המורה כקורבן של מערכת החינוך

תקציר העבודה:

מושג הקורבן הוא מושג הלקוח מעולם התוכן הדתי. מבחינת מהותו הוא אקט פיזי הבא לידי ביטוי בהעלאת עולה לאל ומבחינה קוגנטיבית הוא מציין איזו שהיא מערכת יחסים בין מעלה הקורבן לאל. העלאת הקורבן נובעת ממספר גורמים. גורם אחד הוא בקשת מחילה מהאל בשל הפרת ציווי כל שהוא ובכך מרצים את האל. גורם שני הוא בקשה מהאל להורדת גשמים, אם השנה היא שחונה. גורם שלישי הוא ברכה לאל בתום עונת האסיף והבציר. מברכים את האל על כך שהאדמה הניבה את פריה במועדה. גורם רביעי הוא בירוך האל על אירוע משמח כמו לידת בן.

מהלך העלאת הקורבן הוא בעצם ריטואל בו מעלה הקורבן מנהל דו-שיח עם האל כאשר מתבצע כאן מין תהליך של תן וקח. האדם נותן קורבן ומקבל בתמורה דבר מה. אקט זה מטבעו הוא קצר. מדובר כאן באירוע שהמשכו הוא בטווח של שעות. טקס זה היה אופייני לדתות העתיקות שהיו פולחניות מטבען.

בימינו המילה קורבן קיבלה משמעויות נוספות. דוגמה טובה לכך היא המלחמה. בסיומן של מלחמות אומרים לעיתים "נקווה שקורבנות אלה לא היו לשווא". הלוחמים שנפלו בשדה הקרב היו בבחינת קורבן שהועלה למטרה נאצלה כמו מלחמת שחרור ומלחמה לעצמאות מדינית. החברה הלוחמת מעלה כאילו את בניה כקורבן במהלכה של מערכה צבאית להשגתה של מטרה בעלת חשיבות ערכית ממדרגה ראשונה. ראייה טובה לכך היא הביטוי שהשתרש בארץ "במותם ציוו לנו את החיים". כאן אין ריטואל במהלך העלאת הקורבן. כאן קיים אלמנט צבאי ממושך של ימים ולעיתים שנים בהם נופלים חיילים.
הריטואל להעלאת זכרם של הנופלים בא לאחר המלחמה ובמועדים קבועים.
ראיית המורים כקורבן יוצרת סתירה פנימית. האם המורים הם באמת קורבן ומי מעלה אותם כקורבן. אין שום גורם שכופה על אנשים לעסוק בהוראה.
אנשים הולכים מרצונם החופשי ללמוד הוראה מתוך מטרה לראות בכך את ייעודם המקצועי. מקצוע זה תואם את כישוריהם ואת ציפיותיהם והם מנסים לממש את עצמם בהעברת ידע וערכים לתלמידים.
בטווח הגילאים שבין גן ילדים לתיכון, ההוראה היא עבורם ייעוד. הכבש או הפר או כל בעל חיים אחר, העלאתם לקורבן הוא תהליך שנכפה עליהם.
מבחינתם זהו צעד בלתי הפיך. זהו אקט סופני המלווה בריטואל של מעלי הקורבן. קשה לראות בהוראה תהליך סופני שבו המורים במהלך כניסתם למערך ההוראה מסיימים את חייהם באיזה שהוא ריטואל פדגוגי. אם הם באמת קורבן הרי ש"תהליך העלאתם כקורבנות" הוא ממושך מאד. יש כאן סתירה שיש ליישב אותה. אפשרות סבירה לפתרונה של סתירה זו היא התייחסות לביטוי זה כאל מטאפורה הבאה לציין סיטואציה מקצועית וחברתית מסויימת.
בפתיח ציינו שבמהלך העלאת הקורבן קיים איזה שהוא דיאלוג בין מעלה הקורבן לאל. יש לנו כאן איזו שהיא מערכת יחסים קצרת טווח במונחים של זמן. אם נחזור למורים ברור שיש צורך לחפש כאן איזו שהיא מערכת ומטבעה מערכת יחסים זו היא ארוכת טווח. כאן מדובר בשנים. עם מי נמצאים המורים בקשרי גומלין? מעלה הקורבן נמצא במצב של דיאלוג עם האל בלבד.
המורה נמצא ברב-שיחה רב כיווני. הגורמים שאותם הוא מתקשר הם תלמידים.
המורים האחרים איתם הוא בקשר מקצועי, מנהל בית הספר, מערכת החינוך, ההורים והחברה בכללותה.
מאחר שעל המורים להכשיר את הדור הבא, ננסה לתת פרשנות גורפת לביטוי המורים כקורבן. הם כאילו מקריבים עצמם מרצון ובעידוד החברה לעיצוב פניה של החברה בדור הבא. הקורבנות ((Victimhood שלהם באה לידי ביטוי בטווח של זמן, כאשר קיים פוטנציאל לשחיקה מקצועית ונפשית שלהם.

בעבודה זו ננסה ללבן את משמעויותיה של מטאפורה זו מהיבטים שונים.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. יחסי קורבן - מקרבן
3. מהותה של ההוראה מנקודת מבט יחסי קורבן - מקרבן
4. עולמו של המורה
5. יחס התלמידים למורה
6. מעורבות הורים בבתי ספר
7. הדרישות הבלתי אפשריות מהמורה
8. קשר עם שאר המורים
9. קשר המורה עם המנהל
10. דימויו של המורה
11. שכר המורים
12. היררכיה ארגונית
13. שחיקה מקצועית
14. מחשבות חדשות על יעדי החינוך
15. סיכום
16. מקורות

מקורות:

Backman Carl W. and Second Paul F.A. - Social Psychological View of Education Harcourt Brace and World Inc. USA 1968.
Benneth K.P.and Lecompte M.D. - The way schools work. Logman New York, 1990.
Comer S.P. - "Is Parenting Essentional to Good Teaching" NEA Today 1980, 616.
FeA. - Parents rights and power as new dynamic in the American School System NASS Bulletin 1980, 64 (432).
Fernandez A. Parents rights and power as new dynamic in the American School System.
Heynes - Educational Defectors Educational Resources 1988 12(3).
Hoyli E. "Teachers Social Background", in: Dunkin (ed) Teaching and Education 1987.
Masson H., Blumberg M. - Perceived Educational Value of Classroom and the Pupil, Interpersonal Relationship Journal of Secondary Education 1969.
Semyonov and Wewis Epstein, "Segregation and Computation in Occupational Mardets". Social Force 1989 68 (2).
אודרי אורי - תמורות במעמד המורה בעשרות השנים האחרונות. עבודת מסטר אוניברסיטת ת"את 1992.
אלבן שולמית, "גורמי ההחלטה בתהליך בחירת המקצוע", בתוך: הוראה מקצוע, אומנות, אמנות? מקראה א' בעריכת שרה גורי רוזנבלט, ניבה ולנשטיין, מקראה א' אוניברסיטה פתוחה 1990.
אמידון אדמונד, הנטר אליזבט, דרכים לשיפור ההוראה הוצאת גומא, 1966.
אריאל מרדכי, אי נחת בהוראה, הוצאת רמות, 1995.
דובנוב א. נ. קודשי, המורה בכיתתו אוצר המורה, 1967.
יחזקאל דרור, קביעת מדיניות. הוצאת ספרים המנהל 1978.
ינוב בנימין "מצבו של הקורבן בסכסוכים מתמשכים והצעות לפתרון". בעיות בינלאומיות 62 (1-2) 1994.
ליסק משה, "דימוי חברה ומעמד בחברה הישובית והישראלית". במקראה בעריכת איזנשטדט ש"נ ועמיתיו - המבנה החברתי של ישראל. אקדמון 1969.
מזר חיים, "כשל החשיבה הזהה" מנהלים 33, אוקטובר 1990.
מזר חיים, "צפוף בצמרת" מנהלים 20, ספטמבר 1989.
מישור מיכל, "תחושת שחיקה אצל מורים ותפישתם את דפוסי הארגון ועבודת הצוות בחטיבות ביניים אינטגרטיביות". עבודת מסטר אוניברסיטת בר-אילן 1994.
סמילנסקי ש, פישר נ. שפטיה לוי, המערכת המשפחתית והמערכת הבית ספרית, 1986 עם עובד.
עדה אברהם, עולמם הפנימי של המורים, אוצר המורה 1974.
פלג רחל, "מוביליות קוגנטיבית כמדד בעבודת ההוראה", עבודת מסטר אוניברסיטת בר-אילן תשמ"ד.
פרידמן יצחק בנדס אורית יעקב, "קונפליקט ומשבר הורים אל מול ממסד החינוך", מכון הנריטה סאלד.
קראוס, "תפישת מבנה מקצועית בישראל" מגמות כו' 3 1981 עמ' 283-294.
קריסטופר ג' הורן, מקבלות החינוך הבית ספרי ואפשרויותיו. אקדמון, 1990.
קרמר ליה, הופמן יוחנן, "זהות מקצועית ונשירה מן ההוראה", עיונים בחינוך, 30, עמ' 108-99 .
רוזנבליט גורי זרה וולנשטיין ניבה - הוראת מקצוע, אומנות, אמנות?, אוניברסיטה פתוחה 1990.
תומס ס. קון, "המבנה של מהפכות מדעיות", המכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה 1977.

תגים:

בית · ספר · מורים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המורה כקורבן של מערכת החינוך", סמינריון אודות "המורה כקורבן של מערכת החינוך" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.