מערכת היחסים בין ביה"ס כמוסד חינוכי לבין הורי התלמידים והקהילה הסובבת את ביה"ס

תקציר העבודה:

מערכת היחסים בין בית-הספר לבין אוכלוסיית הורי התלמידים
ולאוכלוסיית הקהילה הסובבת את בית הספר


תוכן עניינים hc0293
מבוא
רמות ותחומי מעורבות הורים
ה"חינוך האפור" - היבט בלתי פורמלי של בית הספר
סיכום
ביבליוגרפיה


מבוא

מאמר זה מתייחס למערכת היחסים בין בית-הספר כמוסד חינוכי לבין אוכלוסיית הורי
התלמידים ולאוכלוסיית הקהילה הסובבת את בית הספר.
המאמר יסקור את הגישות השונות שרווחו ביחס למערכת יחסים זו, החל מניכור ונתק וכלה
ברצון לקשר אמיתי ולגישור באמצעים שונים.
המאמר יתייחס לצרכים השונים של אוכלוסיית ההורים ואוכלוסיית המורים ביצירת קשר טוב
בינהם, ועל התנגדויות ליצירת קשר כזה, הסיבות להתנגדויות והדרכים לטיפול בהתנגדויות.
המאמר יבדוק את ההגדרות התיאורטיות השונות ל"מעורבות" הורים ואת הפרושים המעשיים
שלובשת "מעורבות" זו וזאת תוך כדי התייחסות לחשיבות של "מעורבות" ההורים לכל הנוגעים
בדבר - להורים עצמם, לתלמידים, למורים ולבית הספר כמוסד. כמו כן, ייסקר וייבדק מבנה בית
הספר הצומח כתוצאה מ"מעורבות" הורים.

ניתן לשער כי מעורבות הורים מחזקת את המבנה הבלתי פורמלי של בית הספר והופכת כך את
בית הספר ל"פתוח" יותר.
בנוסף תדון ההשערה האם מעורבות הורים מחזקת או מחלישה את המבנה הפורמלי של בית
הספר לאור הממצאים השונים של המחקרים הקיימים בתחום.

מערכת היחסים בין בית הספר לבין הורים הנו נושא מורכב מאד, המעסיק את אנשי החינוך ואת
הורי התלמידים מאז היווסדו של בית הספר הראשון בארץ. כיום הגישה הרווחת היא
שחשיבותם של ההורים רבה מאד וכי חשוב שההורים יהיו מעורבים בנעשה בבית הספר
מבחינות שונות.
חוקרים רבים בימינו מדגישים את היתרונות הרבים בשיתוף הורים בפעולה החינוכית כאשר
התהליך ממושך ומושתת על משא ומתן מתמשך בין הורים למורים, ובאמצעותו לומדים שני
הצדדים כיצד לחיות יחדיו בצורה הטובה ביותר.
בטרם אתייחס לגישות הרווחות כיום בדבר מעורבות הורים, חשוב לערוך סקירה הסטורית
קצרה ולראות מהן הגישות שרווחו עם קום המדינה ועד היום.

מקורות:

באוכלוסייה. לטפח תדמית עצמית חיובית של ההורים והילדים בקהילה כבני אדם בעלי יכולת וכבוד עצמי, המסוגלים לעזור לעצמם ולתרום לאחרים. לעודד פיתוח זהות קהילתית ותדמית חיובית של הקהילה בה פועל ביה"ס.
ג. ביה"ס הקהילתי בשיא התפתחותו מקיים מדיניות "דלת פתוחה", פועל לחינוך לקהילתיות וכן פועל לחינוכם ולטיפוחם של חברי קבוצות אוכלוסיה מגוונת. בין מטרותיו נמצא למשל: לארגן קורסים להנחייה מקצועית ויעוץ עבור תושבי הקהילה. ליזום קורסים להרחבת ולהשלמת השכלה לשכבות הזקוקות לכך. לסייע לתושבי השכונה בבעיות
ארגון וביוקרטיה. ליזום פעילות אחה"צ ובערב לכל האוכלוסיה במתקני ובציוד ביה"ס. לעזור לקליטת משפחות חדשות ושכבות זקוקות בקהילה.
י. פרידמן טוען כי גם בבתי הספר ה"תוחים" כיום הקשר עדיין מוגבל ומסווג. אין מעודדים הורים לבוא בדרישות ובהצעות אל ביה"ס ומחנכיו. הוא מזכיר את מחקרה של נוי שעסקה בבעיותיו שבקשר בין הורים למורים.
י. פרידמן מסכם באמרו שביה"ס הקהילתי אינו מטרה בפני עצמה אלא אמצעי להשגת מערכת חינוית טובה יותר, ולהגשמה מלאה יותר של יעדיה, הכל בהתאם לתנאי המקום והחברה שבמסגרתם הוא פועל וכי ראוי שביה"ס כמערכת פתוחה יבסס קשר עם הקהילה בה הוא נמצא כדי לשמור על חיוניות ולהשיג את מטרותיו החינוכיות והחברתיות.
בספרו "בית הספר הקהילתי" (1990) מרחיב י. פרידמן את הסוגיה העוסקת בשיתוף ההורים והיענותם לפניות ביה"ס.
תאור המצב כיום:
על פי מחקרם של פרידמן ובר (1987) עדיין ביה"ס הקהילתי לא ממש פתוח לגמרי לקראת ההורים בנושאים הבאים אין מאפשרים להורים להיות מעורבים או שותפים:
- החלטה על תוכן יחידות הלימוד - דיונים והחלטות בנושאים הקשורים בתכנית הלימודים.
- תכנות תכנית או פרויקט ודאגה לביצועם. - העלאת רעיונות ונושאים הקשורים לתוכניות לימודים, כאשר ההחלטה נתונה בידי המנהל וצוות בית הספר.
"שותפותם" של לההורים: מוגבלת לרוב למימון ולמן סיוע טכני ומעשי בפעולות ובהפעלת תוכניות וכמעט שאין מתירים להם להביע דעה ויחס עליהם. בנושאים של קביעת מדיניות מטרות ותכנים כמעט שאין להורים דריסת רגל.
ההורים מתבקשים לסייע בטיולים, בפיתוח ספרייה, בקישוט ביה"ס להרצות על נושא יחודי בו עוסק הורה מסויים. לעיתים רחוקות מתבקשים הורים לסייע למורה בהוראה בכלה, לסייע בתחבורה בארועים מחוץ לביה"ס, ולסייע בבישול או אפייה בהשגחת המורה.
הפעולות שבהן ביה"ס משתף הורים בשכיחות גבוהה ביותר באופן יחסי הן צפייה בחגיגות או בהצגה שדל ילדים וכן פגישות לדווח על התקדמות הילדים בלימודים. מאמציהם של המנהלים של אנשי הצוות אינם מופנים להרחבת המפגשים עם ההורים אלא להעמקת הקשר ולהשבחתו. המטרה היא שפור התקשורת בין המורים לבין ההורים ונושאי הדיון
מתרחבים מעבר למטרה שהוגדרה להם מראש. מפגשים לדווח על תוכנית הלימודים, למשל, מנוצלים לדיון עקרוני על נושאי משמעת, הכנת שיעורים ונושאי חינוך כלליים.
בבתי ספר אחרים הורים וילדים לומדים בצוותא את פרשת השבוע או עורכים סכום של נושא אישי שנלמד בכתה אחרים עורכים הדרכה להורים בנושאי חינוך כלליים כמו בעיות משמעת בכתה, לימוד הקריאה, הכנת שעורי הבית ונושאים משפחתיים כגון צפיה בטלביזיה, אלימות, קנאה בין אחים ועוד.
ה"חנוך האפור" - היבט בלתי פורמלי של בית הספר
בשנים האחרונות נחקקה בעיקר בבתי הספר היסודיים התופעה שלפיה הורים ממנים ולפעמים גם יוזמים ומפעילים תכניות לימודים נוספות, לאחר שעות הלימודים ובמקרים מסויימים גם במהלך יום הלימודים הרגיל.
תופעה זו כונתה "החינוך האפור". משמעותו שההורים רוכשים לילדיהם חינוך נוסף, רכישה שהיא על גבול הפעילות החוקית. חוק החינוך הממלכתי תשי"ג 1953 קובע כי לכל ילדי ישראל ינתן חינוך הניתן מאת המדינה על פי תכנית הלימודים ללא זיקה לגוש עדתי, מפלגתי או ארגון אחר מחוץ לממשלה.
אולם סעיף 8 באותו חוק קובע כי השר רשאי לאשר למוסד חינוך רשמי, לפי דרישת הורי התלמידים באותו מוס, תוכנית לשעות נוספות על השעות שיקבעו בתכנית הלמודים ובלבד שההוצאות יחולו על הורי התלמידים המתחנכים על פיה.
בסקר שנערך ב 1988 נמצא כי תוכנית לימודים נוספת מופעלת בכ 40% מכלל בתי הספר שהשיבו לפניות עורכות הסקר. בעיקר בערים מרכזיות רווחת התופעה מתוכם ב 70% מכלל בית ספר מבוססים וב 10% מכלל בתי הספר טעוני הטיפוח רווחת תופעה זו של חנוך אפור.
המקצועות העיקריים שנלמדו בתוכניות הנוספות הם: אנגלית, מחול, אמנות, ספורט, דרמה, חשבון, מחשבים. המטרות של התכנים לדברי ההורים:
1. העשרת תכנית הלימודים, בתכנים (שלדעת ההורים בתי הספר לא משקיעים מספיק).
2. הארכת שעות השהייה בבית הספר ולהשלים את שעות הלימודים שצומצמו במערכת החינוך.
3. הקטנת מס' התלמידים בכתה.
4. העשרת השכלה.
5. השפעת הסביבה של בתי ספר אחרים בעלי תוכניות כאלו.
6. מעורבות הורים (רק 5% ציינו זאת).
מעורבותם של ההורים בתכנית לימודים נוספת, קשורה ביזמה, גיוס מורים להפעלתה, קביעת תכנים ושעות, גביית כספים ותשלום משכורות למורים. הדעות על כך חלוקות. ארגוני המורים מתנגדים בשל יצירת שני סוגי מורים, וכי באמצעות דרך זו מתחמק הממסד ממילוי חובותיו החינוכיות.
בנוסף יש טענה שהשכבות החלשות לא תקבלנה אותה רמת השכלה וחינוך ומכאן הדרך להרחבת הפערים וליצירת הבדלים מעמדיים-השכלתיים.
כנגד המתנגדים עומדות קבוצות הורים בעלי יכולת המפעילים לחצים על מנהלי בתי הספר להמשיך ולקיים את תוכניות הלימודים הנוספות כדי להעשיר את ילדיהם. וכי הדמוקרטיה מקנה להם זכות לתת חנוך מגוון לילדם. המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך מכירה ביזמת ההורים וקבעה שתתקיימנה פעילויות שלא תפלנה בין תלמידים על בסיס
כלכלי ועל כן התוכניות צריכות להיות פתוחות לכל התלמידים.
ניתן לסכם ולומר כי 3 דרגות מעורבות של הורים קיימות -
א. מעורבות סבילה - צפיה בהצגות, קבלת דווח, קבלת מידע, מערבות שכיחה.
ב. מתן וקבלת שרותים הן במסגרת ביה"ס והן לאחר הלימודים: חוגי העשרה וטיולים.
ג. מעורבות פעילה בתהליך החינוכי - תחום בעייתי מאד מפני שבו מגלים ההורים רצון לקחת חלק מכריע יותר ממה שביה"ס מוכן ועל רקע זה צומחים עימותים ומשברים.
כאשר שיתוף כזה נערכים מפגשים שדנים בהם בבעיות הקשורות בחינוך, (שעורי בית, משמעת) שלובם של מרצים, ומדריכים בחוגים ובמפעלי מרכזי לימוד. מעורבות בגיבוש מדיניות בעלי סדר ניהולי ומשמעת, שיקולים חינוכיים כגון הקבצות, ילדים חריגים, תכנון תכניות בתחום הלא פורמלי, והעשרת תוכני לימוד (כגון הכנסת מחשבים).
הבעיה המרכזית היא הפסיביות הרבה שמגלים ההורים והימנעותם מלהשתתף בפעילות החינוכית והתרבותית שבית הספר יוזם.
פרידמן מדגיש את הצורך בגישור בין ביה"ס לקהילה. שכן קיימת חוסר הענות של ההורים ואנשי הקהילה ליוזמות ביה"ס. אחת הבעיות היא במסר. הורים אינם מבינים את ההבדל בין "מעורבות" לבין "התערבות".
חלקם אינם מתעניינים כלל בנושאים שביה"ס מציע להם כפעילות והנסיונות ליצור עמם קשר יעלו בתוהו בשל חוסר הענין שלהם, לכן, על ביה"ס לגלות מהם תחומים המענינים אותם וליזום פעלויות בתחומים אלו.
כדי להקפיד על יצירת תקשורת קהילתית יש להקפיד על 3 מרכיבים חשובים:
א. מסר ברור ומובן של התקשורת.
ב. הגדרה נכונה של קהל יעד לכל סוג של מסר.
ג. שמוש בטכניקה נכונה להעברת המסר, כלומר בנייה של מנגנוני תקשורת מתאימים שיהיו למנגנוני גישור בין ביה"ס להורים ולקהילה.
מנגנוני הגשור הנפוצים ביותר בארץ שבהם משתתפים הורים, מורים, תלמידים וההנהלה ואנשי קהילה:
1. כנסים ומפגשי הורים ממוסדים:
א. מפגש כתתי עם המחנכות לצורך דיון בנושאים המשותפים לכלל ההורים.
ב. פגישות אישיות עם המחנכים והמורים המקצועיים לשיחה על מצב הילד.
ג. פגישות מיוחדות בין הורים לבין אנשי הצוות לדיון בבעיות מיוחדות.
ד. "ימים פתוחים" בהם ההורים מוזמנים לכתות הלימוד וצופים בשעורים ובפעיליות שונות בביה"ס.
ה. מסיבות.
ו. ערבי לימוד והשתלמויות להורים, עם  התלמידים או בלעדיהם.
2. התאגדויות בהתנדבות של הורים ושל אנשי קהילה.
א. ועדי הורים כיתתיים, בית סיפריים ועירוניים.
ב. ועדות קהילתיות הכוללות נציגי הורים, נציגי קהילה, מורים ואף תלמידים.
ג. מועצה ציבורית הכוללת אנשי צבור, מורים ונציגי ממסד.
3. תקשורת כתובה.
א.  תעודה כתובה.
ב. חוזרים ומכתבים.
ג. עלונים ועתונים.
4. אנשי מקצועות צוות ביה"ס: אחות, קצין בקור סדיר, עובד סוציאלי, פסיכולוג או יועץ חינוכי.
5. התלמידים.
6. ועד ההורים המוסדי - אחד ההורים הוא יו"ר והמנהל חבר בועד.
בפגישות מתואמות עם המנהל. ההחלטות מתקבלות ברוב דעות. לרוב הם פעילים בסיוע בפעילויות חברתיות במסיבות ובטיולים, גיוס משאבים, טפוח קשרים בין בתי הספר למוסדות רשמיים.
7. ועדות קהילתיות - קבוצות שחבריהן הורים ומורים ולפעמים גם אנשים אחרים מן הקהילה שפעילותם מוקדדשת לקדום החינוך הקהילתי. ועדה קהילתית מקבלת מסר מביה"ס. מעבדת אותו ומעבירה אותו לצבור באופן שיקלט על ידו. בשלבי התכנון של פעילות חברתית או קהילתית חשוב תכנון מוקדם. ועדה קהילתית מיוחדת עוסקת בתכנון תוכן
הפעילות, מטרות ואוכלוסיות היעד.
הועדות בכל שלבי התכנון והארגון ובאמצעותן מתמסד הקשר בין המורים לבין ההורים והקהילה.
הן דואגות להפעלה רצופה של התכנית הקהילתית שגיבשו.
הן יכולות לבצע תוכניות מסוגים שונים: טיולים, תצוגות אופנה, מסיבות, ערבי שירה.
ועדת ספריה המתפעלת את הספריה. ועדת טבע וסביבה העורכת העשרה בכתות ומגייסת הורים לפתוח הנושא בבי"ס ובפרויקטים שכונתיים. ועדת פרסום המפיצה מידע על הפעולות הקהילתיות הנערכים בבית הספר ופועלת להדוק הקשדרים בין ביה"ס לקהילה.
ועדת תקציבים ומשאבים המגייסת משאבים ואחראית על ההיבט הכספי. ועדת בקורת הבודקת את הביצוע והתאמתו לתכנון.
8 בי"ס קהילתי - בתי ספר הפועלים כבית ועד שכונתי. במקרים אלו בתי הספר וצוותם פועלים כבית ועד לפתרון בעיות התושבים, לקישור ביניהן לבין הרשויות, לטפול בנושאים שכונתיים וקהילתיים כמו תחבורה ציבורית, בטחון שוטף, נקיון ושרותים עירוניים, עיניני רווחה. כך למשל צוות ביה"ס משמש כתובת לפניות של תושבי השכונה
בנושאים כמו: מיקומם והפעלתם של גני ילדים, שרותי טיפות חלב, השרותים הרפואיים. כמוכן מנסה הצוות להציע פתרונות לבעיות במהלך מגעים שהוא מקיים עם התושבים ועם אנשי השירותים המונוציפאליים. בית הספר משכן את השרותים הציבוריים, משמר אזרחי, בית-כנסת וגני ילדים והוא הופך לצומת ולבית התוועדות. יש לציין כי צוות
ביה"ס המועסק בפתרון בעיות של תושבי השכונה עלול לחוש לחץ חזק וקושי למצוא כוחות לטפול בבעיות החינוכיות וההוראה נפגמת.
מנגנוני קישור אלו מהווים היבט בלתי פורמלי של בית הספר ויש להם חשיבות רבה.
סמילנסקי ובאומגרטן (1981) נסחו מטרות היכולות להשתבץ כמרכיבים בפעילות בתי הספר הקהילתיים:
א. שילוב תכנים קהילתיים בתכנית הלימודים הרגילה של בית הספר.
1. להגיע לרלוונטיות של תוכניות הלימודים לבעיות היומיום במשפחה ובקהילה.
2. לגרום לבית הספר שיראה עצמו כשיים לקהילה שבה הוא פועל וכמחוייב לעזור בפיתוחה.
3. לטפח עמדות חיוביות של צוות בית הספר כלפי הורים ותלמידים בקהילה, לראותם כפעילים וכמסוגלים לעזור לעצמם.
4. להגביר את פעילות התלמידים בקהילה.
ב. שלוב הורי התלמידים בתהליך החינוך - בנושאי הלימוד עצמם.
ג. הקצאת משאבים לפעילות חינוכית תרבותית וחברתית למען חברי הקהילה. ארגון קורסים להנחיה מקצועית ויעוץ, ארגון פעולות תרבותיות, קורסים להשלמת ולהרחבת השכלה, ליזום פעולות למען נזקקים, לעודד פיתוח זהות קהילתית ותדמית חיובית של הקהילה, לטפח תדמית עצמית חיובית של ההורים והילדים בקהילה כבני אדם בעלי יכולת
וכבוד עצמי המסוגלים לעזור לעצמם ולתרום לאחרים.
להביא את נותני השרותים לגלות הבנה לצרכיהם האמיתיים של רבדי האוכלוסייה השונים.
פרידמן מציין כי בתי הספר הקהילתיים הקיימים היום בישראל הם שונים ומגוונים ביותר בהתאם לפרוש שנתנו הם להגדרות הרחבות והכוללניות של החינוך הקהילתי.
לעיתים נוצא אצל צוות ביה"ס אכזבה בשל הפער בין הציפיות מתקשורת טובה ובונה לבין מציאות של החשפות לתסכולים של ההורים.
ההורים עצמם מעונינים בהעשרה ובגוון וגם בהארכת שהות ילדם בביה"ס אך אינם רוצים להשקיע כסף רב וזמן רב מדי. מצד שני הם רוצים להטביע את חותמם על תפודו של ביה"ס.
להורים יש תחום מיוחד - תחום קביעת מדיניותונ החינוכית של ביה"ס ודוקא בו אין למורים ולהנהלה רצון לשמוע את דעתם. פער זה מהווה כר נרחב לחכוכים ולהתנגשויות בין הורים למורים ולהנהלות.
ככל שרבה המעמסה על המורים בביה"ס כן קטנה נכונותם להשקיע בתהליך הקהילתי. גם המתנ"סים רואים בפעילויות ביה"ס שגורם מתחרה על עבודתם הם והם נוטים שלא לשתף פעולה עם ביה"ס המנסה לפתח חינוך קהילתי. נמצא כי רמת הפעילות הקהילתית במרבית בתי הספר הקהילתיים, גם לאחר שנים רבות של עבודה והדרכה - אינה גבוהה.
סיכום
מאמר זה דן במעורבות הורים לסיגיה, על רמות המעורבות ותחומי המעורבות הקיימים.
במאמר זה נבדק איזה בית ספר צומח ממעורבות זו: בית ספר שההיבט הבלתי פורמלי שלו מפותח ביותר ותורם רבות למעמדו של בית הספר, שכן בית הספר עובר מהפיכה תדמיתית של ממש ובמקום להתפס כמקום שמרני, קפוא ומנותק מהחיים הוא הופך למקום ער ותוסס הקשור לחיים הממשיים.
קשר זה נוצר באמצעות ההורים ומעורבותם, ובזכות אוירה של כבוד פתיחות וקבלה שיוצר בית הספר כלפי ההורים. קשר טוב נוצר כאשר שני הצדדים מתיחסים זה לזה בכבוד בקבלה ובפתיחות ופועלים בשיתוף פעולה למען קידום ושפור החינוך.
קשר טוב יוצר מבנה בלתי פורמלי הכולל מגוון פעילויות ושרותים שמספקים הן ההורים והן בית הספר. לפי נוי מבנה זה כולל: סדנאות להורים לומדים, סדנאות לשפור ההורות, השתתפות בשעורים, טקסים ומסיבות, קבלת דו"חות מהמורים, פעילות הוראה וחינוך של הורים - הצגת נושאים מסויימים, הרצאות, פעילויות במרכזי  למידה
התורמים למגוון החינוכי ולהעשרת הילדים תוך מתן אפשרות לילדים להזדהות עם יותר מבוגרים ולהחשף ליותר תחומים מענינים.
גם בארצות הברית לפי מאמרו של פרון, נוצרה מעורבות הורים בתחומים אלו: השתתפות בשעורים בכתות כצופים וכהורים מלמדים, סדנאות להורים ולמורים בנושאי תכנים והכנת עזרי הוראה, הורים הפעילו מרכזי למידה ושתפו ילדים במסורות ובמנהגים מיוחדים.
בארה"ב נמצא כי התוכניות למעורבות הורים הצליחו בכתות בהן ההוראה יחידנית ומכוונת לפרט ופחות בכתות בהן המורה מאד צנטרליסטי ודומיננטי.
בכל אופן מעורבות ההורים בארה"ב הפכה את בתי הספר שבפרויקט שערך פרון למוקדי משיכה לתלמידים ולהורים וכן רמת המוטיבציה והלמודים עלו.
אגע עתה בנושא בעייתי - הורים כשותפים בקביעת מדיניות ובדיונים הקובעים את פני בית הספר כגון: תכני לימוד, הישגים, ציונים, חנוך לערכים, שעורי בית ומשמעת.
מסתבר, כי זהו הגרעון הקשה והבעייתי של מעורבות ההורים, שכן הוא נוגע בלב ליבו של בית הספר. הן בהבט התוכני חינוכי של בית הספר והן במבנה הפורמלי ובצורת ניהול בית הספר.
לפי נוי חשוב שהורים ישתתפו בהיבט זה שכן הם תורמים מאד כאשר הקשר עמם בנוי באופן נכון ובריא ולפי הקריטריונים שהציעה.
אולפ לפי י. פרידמן הנושא כיום בעייתי מאד. רוב בתי הספר רואים במעורבות הורים בנושא זה "התערבות" ולא "מעורבות". ה"התערבות" נתפסת כפוגעת במורים ובתפקידם ובמנהל ובתפקידו.
בתי הספר הקהילתיים לא ממש פתוחים למעורבות הורים בהחלטות על תוכן יחידות הלימוד, תכני הלימודים, תכנון פרוייקטים, משמעות ודרכי ניהול.
מסתבר שמעורבות זו של ההורים פוגעת אכן בכוחם ובמעמדם של ההנהלה והמורים ופוגעת בתפקידם ולפיכך התנגדותם עדיין קיימת למרות הגישות ה"פתוחות" הרווחות כיום.
התנגדות זו של בתי הספר למעורבות הורים בתחומים רגישים אלו קשורה ואולי אף תורמת לנתק מסויים בין ההורים והקהילה לבית הספר. נתק המוביל לאדישות של הורים למסרי בית הספר.
פרידמן מדגיש את הצורך בגישור על פני נתק זה ומציע דרכים מענינות ויפות מאד ליצירת קשר בין ההורים והקהילה לבית הספר. דרכים אלו לדעתי מחזקות את ההיבט הבלתי פורמלי של בית הספר ומצד שני עשויות לחזק גם את ההיבט הפורמלי של בית הספר שכן קשר טוב ותמיכה מצד הקהילה יחזקו את מעמדו הפורמלי של בית הספר, וכך שני
הצדדים יהיו נשכרים.
המעניין בהצעותיו של פרידמן שהן מאפשרות להורים להיות מעורבים בתחומים הבעייתיים הנ"ל אך באופן ובדרך אחרת.
הדרך האחרת קשורה ליצירת מנגנוני קשור וגישור שחלקם כבר נפוצים וחלקם עדיין לא נפוצים:
כנסים ומפגשי הורים - מורים.
פגישות מיוחדות של הורים - מורים  לבעיות מיוחדות.
"ימים פתוחים" - צפית הורים בביה"ס.
התאגדויות של הורים ואנשי קהילה: ועדי הורים כיתתיים , בתי ספריים ועירוניים.
ועד הורים מוסדי המטפל בקשרים בין ביה"ס להורים ומסייע בפעולות שונות.
ועדות קהילתיות הפעילות לקדום החנוך הקהילתי בבית הספר ובקהילה ומבצעות פעילויות מגוונות בתחומים - אמנות, טבע וסביבה, ספריה, טיולים, הכרת הארץ, והן דואגות להפעלה תקציבית ולשכירת אנשי מקצוע מתאימים.
כמוכן מתאר פרידמן את "החינוך האפור" שהוא היבט של חנוך לא פורמלי אשר ההורים הקימו יזמו והפעילו בתוך בתי הספר וגילו בכך מעורבות גבוהה למען ילדיהם. עם זאת ה"חנוך האפור" קיים בבתי ספר מבוססים יותר ועלול להחריף את הפער בין בתי הספר המטופחים לטעוני הטפוח.
עם זאת באמצעות "החוך האפר" ובאמצעות הועדות השונות הפועלות בבית הספר ומפעילות במהלך ימי הלימודים מגוון של פעילויות בנושא אמנות, טבע, איכות הסביבה, אקטואליה ועוד ניתנה להורים הזדמנות לקחת חלק בעיצוב מדיניות החינוך בבית הספר, גוונו ושפור.
אמנם בהיבט בלתי פורמלי אך היבט חשבו כשלעצמו. בתי ספר שהפרו ל"קהילתיים" ושרתו את הקהילה זכו לשפר את מעמדם ולהפוך לאחד המוסדות החשובים בקהילה אותו שרתו ואשר על צרכיה ענו.
מגוון בתי הספר הקהילתיים הוא עצום שכן כל מנהלות בחרו לתת לו את הגוון והכוון היחודי לו לפי פרשנותם. חשוב לסכם פתרונות שמספקת מעורבות ההורים בחיי בית הספר לכל הנוגעים בדבר.
לגבי הילדים - שפור דמוי עצמי, עליה במוטיבציה, שפור בהרגלי למידה, הפחתת בעיות משמעת, העשרת עולמם ואופקיהם.
לגבי בית הספר - מהפיכה תדמיתית. מבי"ס קפוא ו"מנותק" הוא נתפס כמקום עשיר ותוסס, כצומת תרבותית. הוא משרת את כלל הקהילה כאשר הוא בי"ס קהילתי והקהילה רואה בו מקום חשוב ובעל ערך רב.
לגבי ההורים - היכרותם עם ילדיהם מעמיקה. הכרותם עם תכני לימוד ושיטות הוראה עולה. הם מגלים כר נרחב לממש כשרונות ויכולות:
אומנותיים וארגוניים. הורים שחוו טראומה בילדותם מבי"ס משפיל חווים חוויה מתקנת.
המורים - מקבלים תמיכה רגשית מההורים ושחיקתם פוחתת.
שיתוף פעולה ועזרה של ההורים מעלים את כושר ההוראה שלהם ויכלתם להוביל את תלמידיהם להישגים גבוהים יותר.
המחקרים שנדונו מראים כי בעקבות מעורבות הורים צומחים בתי ספר פתוחים יותר. הפתיחות מתבטאת בפתיחות ובקבלה של בית הספר את אוכלוסיית התלמידים ההורים והקהילה על כל גווניה ותרבויותיה ומסורותיה השונות וברצון בית הספר להפוך לגורם משמעותי בחיי הקהילה. הפתיחות יוצרת מגוון פעילויות משותפות של הורים למען בית
הספר ובתוך בית הספר הן בשעות הלימודים הפורמליות והן לאחריהן.
מעורבות ההורים יוצרת מבנה בלתי פורמלי נוסף ומחזקת אותו למבנה בלתי פורמלי זה גוונים שונים: החל מועדות שונות, מרכזי למידה, פעילויות שונות לקהילה לאחר הצהרים וכלה בהפיכת בית הספר למוסד קהילתי של ממש המעורה בכל חיי הקהילה.
לגבי ההיבט הפורמלי של בית הספר הדעות והממצאים הם בשני כוונים.
מצד אחד לעיתים התקשורת בין ההורים למורים לקויה ונוצרים מאבקי כוח וסכסוכים עד כדי מאבקים להחלפת ההנהלה ו/או חלק מצוות המורים.
כך שההיבט הפורמלי עשוי להקלע לקשיים וכן אופן הנהול ותכני הלימוד.
מצד שני דואגת מערכת החינוך לשמור על ההיבט הפורמלי של בית הספר.
אמנם היא פותחת אותו למגוון  נוסף של פעילויות אך הגרעין הקשה של המבנה הפורמלי נשמר בקפדנות ואף בתי הספר הקהילתיים לא ממש פתוחים למעורבות הורים בהחלטות על תוכן יחידות הלימוד, תכניות הלימודים, תכנון פרויקטים, ציונים משמעת ודרכי ניהול ומעמדו של המנהל וא של פוסק אחרון וכאחראי לכל הפעילויות הלא
פורמליות.
נראה לכן כי בתי הספר נמצאים בתהליך של שנוי והתפתחות אמיתיים ועמוקים וכי כדברי י. פרידמן השאיפה להגיע לדרך של "גישת האזון" המשלבת פתיחות עם סגירות. קרוב הורים מרוחקים עם הרחקה של הורים שקרבים עד כדי הפרעה גלויה.
מגמת בית הספר להשיג מידת קירבה שתשרת באופן אופטימלי את מטרות בית הספר.
ביבליוגרפיה
1) ד"ר דב גולדברגר (1991)  "בית הספר הקהילתי" הוצאת קו מחשבה בע"מ.
2) נוי בלהה (1984) "שיתוף הורים בעבודה חינוכית בבית הספר" הוצאת בית הספר לעובדי הוראה בכירים, ירושלים משרד החינוך והתרבות.
3) סמילנסקי ובאומגרטרן (1981) "בתי ספר קהילתיים - תאור והערכה" האוניברסיטה העברית ירושלים, המכון לחקר הטפוח בחינוך.
4) פייטלסון ד (1969) "בית הספר ובית ההורים" המזכירות הפדגוגית . משרד החינוך ירושלים.
5) פרון ויטו (1971 The Urban Review  "הורים והמוסד החינוכי - הורים כשותפים" הובא על ידי ד"ר שמשון שושני הד ההורים 9 שבט תשל"ח 1978.
6) פרידמן י. (1984) "בית הספר, בית ההורים והקהילה" מכון סאלד ירושלים עמ' 1-40
7) פרידמן י. (1990) "בית הספר הקהילתי תאוריה ומעשה" הוצאת מאגנס ומכון סאלד ירושלים עמ' 139-201.
8) פרידמן י. א.בר (1987) "סגנונות התנהגות קהילתיים בבתי ספר קהילתיים בישראל".
9) פרנקשטיין ק. (1962) "בית ספר ללא הורים" מגמות כרך יב' מס' 1.
10) קורן מ. (1980) "תקנות לימוד חובה וחינוך ממשלתי (רשום) בקידומה של האינטגרציה החברתית" עיונים במנהל ובארגון החנוך מספר .9
11) שוורצוולד י. (1979) "בית ספר יסודי בעיני ההורים. שביעות רצון ממרכיבים אינרינזיים ואסטרינזיים". עיונים בחנוך מספר 29. הוצאת בית הספר לחנוך, אוניברסיטת חיפה.
5

תגים:

בית · קהילתיות · ספר · חינוך · חברה · לימוד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מערכת היחסים בין ביה"ס כמוסד חינוכי לבין הורי התלמידים והקהילה הסובבת את ביה"ס", סמינריון אודות "מערכת היחסים בין ביה"ס כמוסד חינוכי לבין הורי התלמידים והקהילה הסובבת את ביה"ס" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.