לשלטו בעם זר האמריקאים ינטשו אותנו, ראשית עובדה זו לא הפריע לאמריקאים לתמוך (אלף אלפי הבדלות) במשטרי רשע בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק, יש להבין כי האינטרס האמריקאי הוא הקובע. שנית גם אם ארה"ב לא תתמוך בנו אנו נוכל להמשיך ולעמוד על רגלנו. מטבעו העם היהודי הינו
עם נרדף אשר מוטב לו לסמוך על עצמו ולא על אחרים.
שיטתו של ליבוביץ על פיה ארץ ישראל צריכה להיות בראש ובראשונה מרכז רוחני, תחזיר אותנו לתאי הגזים ותותיר אותנו ללא הגנה צבאית ממשית. לפיכך היא פסולה.
ביבליוגרפיה
1. בן עמי יריב, ספר ארץ ישראל השלמה, הוצ' ש פרידמן, 1977 .
2. דובער שלום, החזרת השטחים, הוצ' דעת תורה, תשל"ט.
3. לדרמן פינחס, נתיבות שלום , הוצ' עוז ושלום - נתיבות שלום.
4. ליבוביץ ישעיהו, אמונה היסטוריה וערכים, הוצ' אקדמון, תשמ"ב.
5. ליבוביץ ישעיהו , 1970 : השקפתי, הארץ, 17.5.96 , עמ' 52 .
6. שפירה יונתן . אורי בן אליעזר, יסודות הסוציולוגיה, הוצ' עם עובד, 1989.
ליבוביץ ישעיהו, "השקפתי", הארץ.
שם " ".
שם " ".
שם " ".
ליבוביץ ישעיהו, "השקפתי", הארץ.
שם " ".
שפירה יונתן. בן אליעזר אורי, יסודות הסוציולוגיה , עמ' 27 - 29 .
שם " " עמ' 28 .
שם " " עמ' 29 .
ליבוביץ ישעיהו ,אמונה היסטוריה וערכים, עמ' 170 - 179 .
ליבוביץ ישעיהו , אמונה היסטוריה וערכים, עמ' 119 - 120 .
ברויאר מרדכי , נתיבותיה שלום, עמ' 6
דובער שלום, החזרת השטחים - סכנת נפשות ואסורה על פי ההלכה, עמ' 3.
בן עמי אהרון , ספר ארץ ישראל השלמה, עמ' 159 - 162 .

תגים:

ארץ · ליבוביץ · שטחים · ישראל · השלימה · תיאולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סקירה וניתוח המאמר "השקפתי" של לייבוביץ'", סמינריון אודות "סקירה וניתוח המאמר "השקפתי" של לייבוביץ'" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.