המקור לסמכות המדינית

תקציר העבודה:

שביל אחד בחיפוש אחר המקור הבלתי-אלוהי של הסמכות המדינית הוליך במאה ה- 17 למושג ההסכמה הכללית או לחוזה חברתי והחוק טבעי(כבסיס לתפיסת הניהול המדינית-חברתית החדשה),מושגים עליהם הסתמכו הן תומס הובז (הלויתן) והן גון לוק ב-Civil Government Second treatise of.
"אבל זו אחדות דעים אך ורק למראית עין כי חרף השימוש במושגים בעלי דמיון לשוני יש רק מעט מן המשותף בין השנים ולאמיתו של דבר כתבי לוק באים להזים את דברי הובז."
אמנם שניהם הניחו מראש כי סמכות מדינית מבוססת על מעשה הסכמה בצורת חוזה חברתי, אבל החברות שהם שוו לנגד עיניהם היו שונות זו מזו במהות ובתוכן. לוק הניח שקיים חוזה מחייב בין הנשלטים לבין השליט וחוזה זה קובע סייגים לסמכותו של השליט. בעוד שהובז טען שכל איש חותם חוזה עם רעהו ומתחייב להשתעבד לשליט שכוחותיו כמעט בלתי-מוגבלים. לפי השקפתו של הובז, אין השליט מהווה צד בחוזה ועל כן אין החוזה מחייב אותו. הבדלים נכרים שלא לאמר קוטביים חוצצים בין שתי ההשקפות לגבי תפיסת מקומו של הפרט בחברה, תפקידיו, מחויבויותיו ובעיקר יכולתו לקבל החלטות הן לגבי עצמו הן לגבי הקהיליה.
לגבי לוק עצם קיום החוזה מביא לידי סמכות מדינית מוגבלת של השליט תוך הדגשת זכויותיו וחובותיו של הפרט. התפיסה של הובז לעומת זאת מעניקה סמכות בלתי-מוגבלת לריבון וכמעט שאינה מכירה בזכויות הפרט.
"הובז אמנם הודה כי החוזה ניתן לביטול במקרה אחד, כל אימת שאין בכוח השליט לקיים הסדר שלתכליתו נחתם החוזה."
הובז ולוק האמינו שניהם בנחיצותה של מסגרת ריבונית, אבל מתוך השקפות סותרות על תפקידה. הניגודים נבעו בעיקר מהשוני בתפיסתם לגבי מהות האדם והמצב בו אין קיימת הממשלה או המצב הטבעי.
הובז ראה את האדם כאגואיסט גמור הנושא את עיניו רק לאינטרסים האנוכיים שלו עד כי במצב הטבעי יהיא עלו להלחם בשכניו כדי לא להיבלע על-ידו. נהיר לנו אפוא ההגיון שבמסקנה הגורפת שלו שאין שום דבר בטוח אלא תחת שלטון מוחלט המסוגל לרסן ולבלום את תאוותיו של הפרט ולהשליט סדר. (או במילים אחרות כדי להגן על היצור האנושי מפני עצמו החוזה החברתי מפקיד בידי השליט, נטול מחויבויות באין היותו צד בחוזה החברתי, את כל יכולת קבלת החלטה של הפרט אף לגבי ענייניו הוא וניהול חייו.
ואילו לוק ראה את האדם כיצור סביר המבורך במצפון.(יש לזכור שאנגליה בפרט ואירופה בכלל ניסו להתאושש מהתוצאות הרות אסון של המשטרים הדתיים של ימי-הביניים, משטרים שבמקור בססו את סמכותם על תכתיבים שמימיים-מצפוניים).
האדם על פי לוק הינו אפוא יצור חברתי המסוגל לחיות בכיפה אחת עם שכנו במצב הטבעי. ממשלה עשויה אמנם לתרום לפרט יתרונות נעלים, אך היא עלולה גם להיות לבלתי-נסבלת עד כדי הצדקת מהפכה ושיבה אל המצב הטבעי.
כבר עתה ניתן להסיק מסקנה ראשונית:
קיום הסמכות מדינית-חברתית לגבי הובז נתפס כנטייה\ניסיון בלתי-נמנע של הפרט במלחמתו לקיים את עצמו זמן שלוק רואה בו צד הגיוני המושתת על רצונו החופשי של הפרט. לתורתו של לוק על סמכות מדינית המושתתת על הסכמת העם הייתה השפעה רבה על תהליך החשיבה וניהול המדיני באנגליה והתורה הליברלית ברחבי אירופה וארה"ב ואילו להובז, במהדורות מותאמות ומתוקנות, חרף הכחשותהם של הוגי הדעות ואידאולוגיים, הייתה השפעה לא מבוטלת על האידיאולוגיה של המדינות בעלות נטייה טוטליטריות.

תוכן עניינים:
א : מבוא
ב : הובס ותורתו
ג : לוק ותורתו
ד : תחום החינוך
ה : סיכום, הקשר בין ובר, לוק והובס
מראי מקום

מקורות:

המשטרים הפוליטיים באירופה בעריכת Taylor Cole,הוצ' יחדיו,עמ' 27.
הלוויתן, Everyman's Library 1914,עמ' 110.
וויל דוראנט,The Story of Philosophy,Cardinal Giants ed,עמ' -143.
האנצילקופדיה העברית, כרך יג', עמ' 637.
ת. הובס, הלוויתן, הוצ' יבנה תשכ"ב עמ' 168-202
י.טלמון-ראשיתה של הדמוקרטיה הטוטליטרית, הוצ דביר 1987,עמ' 243
יוסטן גרדר, עולמה של סופי, הוצ' LE SEUIL 1995, עמ' 280.
The Story of Philosophy,Cardinal Giant ed,Will Durant-עמ' 255-268
ג.פוליצר,עקרונות בסיסיים של הפילוזופיה,1972 Ed sociales,עמ' 269.
גאי רושר, מבוא לסוציולוגיה, הוצ' HMH ,עמ ' 138.
י.אדיג'ס, ניהול לקוי ,צריקובר מוצ' לאור 1979,עמ' 18.
מקס ובר, The Types of Authority and Imperative Coordination Glencose Ill,1947,p 334.
G.Bouthboul,Variations et Mutations Sociales,Payot ed,1968

תגים:

אזרחות · בקון · שלטון · מדעי · החברה · המדינה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המקור לסמכות המדינית", סמינריון אודות "המקור לסמכות המדינית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.