ספר איכה ומקצב הקינה

תקציר העבודה:

אחד הספרים המעניינים והמורכבים ביותר בתנ"ך מבחינת המבנה והצורה הספרותית היא מגילת "איכה" שהיא חלק מקובץ " חמש המגילות".
"איכה" מורכבת מסדרה של חמש פואמות המקוננות על חורבן ירושלים בידי צבא הבבלים בשנת 586 לפני הספירה, ומתארות את הסבל הנורא אותו סבלו תושבי ירושלים בזמן המצור ובתקופה שלאחר החורבן.
המגילה נותנת לנו תמונות קצרות וחיות של אימי המצור, הנותנות רושם חזק שהם נכתבו בידי עד ראיה שחיבר את התיאורים זמן קצר לאחר התרחשות האירועים.
בנוסף לתיאור אימי המצור והכיבוש המחבר עוסק בשאלה מה גרם לה' לפנות נגד עמו ולהסביר את הסיבות לחורבן. הפתרון שנותנת לכך המגילה היא של קבלה של חטאי ואשמת העם (החטאים אינם מוגדרים ספציפית) בסבל שבא עליו בידי ה'.
המחבר מצדיק רטרואקטיבית את החלטת ה' להעניש את העם .
במשך הדורות השתמשו היהודים בספר איכה לקריאה ביום החורבן המסורתי של בית ראשון ושני, תשעה באב . גם הנוצרים ניצלו את הספר למטרות ליטורגיות בימים שבהם לפי המסורת עונה ישו , הסבל המתואר בספר מסמל לדעתם את סבלו של ישו.
קדושתו של הספר קיבלה חיזוק נוסף בקרב בני שתי הדתות כתוצאה מייחוס חיבורו לנביא החורבן ירמיהו.
בתקופה המודרנית החל הספר לעורר ענין מיוחד בקרב חוקרי התנ"ך בגלל צורתו הספרותית המיוחדת שהיא כמעט חסרת תקדים בתנ"ך, האקרוסטיקה. בארבע מתוך חמשת פרקי איכה כל משפט קשור באות מהאלף בית העברי לפי הסדר וגם בפרק החמישי שהוא שונה משאר הפרקים יש קשר למספר האותיות.

לגבי ספר איכה התעוררו מספר ויכוחים מרכזיים הקשורים להשפעות עליו ולמבנהו הספרותי.
הועלתה הטענה שיש דמיון ספרותי רב בין הקינות על חורבן ערי קודש אותם ניתן למצוא בספרות השומרית ובמידה פחותה יותר בקרב יורשתה הספרות הבבלית והועלה הרעיון שבישראל היה ז'אנר מיוחד של קינות שהושפע בידי ז'אנר מקביל בספרות המסופוטאמית.
בסוף המאה ה-19 החל ויכוח נוקב בקרב החוקרים שעסקו במבנהו הספרותי של ספר איכה. הועלתה הטענה שבספר איכה ניתן להבחין בבירור בצורה ספרותית מיוחדת , הקינה, שלה יש מקצב מיוחד שהוא דומיננטי בספר איכה. החוקר שהעלה קביעה זאת לא הסתפק בכך והמשיך וטען שצורת משקל זאת היא דומיננטית בקרב כלל הקינות התנכיות ולכן ברור שהיתה מיוחדת לצורה הספרותית של הקינה, צורת משקל זאת כונתה "מקצב הקינה".
טענה זאת עוררה ויכוח קשה בין חוקרי ספר איכה, ויכוח שלא הגיע לסיכום עד היום, מאחר שלרשות שני הצדדים עומדים טיעונים חזקים המקשים על הגעה להכרעה בנושא.

בעבודה זאת אעסוק בשתי בעיות אלה בחקר ספר איכה ואדון בשאלה האם ניתן לדבר על מקצב שהוא מיוחד לז'אנר הקינות בתנ"ך?
הפרק הראשון בעבודה זאת יתן סקירה כללית על ספר "איכה" וידון בתיאוריות שונות על זמן כתיבתו ועל כותבו , ואם נכתב בידי אדם אחד בתקופה אחת.
הפרק השני בעבודה ידון באפשרות של השפעות מסופוטמיות על תוכנו וצורתו של ספר איכה. האם יתכן שקינות ספר איכה התבססו על מודלים שומריים מסופוטמיים קדומים ביותר של קינות על חורבן ערים קדושות, קינות שמבחינת צורתם הספרותית והתוכנית ומבחינת שימושיהם הליטורגיים בפולחנים יש בהם מספר נקודות דמיון מענינות לקינות בספר איכה , אך כפי שנראה יש גם הבדלים גדולים בין שני הסוגים.
הפרק השלישי ידון בויכוח בין החוקרים בנושא המשקל הספרותי באיכה. האם ניתן למצוא בו מקצב מיוחד לקינות כפי שטענו חוקרים בסוף המאה ה-19 או שזה רק מקצב המיוחד לספר עצמו אך לא בהכרך לז'אנר שלם.

תוכן עניינים:
הקדמה
פרק 1: רקע- אופיו וזמנו של ספר "איכה"
פרק 2: השפעות מסופוטמיות על הקינות באיכה?
פרק 3: מקצב הקינה באיכה.
סיכום
מראי מקומות
ביבליוגרפיה

תגים:

מגילות · חמש · אקרוסטיקון · חורבן

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ספר איכה ומקצב הקינה", סמינריון אודות "ספר איכה ומקצב הקינה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.