השפעת העמדות של המעשן על התנהגותו

תקציר העבודה:

השפעת העמדות על התנהגות המעשן, האם אפשרי שינוי
עמדות אצל המעשן וכיצד אפשר לגרום לשינוי עמדות.

תוכן העניינים hc0467-
1. מבוא
2. הגדרת המושג עמדה
3. יצירת ושינוי עמדות
4. סקירה היסטורית
5. מקורות להשפעה על עמדות כלפי עישון
6. משפחה
7. פרסומת
8. חינוך נגד עישון
9. השפעה סביבתית - חברתית
10. ידע רפואי והשפעתו על עמדות
11. יצירת עמדות
12 . מרכיבי העמדה והשינוי ההתנהגותי
13. סיכום ודיון
14. הערות
15. ביבליוגרפיה







רקע:
בעבודה זו ניסינו לבדוק את השפעת העמדות על התנהגות המעשן, האם אפשרי
שינוי עמדות אצל המעשן וכיצד אפשר לגרום לשינוי עמדות.
מחקרים רבים נעשו בנושאים הללו, תוצאות חלקם סותרים זה את זה ורבים מהם
סבלו מליקוי מתודולוגי מחקרי.
מעמדה ממלאת תפקיד חשוב אצל הפרט ועל יכולת הסתגלותו לחברה.
ללמידה בגיל צעיר, על צורותיה השונות. חשיבות רבה בתהליך יצירת העמדה.
למשפחה ולקבוצת ההשתייכות החברתית מקום חשוב בתהליך זה.
לאחר שהעמדה מתפתחת היא נעשית כמעט לחלק אינטגרלי מאישיותו של הפרט
ומשום כך כה קשה לשנותה בהמשך. על אף קיומן של גישות שונות לנושא
מסכימים רוב הפסיכולוגים החברתיים כי לעמדה שלשה מרכיבים עיקריים:
הקוגניטיבי, הרגשי והפעולתי. שאיפתו של האדם היא ששלשת מרכיבי העמדה
יימצאו בהרמוניה ולא יסתרו אחד את השני. סתירה שנוצרת בין מרכיבי העמדה
גורמת אי נוחות לפרט אותה מנסה הוא לפתור בדרכים שונות.
מכיוון שהעישון הוא תהליך ממכר, נפשי ולעתים אף פיזיולוגי, מתקשה הפרט
לוותר על נוהג זה. ויתור כזה דורש ממנו מאמצים רבים ובדרך כלל צריך להקדים
לתהליך שינוי בעמדותיו. שינוי כזה אפשרי אם כי נתקל הוא לעיתים בקשיים
רבים. כדי ששינוי כזה יתרחש צריך לחול מהפך בכל שלשת מרכיבי העמדה. שינוי
במרכיב אחד אינו מספיק בדרך כלל ונטיית הפרט תהיה להחזיר את המצב
לקדמותו באמצעים שונים.
בנוסף לכך קיימים גורמים חיצוניים רבים המקשים על הפרט בתהליך שינוי
העמדות.
הפרסומת מהווה את אחד האמצעים בעזרתם מבקשות חברות הסיגריות למנוע
שינוי בעמדה. לפרסום כח רב בעיצוב עמדות הציבור ובחיזוק עמדות קיימות.
הפרסומאים משתמשים גם הם באמצעים פסיכולוגיים שונים כדי ליצור עמדות
אצל הציבור ודוגמא לכך היא ההתנייה. מכאן שהפרט נמצא במצב שבו שני
הצדדים מפעילים עליו לחצים פסיכולוגיים חזקים כדי שישנה את עמדותיו. רשויות
הבריאות מנסים באמצעים שונים
כמו מתן מידע על הסכנות הבריאותיות הטמונות בעישון, פנייה לרכיב הרגשי
באמצעות הפחדה וכד' לגרום לפרט לשנות את עמדותיו ולעומת זאת ההרגל שנרכש
וחברות הסיגריות מקשים על שינוי העמדה.
בשנים האחרונות החלה להשתרר אוירה ציבורית שמנדה את המעשנים.
מקור התהליך בארה"ב והוא החל להתפשט אט אט למדינות מערביות נוספות ואף
הגיע לישראל. הציבור הלא מעשן מסרב להיות בקרבת המעשנים המסכנים את
בריאותו על ידי עישון פאסיבי. בנוסף לאוירה הציבורית הכמעט עויינת כלפי
המעשנים חוקקו מערכות חוקים אשר הפכו את חיי המעשן כמעט לבלתי נסבלים.
לא מעטים המקרים שדווקא בעקבות השינוי ההתנהגותי של המעשן חלו שינויים
בעמדותיו כלפי העישון וזאת כדי להסביר בדיעבד את התנהגותו. המעשן חש כי
הצטרפות לקבוצת השווים תיעשה דווקא על ידי גמילה מעישון, תהליך דומה אותו
חווה טרם עישן אך בכיוון ההפוך.
אין ספק שבשנים האחרונות קיים שינוי בעמדות הציבור כלפי העישון, הן של
הציבור הלא-מעשן והן של הציבור המעשן. הבעייה היא שלרוב אין שינוי זה מביא
לשינוי התנהגותי. המידע על הנזק הבריאותי אינו יעיל דיו כל עוד אינו מופנם ברמה
האישית של היחיד. המחקרים השונים ובעקבותיהם תכניות הגמילה הרבות
תוקפות את הנושא מכיוונים מגוונים. בעוד קרייטלר דוגל בשינוי התנהגותי דרך
האורינטציה הקוגניטיבית המודל של פישביין סומך ידיו על הדרגה השלישית,
הרכיב הריגושי שמשמעו תחושת הסכנה האישית שמשמעותה יכולת העברת המידע
הכללי לתחום האישי ויצירת חרדה אצל הפרט לבריאותו.

מקורות:

ההנחה של תכניות אלה היא שבאמצעות הגדלת הידע העובדתי ביחס לעישון והסכנות הטמונות בהרגל זה, תיווצרנה אצל הפרט עמדות שליליות כלפי העישון ותקטן הסתברות שהפרט יעשן. מחקרים רבים הצביעו על כך כי תכניות שעסקו במתן ידע לא גרמו לכך שמרכיב זה השפיע על שינוי בעמדות ולא יצרו גרמו בעקבות זאת לשינוי התנהגותי.(32)
מעצם העובדה כי מינון המרכיבים שונה בכל עמדה ועמדה ניתן להניח כי בדרך כלל קיים מרכיב שהוא הדומיננטי יותר בעמדה. כדי לנבא את דפוס ההתנהגות הקשור בעמדה מן הראוי להתבונן ראשית לכל במצבם היחסי של מרכיבי העמדה. דברים דומים ניתן לומר גם על שינוי העמדה.
הדרך לשינוי תהיה קלה יותר באם יצליחו לאתר אצל הפרט את המרכיב הדומיננטי שבעמדה ועל ידי ניסיון "לעבוד" עליו ולשנותו ניתן להצליח ביתר קלות לגרום לאותו שינוי בשאר מרכיבי העמדה.
אדם החושש ממחלות בצורה קיצונית יהיה חשוף יותר לשינוי עמדה על ידי מסר שיעורר פחד בריאותי בקרבו. הווי אומר, על ידי פנייה למרכיב הרגשי שבעמדה. פחד מפני התקף לב או מוות מסרטן יכול להוביל בעקבותיו "להתישרות" המרכיב הקוגניטיבי בעקבות המרכיב הרגשי ובעקבות זאת לשינוי עמדה כולל ביחס לעישון.(33)
להבהרת התמונה מן הראוי להציג שתי תאוריות לגמילה מעישון.
תיאוריית האוריינטציה הקוגניטיבית של קרייטלר(34) עוסקת בהסבר, ניבוי ושינוי התנהגויות של בני אדם. התכנית עוסקת בהשפעת משתנים
פסיכולוגיים על מצב הבריאות הגופנית אך ייחודה בכך שהמשתנים הפסיכולוגיים הם תכנית קוגניטיביים, כלומר: אמונות, עמדות ושיפוט.
משתנים פסיכולוגיים אלה מהווים חלק מתאוריה כוללת על התנהגות האדם וניתנים לשינוי במסגרת טיפולית באופן שזיהוי הדבר האמונותהגורר פתולוגיה גופנית מכשיר את הקרקע להתערבות. אחד היישומים של תאוריה זו נוגע להפסקת עישון.
הניסוי הראשון נערך ב - 1976 בהשתתפות ארבעים נבדקים. בעלי אוריינטציה קוגניטיבית גבוהה הפחיתו את כמות הסיגריות פי שניים מעמיתיהם בעלי האוריינטציה הקוגניטיבית הנמוכה. מסקנת המחקר הייתה שכדי להגביר את יעילות הטיפולים לגמילה מעישון יש להקדים ולבדוק אצל המעשן את האוריינטציה הקוגניטיבית לגמילה מעישון ואם
מתברר שהיא אינה תומכת בגמילה יש לנסות ולשנותה לפני הטיפול. אנו רואים כי גישה זו לוקחת בחשבון רק את אחד ממרכיבי העמדה ונותנת לו עדיפות מכרעת על פני שאר המרכיבים.
מנתונים שהתפרסמו בארה"ב בשנת 1990(35) ואשר בדקו את מידת הידיעה של הציבור בהקשר לסיכוני העישון הוברר כי בעשרים וחמש השנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בידיעת הציבור בנושא זה. על אף הגידול הרב בידע, מספר משמעותי של אמריקאים עדיין אינו מכיר את חלק מסיכוני הבריאות הטמונים בעישון. דוגמא לכך הוא הנתון ש 29%
מן האמריקאים לא היו מודעים לעובדה שלמעשן סיכוי רב יותר ללקות במחלות לב. מספר זה מתורגם לחמישה עשר מיליון מעשנים בארה"ב.
ייתכן שמספר זה מצביע על כך שלמרות כל המאמצים להפיץ את המידע והעובדה שאחוז כה גבוה של מעשנים אינו מכיר את הנתונים או אינו מאמין בהם הרי שקבוצת מעשנים זו מתנגדת לקבל מידע על ההשפעות הבריאותיות של העישון. לממצא זה חשיבות גדולה באשר ייתכן ונחוצות טכניקות אחרות, חוץ מאספקת מידע, כדי לשכנע מעשנים להפסיק
לעשן.
אצל הצעירים המצב אף חמור יותר באשר החשש שעישון מזיק לבריאות והערכת הנוהג הממכר של העישון רחוקים מהם יותר מאשר אצל המבוגרים.
פישביין תאר במחקרו משנת 1977 שלש דרכים שונות בהן מידע העשוי להשפיע על הפרט:
א.  הוא יכול להעשות מודאג מקיום מידע כזה.
ב.  יכול לקבל את המידע באופן כללי.
ג. הפרט יכול לקבל את המידע ברמה האישית.
שלש דרכי קבלת אינפורמציה אלה מתאימות לשלש רמות אמונה של הפרט:
דאגה, קבלה כללית וקבלה אישית. לאדם יכול להיות מידע או אמונה ברמה אחת ולא ברמה אחרת. המעשן יכול להיות מודאג מדו"ח כללי על נזקי העישון ולקבל את העובדה כללית שעישון מסוכן לבריאות אך לא יאמין שהוא עצמו יפגע מן העישון. דוגמא לכך מהווה העובדה שבשנת 1975 90% מהמעשנים האמינו שעישון מזיק לבריאות ואילו בחלוף
שנה רק 75% התעניינו בהשפעת העישון על בריאותם. ההכרה בסכנה הכללית אך חוסר האמון ברמה האישית היא צורה של הכחשה שיכולה להיגרם על ידי מספר סיבות כגון האמונה שעישון סיגריות חלשות, עישון מועט או תכונות גופניות - גנטיות מסויימות מפחיתות את הסכנה האישית. כפי שכבר צויין במקומות אחרים בעבודה זו לאדם להפחית
למינימום או אף לבטל את הדיסוננס שהוא נמצא בו.
כדי שאדם יעשה צעד מעשי וישנה את התנהגותו עליו להימצא ברמה השלישית - של סכנה אישית כתוצאה מפעולותיו. כל עוד לא יימצא ברמה זו אלא בשתי הרמות הקודמות ימשיך ברוב המקרים להתנהג כבעבר ולא ישנה את עמדותיו. העברת המידע הכלי לרמה האישית מהווה את אחד הגורמים החשובים ביותר בתהליך השינוי ההתנהגותי ובמיוחד
בנושאים המתייחסים לבריאות האדם.
בתהליך העברת המידע הוכח בעזרת מחקרים רבים כי קיימים גורמים שונים העלולים להפריע לתהליך. לאדם יש נטייה להדחיק אסונות מסוגים מסויימים ולהאדירם בנושאים אחרים. בנוסף לכך תמיד נוטה האדם ליוצאים מן הכלל הסותרים את המידע וזאת במטרה לעשות רציונליזציה ולהמשיך לעשן וזאת למרות שמידע הוא לסכנות באופן כללי.
חולה סרטן שמעולם לא עישן מהווה דוגמא מצויינת לאדם כזה. לבני הנוער קשה עוד יותר לעבור מהרמה הכללית לרמה האישית. מסיבה זו הנטייה הקיימת כיום בארה"ב הינה להפנות את מאמצי העישון לכיוון הדגשת ההשפעה החברתית ופחות לכיוון הבריאותי ארוך הטווח. מן הראוי להדגיש כי על אף ההוכחות הבריאותיות המדעיות בהקשר לנזקי
העישון, אין חברות הטבק טומנות את ידן בצלחת ויושבות באפס מעשה ובעזרת מאמצי פרסום ויחסי ציבור הן מונעות מן הקהל הרחב לקבל את המידע ברמה האישית וזאת על ידי הזרמת מידע המטיל ספק באמיתות הסכנות.
הקשר בין עמדות והתנהגות נמצא בפולמוס ממושך. בסקירה ספרותית בנושא מסכם (36):Wicker
"בסך הכל המחקרים מראים כי סביר יותר להניח שהעמדות קשורות, או קשורות רק במידה מועטה, להתנהגות גלוייה מאשר שהעמדות תהיינה קשורות מאד לפעולות. מתאמים בין השתיים הינה לעתים רחוקות מעל 30 ובדרך כלל קרובים לאפס".
אחת המסקנות ממחקרים אלה הייתה כי עמדות אינן מספיקות לצורך ניבוי התנהגות ופעולות ספציפיות וכי חייבים להילקח בחשבון משתנים נוספים.
Rokeach טען כי התגובה כלפי אובייקט העמדה מפועלת בהקשר חברתי כלשהו שגם כלפיו יש לאדם עמדה. משמע שנכנסים משתנים מתווכים של שתי עמדות לפחות עד להתנהגות עצמה. אדם שיש לו עמדה שלילית כלפי עישון סיגריות ויחד עם זאת, בסיטואציה חברתית שבה כולם מעשנים הוא מאמין שחשוב לא להיות יוצא דופן, יתכן ויתנהג בניגוד
לעמדתו כלפי העישון אך בהתאם לעמדתו כלפי הסיטואציה החברתית בה הוא נמצא ויעשן גם הוא. בדרך כלל כשייטה האם לנהוג בהתאם לעמדה מסויימת הרי קיימת עמדה שניה חלשה יותר בעוצמתה. חוקרים נוספים תומכים במסקנה כי עמדות ומשתנים מתווכים וכן משתנים בלתי תלויים רבים פועלים יחד להפחתת הקשר שבין עמדות להתנהגות על ידי
כך שמשפיעים הם על האחת באופן שונה מהאחרת.
המודל של פישביין ואייזן מביא בחשבון את השפעת הלחץ החברתי הנתפס על הקשר שבין עמדות להתנהגות. הנחה זו מבוססת על השערת העקביות המותנית לפיה עמדות אינן מנבאות התנהגות בכל תנאי וכמעט תמיד קיימים כוחות מצביים הפועלים בעד ונגד המימוש ההתנהגותי של העמדות. המצבים הם חברתיים ומתייחסים בעיקר לנורמות קבוצתיות.
האדם פועל בהתאם לעמדותיו כאשר אלה הנמצאות בהתאמה ללחצים החברתיים בהם הוא נתון, כפי שאלו נתפסים על ידו. הנורמות של קבוצות העמיתים לגבי העישון מהוות מנבאים בעלי עוצמה לגבי תחילת השמוש של המתבגרים. נראה כי לחץ חברתי כלפי העישון פחות משמעותי אצל הצעירים ולכן השפעתן הישירה של עמדות על העישון היא גדולה
למדי וזאת בניגוד לשימוש בחומרים פחות נורמטיביים כמו סמים ואשר לגביהם זקוק האדם לאישורים חברתיים.
מסקנותיו של ויקר הביאו פסיכולוגים חברתיים רבים לידי זניחת העיסוק במושג "עמדה" בהיותו, לדעתם, חסר ערך לחלוטין. אולם במחקרים נוספים אכן נמצא קשר בין עמדות והתנהגות. פישביין טען כי צריך לראות את הקשר בין התנהגות ועמדה במסגרת רחבה יותר וצריך לקחת בחשבון משתנים נוספים מעבר לקוגניציה, רגש וכוונה
התנהגותית כמו אמונות נורמטיביות כלפי התנהגויות אלה. בנוסף לכך, כדי לנבא התנהגות בעזרת עמדה יהיה זה בדרך כלל יותר אפקטיבי לבדוק עמדות ספציפיות ומדוייקות ולא כלליות.
אחד המודלים האינטגרטיביים אשר יכול להוות הן בסיס תאורטי להפנמת ההתנהגויות הבריאותיות והן פריצת דרך לעבר שינוי בכיוון הרצוי הוא מודל ה(37).HBM- מודל זה הוצג כגישה פסיכולוגית שנועדה להבין פעילות הנעשית על ידי הפרט והקשורות לבריאות. האלמנטים הבסיסיים ביסוד ה HBM-:
א.  האיום המוטל על ידי מחלה כולל הסבירות שתגרום נזק.
ב.  האמונה ביעילות התנהגות מסויימת להפחתת האיום.
ג.  הערכות על תשלום כספי, פיזי ופסיכולוגי הקשור בפעילות המודעה.
להתנהגות ההורים על המתבגרים היבט חשוב במכלול הגורמים המשפיעים על התנהגותם.
ברלין מביא גישות המנסות להסביר את חוסר האיזון, הנראה לעיתים, בין העמדה לתגובה המועדפת על מנת להפחית את חוסר האיזון שבין העמדה לתגובה:
א.  הכחשה - שינוי הערכה של אחד המרכיבים המעורבים. למשל, אדם שעישן והחל להשתעל בעקבות העישון יוכל לטעון כי שיעולו נובע מהצטננות.
ב.  תמיכה - אחד המרכיבים מקושר עם רעיונות אחרים הקשורים לעמדות חזקות. באמצעות עמדות אלה ניתן לשלול את האמונה המנוגדת.
לדוגמא, המעשן החושש לבריאותו יכול לטעון שממילא הסיגריות מעיקות על תקציבו.
ג.  דיפרנציאציה - נעשית אבחנה בתוך אחד המרכיבים המנוגדים כך שאספקט מסויים שלו מוערך באופן חיובי והאחר באופן שלילי.
ניתן לפתור את העובדה שאדם אוהב לעשן על ידי כך שיעשה זאת רק לאחר ארוחה במסעדה ולא במקום אחר.
ד.  טרנסדנדנטיות - המרכיבים המנוגדים מתחברים ליחידה גדולה יותר שיחד ניתן לראותה באור חיובי או שלילי.
סיכום ודיון
בעבודה זו ניסינו לבדוק את השפעת העמדות על התנהגות המעשן, האם אפשרי  שינוי עמדות אצל המעשן וכיצד אפשר לגרום לשינוי עמדות.
מחקרים רבים נעשו בנושאים הללו, תוצאות חלקם סותרים זה את זה ורבים מהם סבלו מליקוי מתודולוגי מחקרי.
מעמדה ממלאת תפקיד חשוב אצל הפרט ועל יכולת הסתגלותו לחברה.
ללמידה בגיל צעיר, על צורותיה השונות. חשיבות רבה בתהליך יצירת העמדה. למשפחה ולקבוצת ההשתייכות החברתית מקום חשוב בתהליך זה.
לאחר שהעמדה מתפתחת היא נעשית כמעט לחלק אינטגרלי מאישיותו של הפרט ומשום כך כה קשה לשנותה בהמשך. על אף קיומן של גישות שונות לנושא מסכימים רוב הפסיכולוגים החברתיים כי לעמדה שלשה מרכיבים עיקריים: הקוגניטיבי, הרגשי והפעולתי. שאיפתו של האדם היא ששלשת מרכיבי העמדה יימצאו בהרמוניה ולא יסתרו אחד את השני.
סתירה שנוצרת בין מרכיבי העמדה גורמת אי נוחות לפרט אותה מנסה הוא לפתור בדרכים שונות.
מכיוון שהעישון הוא תהליך ממכר, נפשי ולעתים אף פיזיולוגי, מתקשה הפרט לוותר על נוהג זה. ויתור כזה דורש ממנו מאמצים רבים ובדרך כלל צריך להקדים לתהליך שינוי בעמדותיו. שינוי כזה אפשרי אם כי נתקל הוא לעיתים בקשיים רבים. כדי ששינוי כזה יתרחש צריך לחול מהפך בכל שלשת מרכיבי העמדה. שינוי במרכיב אחד אינו
מספיק בדרך כלל ונטיית הפרט תהיה להחזיר את המצב לקדמותו באמצעים שונים.
בנוסף לכך קיימים גורמים חיצוניים רבים המקשים על הפרט בתהליך שינוי העמדות.
הפרסומת מהווה את אחד האמצעים בעזרתם מבקשות חברות הסיגריות למנוע שינוי בעמדה. לפרסום כח רב בעיצוב עמדות הציבור ובחיזוק עמדות קיימות. הפרסומאים משתמשים גם הם באמצעים פסיכולוגיים שונים כדי ליצור עמדות אצל הציבור ודוגמא לכך היא ההתנייה. מכאן שהפרט נמצא במצב שבו שני הצדדים מפעילים עליו לחצים פסיכולוגיים
חזקים כדי שישנה את עמדותיו. רשויות הבריאות מנסות באמצעים שונים כמו מתן מידע על הסכנות הבריאותיות הטמונות בעישון, פנייה לרכיב הרגשי באמצעות הפחדה וכד' לגרום לפרט לשנות את עמדותיו ולעומת זאת ההרגל שנרכש וחברות הסיגריות מקשים על שינוי העמדה.
בשנים האחרונות החלה להשתרר אוירה ציבורית שמנדה את המעשנים.
מקור התהליך בארה"ב והוא החל להתפשט אט אט למדינות מערביות נוספות ואף הגיע לישראל. הציבור הלא מעשן מסרב להיות בקרבת המעשנים המסכנים את בריאותו על ידי עישון פאסיבי. בנוסף לאוירה הציבורית הכמעט עויינת כלפי המעשנים חוקקו מערכות חוקים אשר הפכו את חיי המעשן כמעט לבלתי נסבלים. לא מעטים המקרים שדווקא בעקבות
השינוי ההתנהגותי של המעשן חלו שינויים בעמדותיו כלפי העישון וזאת כדי להסביר בדיעבד את התנהגותו. המעשן חש כי הצטרפות לקבוצת השווים תיעשה דווקא על ידי גמילה מעישון, תהליך דומה אותו חווה טרם עישן אך בכיוון ההפוך.
אין ספק שבשנים האחרונות קיים שינוי בעמדות הציבור כלפי העישון, הן של הציבור הלא-מעשן והן של הציבור המעשן. הבעייה היא שלרוב אין שינוי זה מביא לשינוי התנהגותי. המידע על הנזק הבריאותי אינו יעיל דיו כל עוד אינו מופנם ברמה האישית של היחיד. המחקרים השונים ובעקבותיהם תכניות הגמילה הרבות תוקפות את הנושא
מכיוונים מגוונים. בעוד קרייטלר דוגל בשינוי התנהגותי דרך האורינטציה הקוגניטיבית המודל של פישביין סומך ידיו על הדרגה השלישית, הרכיב הריגושי שמשמעו תחושת הסכנה האישית שמשמעותה יכולת העברת המידע הכללי לתחום האישי ויצירת חרדה אצל הפרט לבריאותו.
המסקנה המתבקשת מחילוקי דעות אלה היא שכנראה עדיין לא נמצא מודל הגמילה המתאים לכלל האוכלוסיה. ייתכן שבתחום זה רצויה "תפירה של חליפה אישית" לכל מעשן.
הערות
1. הילגארד ואטקינסון, מבוא לפסיכולוגיה חברתית, ב', עמ' 737.
2. בדרך כלל אנו לומדים רגשות ונטיות לתגובה באמצעות הסמיכות ו"סיפוק הצרכים".
3. אנו רוכשים את מחשבותינו ואמונותינו באמצעות העברה על ידי מורינו החברתיים. לרוב יהיו אלה ההורים שלהם תפקיד מרכזי בתהליך ההעברה. בתהליך זה אין צורך בהתנסות ממשיתבניגוד לתהליך הסמיכות.
4. Brown, Social sychology,1965. 
Brown, "Models of attitude change". New directions in psychology, 1962
5. Heider. The psychology of interpersonal relations, 1958.
6. Osgood, C. The measurement of meaning, 1957 .
7. Estinger, L. A Theory of Social Comparision Process,1954.
8. aleman, H. "Processes of opinion change" Public opinion quarterly, 25, 1961, p. 57-58.
9. Mello, N.K. and Mendelson,J.H.Alcohol and humannbehavior.
10. ברנע, צ. סמים ואלכוהול בקרב מתבגרים: השפעות הגומלין בין גורמי אישיות, תהליכים חברתיים, עמדות וידע לבין השימוש בחומרים פסיכואקטיביים, אוניברסיטת ת"א, 1985.
11. בן סירא, ז. עישון: מעקב אחר מגמות גמילה והתמדה. משרד הבריאות, 1992.
12. בן סירא, ז. עישון בקרב הנוער, 1992.
13. Avies, M. and Kandel, D.B."PARENTAL AND Peer influence on adolexcents educational plans".American journal of Sociology, 37, p. 303-383.
14. UNICC Tobacco Control:"The Case for banning Advertising and Promotion ot Tobacco.", March, 1993.
15. Whelan, E. "Cigarette Advertising should be stopped". A Smoking Gun: How the Tobacco Industry gets away whith Murder, 1991.
16. מחקר שנערך על ידי האיגוד הרפואי האמריקאי ויצא לאור בפברואר 1994.
17. בן סירא, ז. עישון בקרב הנוער, 1992.
18. בן עמי, א. פסיכולוגיה חברתית. סוציאליזציה - עמדות קבוצות, 1974.
19. Baron,R.D.and Byrne, D.Social Psychology; Understanding. Human Interaction, 1987.
20. לאחרונה החלו להשתמש במרכיב הפחד בטלוויזיה במלחמה נגד תאונות הדרכים על ידי הצגת פצועים לקהל בזמן תאונה וכן מכוניות מעוכות.
21. Murray,M.and Gracknell,A."Adolescents Views on Smoking".
Journal of Psychosomatic Research, 24, p. 243-251.
22. Shaw,C.T."Knowledge and attitude responses of college students toward controversial social health issues" Journal of school health, 42, p.53-56.
23. Oei, T.S. "Smoking Prevention Program of Children: A review". Journal of Drug Education, 1987.
24. Pierce,J.et al."Do smoking ordinance protect no-smokers from environmentsl tobacco smoke at work?" Tobacco Control 1994, p. 15-20.
25. Waranch, R. et al. "The effects of hospital Smoking ban on employee smoking behaviour". Tobacco Control, 1993. p. 120-126.
.
26. הנתונים נלקחו מהדו"ח של מחלקת הבריאות האמריקאית:
Reeducing th health eonsewuences of smoking. U.S. Department of health and human services , 1989. p.222-224
27. בן סיראת ז. עישון: מעקב אחר מגמות גלמילה והתמדה 1992.
28. 36% ציינו כסיבה עיקרית את רצונם להפגין שליטה על עצמם ו - 3% ציינו גורמים חברתיים כסיבה לאי עישון.
29. Breckle, S.J. "Empirical Validation of affect, behavior and cognition as distinct attitude" Journal of personality and Social Psychology, 44 p. 1191-1205.
30. ר' הערה מספר 18.
31. Krech, D. and Grutchgield, R.S. Individual and Sociey, 1962.
32. תוצאות דומות ניצפו גם במחקרים לגבי שימוש בסמים ושתיית אלכוהול.
33. Levental, H.and Singer, R. The effects of fear and specificity of recommendation upon attitudes and behavior. Journal of Personality and Social Psychologh, 1965, p. 20-29.
34. קרייטלר, ש. וקרייטלר, ה. מוטיבציה קוגניטיבית ובריאות גופנית. עיון ויישום בפסיכולוגיה, 1990.
35. Tobcco and the Clinician, National Institutes of ealth, 1994.
36. הציטוט מתוך עבודתה של רונן, בת שבע השפעת ההורים על העמדות כלפי סמים ועל דפוסי השימוש בחומרים פסיכואקטיביים של ילדיהם המתבגרים, 1989. עמ' 36.
37. מודל האמונה בבריאות הוצג על ידי בקר בשנת 1977 -Health Belief ,Model.
ביבליוגרפיה
אוליניק. ע.   מחקר יעילות סרט בגיבוש עמדות למניעת מחלות התנהגותיות, 1988.
אוריאל, נ.  ההיבט התרבותי של פרסום סיגריות בישראל.
אנטון, ש. גורמים מוטיבציוניים ואוריינטציה קוגניטיבית בטיפול התנהגותי לגמילה מעישון. אוניברסיטת תל-אביב, 1988.
בן סירא, ז.  עישון: הרגלים, עמדות וידע לגבי האיסור במקומות ציבוריים. ירושלים, 1988.
בן סירא, ז.  עישון: הרגלים, סיכונים ופרסומת. ירושלים, 1989.
בן עמי, א.  פסיכולוגיה חברתית. סוציאליזציה - עמדות- קבוצות.
מקראה, עם עובד, 1974.
ברוך, ע.   "עמדות תלמידי תיכון כלפי סיגריות ועישון".
הרפואה, 121,דצמבר 1991.
ברגשטיין, א.  ערכים אישיים, עמדות כלפי חומרים פסיכואקטיביים ודפוסי השימוש בהם בקרב סטודנטים. עבודת מוסמך, אוניברסיטת תל-אביב.
ג'רום, י. והודג'סון, ר. התמכרות - תופעות, בעיות ותשובות.
ירושלים, 1984.
הילגרד, ר. ואטקינסון, ק. מבוא לפסיכולוגיה חברתית. ב', סטנפורד, 1967.
טייכמן, מ. וברנע, צ. סמים והתנהגות אנושית. 1987.
טייכמן, מ. לחיות בעולם אחר. אוניברסיטת תל-אביב, 1989.
כהנמן, ר. הרגלי העישון ומגמות לשינויים.
סקר של המכון למחקר חברתי שימושי, ירושלים, 1970.
קרייטלר, ש. וקרייטלר, ה. מוטיבציה קוגניטיבית ובריאות גופנית. ירושלים, 1990.
רונן, ב.  השפעת ההורים על העמדות כלפי סמים ועל דפוסי השימוש בחומרים פסיכואקטיביים של ילדיהם המתבגרים. אוניברסיטת תל-אביב, בי"ס לחינוך, 1989.
ריבר, א. לכסיקון למונחי הפסיכולוגיה. פינגווין, 1992.
Brown, R. Social Psychology. 1965.
Brown, R. "Models of attitude change" New directions in Psychology. 1962.
Corti, E. A history of smoking, New York, 1932.
Davies, M, and Kandel, D.B. "Parental and peer influence on adolescent's educational plans." American journal of Psychology, 37.
Environmental Rabacco Smoke: A guide ot workplace smoking policies. Washinton, 1990.
Fishbein, M. Social Psychological analysis of smoking behavior. N.Y. 1982.
Hirsch, T. Causes of deliquency. Barkley, 1969.
Kandel, D.B. and Andrews K. "Processes of edolescent socioleation by parents and peers".
International Journal of the Addictions, 22 (4).
Krech, D. and Grutchfield, R.S. Individual in society. N.Y.1967.
Levental, H. and Singer, R. "The effects of fear and specificity of recommendation upon attitudes and behavior". Journal of personality and Social Psycholgy, 2, 1965.
Pierce, J. et al. "Do smoking ordinance protect no-smokers from environmental tobacco smoke at work?" Tobacco Control, 3, 1994.
Reducing the health consequences of smoking. U.S. Department of health. Maryland, 1989.
Repace, J. Lowney, A."Issues and answers concerning passive smoking inthe workplace". Tobacco Control, 1, 1992.
Warnac, R. et al. "The effects of a hospital smoking ban on employee smoking behavior" Tabcco Control, 2, 1993.
Zoller, Uri.  "Attitude Modification in Health - Education through an interview, antismoking program incorporated within tradition science curiculumn." Journal of Research in science teaching, 26, 1989.
1

תגים:

תקשורת · סגריות · דיסוננס · קוגניטיבי · סוציולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעת העמדות של המעשן על התנהגותו", סמינריון אודות "השפעת העמדות של המעשן על התנהגותו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.