המושג 'מילת' ויחס השילטון העותומני

תקציר העבודה:

החיבור הנוכחי סוקר את מושג המילת באמפריה העותומנית ואת ההשלכות שהיו לו על האוכלוסיה.
האמפריה העותמאנית היתה מוסלמית סונית ברובה ועקרונות האסלאם היו בה לחוק. לפי חוקי האסלאם ברור מעמדם של הזרים בארץ, אולם גם כיום אנו רואים התייחסויות שונות בין הארצות המוסלמיות.
האמפריה העותמאנית שלטה באזור הים התיכון כחמש מאות שנה ובמהלך תקופה זו חלו בה שינויים פרסונליים ואחרים. אי לכך, טבעי הוא כי גם החוקים בה ישתנו לפי מאורעות הזמן.
היחס ליהודים, שהיה ברוב הזמן אקויולנטי ליחס לשאר המיעוטים ובחלק מהמקרים טוב מהם, הושפע רבות מעמדתם כלפי השלטון. השלטון ראה בהם מיעוט שאינו מעורר בעיות ולכן לא הציקו לו.
במאות הראשונות אין לנו ידיעות רבות על ההתארגנות המשפטית של יהודים. חלק מהידיעות מצביעות על כך כי ניתנה סמכות ל"רב הראשי" להיות מנהיג ושולט ואילו במקומות אחרים אין אנו מוצאים זאת. לעומת זאת במאות המאוחרות יותר, ובמיוחד מאמצע המאה ה19- אנו שומעים על פרסום כתבי זכויות למיעוטים (יפורט להלן). כתבים אלו הופיעו, לדעת רבים, לאור שיתוף הפעולה עם מעצמות המערב במלחמת קרים וההתקרבות בכלל למערב. על פי כתבים אלו המיעוטים זכאים לזכויות המשפטיות ולאוטונומיה שיפוטית. מאז אנו שומעים את המילה 'מילת.
מילה זו מקורה באסלאם ולא ברור מתי נעשה בה שימוש לראשונה. מקור מסוים מצביע על כך כי השתמשו בה גם בתקופה קדומה יותר אולם השוני בין הארצות המוסלמיות השונות ביחס ליהודים מעורר את השאלה האם הוא היה קיים עוד קוד לכן, או שנטבע מאוחר יותר. הדעה המקובלת היא כי הוא היה קיים אולם בצורה מועטה ומבולבלת ולאחר מכן הוא השתרש ונעשה מושג מקובל ל'דימים' (בני החסות).
העבודה שנה בסוגיה מתי החל מעמד ה"מילת" להתפתח- ישנן עדויות כי עוד המאות הקדומות יותר: 15 ו-16 הוא היה קיים אולם הדעה העולה מעבודה זו הוא כי רק במאה ה18- הוא התגבש בצורתו הסופית.

תוכן העניינים:
הקדמה- רקע לאימפריה העותומנית ולמצב הכלכלי בה
התפתחות היסטורית של המושג מילת
התפתחות מינהלית של המושג מילת
סיכום
מראי מקום
ביבליוגרפיה

מקורות:

ברנרד לואיס, צמיחתה של תורכיה המודרנית, פרינסטון, 1977.
גרבר חיים, יהודי האימפריה העותמנית במאות 16-17 כלכלה וחברה, ירושלים, תשמ"ג,
ברנאי יעקוב, "היהודים באימפריה העתמאנית", בתוך ש. אטינגר (עורך) תולדות היהודים בארצות האסלאם , ב', (ירושלים תשמ"ו).
הקר יוסף, החברה היהודית בשאלוניקי ואגפיה במאות הט"ו,וה- ט"ז, פרק בתולדות החברה היהודית באמפריה העותומנית ויחסיה עם השלטונות, ירושלים, 1989.
הקר יוסף,הפזורה היהודית הספרדית אחרי הגירוש, ירושלים, 1992.
טיילור א.י.פ., המאבק על השלטון באירופה, עמוד 429.
חיים הלל, בן ששון, "הקהילה היהודית בימי הבניים", ירושלים, 1976.
ירון הראל, התמורות ביהדות סוריה, בר-אילן, 1992.
מעוז משה, "תמורות במעמדתם של יהודים באימפריה העותמאנית", בתוך, מקדם ומים, תשמ"א.
פראנקו מ., דברי ימי היהודים בארץ תורכיה, ירושלים, 1904.
שלום ג., שבתאי צבי והתנועה השבתאית בימי חייו, ת"א תשכ"ז.
שמעון דובנוב, דברי ימי עם עולם, תל-אביב, 1961.

תגים:

ארצות · מוסלמיות · התיכון · האיסלם · אסלאם · חוקי · מזרח

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המושג 'מילת' ויחס השילטון העותומני", סמינריון אודות "המושג 'מילת' ויחס השילטון העותומני" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.