פרנסוא מילה

תקציר העבודה:

ז'אן פרנסואה מילה

((hc0222
ז'אן פרנסואה מילה היה צייר צרפתי, חי בין השנים 1875. - 1814
מוצאו ממשפחת איכרים ובגיל 20 עבר לשרבור, שם למד ציור ((1834-36
את לימודיו המשיך בפריס בין השנים 1837-8. עיקר פרנסתו באה לו מציורי פסטל
ושמן ונושאיו התמקדו סביב עירום או סצינות פסטורליה הלקוחות מנושאים
פגאניים, מוטיבים שאפיינו את האמנות הרומנטית של המאה ה18 -. בתקופה זו
ניתן לזהות השפעות על יצירתו מן האמנים B O U C H E R ו ,- W A T T E A U
עד כדי כך שהפך ל"האיש המצייר עירום". ....

מקורות:

207
ז'אן פרנסואה מילה

ז'אן פרנסוא מילה היה צייר צרפתי, חי בין השנים 1814 - 1875. מוצאו ממשפחת איכרים ובגיל 20 עבר לשרבור, שם למד ציור (1834-36). את לימודיו המשיך בפריס בין השנים 1837-8. עיקר פרנסתו באה לו מציורי פסטל ושמן ונושאיו התמקדו סביב עירום או סצינות פסטורליה הלקוחות מנושאים פגאניים, מוטיבים שאפיינו את האמנות
הרומנטית של המאה ה- 18. בתקופה זו ניתן לזהות השפעות על יצירתו מן האמנים BOUCHER ו- WATTEAU עד כדי כך שהפך ל"האיש המצייר עירום". המעבר לפריס השפיע על השינוי בסגנונו, מרומנטיסיזם לסוג של ריאליזם סוציאליסטי, בהשפעתו של הצייר דומייה. מקור השפעה נוסף היה מורהו דלרוש, שיצירתו התרכזה בעיקר בסצינות
היסטוריות מונומנטליות. בשנת 1848 עברה אירופה מהפכה - "אביב העמים" - ששינתה את התפיסה הכללית לגבי מקומו של האדם, מעתה במרכז, מבחינה אידיאולוגית ופוליטית. תחושת הלאומיות פרצה והתחזקה כאשר חברות החלו לחפש אחר זהותן והגדרתן העצמית.
במקביל צמחו תפיסות עולם חדשות שהתרחקו יותר ויותר מן המקורות הדתיים. הדת פינתה את מקומה בחיי האנשים לתחושות חדשות של חופש, ליברליזם והגדרה עצמית. ציוריו של דומייה, אשר עקבו אחר הרוחות החברתיות החדשות, הוו אחד ממקורות ההשפעה מהם ניזון מילה. היצירות הן למעשה סאטירה חברתית ופוליטית ("קרון המחלקה
השלישית" - 1856), ביקורת על החברה באמצעות המכחול. תאוריו עוסקים באנשים הפשוטים ובחיי היום יום, נושאים אשר עומדים להפוך למרכז יצירתו של מילה. מילה, כמו דומייה ימצא עניין באופי ובתאור האנושי, וירבה לתאר בני אדם, במצבים שונים, ביחוד בעמלם.
בשנת 1849 הצטרף מילה לקבוצת ציירים בבארביזון. אסכולת ברביזון היתה קבוצה של כ- 6 ציירי נוף צרפתיים, בראשותו של תיאודור רוסו, שקבעו מושבם בשנת 1846 בעיירה בארביזון, שביער פונטנבלו (סמוך לפאריז). חברי הקבוצה נודעו בעיקר בזכות ציורי הנוף, שנחשבו חידוש הנוגד את תפיסת האמנות האקדמית. השראתם באה מציירי
הנוף ההולנדיים והצייר קמיל קורו. מילה הצטרף אליהם, למרות שלא נוצר קשר סגנוני בין אמנותו לאמנותם.
האסכולה נחשבת כשלב מעבר בין התנועה הרומנטית של החזרה לטבע והריאליזם בציור, אשר יבוא לידי ביטוי בעיקר ביצירתו של קורבה.
אמני אסכולה זו גרמו לשינוי בדרך ההבעה האמנותית ובמסרים שבחרו להציג. לאסכולת בארביזון אף היתה השפעה מסוימת על התהוותה של התנועה האימפרסיוניסטית. למרות שהאמנים לא ציירו ישירות מן הטבע, למעט סקיצות הכנה, ונמנעו משימוש בצבעים בהירים, הם פתחו פתח אל עולם אמנותי חדש, שיקבל תנופה ושם חדש בדמות הציור
האימפרסיוניסטי.
מילה בחר להרחיב את התפישה, ולא רק לצייר את הנופים כפי שעיניו רואות אותם, אלא גם את הדמויות הממשיות המצויות בהם. הוא רצה לצייר גברים ונשים כפי שהם קיימים במציאות, בעבודם בשדות. נטייה זו נחשבה בשעתה מהפכנית. בעבר, צוירו האיכרים בדרך כלל כשוטים קומיים (כמו ביצירתו של ברויגל "חתונה כפרית").
למרות שלא פנה לציורי נוף, אף כי הושפע מסולם הצבעים העמום בו השתמשו, נחשב מילה בין המובילים בקבוצת ציירי בארביזון. ומכיון שבחר להראות את חיי היום יום, על יופים וכיעורם נתכנה לימים "מהפכן סוציאליסטי". הכינוי דבק בו לאחר שהציג בסלון של שנת 1850 יחד עם קורבה את תמונתו: "הזורע".
המאפיין הסגנוני ביצירותיו הוא ריאליזם בלתי מהוקצע, לפעמים אפילו בוטה ("האיש עם המעדר" - 1863), אך יחד עם זאת יש בהן הרבה חמימות ואינטימיות.
תמונת "המלקטות" מ- 1857 או "הכובסת" מ- 1861, ממחישות את מלוא האמפתיה שחש לאיכרים ולאנשי העמל. ללא ההדר האריסטוקרטי המצועצע של ציירי בית המלוכה, שאפיין את האליטה הבורגנית, הוא פונה להבנה רגישה ומעמיקה של האדם העמל, קשה יום, החוות דרמה יומיומית של פרנסה פשוטה.
בציוריו מודגשים המרחבים, השדות, הטבע כמות שהוא, במלוא הדרו.
אך אין זה רק טבע פסטורלי. נוכח בו האדם ומשרה עליו עגמומיות ואיפוק. הגוונים הם מינוריים, קדרות. הכל מופנם, מכונס בתוך עצמו. מודגש הרצון לחיות את החיים כמות שהם, בלי שאיפות קיומיות גבוהות מדי, אך עם ההכרה במוגבלותו הטבעית של האדם.
לאחר שנת 1863, בהשפעת ידיו הצייר רוסו, שב מילה בהדרגה לציורי נוף "טהורים".
מילה היה אכן מעורב בהתעוררות החברתית של מהפיכת 1848, אך בתאורי האיכרים העמלים, חבוי נופך פטליסטי דתי יותר מאשר פוליטי. בתמונת "המתפללים" נראות הדמויות משלימות עם גורלן ועל השדה שורה הילת השקיעה, באוירת קדושה חגיגית, כאילו הועתקה סצינת תפילה בכנסיה אל מרחבי הטבע הפתוחים.
מאוחר יותר, בשנת 1859, יצייר ALPHONSE LEGROS תמונה בשם זהה ובה סצינת התפילה אכן ממוקמת בתוך כנסיה.
LES ANGELUS מתארת זוג איכרים מתפללים בשדה, סצינה ריאליסטית ממבט ראשון. יצירה זו הפכה בגלגוליה המאוחרים לאחת התמונות הידועות ביותר, סמל לאדם הפשוט, האצילי,וסמל לצרפת של שנת 1899.
ייחסו לה תפקיד חברתי, דתי ופוליטי והיא הועתקה לפריטים יומיומיים - צלחות, תדפיסים, גלויות, לוחות שנה ועוד ואף השפיעה על הציירים סזאן וואן גוך.
מה הופך יצירה פשוטה לכאורה לסמל לאומי? האם המרכיבים האמנותיים בלבד פרסמו אותה או שמא שילובם ברוח התקופה, הסוציאליזם בצרפת במאה ה- 19, והרעיונות החברתיים-סמבוליים אשר דבקו בה?
מילה מתאר איכר ואיכרה עומדים זה מול זה בשדה. ליד האישה יש מריצה מלאה תבואה וסלסלת פירות, מלאה למחצה, המעידים כי תם עוד יום עבודה. בשדה ניתן להבדיל בין השטחים המעובדים לאלה שטרם עובדו ומבגדיהם ניתן לדעת מהי עונת השנה. הפרטים הקטנים מעניקים לתמונה אופי ריאליסטי, מחוספס וכבד קמעא. זהו יום עבודה חורפי,
הצבעים מטושטשים והדמויות מוצבות כשהן מרוחקות מעינו של הצופה.
הן נראות כעשויות מהחומר עליו הם עומדים - האדמה, ממנה הם יגעים להוציא כל יום את לחמם. ליד הגבר נעוץ באדמה קלשון. הזוג נראה מרוכז בתפילה לשמע האנגלוס - צלצול פעמון הכנסיה (המצוירת) לזכר המתים. עם הישמע צלצול זה, היה צריך השומע להפסיק את עבודתו ולהתייחד עם זכרם של המתים. הגבר מחזיק את כובעו בידו לאות
כבוד וראשו מורכן והאישה נושאת תפילה, אוחזת כפותיה זו בזו. ניתן להבחין כי ראשה קרוב יותר למגדל הכנסיה, פניה מוארות וברורות יותר ומעוצבות בפרופיל, וחזותה אינדיבידואלית יותר.
לשמיים גוון צהבהב, טרם שקיעה. הטבע 'נמס' בצללי הלילה המתגנב אך הדמויות אינן מושפעות מהמתרחש. הן בפרוש שולטות בסצינה.
הגורם המעניק משמעויות נוספות ליצירה ורבדים שונים בהבנתה הוא הניגוד המכוון אותו בחר מילה בין מקום המקובל בד"כ למלאכת קודש ותפילה ובין התאור הבוטה כמעט של צמד האיכרים הפשוטים בשדה. כאן שולט רוך מעולם אחר; השדה נהפך להיכל ועובדיו לכוהנים, ומלאכתם מלאכה קדושה. זהו דווקא תאור התואם לרוח הגוטית וגם על
הנוף שורה מן האוירה הזו (תווי הכנסיה והכפר ברקע). גם הדומם נראה שרוי באור שקט נצחי. משהו קדמוני תנכ"י מרחף באויר והכל אומר רצינות, התרכזות, שלווה ומדיטציה דתית לקראת הוויה גדולה.
ההרואיזם והנשגבות מעלים את הסצינה הפשוטה לדרגת סמבוליות בלתי נמנעת, שמילה ודאי התכוון להעניקה. תפילת האנשים מוצאת את ביטויה בביטוי האמנותי. הם אינם עוד שניים עניים ועלובי נפש, אלא נשמות גדולות שמילמולי תפילתם ממלאים את חלל היצירה, גם אם ללא קול.

*בשנת 1963 פרסם סלוואדור דאלי את "המיתוס הטרגי של 'האנגלוס' של מילה". דאלי טען כי ראה בחזיון במרכז תמונתו של מילה, בין שתי הדמויות, ארון מתים ובו ילד מת.
מספר שנים לאחר מכן, בבדיקת רנטגן שנעשתה בתמונה במוזיאון הלובר, נתגלו בציור זה עקבות שמילה צייר והחליט למחוק. היה זה כתם כהה לא ברור, בדיוק בנקודה בה ראה דאלי את הילד המת.
ב- 1965 מצייר דאלי את "תחנת הרכבת של פרפוניאן", יצירה הנשענת על מוטיבים מה'אנגלוס' של מילה, ומעבדת אותם למשהו אחר - למוטיבים של מין ומוות, יצירי רוחו של האמן בן המאה ה- 20.
רשימה ביבליוגרפית:
1. גומבריך, א.ה., קורות האמנות, הוצאת עם עובד, 1985, עמ' 362.
2. נבון אריה ולאה גולדברג, "כפרים בציורי מילה, פיסארו וואן גוך", אלכסון/ חוברות לאמנות בספרית פועלים, 1943, עמ' 5.
3. ספיר ליהיא, "האישה של דאלי", משקפיים 21, עמ' 24.
4. ד. פייפר, לקסיקון הציור והפיסול - אמנות ואמנים, הוצאת כתר, ירושלים, 1984.
5. פרנקל אליעזר, כרונולוגיה - תולדות האמנות, הוצאת הסדנא לעיצוב ואדריכלות, 1993, עמ' 248.
6. Encyclopedia of Art, vol. 14, Greystone Press, New York, 1837, p. 2838.
7. Fermigier Andre, Jean Francois Millet, Rizzoli Int. Pub. Ltd., New York, 1977, pp. 12-14.
8. Gsell Paul, MILLET (Masters of Modern Art), London, 1928, pp. 37-38.
9. Murphy R. Alexandra, Jean Francois Millet, Museum of Fine Arts, Boston, 1984.
10. Pollock Griselda, MILLET, Oreska books Ltd., London, 1977, p. 42.

תגים:

צרפת · ציור · לובר · פאריס · המתפללים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פרנסוא מילה", סמינריון אודות "פרנסוא מילה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.