יחסי אם-בת הספרות העברית

תקציר העבודה:

השורש הפוליטי של הפמיניזם נעוץ במאבק להשגת שיוויון זכויות פוליטיות ואזרחיות לנשים במאה ה-18 ובמאה ה-19.
לפי התאוריה הפמיניסטית הוגדר מעמדן המיוחד של הנשים בחברה באמצעות המושג "מיעוט". למרות שמבחינה כמותית-מספרית אין לכך שום הצדקה (העובדה היא שמספר הנשים עולה במעט על מספר הגברים), הרי מבחינת התנהגותן של הנשים, אין ספק שהן הפנימו את הסטריאוטיפים השליליים והנמוכים אשר בדרך-כלל משוייכים לקבוצות מיעוט המנושלות מזכויותיהן הבסיסיות, והמלוות בדרך-כלל ברגשות-נחיתות ובושה.
למרות שהתאוריה הפמיניסטית איננה מגובשת כיוון שהיא באה מכיוונים שונים כמו: אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכואנליזה וכיוצ"ב, אין חילוקי דעות בנוגע לעובדה שהחזקת אמצעי השליטה בחברה נתונה בידי הגברים ואילו הנשים מנושלות מאמצעים אלו (בעיקר נישול מאמצעים כלכליים ומעמדות כח ומפתח בחברה).
תחום נוסף בו מנושלות הנשים באופן מסורתי הוא תחום היצירה האמנותית. הדעה הרווחת היתה שאשה מעצם הגדרת נשיותה אינה מסוגלת לוותר על חיי אהבה ומשפחה ולהתמסר באופן טוטאלי ליצירתה האמנותית. ואמנם הנשים היוצרות תמיד היוו מיעוט.
השאלה מדוע כה מעטות הן הנשים היוצרות בסיפורת העברית נדונה במאמרה של רתוק.
במבוא לעבודה יסוכמו עיקרי הטענות של רתוק בנושא זה, וכן השוואת הסיפורת הנשית העברית עם ספרויות אחרות. בענין זה מוזכרות שתי הסופרות דבורה בארון ועמליה כהנא-כרמון.
לפי רתוק, טענותיה של התנועה הפמיניסטית חדרו אל תודעת האשה הישראלית רק בעשור האחרון, ורובן עדיין שבויות באידיאולוגיה הפטריארכלית שחינכה את האשה לתפוס את הדאגה למשפחה, לילדים, לבית, להגשמת האהבה, כתכונות טבעיות כאילו- ביולוגיות המאפיינות את הנשים - וברגע שהן אינן ממלאות תפקוד זה, הרי יש בכך איום על נשיותן.
אחת המגמות הבולטות, לטענתה של רתוק, החלה להסתמן רק בשנות ה-80, והיא המגמה המוחה נגד קיפוח נשים ומציגה אותן כקורבנות של אלימות גברית (לדוגמה: מוטיב האונס המופיע בסיפורים רבים).
לסיום, טוענת רתוק, שלב המחאה מהווה מרכיב חיוני בתהליך הגילוי מחדש של הזהות הנשית האבודה בתרבות הפטריארכלית וזאת בנוסף לנכונותה של האשה להיות נאמנה לעצמה מבלי לקבל את התכתיב הגברי .

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. ספרות פמיניסטית מהי?
3. מאפייני הספרות הפמיניסטית כפי שהם באים לידי ביטוי בספרות העברית.
4. יחסי אם-בת
5. קריאה ביקורתית של הספור "תפוחים מן המדבר" של סביון ליברכט
6. קריאה ביקורתית בטקסטים מן הספרות העברית העוסקים ביחסי אם-בת
המאופיינים באויבות-יריבות
7. ביבליוגרפיה

מקורות:

גורביץ דוד, "פמיניזם ופוסט מודרניזם", אלפיים 7, 1993.
דה-בובואר סימון, המין השני, 1953.
לובין אורלי, "שפה חדשה", בתוך: דבר, מוסף משא 5.3.93
מאיר רבקה, "להתבונן בהיעדר דימויים", בתוך: דבר, מוסף משא 5.3.93
פרלסון ענבל, "הסובייקט הנשי בפזמון העברי", בתוך: דבר, מוסף משא 5.3.93
רתוק לילי, "'הדיוקן החסר'-בעית הזהות בספרות", מאזניים 5-6, כרך ס"ב תשמ"ט, 1988 עמ' 85-80.
רתוק לילי, "כל אשה מכירה את זה", בתוך: הקול האחר-ספורת נשים עברית הספריה החדשה, 1994, עמ' 350-261.
שחר שולמית, המעמד הרביעי - האשה בחברה בימי הביניים, 1991.
צ'סלר פיליס, נשים ושגעון, 1987.
Brownmiller Susan; Femininity, Fawcett Columbine, N.Y, 1984.
Felski Rita; Beyond Feminist Aesthetics, Harward U.P, 1989.
Firestone Shulamith; Tha Dialectic of Sex, Bantam, N.Y, 1972.
Young I. M.; Female Body Experience, Indiana U.P., 1990.
Rich Adrienne; On Lies, Secrets Silence: Selected Prose 1966-1978, Norton, N.Y., 1979.
Ruthven K.R.; Feminist Literary Studies, Cambridge U.P 1984

תגים:

ביקורת בארון · תפוחים מן המדבר

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסי אם-בת הספרות העברית", סמינריון אודות "יחסי אם-בת הספרות העברית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.