מיקומה של הרשות המחוקקת במערכת הפוליטית-מגמות עיקריות

תקציר העבודה:

מאז שנות ה-60 אנו עדים לויכוח בין חוקרים, פוליטיקאים ואנשי תקשורת על מיקומה של הרשות המחוקקת במערכת הפוליטית כולה. במרכזו של ויכוח זה עומדת השאלה: מה הם תפקידיה ומעמדה של הרשות המחוקקת (מכאן-הפרלמנט) בתהליך קבלת ההחלטות במדינות הרווחה המודרניות-קפיטליסטיות? במילים אחרות: מה עוצמתו היחסית של הפרלמנט? שאלה זו היא רלוונטית גם לגבי הכנסת- אחרי הכל רובנו מחשיבים את ישראל כמדינת רווחה מודרנית. (1)

לפני שנתיחס לשאלה זו, חשוב להבהיר מספר נקודות. ראשית, אין לנו כוונה לערוך כאן ניתוח אמפירי מקיף. אנו נצביע על המגמות העיקריות, נציג השערות לגבי השפעתן של מגמות אלה על הפרלמנט ונציין מספר תיאוריות שעליהן ניתוח זה מבוסס. שנית, תשובה לשאלה הנ"ל מחייבת לדעתנו התיחסות לשאלה אחרת: מה בעצם מצפה החברה מהגוף המחוקק? אלה תפקידים אמור הפרלמנט למלא לפי ציפיות אלו? שאלה זו היא חשובה משתי בחינות. ראשית, היא מכילה בתוכה את מימד היחסיות, שהנו כה מרכזי בנייר זה: תפקידי הפרלמנט יחסית לציפיות; ומעמדו של הפרלמנט יחסית לרשויות ומוסדות פוליטים אחרים. שנית, שאלה זו מובילה אותנו לבחירת הקו המנחה: בעמודים הבאים נדון במגמות המשפיעות על יכולתו של הפרלמנט לבצע ביעילות את תפקידיו במדינה המודרנית.

ומה הם תפקידיו של הפרלמנט? כדי לענות על שאלה זו, אנו נציג בקיצור את המודל הקלאסי של המדינה. זהו מודל אידיאלי (2) שבנוי על התיאוריות הליברליות-קלאסיות של המאות ה- 17-18 ועל הרעיון של ריבונותו של העם (ציבור הבוחרים) שפועל דרך גוף מייצג- הפרלמנט. הריבון, לפי מודל זה, הוא הבסיס לכל סמכות פוליטית. יחד עם זאת, תפקידו מצטמצם לבחירת האנשים שישבו בפרלמנט ויקבלו בשמו את ההחלטות הפוליטיות. זהו מודל הדמוקרטיה היצוגית (3) ולא ההשתתפותית של רוסו.

העקרון האירגוני המנחה את הקשר בין הריבון ונציגיו הוא תחרות פוליטית חופשית ((Olsen, p. 23 או, אם להשתמש במטאפורה של אולסן, השוק הפוליטי. "שוק" זה מורכב משלושה חלקים:
1. שוק הקולות, שמבוסס על בחירות חופשיות וחשאיות, הזכות להקים מפלגה, החלטות רוב ועוד.
2. שוק הדעות, שקיומו תלוי בכיבודן של זכויות אדם פוליטיות בסיסיות- חופש הביטוי, חופש ההתארגנות ועוד.
3. שוק האירגונים, שבנוי על העיקרון של ה"אירגונים הוולונטרים" ומבוסס על ההנחה, שהחברה מורכבת מאנשים בעלי אינטרסים רבים ומגוונים החוצים ומאזנים זה את זה. מכך משתמע שלעולם לא יוכל אירגון בודד להגיע לעמדה מונופוליסטית.

לפי מודל זה, מהווה הפרלמנט את מרכז הכוח הפוליטי. תפקידיו העיקריים הם: קביעת המסגרות והכללים הבסיסיים שמנחים את חיי החברה- חקיקה; פיקוח על הרשות המבצעת (הממשלה ומשרדיה); ויצוג. מערכת היחסים בין הפרלמנט לרשות המבצעת מונחית ע"י עקרונות הפרדת הרשויות ופרלמנטריזם. על הרשות המבצעת מוטל הניהול השוטף של האדמיניסטרציה, הכנת הצעות חוק והוצאתם לפועל (ישומם במציאות). הפרלמנט אינו אמור להתערב בישום הספציפי ובפרטים הקטנים. כמו כן, קיימת הפרדה ברורה וחד-משמעית בין הבירוקרטיה הממשלתית ובין עולם הפוליטיקה. המושג פוליטיקה מוגדר במובנו הפורמלי בלבד.

המודל משקף את הרצון לבנות חברה פלורליסטית ודמוקרטית, חברה שמתפקדת באמצעות מנגנון של ויסות עצמי- בסגנון ה"יד הנעלמה". העקרונות שדואגים לכך הם הפרלמנטריזם היצוגי, הבירוקרטיה הא-פוליטית (אוביקטיבית) והפלורליזם האירגוני. כך מובטח שהכוח נמצא בידיו של הריבון, שהאדמיניסטרציה פועלת באוביקטיביות ושזכויות האדם הבסיסיות נשמרות. המדינה היא, אם להשתמש במטאפורה הידועה, "שומרת הלילה" של אזרחיה.לקבוצות הלחץ ואירגוני האינטרס אין תפקיד בתהליך הפורמלי והוא מצטמצם להשפעה על חברי הפרלמנט ולהשתתפות בדיונים הציבוריים.

כאמור, זו תיאוריה אבסטרקטית-נורמטיבית אשר הקשר שלה למציאות תלוי בקיומם של מספר תנאים בסיסיים. רבים טוענים שהמודל הזה אינו ריאלי ושתנאיו לעולם לא עלו בקנה אחד עם המציאות ((op.cit., p.75. הצעד הבא יהיה לבחון את המגמות וההתפתחויות העיקריות שמשבשות את המודל ומטילות ספק בהנחותיו הבסיסיות. אנו נתרכז ביחסים בין הרשות המבצעת והפרלמנט ונפריד בין המגמות המיבניות והספציפיות.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. תיאוריות נבחרות
3. המגמות המבניות
4. מגמות היסטוריות-ספציפיות
5. הערות

תגים:

כנסת · מדינת · קפיטליסטית · יצוגית · פרלמנט · דמוקרטיה · רווחה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מיקומה של הרשות המחוקקת במערכת הפוליטית-מגמות עיקריות", סמינריון אודות "מיקומה של הרשות המחוקקת במערכת הפוליטית-מגמות עיקריות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.