מצבי חירום בדמוקרטיות מערביות

תקציר העבודה:

המשטר הדמוקרטי (עד כמה שניתן להגדיר משטר ככזה) מאופיין בתחלואים נוספים במצבי מלחמה אשר אינם נחלתם של סוגי משטר אחרים.ניתן לדעתי להבחין בכמה רמות של איום צבאי, החל מרמת המשבר הצבאי, ממשיך במלחמה חלקית ומוגבלת (עד כמה שזו האחרונה עונה על הגדרה זו), ולבסוף ישנה מלחמת הקיום בה נאלצת המדינה לגייס את כל משאביה על מנת להשרד.

בעבודה זו העסוק באפקט שהותירה מלחמת העולם השנייה על הדמוקרטיות של
ארה"ב ובריטניה, שתי מדינות אלה השתתפו זו לצד זו במלחמת העולם השנייה אולם בעוד שבריטניה עמדה תחת איום קיומי, פיזי ומוחשי מצידה של גרמניה ניצבה ארה"ב מרוחקת מאיום פלישה משמעי וניהלה מלחמה המבוססת על שיקולים אסטרטגיים ללא סכנת איום ברורה מוחשית ומיידית.
דומה כי בכל זאת עבר המבנה הדמוקרטי של שתי מדינות אילו שינוי מסוים, מה הוא שינוי זה? ועד כמה ניתן למדוד אותו ? זאת בכוונתי לברר במהלך עבודה זו.

אחת ההגדרות הקלאסיות למשבר הינה כי משבר הוא מצב אשר "מאיים על מטרות בעדיפות גבוהה של יחידות מקבלי ההחלטה, מגביל את זמן התגובה לפני עיצוב ההחלטה ומפתיע את חברי היחידה לקבלת החלטות בעצם הופעתו." 1
מצבים העונים לדרישותיה של הגדרה זו הם מצבי מלחמה, אך לא כל מצבי המלחמה. במצב בו מתכננים מראש התקפה או מלחמה על מדינה אחרת, זמן התכנון של קובעי המדיניות נתון בידיהם ולפיכך ניתן יהיה למתן את אפקט המשבר המשתמע ממנו.
לעומת זאת כאשר המדינה מותקפת על-ידי מדינה אחרת או על-ידי קבוצת מדינות (קואליציה בינלאומית) או לחלופין כאשר ההתרעה על פריצת המלחמה היא קצרה, זמן התגובה קצר אף הוא , כמו מלחמת יום כיפור (1973) או בפלישת הגרמנים לפולין (1939) במצב זה "כאשר נשקפת סכנה חמורה למטרות הלאומיות, מתקבלות ההחלטות בדרגים הממשלתיים, מגבלת הזמן ועמה יכולתם של דרגים בכירים אלה לקבל החלטות המחייבות את הממשלה, מאפשרות להם להתעלם מן הנהלים הבירוקרטיים המקובלים. בהשוואה לקווי המדיניות הננקטים בתגובה למצבים אחרים, מגלות ההחלטות של שעת משבר נטייה לתגובת יתר או לתגובת חסר, ישנם אילוצים בתהליך ההחלטה הדוחפים לתגובה קיצונית כמו למשל, מידע מזערי וחשיבות רבה יותר של אישיות מקבלי ההחלטות." 2
עקרון דמוקרטי מרכזי הוא הפרדת הרשויות ,זאת מתוך סיבה ברורה שלא לרכז עוצמה רבה מדי בידי השלטון יש לפצל את השלטון, כך שמרכיביו יפקחו ויבקרו זה את זה. במצב חירום על-פי גישתו של הרמן קיימת מגמה הפוכה והיא ריכוז סמכויות ,זאת כאמור בשל צורך הזמן. שמירה על נהלים בירוקרטים עלולה לגרום לעיכובים בתהליך קבלת ההחלטות ובזמן מלחמה גם לקרבנות מיותרים בשדה הקרב. אם במצבי שגרה קיימת הפרדה מוחלטת בין הדרג המדיני לדרג הצבאי, הרי
שבזמן מלחמה נקודות ההשקה בין דרגים אלה הן רבות.
בכלל ככל שהמשבר הוא חמור יותר או שהמלחמה ממושכת ההשקה היא הדוקה יותר. השקה זו עשויה להתרחש בצורה של יעוץ כאשר מקבלי ההחלטות בדרג המדיני מזמינים מומחים צבאיים כדי להיוועץ בהם באשר לתכנון מהלכים אסטרטגיים, כדי לקבוע אם לפתוח או לא לפתוח חזית נוספת.
ההשקה יכולה להתרחש גם בצורה של קבלת החלטות משותפת כאשר קובעי המדיניות ראש הממשלה או הנשיא, שר הביטחון (או שר ההגנה במקרה האמריקאי) ושרים שלהם נגיעה בזרוע הצבאית כמו למשל שר הצי בממשל האמריקאי, מלבנים בעיות וקובעים קווי פעולה ביחד עם הדרג הצבאי הבכיר ביותר. במצב של מלחמה ממושכת שיכולה להמשך חודשים או אפילו שנים כמו מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, מפגשים אלה הופכים לרוטינה.

במדינות דמוקרטיות קיימת הסכנה שהפרדת הרשויות במקרה זה תפגע והצבא או הממשל האזרחי ירכזו סמכויות רבות מדי,זאת בעקבות תהליך זוחל פוטנציאלי בו אחת מרשויות אלה תהפך לדומיננטית ותכפה את רצונה על הרשות השנייה. אפשרות שנייה היא ששתי הרשויות תאוחדנה והממשל יהפך לממשל צבאי או צבאי למחצה. הגבול כאן הינו דק ביותר. ההכרזה על מצב חירום מעוגנת בחוק והיא אמצעי דמוקרטי שמטרתו להגן על הדמוקרטיה גם בשעת משבר.
בעבודה זו יעשה ניסיון לבדוק את מידת תפקודה של דמוקרטיה בזמן משבר - מלחמה. לצורך כך נלקחו המדינות אנגליה וארה"ב בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר הוכרז בהן על מצב חירום. תחילה יוגדרו מושגי יסוד הן מן ההיבט המשפטי והן מזה המדיני, מהו מצב חירום בדמוקרטיה מערבית. אחר תוצג אופן התמודדותה של כל מדינה עם טשטוש הפרדת הרשויות בה בשל מצב החירום שפקד אותה ,תוך בחינת חזרתן של המדינות למצב רגיל ננסה להסיק מסקנות לגבי מידת תפקודה של דמוקרטיה בזמן מלחמה.

תוכן עניינים:
מ ב ו א

פרק א':
מצבי חירום בדמוקרטיות מערביות
פרק ב': אנגליה וארה"ב במצב חירום

אנגליה בזמן מלחמת העולם השנייה
ארה"ב בזמן מלחמת העולם השנייה
סכנות פוטנציאליות בממשק הפוליטי - צבאי
פיקוח על הצבא

פרק ג': מצב חירום - הגנה או פגיעה בדמוקרטיה

המישור התיאורטי
המישור האונטולוגי

ס י כ ו ם

הערות ביבליוגרפיות
ביבליוגרפיה

מקורות:

גוטפלד ארנון, החויה האמריקאית,זמורה ביתן ,1986 .
הופנונג, מ., ישראל - בטחון המדינה מול שלטון החוק 1991-1948, נבו הוצאה לאור, ירושלים, 1991.
הורוביץ, א., וליסק, מ., דמוקרטיה ובטחון לאומי, הוצ' יהדות זמננו, 1986.
הרמן פרידט, צ'., החוקה האמריקאית, הוצ' זמורה ביתן מודן, 1982
טיילור, ר.ל., ווינסטון צ'רצ'יל, הוצ' בלוך, 1954.
לידל-הרט, ב.ה., אסטרטגיה של גישה עקיפה, הוצ' מערכות, 1980.
נויברגר, ב., דמוקרטיות ודיקטטורות במאה ה20-, הוצ' האו"פ, 1985.
קולקה, ג., חרויות הפרט, הוצ' האו"פ, 1987.
שוורצולד, י., אשנב לפסיכולוגיה חברתית, הוצ' או"פ, כרך ג'.
בריצ'ר, מ., "התנהגות מדינית במשבר בינלאומי - מודל וממצאים משוערים", במדינה, ממשל ויחב"ל, מס' 15.
גיבס, נ., "הנסיון הבריטי", בדפי אליעזר, מס' 1, 1978.
דאל, ר.א., "ממשלות ואופוזיציות", במקראה מדינה וחברה ב', בעריכת ש. איזנשטדט ,ע. גוטמן, י. עצמון, הוצ' עם עובד, 1984.
הרמן ברידט, צ'., "משברים לאומיים", במקראה ליחסים בינלאומיים בעריכת איתן גלבוע, הוצ' עם עובד, 1979.
נאלן, י., "התיאוריה של היחסים בין מנהיגות פוליטית וצבאית", בדפי אליעזר, מס' 1.
Lambakis, S.J., Winston Churchill - Architect of Peace, Greenword Press, 1993.
Linz, J., Breakdown of Democratic Regimes, Jhon Hopkins Press, 1978.
Rossiter, ., Constitutional Dictatorship, Harcourt, Brace, 1963.
Allison, G.T., Jr. and Beschel, R.P., Jr, "Can the United States Promote Democracy?", Political Science Quarterly, Vol.107, NO.1 (spring, 1992). p. 81-98.
Klieman, A.S., "Emergency and Liberal Democracy in Britain", Journal of Commonwealth and Comparative Politics, 1978. pp. 190-211.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מצבי חירום בדמוקרטיות מערביות", סמינריון אודות "מצבי חירום בדמוקרטיות מערביות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.