לורד קרומר-אימפריאליזם ליברלי במצרים

תקציר העבודה:

אחד המאפיינים הבולטים של סוף המאה ה- 20 הינו הצמיחה המהירה של ארצות דרום מזרח ודרום אסיה כמו טיוואן, דרום קוריאה, הונג-קונג ואפילו הודו. מדינות אלו יחד עם יפאן מוכיחות כי ארצות שרק לפני פחות מ- 20 שנה נחשבו למפגרות מבחינה כלכלית, מסוגלות לנצל ידע כלכלי - עסקי וטכנולוגיה מערביים, כדי להתפתח ולהיהפך ליריבות שוות כוח למערב בתחרות בזירת הכלכלה הבין-לאומית. בעשר השנים האחרונות הצטרפו גם מדינות ממזרח אירופה ומאמריקה הדרומית לחוג זה של מדינות שעלו על מסלול פיתוח כלכלי ופוליטי מואץ. בתוך עולם אמיץ, נמרץ, יזמי ומתפתח זה, נותרו אפריקה והמדינות הערביות החשובות כחור שחור שבו לא רק שאין התפתחות, אלא שכל תזוזה מהווה למעשה תנועה לאחור או נסיגה.
פרט לנסיכויות המפרץ הקטנות ולערב הסעודית שהתברכו במאגרי נפט עצומים, היו ונותרו כלכלותיהן של מדינות ערב קפואות כמעט לחלוטין. זאת כשהן מנוהלות ע"י ממשלות דיקטטוריות קשוחות. קיפאון זה מהווה לכשעצמו נסיגה ביחס לכלכלה הבין לאומית. מרבית ארצות ערב נשלטות כיום ע"י משטרים פוליטיים שגילם מעל ל- 20 שנה. אולם יציבות זו מושגת תודות לדיכוי כל תזוזה בכוון של דמוקרטיה. בשנים האחרונות נשבר הקיפאון הפוליטי ע"י הופעת ארגונים אסלאמיים פונדמנטליסטים שהצליחו להפוך לאופוזיציה אלימה וטרוריסטית המאיימת על קיום המשטרים הקיימים. חידוש זה מהווה נסיגה משום שמטרת הארגונים הפונדמנטליסטים לכונן מדינה אסלאמית בעלת משטר ימי-ביניימי.
מדינות ערב אף נגועות בחולי מיוחד להן, בדמותו של האיסלאם הקיצוני המאיים על המשטרים הקיימים וחותר להשליט משטרים ימי-ביניים השוללים עקרונית כל נטייה לאימוץ התרבות הכלכלית - טכנולוגית של המערב. מצבה הנוכחי של מצרים טוב יחסית ממצבן של מדינות ערביות אחרות. משטרה הדיקטטורי ליברלי יחסית ולה קשרים הדוקים עם המערב. למרות זאת, כלכלתה המפגרת מתקשה להזין את תושביה ולהעניק להם רמת חיים הדומה במשהו לזו הקיימת במדינות המתפתחות שלא לדבר על המערב. מצרים מתקשה גם לדכא את ארגוני הטרור האסלאמיים הקיצוניים הפועלים לערעור אשיות המשטר ותורמים להחלשת כלכלתה.
אחד ההסברים לחוסר יכולתן של המדינות הערביות להיחלץ מהפסיביות הכלכלית המאפיינת אותן תולה את הסיבה למצבן של המדינות הערביות בקולוניאליזם המערבי שהיה בשיא כוחו במחצית השניה של המאה - 19. כדאי לכן לבחון טענה זו באמצעות ניתוח השפעות הקולוניאליזם עליהן. כיוון שמצרים תופסת מקום מרכזי בין המדינות הערביות ראוי למקד בה בחינה זו תוך התרכזות בתקופת שלטונו של לורד קרומר אוולין בארינג (Cromer Evelyn Baring) שבמשך קדנציה שהחלה ב - 1877 והשתרעה על פני 24 שנה, השפיע קרוב לודאי יותר מכל אדם אחר, על עיצוב המשטר האימפריאלי הבריטי במצרים. קרומר (1841 - 1917) נולד למשפחה מכובדת וזכה לחינוך ויקטוריאני מהמעלה הראשונה. ב - 1858 הצטרף לחיל התותחנים וב - 1872 הגיע להודו. בגיל צעיר מאד התמנה לנציג אנגליה בועדה הבין-לאומית להסדרת חובה של מצרים למעצמות והפך במהרה לאי החזק בה. בעקבות הדחת (1987) אסמאעיל מושל מצרים, הפך לנציג אנגליה במצרים. לאחר שהייה של שנים מספר בהודו שב, בעקבות כשלון המרד של ערבי פאשה למצרים ובזכות התמיכה של הצבא הבריטי הפך לאיש החזק במצרים שהאפיל על סמכותה של הממשלה החוקית המצרית בדמותו של הח'דיב.

מקורות:

Al-Sayyd. A. L, Egypt and Cromer, a Study in Anglo-Egyptian Relations, London, john Murray, 1968.
Blunt, W. S., Secret History of the English Occupation of Egypt, London, T. Fisher Unwin, 1969.
Mansfield, P. The British in Egypt, Devon, Book Club, 1973.
Marlowe, J., Cromer in Egypt, London, Elek Books, 1970.
Mitchell, T., Colonising Egypt, Cambridge, Cambridge University Press, 1988.
Newman, p., Great Britain in Egypt, London, Cassel and Company, 1928.

תגים:

אימפריאליזם · קולוניאליזם · מדעיהמדינה · אנגליה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "לורד קרומר-אימפריאליזם ליברלי במצרים", סמינריון אודות "לורד קרומר-אימפריאליזם ליברלי במצרים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.