עמדות הורים בנושא שילוב ילדים חריגים במסגרות חינוך רגילות

תקציר העבודה:

במסגרת עבודתי זו ניסיתי לבדוק את עמדותיהם של הורים לגבי שילוב ילדים חריגים במסגרות חינוך רגילות, תוך השוואה בין עמדות הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, לבין עמדות הורים לילדים בעלי התפתחות תקינה.
עבודתי זו התבססה על העברת שאלון עמדות לגבי הורים (אנונימי), כאשר קדמו לשאלון השערות שגיבשתי לגבי נושא זה.
העברת השאלון לוותה בשיחות עם הורים, קריאת ספרות מקצועית, ושיחות עם שני מנהלי בית ספר.
ניתוח מצאי השאלון הביאו לממצאים מעניינים והם מובאים בעבודתי זו.

מבוא
סוגיית השילוב היא כיום נושא מרכזי בחינוך המיוחד. אנשי מקצוע מתקשים לקבוע חד - משמעית אילו תוכניות מועילות יותר, הייחודיות או המשולבות. נושא השילוב מעורר כיום יותר שאלות מאשר תשובות, ומחייב ליותר שיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים: תלמידים והורים, יחד עם אנשי המקצוע השונים העובדים אתם.
כל תלמיד עשוי להתקל לפעמים בקשיים אקדמיים, חברתיים או אישיים, בתחום אחד או בכמה תחומים. הילד בעל הצרכים המיוחדים הוא אותו הילד שהליקוי מונע ממנו לנהות משיטות החינוך הרגילות.
קשיים הנובעים מלחצים חברתיים ואישיים אינם זהים, ואין לבלבלם עם ליקויים בפועל. אין זה נכון שכל הילדים עשויים להחשב לבעלי צרכים מיוחדים. אמת היא, שיותר ויותר תלמידים מתגלים כבעלי ליקויים קלים, ליקויים שבעבר נהגו להתעלם מהם.
לפיכך גדול יותר מספר הילדים המוגדרים כיום כבעלי צרכים מיוחדים, אך אין פירוש הדבר שכל הילדים המתקשים הם בהכרח בעלי ליקויים. ראוי להבחין בין צרכים חינוכיים מגוונים, שהם רגילים למערכת החינוכית, לבין צרכים מיוחדים של תלמידים שאובחנו כבעלי ליקויים.
לפי ההגדרה האמריקאית ילדים אלה הם בעלי "ליקויים התפתחותיים" ולפי ההגדרה הבריטית הם נחשבים לילדים בעלי "צרכים מיוחדים". מכאן, שבית הספר צריך להיות קשוב למגוון רחב של תלמידים. תפיסה זאת לא תמיד מקובלת. בעולם החינוך מתמודדים עם שתי תפיסות: התפיסה המסורתית, שלפיה צריכים הילדים להסתגל לממסד החינוכי, לציית לחוקיו, ולהתאים עצמם לציפיות המורים ולדימוי התלמיד הטוב. לעומתה התפיסה המודרנית הגורסת שבתי הספר צריכים להתאים עצמם לקבוצות הטרוגניות של תלמידים, שביניהם גם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.
ילד עם ליקוי ייחודי, חייב להיעזר בשיטות מיוחדות כדי להתגבר על קשייו. כדי להפעיל את השיטות המיוחדות יש לעצב באופן שונה גם את הסביבה הלימודית. אין פירוש הדבר בהכרח מבנים נפרדים וניתן לעשות זאת במסגרות החינוכיות הרגילות. זאת ועוד, מסתבר שילדים רגילים עשויים אף הם להנות מחלק מהשיטות שפותחו במיוחד עבור ילדים עם ליקויים התפתחותיים.

בארצות רבות התקבלו בשנים האחרונות חוקים, המבקשים למנוע בידודם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכות נפרדות, והקוראים לשילובם ככל האפשר במערכת החינוך הכללית.
בארצות הברית מחייב החוק את השלטונות לוודא כי ילדים בעלי צרכים מיוחדים יחונכו, במידת האפשר, במשולב עם תלמידים רגילים, וכי ילד יופנה למסגרת חינוך מיוחדת רק אם חומרת בעייתו מצדיקה צעד כזה. חוקים דומים התקבלו גם באנגליה, בקנדה, באוסטרליה ובסקנדינביה.
בישראל התקבל חוק החינוך המיוחד בשנת 1988. חוק זה מדגיש את זכותו של הילד החריג לקבל חינוך מיוחד חינם ואת אחריות המדינה כלפיו. החוק קובע כי השילוב בכיתה הרגילה הוא הבחירה המועדפת. בתקופת כהונתו של שר החינוך, אמנון רובינשטיין, התקבלה החלטה חשובה לשלב עד שנת 1998 שליש מתלמידי החינוך המיוחד בחינוך הרגיל.

המגמה לשילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות למצוינות בחינוך ועם המאמצים להעלאת הסטנדרטים ההתנהגותיים והלימודיים ולהחמרה בשיטות ההערכה. דרישות אלו עשויות אולי להועיל לתלמידים רגילים אך הן עלולות להגביר ללא צורך את הלחצים על התלמידים בעלי צרכים מיוחדים, המתקשים בלאו הכי להתמודד עם דרישות המערכת.
יש להדגיש כי השמתו של תלמיד במסגרת מיוחדת היא צעד גורלי עבורו ועבור בני משפחתו.
ההשמה במסגרת נפרדת של החינוך המיוחד היא גושפנקה רשמית לחריגותו ולכך שלמערכת הרגילה שוב אין כלים לעזור לו.
לעומת זאת - שילובו המוצלח של תלמיד המתקשה בכיתה הרגילה הוא אתגר חינוכי מהמעלה הראשונה.
ההתמודדות עם הקשיים בכיתה הרגילה מחזקת את הדימוי העצמי של הילד ומוכיחה לו שהוא בעל ערך ובעל יכולת. המשך התפקוד בכיתה רגילה מונע תווית של חריגות. שילוב מוצלח של התלמיד המתקשה בחינוך הרגיל הוא מסר ערכי גם לגבי שאר התלמידים באשר לסובלנות כלפי האחר, לקבלת השונה ולעזרה הדדית.

מצד שני כשילד נמצא בכיתה שאינה מתאימה לו - אם בגלל סיבות לימודיות, ואם בגלל סיבות חברתיות - גם הילד יוצא נפסד, כי אינו מקבל טיפול מתאים, וגם הכיתה סובלת, כי הילד מפריע לאחרים.

עמדתם של ההורים היא גורם חשוב בקביעת השמתו של ילדם במסגרת חינוכית זו או אחרת. מכאן חשיבות עמדות ההורים הן כלפי הילד המוגבל והן לגבי יחסם לשילוב חריגים במסגרות חינוכיות רגילות. יש חשיבות לעמדות אלה בין אם מתייחסים להורים לילדים חריגים ובין אם להורים בעלי התפתחות תקינה. כקבוצת לחץ, לעמדות של שתי אוכלוסיות ההורים, יש השפעה על עצם השמתם של ילדים חריגים במסגרות חינוכיות רגילות, ועל פתיחת כיתות משולבות או נפרדות.

תוכן עניינים:
מבוא
שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים - הגדרות לליקויי למידה
העמדה ומרכיביה
שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים - רקע תיאורטי
הקשר בין ההורה לילדו החריג ועמדות הורים לגבי השילוב
שאלת המחקר
השאלון
ממצאים
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

מקורות:

מיכאל עזרא (1991). "הערכות המערכת הרגילה לשילוב הילד החריג בעקבות חוק החינוך המיוחד 1988".
משרד החינוך והתרבות (1994) "שינויים במדיניות הטיפול בתלמידים מתקשים בחינוך הרגיל ובהשמת תלמידים בחינוך המיוחד", חוזר המנהל הכללי, חוזר מיוחד י"ב.
פלשקס לאורה (1980) "השפעת ידע ומגע חברתי על שינוי עמדות כלפי אנשים בעלי מוגבלות פיזית", מתוך התכנית החינוכית הכוללת, חוברת לתלמיד ומדריך למורה, אוניברסיטת תל-אביב, בי"ס לחינוך.
מייבום לאורה (1994) "בדיקת הקשר בין עמדות לגבי שילוב ילדים עם ליקויי למידה במסגרת רגילה לבין ידע על ליקויי למידה כבסיס להפעלת T.Q.M". אוניברסיטת חיפה, בי"ס לחינוך.
מישורי עדנה (1996) "השפעת שילובם של ילדים הלוקים באוטיזם בבי"ס רגיל על עמדותיהם ורמתם המוסרית של התלמידים המשלבים" אוניברסיטת ת"א, בי"ס לעו"ס.
שיינון, רייטר ותירוש (1994) "תכנית התערבות מבוקרת לשילוב הילד החריג בקהילה" כתב נפש - רבעון לטיפול ולחינוך יצירתי, אוניברסיטת חיפה, בי"ס לחינוך ומרכז רפואי בני ציון חיפה.
פייגין יעל (1985) "עמדות הורים כלפי שילוב ילדים חריגים במסגרות חינוך רגילות: השוואה בין הורים לילדים בעלי ליקויי התפתחות והורים לילדים בעלי התפתחות תקינה". אוניברסיטת חיפה, בי"ס לחינוך.
זקס שמעון, מרים לוין ונורית וויסקופף (1992) חוקת החינוך המיוחד בישראל, התשמ"ח 1988.
חוזר מיוחד (התשנ"ז) "לקויות למידה וקשיי למידה: הגדרה ועקרונות לאבחון ולטיפול", חוזר מהנהל הכללי.
פסיכולוגיה חברתית - יחידה 9, עמודים 16-21.
שונית רייטר, "חבר חריג - במערכות הרווחה הבריאות והחינוך".
הוזמי בנימין - "מגע ועמדות כלפי אנשים נכים בקרב חונכי פר"ח" עבודה במסגרת הדרישות לשם קבלת תואר מוסמך במחלקה לעבודה סוציאלית באונ' בר-אילן.
דליה ניסים - "הקשר בין דימוי עצמי של מתבגרים לבין עמדותיהם כלפי נכים התפתחותיים", חיבור לקבלת תואר M.A., ביה"ס לעבודה סוציאלית אונ' בר-אילן.

תגים:

חינוך · לקויי · למידה · מיוחד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עמדות הורים בנושא שילוב ילדים חריגים במסגרות חינוך רגילות", סמינריון אודות "עמדות הורים בנושא שילוב ילדים חריגים במסגרות חינוך רגילות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.