סוגיות בחיים הציבוריים

תקציר העבודה:

סוגיות בחיים הציבוריים:
שיקום שכונות - יבנה
רקע תהליך ומידת ההצלחה

תוכן העניינים hd2678 -

מבוא

פרק א' - רקע הסטורי

פרק ב' - עקרונות ומטרות הפעולה של פרוייקט השיקום

פרק ג' - המבנה הארגוני והמוסדי של פרוייקט השיקום

פרק ד' - הקשר בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי והדרג השכונתי - מידת ביזור
סמכויות

פרק ה' - תהליך שקום שכונות יבנה - מאפיינים ותרומת המנהיגות המקומית לשיקום

פרק ו' - פרוייקט השקום ביבנה - עקרונות והבטים

סיכום

ביבליוגרפיה

מבוא

עם חידוש הישוב היהודי בארץ ובעיקר מאז הקמתה, נאלצה מדינת ישראל בתחילת
דרכה להתמודד עם בעיות יסוד הנוגעות לכל האוכלוסיה. המעבר המהיר מ"מדינה
שבדרך" ל"מדינה ממש" יצר בעיות לאומיות בטחוניות.
הצורך הדחוף של קליטת עליה המונית ששימש אמצעי להגשמת מטרה לאומית - דחק
הצידה את בעיות הדיור של כלל האוכלוסיה וכבר ב1948 - עם קום המדינה אנו עדים
להווצרות גרעין שכונות המצוקה. (אלתרמן, ואחרים 1985) מגדירים שכונות מצוקה
כקיום ריכוזים טריטוריאלים של בעיות חברתיות ופיזיות ושל אי יעילות כלכלית
ומוסדית המפרים את הצדק החברתי ופוגעים בתפקודן של פרטים, משפחות, קהילות
(רשויות ושכונות) והחברה השלמה. פרוייקט שיקום שכונות מצוקה נועד לקדם
פתרונם של כל אלה (היל, כרמון, 1997).
מטרת עבודה זו להוכיח מהי הדרך הטובה והאפקטיבית הנותנת סיכוי לצמצם את
המצוקות של התושבים? מחקרים מוכיחים כי הכוונת משאבים על בסיס שכונתי כולל
- נותנת יתרון חשוב הן למשפחות החלשות והן לחזקות, משפרת את סיכויי הנייעות
החברתית והכלכלית של כל תושבי השכונות, בעיקר באמצעות הרחבת ההזדמנות
להישגים לימודיים והכשרה מקצועית, מה שעשוי לבלום את תהליך הסלקציה השלילית
באזור המגורים, שלדעת חוקרים הוא הגורם המרכזי להתדרדרות השכונה (היל, כרמון,
1979). האמנם? נשאלת השאלה האם יש קשר בין הכוונת מאשבים כולל לכל תושבי
השכונה לבין בלימת תהליך הסלקציה השלילית באזור המגורים?
השערתי היא שככל שהמערכת השלטונית תבין את חשיבות צמצום הפערים ההולכים
ומתחדדים בין הקבוצות החברתיות בחברה הישראלית ותסייע לתושבי השכונות,
הנזקקות תוך תשומת לב והערכה נכונה יצטמצמו הפערים, תפחת הסכנה להמשך
קיומה התקין של החברה והעם בישראל.

תקופת המחקר מלפני הקמת המדינה ואחרי ההקמה.
העבודה תתבסס על ספרות שנכתבה ע"י חוקרים ישראלים בתחום החברה, כלכלה,
פוליטיקה סוציולוגיה, תכנון ובניה, חומר של עיריית יבנה ומשרד השיכון וכן חומר
מרשימת קריאה בקורס מביא לשלטון מקומי והממשל במדינת ישראל, ייעשה שימוש
במונחים התאורטיים הבאים: שסעים חברתיים, לגיטמציה וסלקציה שלילית" ביזור
אינטגרציה, אסטרטגיה חברתית, סטטוס חברתי, ריכוז טריטוראלי, מוביליות חברתית
"תת תרבות" של העוני.

עבודתי נחלקת ל6 - פרקים:
בפרק הראשון אציג רקע הסטורי.
הפרק השני יוקדש לעקרונות ומטרות פעולתו של פרוייקט השיקום.
הפרק השלישי יעסוק במבנה הארגוני והמוסדי של פרוייקט השקום.
הפרק הרביעי יעסוק בקשר בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי והדרג השכונתי, ומידת
ביזור הסמכויות במסגרת פרוייקט השיקום.
הפרק החמישי והשישי יעסקו בתהליך שקיום שכונת יבנה, המאפיינים של יבנה,
הגורמים שסייעו בהאצת תהליך התפתחותה ותרומתו המכרעת של ראש עיריית יבנה
דאז, מאיר שטרית, להצלחת פרוייקט השקום, בהבינו את חשיבות שיפור הדימוי
העצמי של הישוב והיכולת להשתלב בחברה רגילה, התהליך ומידת ההצלחה.

מקורות:

ביתר קלות מאשר לו היתה לה מערכת אינטרסים מוסדים קודמים בהפעלת שרותים כגישה ריכוזית כנהוג בשרותים ממלכתים בישראל בד"כ לסוכנות היתה מעורבות עקיפה קודמת. (שפירו, שמעון 1991)
במרבית השכונות באמצעות חברת מתנ"סים או ג'וינט עם מסורת קודמת של שיתוף הציבור המקומי לעומת המצב לגבי משרדי ממשלה עובדי הרשויות מאידך שלהם היו אינטרסים קודמים נוהלים ומערכת נאמנות מפותחת מחוץ לשכונה בדרך המחוזי והארצי. מידת השפעתם והצלחתם של מנהלי פרויקט בשכונות בפקוח על התכניות והפעלתן
השתנה משכונה לשכונה בהתאם לכושרם האישי (שפירו, שמעון, 1991)
נושא הפעלת השרותים לא היה כלול במסגרת בזור הסמכות והיה תלוי בגופים הממוסדים הקימים לאספקת השרותים עצמם.
ריבוי ההבדלים בין השכונות ובין הנפשות הפועלות בעלי התפקידים הרלבנטים קבע את ההבדלים במידת הצלחת השכונה בלקיחת עצמאות בקבלת החלטות מבחינת ביזור סמכויות ושיתוף פעולה מצד התושבים ונציגיהם עם הרשויות (שפר, דניאל, 1991)
הישגי שילוב 2 גישות לביזור בעת ובעונה אחת גישה של האצלת סמכויות חלקיות לגוף בדרג השכונתי והפחתת ריכוזיות פקידים של המשרדים הארצים הובאו לתוך השכונה והוסמכו ליצג את המשרדים בדיוני צוות היגוי (שפירו ושמעון 1991) משמע גם בקבלת החלטות מבוזרת רצה הממשל המרכזי להיות מעורב באופן ישיר, מה שנתפס לעתים
להפך כ"פלישה" לא רצויה של הממשל המרכזי לתוך שכונה והגברת "דרגות חופש שהתבטא כפי שאמרתי קודם בקיצוצים בתקציב הפרויקט (שפר דניאל, 1981)
היחסים בין הרשות המקומית
במסגרת מדיניות ביזור סמכויות לדרג השכונתי נדרשה התיחסות אל הדרג המתווך - הרשות המקומית וכדי להקטין תחושת פגיעה אפשרות בקרב הרשות המקומית במסגרת עיצוב המבנה הארגוני של פרויקט השקום הציבו עקרון משלים לצד עקרון הביזור - שמירה על יחסים תקינים ככל הניתן בין מוסדות הפרויקט לבין הרשות
המקומית. (שפירו שמעון 1991) במסמך העקרונות שנוסח נאמר "התכנית מדגישה את התפקיד המרכזי והאחריות של הרשות המקומית בכל תהליך השיקום שמתבטאת בתכנון, בבצוע ובהמשכיות של המגמות החיוביות שפותחו ויפותחו במהלך התכנית ואין ספק שבצוע מוצלח של התכנית תלוי בארגון ותפעול יעיל של השרותים והמוסדות
ברשות המקומית (שפר דניאל, 1981)
הוצאו 2 הנחיות ארציות מרכזיות:
1. הפעלת התכניות בשכונה תשען על מנגנון הרשות המקומית שנותנת שרותים לשכונות.
2. ראש הרשות הוא יו"ר צוות היגוי מה שמקנה לו מעמד בכיר.
במעמד כולל ניתן לראות שהיחסים היו סבירים ואפילו טובים תוך שיתוף פעולה תקין. ניתן לזקוף את "סוד ההצלחה" לכושר ליצור מאזן חיובי של אינטרסים לצורך הצלחת הפרויקט גם זה כמוכן משתנה מרשות לרשות (רודין, עמוס 1995)
כניסת הפרויקט לשכונה כלשהי מותנית בהסכמת הרשות המקומית כך שניתן להניח שקובעי ההחלטות ברשויות המקומיות ציפו להפיק מהפרויקט תועלת רבה ובחלקם פעלו נמרצות כדי שיכללו במסגרת הפרויקט עם ראיה לטווח ארוך את התמורות החברתיות והפיסיות שיביא הפרויקט לשכונה בפרט ולעיר בכלל. (צ'רצמן, ארזה, 1985)
ניתן זהות 6 סוגי אינטרסים העשוים לעודד תמיכה בפרויקט:
1. תמיכה פוליטית - חלק מראשי הערים חשו שאם יצליח הפרויקט יתורגם הדבר לתמיכה פוליטית בהם הפרויקט שימש נושא חשוב במסע הבחירות לרשות ב- 1983 ותרם להצלחה של ראשי עסק בבחירות.
2. הזרמת הכספים לפרויקט איפשרה "גלגול" תקציבים נוספים בהיקף ניכר מה שהיווה נכס כלכלי פוליטי לרשות המקומית (שפירו, שמעון 1991) 3. הפעלת שרותים ע"י הפרויקט שסביר להניח שהיו מופעלים ע"י הרשות גרם להתרחשות תהליך "בריחה תקציבית" מכן נהנתה העירייה. (הסבה כספית) (שפירו שמעון, 1991)
4. נוצרה הגברה אפשרית של השקעות משרדי ממשלה גם בשכונות אחרות בעיר.
5. ניתן מעמד לרשות המקומית בקבלת החלטות הנוגעות לשרותים ממלכתיים שלפני הפרויקט נערכו ללא היוועצותם כגון הפעלת תכנית לימודים בחינוך הממלכתי או הפעלת שרותי בריאות כלומר הגברת שיתוף פעולה.
6. גדל תחום אחריותה של הרשות בהפעלת שרותים בהיקף גדול יותר מה שנתן לה שליטה על כספים נוספים.
לצד השיקולים שעדדו תמיכה בפרויקט השיקום ומוסדותיו ניתן להבחין בכל רשות 5 סוגי אינטרסים שהיה בהם כדי להחליש את הפרויקט והם:
1. חובת שיתוף תושבי השכונות בקבלת החלטות היווה כאיום על סמכותם של נבחרי הרשות המקומית. יצירת גוף יצוגי ע"י הפרויקט מתוך התושבים גרם להיותם בקשר ישיר עם משרדי ממשלה ועלולים היו לעקוף את הרשות ששמשה גוף לגיטימי. מתוך נציגי הרשות נטו ליחס לזה תוצאה של הגברת חיכוכים בין הרשות לציבור ואף סברו
שמטרת קידום הדמוקרטיה לא הושגה ע"י שיתוף הצבור. ואכן זה גרם לחיכוכים ועימותים חריפים במספר רשויות כמו נתיבות אור עקיבא (לירון, רות 1988)
2. ביזור סמכויות לשכונה גרם להפחתת חופש החלטה של הרשות המקומית בתחום מסוים.
3. גם לפני כניסת הפרויקט נדרשו רשויות מקומיות להפעיל שרותים כסוכנים של משרדי הממשלה חינוך סעד בריאות ועוד מאז כניסת הפרויקט הוגבר נטל הדרישות ולחץ בצוע על הרשות המקומית מה שגרם לה לפעול כצבת בין השלטון המרכזי לבין לחץ התושבים.
נוצרה תחושה בקרב הרשויות המקומיות שיש נטיה של תושבים להפנות תביעות לרשות ביתר תובענות מאשר כלפי משרדי הממשלה בהיותם יותר נגישים. ככל שהיו עיכובים בביצוע או רמת בצוע נמוכה מהמצופה גברו עם דרישות התושבים מה שגרם להידוק הצבת. (דר כורזים, 1987) 5. נוצרו השפעות בלתי רצויות על שרותים קימים של הרשות.
כגון סבסוד קיטנה שהופעל ע"י הפרויקט בקיץ הביא להקטנת מספר משתתפים בקיטנות העיריה.
6. הפרויקט נתפס כגורם חדש ומאיים על ה"טריטוריה", המינהלתית של מחלקות השונות ברשות ונוגס בסמכויותיהן. (כרמון נעמי, 1986) אולם למרות כל זאת ניתן לומר שלמרות שאינטרסים שונים של הרשויות המקומיות נפגעו בידי פרויקט השקום, ברוב המקרים במאזן הכולל הכריע הכף של האינטרסים התומכים, להוציא מספר
שכונות כמו בנתיבות וגבעת הרקפת שהיחסים היו מעורערים בין הגורמים ומאזן האינטרסים הופר ונפגע.
פרק ה': תהליך שיקום שכונות יבנה -
מאפיינים ותרומת המנהיגות המקומית לשקום
1. מאפיינים
יבנה הוקמה בשנת 1949 ומאכלסת כיום כ- 35,000 תושבים.
שטח השיפוט שלה כ- 30,000 דונם.
סך שטח איזורי התעשיה 1,500 דונם.
גבולות: שוכנת בקרבת ים במרכז הארץ על כביש החוף:
26 ק"מ דרומית לת"א.
13 ק"מ צפונית לאשדוד.
6 ק"מ מזרחית לחוף הים.
6 ק"מ דרומית לרחובות.
האפיון הדמוגרפי הבולט - אוכלוסיה צעירה. 65% מתושביה עד גיל 45. עיר של קיבוץ גלויות עם בעיות קיטוב באוכלוסיה עדיין משפחות רבות גרות בשכונות מצוקה ובצידם משפחות חדשות ממעמד הביניים. (יבנה 1980).
יבנה הוקמה ע"י קבוצת עולים לאחר הקמת המדינה במקום הכפר הערבי יבניאל שנינטש ע"י אוכלוסייתו הערבית כשהדיור מראש לא היה ראוי למגורים, במסגרת איכלוס מהיר של שטחי המדינה הפניית עולים להתיישבות ללא כל תכנון מוקדם שהיווה את ההתחלה של היווצרות ריכוז מצוקה פיסי וחברתי. מיקומה במרכז הארץ, קרוב
לת"א היווה גורם מאיץ להתפתחותה עם ההתפתחות המהירה של מטרופולין ת"א מהמרכז כלפי הפריפריה, כחלק מתהליך טבעי שהתרחש עקב ההתפתחויות הטכנולוגיות כטלפון, מכוניות, רכב ציבורי משופר שהשימוש הגובר בהן אפשר ליבנה להכנס לתהליך המטרופוליני.
מיקומה הגאוגרפי במרכז הארץ מרחק 26 ק"מ מת"א, וגורמים הקשורים להתפתחות המטרופולין - הצפיפות שנבעה מריבוי האוכלוסיה בגלעין ת"א, גידול רמת ההכנסות, הגביר את הרצון להעלות את רמת החיים המתבטא ברצון לעבור למגורים חדשים ומרווחים בעלי נגישות גבוהה. מערכת התחבורה המשופרת ספקה טווח יוממות גדול יותר
שמאפשרת אינטראקציה בין חלקי המטרופולין ושימושי הקרקע השונים: מגורים, מסחר, בידור. (כרמון נעמי, 1989)
מרחב הנגישות מן הפרברים למרכז התרחב ככל שהתחבורה השתפרה כאשר רכב היוממים אינם עוברים 45 דקות נסיעה. אחד הקריטריונים במסגרת מדיניות הפיתוח העצמי, במרחק הנסיעה בין אזור מגורים למקום עבודה לא יותר מ- 2/1 שעה המעיד על איכות חיים גבוהה. ערי הפיתוח של ישראל למדו מזה את החשיבות של נגישות רכב מהירה
למ.ע.ר - עלות התחבורה וגורם הזמן המשפיע גם על מיקום לבחירת מגורים יבנה הפכה להיות חלוצה בתחום שיטת "בנה ביתך", עם איזור תעשיה גדול שהלך והתפתח עם הזמן לשטח של 1500 דונם עליו ממוקמים מפעלים עתירי ידע העוסקים בענפי האלקטרוניקה, מתכת, טכסטיל ודפוס בהם מוצאים את פרנסתם חלק מתושבי העיר.
(יבנה, 1980)
2. מנהיגות מקומית ביבנה - תרומתה לשיקום
מאיר שיטרית בראשית דרכו ב- 1973 כראש עיריית יבנה חיפש דרכים להעלות את קרנו של הישוב בעיני תושביו ובעיני אחרים, בהבינו את חשיבות הדימוי העצמי והשפעתו כלפי עצמם, שכונתם, החברה הסובבת ובמימסד, קובע את עמדת התושבים ויכולתם להשתלב בחברה רגילה בעלת ערכים ונורמות מקובלות ולא ליצור לעצמם מערך
ערכי נורמטיבי משלהם שנובע מתת-תרבות של העוני, האופייני לתרבות מצוקה העוברת מדור לדור (היל, כרמון, 1979).
לפי גירסת הסוציולוג הרברט גנס: תת-תרבות - אנשים שבתוקף תנאי חייהם הקשים אימצו לעצמם נורמות של הסתגלות לתנאים האלה. לדעתו רפורמות בתנאי החיים ובשרותים המוגשים לעניים עשויים לשנות תרבותם ולבטל הניכור בינם לבין החברה בה הם חיים (היל, כרמון, 1979).
כצעד ראשון לפתרון מצוקות התושבים ביבנה הוא התחיל לרקום רעיון "בנה ביתך" - הקצאת מגרשים זולים לבניה עצמית. התהליך היה הדרגתי שהתחיל עם הענות חלשה. ב- 1980 כבר התמודדו 5 משפחות על כל מגרש. זה היה התחלת תהליך שינוי תדמית פני העיר ביבנה. עם התחלת תכנית שיקום שכונות ממלכתי ב- 1977 בה הוחלט
לפעול על פי תפיסה כוללנית שכונתית המפעילה תוכנית בתחום הפיזי והחברתי, ברמה השכונתית שעל פי ההיבטים החשובים למימד השכונתיות - אסטרטגיית פעולה שכונתית עוזרת לזהוי בעיות והגדרת אמצעים במונחים שכונתיים (שפר, דניאל, 1981). מאיר שיטרית עמד על הצורך לקבל את רעיון השכונות ע"י הקהילות
היהודיות בחו"ל - יצירת קשרים ישירים בין השכונות לקהילות מה שהוכח בהמשך כמוצלח ביותר ועמד על דחיפות ביצוע התכנית במטרה להפחית את ההתמרמרות בשכונות. עוצמתה של הרשות המקומית בה הופעל הפרויקט - משתנים חשובים בקביעת כוחו של ראש העיר מול המימסד, שכן תוכניות ציבוריות הכרוכות בהזרמה של משאבים מהווה
צורה מרכזית של גידול מעורבות המדינה תוך פוליטיזציה של עמדות. התחרות על הזירה הפוליטית מעודדת יצירת בריתות בין יזמים פוליטיים לעם כדי לקדם שאיפות פוליטיות במעורבות הממשלה טמונות אפשרות שימוש במשאבים ציבוריים. כבסיס לבריתות אלה נוצרו יחסים עם ציפיות הדדיות לתגמולים וזה מקור הלגיטימציה
שלהם (מנחם, שפירו, 1992).
אין ספק שתרומתו של ראש העיר להתפתחות ושיקום יבנה היתה מכרעת הוא דחף את הכנסתה של יבנה לפרויקט וב- 1979 יבנה נכנסה לראשונה לרשימת הערים ההולכות לקראת שיקום.
פרק ו': פרויקט השיקום ביבנה - עקרונות, היבטים ומטרות
יבנה הצטרפה לפרויקט שיקום שכונות בישראל ב- 1979.
ביבנה נכללים 2 שכונות שיקום שאוכלוסייתם כ- 9,500 נפש.
א. שכונת "רמות יצחק" - נכנסה לשיקום חברתי ופיזי ב- 1979.
ב. שכונת "נאות שז"ר" - נכנס לשיקום חברתי ב- 1986 ולפיזי ב- 1987.
הועדה המתאמת הארצית שבה עוצבה עקרונות התכנית הופקדה על הפיקוח, ביצוע ומימוש התפיסות המרכזיות, עיצוב האסטרטגיה להבטחת שיתוף התושבים. גוף זה פעל להגברת הלגיטימציה של נציגי התושבים באמצעות בחירות שכונתיות, מה שהביא לעמדה אוהדת כלפי רעיון שיתוף התושבים (מנחם, שפירו, 1992). מידת הגשמתו
של עקרון שתוף התושבים בתהליכי קבלת החלטות הוגדרה כאחת מאמות המידה להצלחת הפרויקט. (יבנה, 1980) עקרונות נוספים שנקבעו:
גיוס משאבים כספיים מקהילות מאמצות בחו"ל. כל שכונה אומצה ע"י קהילה שהשתתפה במימון הפעולות ובתהליך קבלת ההחלטות. לשכונת "רמת יצחק" היתה בעבר קהילה מאמצת מבלגיה שעזבה את השכונה טרם גמר השיקום בה.
לשכונת נאות שז"ר" נכנסה קהילה חדשה שהקשרים בין שתי הקהילות אמיצים והדוקים עם חילופי משלחות. שיתוף הפעולה מתאפיין במתן משאבים והשתתפות מלאה בכל התהליך באשר לתוכנית ומבני הציבור שהוקמו בשכונה.
חילופי משלחות עם קהילה בדטרויט במסגרת פרויקט "עוצמה" לשיקום חברתי לימוד השפה האנגלית במועדון קשישים ובבית הנוער.
מספר היבטים חשובים למימד השכונתיות:
אסטרטגיית פעולה שכונתית - זיהוי הבעיות להגדרת האמצעים נעשה בדרג השכונתי, לפיכך הוגדרו מסגרות שיתו, תושבים, זכאות תושבים למשאבי הפרויקט על בסיס שכונתי.
ביצוע הפעולות באמצעות המנגנון הקיים. ברמה המקומית הוקמה מינהלת פרויקט וחלק נכבד של הביצוע נעשה באמצעות הרשות המקומית.
מטרות הפרויקט
להלן מטרות פרויקט השיקום ביבנה כפי שגובשו תוך כדי תהליך דינמי של חשיבה והתנסות מעשית בשטח ביבנה.
מטרה ראשונה - שיפור תנאי הדיור והתשתית הפיזית.
מטרה שניה - שיפור איכות השרותים החברתיים בשכונות והקמת מבני ציבור הנדרשים להפעלת שרותים אלה.
מטרה שלישית - שיפור סיכויי הנייעות החברתית והכללית של תושבי השכונות, בעיקר באמצעות הרחבת ההזדמנויות להשגים לימודיים ולהכשרה מקצועית.
מטרה רביעית - שיפור מצבן ותנאיהן של קבוצות חלשות (כגון: קשישים, משפחות רב-בעיתיות, גיל רך) ודאגה לצרכיהן בתחום הקהילה.
מטרה חמישית - הגברת אחריותם של התושבים בשכונות השיקום ביבנה למתרחש בשכונתם, חיזוק תחושת ההשתייכות והזדהותם עם תושבי העיר - ע"י שיתופם בתהליך קבלת החלטות לגבי מה שקורה בשכונתם.
מטרה שישית - שילוב השכונה במירקם העירוני ושיפור תדמיתה בעיני תושבי השכונה עצמה ובעיני יתר תושבי העיר.
מטרה שביעית - בלימת תהליכי התדרדרותן האורבני של השכונות.
תוצאות פרויקט שיקום שכונות יבנה
לפרויקט השיקום ביבנה היו הישגים רבים הן בתחום החברתי והן בתחום שיפור איכות הדיור והתחדשות השכונות שיקום פיזי - הפעילות שמקיפה את כל האוכלוסיה ללא ספק תרמה להאצת פיתוחה של יבנה ככלל וחיזוקן של שכונות השיקום בפרט.
יבנה זכתה לתואר עיר לדוגמא בתחום החינוך על המאמצים והדגש שהיא שמה על החינוך. היא חלוצת שיטת ההוראה הממוחשבת וההוראה היחידנית בארץ וכן הפעילות הענפה במסגרת החינוך הבלתי פורמלי השלמת השכלה, פעילות העשרה לכל האוכלוסיה.
שיפור תנאי הדיור והתשתית הפיזית ב- 2 השכונות - שיקום פיזי
בוצעו כ- 500 הרחבות של יחידות דיור למשפחות הגרות בתנאי צפיפות קשים עפ"י דגם מיוחד שזכה לביקורת חיובית ושימש מודל למידה ארצי.
אפשרו לדיירים לבנות ביתם מחדש ע"י העמדת מגרשים למפונים.
בוצעו שינויי תב"ע שאפשרו הרחבות לדיירים.
פיתוח שטחים ציבוריים
פיתחו וסללו רחובות חיבור בין השכונות. רחובות הולנדיים, שבילי אופניים, גינון, עבודות תשתית הוקמו ושופצו גני משחקים.
שיקום חברתי - פיתוח מערכת החינוך ושירותי הרווחה
קהילת דטרויט הקצתה כ- 3.2 מליון דולר למטרות פעולות שיקום חברתי.
הקימה מוסדות ציבור ומעונות ויצ"ו, מתנ"ס בעלות של מליון דולר, הכנסת מזגני אויר למועדוני קשישים, שופצו מבנים לגיל הרך, הוקם מרכז הדרכה לגננות, מרכז תפילה ומועדון לנערה, לילדים כיתות א-ו וקידום נוער.
בשכונת שז"ר הקימו מועדונית, מרכזי למידה ב- 2 שכונות השיקום שהורחב למרכז עירוני לשיעורי עזר באנגלית ומתמטיקה בסיבסוד של תלמידים משכונות שיקום. קרן מילגות ומרכזים להפעלת נוער. שעורי עזר לתלמידים בשכונות שנועדו למנוע נשירה. התקבל תקציב מיוחד להפעלת פרויקט סמים המוענק לנגמלים במסגרת מח' הרווחה.
מסגרת ייחודית לטיפול בנושא הסמים ופתיחת מועדון לנגמלים ברמת ויצמן בסיוע רווחה ושיקום שכונות. כמו כן ניתנים שיעורי סיוע בגני ילדים במסגרת שרות לילד החריג מתקציב השיקום.
ב- 2 שכונות השיקום מופעלים מועדונים ברמה גבוהה לקשישים וכן ניתנים שרותי כביסה ויבוש לנזקקים. חנות יד שניה עוסקת במכירת ביגוד במחירים מינימלים. בשז"ר מגיעים למועדון כ- 100 קשישים.
2 השכונות עברו תהליך דמוקרטי של בחירות לועד השכונות ולצוותי ההגוי שלוו במסע בחירות נלהב עם אחוז מאוד של השתתפות (יבנה, 1980).
מפעילים את בית-עזרא כמוקד חברתי שכונתי בשז"ר. מופעלים 2 מועדונים לקידום נוער עם רכזים מתקציב שיקום ב- 2 השכונות בסיוע המתנ"ס.
פרויקט השיקום החל לעסוק גם בסיוע קליטה ועליה של משפחות עולים.
קיימת מצוקת דיור קשה ביבנה שכן אין עוד תנופת בנייה מאסיבית בעיר.
האתגר שהציב פרויקט השיקום ביבנה הוא גדול ומיוחד, שכן אין עוד עיר כיבנה שהעזה לפתוח דלתות, לאחוז כה גבוה של תושבים חדשים, שבנו ביתם אף בתוך שכונת שיקום וזאת על מנת לסייע לתושבים הותיקים להשתלב יחד וליצור אינטגרציה בכל המירקם החברתי עם התושבים החדשים, יחד עם שיפור איכות חיים ותנאי הדיור של
התושבים הותיקים בשכונת השיקום ומתן הזדמנות שווה. סיוע התושבים ובעלי התפקידים סייעו להשגת מטרות רבות שהוצבו עם תחילת הפרויקט בכל התחומים העיר הכפה למודל חיקוי בתחום הבניה - שיטת "בנה ביתך" וכן התפתחה מערכת החינוך שזכתה לפרסי חינוך ארציים ולהשגים ארציים בתחום הספורט. כמו כן פיתחה דרכי הוראה
במסגרת המכון לאינטגרציה בבר-אילן, פיתחה לימודים מדעיים, טכנולוגיה ומחשבים. ההשגים בבחינות הבגרות מן הגבוהים בארץ. כן יש להדגיש את העליה המתמדת במספר הניגשים לבחינות הבגרות ואחוז המצליחים בקרב תלמידים יוצאי שכונות שיקום. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מבעיות קיימות כתוצאה מכך שעדיין יש
שכונות מצוקה ביבנה.
בעיות במערכת החינוך העירונית ביבנה
קיטוב באוכלוסיות ביבנה גורם לבעיות במערכת החינוך וכן אי השקעה בתשתיות במוסדות החינוך בשנים האחרונות. הקיטוב מביא לכך שהחלשים נחלשים ומתרחקים מההזדמנות בעתיד.
מערכת החינוך נמצאת בפיגור כל הזמן אחרי מענה לצרכים דב2- תחומים עיקריים תשתיות ומתן פתרון הולם לילדי שכונות המצוקה, על מנת לגשר על הפערים הגדולים מול הדרישות מהם בחינוך וכל זאת למרות המאמץ האדיר שהשקיעה העיר בעזרת משרד החינוך.
עיריית יבנה פנתה בבקשה למשרד הפנים לא לשנות את סיווגה כעיר פיתוח כדי לא לפגוע בתקציבים שהיא מקבלת כעיר פיתוח.
מבקשים הגדלת משאבים במסגרת פרויקטים מיוחדים על מנת לצמצם את הפערים בין אחוז המסיימים עם תעודת בגרות מלאה משכונות מצוקה שהם רב לבין השכונות החדשות שנובעים לא מחוסר יכולת אלא בשל בעיות כלכליות.
תשתיות בתי"ס - ביבנה קיים פיגור עצום בתחום התשתיות מול הצרכים מכשירים מקלטים לכיתות ומוצאים פתרונות מאולתרים לצרכי למידה. יש מקום להפנות משאבים לשיפור המבנים והתשתיות.
מחשוב בתיה"ס - יש מקום לשפר את ערכות המיחשוב בבתיה"ס ובעיקר שבבתים משכבות המצוקה לא קיים כלל מחשב.
תקציבים יעודיים - יש צורך להגביר משאבים לקידום פרויקטים לסייע לנערים משכונות המצוקה כמו פר"ח, תנופה, אתגר ועוד. הרצון והצורך לכך גדול והמשאבים לא עונים לצרכים. יש להגדיל את ההשקעה במשאבים האלה כדי למנוע שגיאות העבר. (יבנה, 1995)
סיכום
קידום ושיקום שכונות מצוקה נקבע כאחד מיעדיה המרכזיים של ממשלת ישראל מאז 1977 שכן הוכח שמדינה חייבת להתמודד עם בעיות שוויון חברתי/כלכלי הנוגעות לכלל האוכלוסיה, כדי לא ליצור ריכוזים של בעיות חברתיות ופיזיות הגורמים אי צדק חברתי ופוגעות בסופו של דבר בכל החברה (היל, כרמון, 1979).
מרכיבי המערכת השכונתית - משאבי התושבים (חומריים, ידע, השכלה, מיומנות מקצועית, יוקרה חברתית), הקשר המטריאלי לסביבה (בעלות על הקרקע, דירה, מקום עבודה), יחסים חברתיים (התנהגות התושבים בינם לבין עצמם, יחסי שכנים, השתתפות בחיי קהילה, התארגנות קבוצתית להשגת אינטרסים משותפים, מנהיגות מקומית),
מהווים את הדינמיקה השכונתית והכרת ההשתנות תאפשר להבין אותה לאתור ומניעת תופעות התדרדרות לעתיד.
בניית שכונות "בנה ביתך" ביבנה מתוכם אחת סמוך לשכונת שיקום הוכיח את מה שמראים המחקרים הסוציולוגים כי הסטטוס החברתי הנתפס של אדם בחברה המודרנית נקבע במידה מרכזית על ידי יוקרתה של שכונת מגוריו. (אלתרמן, 1985)
העלאת איכות השכונה ושינוי תדמיתה בעיני הסובבים אותם, יש לה השפעה חיובית על המעמד החברתי של תושביה ועשוי לחזק לא רק את התושבים במצוקה כי אם את כל תושבי היישוב שיהנו משיפור איכות סביבתם העירונית והדרך המומלצת על ידי החוקרים בעולם כולו ואף בארץ היא הטיפול הכוללני בכל השרותים החברתיים
והפיסיים וההתייחסות לכלל תושביו מה שעשוי לצמצם פערים חברתיים ופותח מסלולי מוביליות חברתית, כלכלית ופוליטית בפניהם. (דר' כורזים, יוסי, 1987)
האסטרטגיה שהנחתה את הפעלת השכונות ברוב השכונות עמדה על חשיבות הפעלה בו זמנית של תכניות רבות תוך פיזור המאמץ על מספר רב של תחומים. נקודת מבט חשובה נוספת היא אחוז האוכלוסיה שנחשפה לתכניות שהופעלו או נהנתה מהן.
כללית ניתן לומר שרב התכניות החברתיות אכן הגיעו לאוכלוסיות היעד שלהן. בתחום הדיור נמצאו הבדלים בין השכונות בנוגע לשעור הנהנים מתכניות דיור.
הציפייה לתמורות חיוביות בשכונות אשר יחולל הפרויקט וההזדמנות שנזדמנה לרשויות המקומיות ביחסי שלטון מרכזי מקווים להיות שותפים לפורום נציגי משרדי הממשלה אשר נתן כח לראשי ערים בעלי כושר לפעול בהצלחה במצב החדש. את זה בדיוק השכיל להבין ראש עיריית יבנה מאיר שטרית בזמנו שללא ספק תרם בצורה מכרעת
לשיפור הדימוי העצמי של יבנה ולהשגים ממנה נהנים כיום תושביה.
ביבליוגרפיה
1. אלתרמן, רחל, ואחרים (1985) הערכה כוללת של פרויקט שיקום השכונות בישראל, כרך 1 של דו"ח מחקר. חיפה: מוסד שמואל נאמן, הטכניון.
2. אלתרמן, רחל, ואחרים (1985) הערכה כוללת של פרויקט שיקום השכונות בישראל, כרך 2 של דו"ח מחקר. חיפה: מוסד שמואל נאמן, הטכניון.
3. באטן, תומא (1967) קהילות והתפתחותן, רמת גן: הוצאת מסדה.
4. היל, משה, ואחרים. (1979). שיקום שכונות מדינה בישראל: דו"ח ראשון. חיפה: הטכניון.
5. ובר, מקס (1973) הביורוקרטיה: סוגיות בסוציולוגיה: מבנה וריבוד חברתי. תל-אביב, הוצאת עם עובד.
6. יבנה, עירייה (1984) פרויקט שיקום שכונות - חומר רקע.
7. כרמון, נעמי, ואחרים. (1981) שיקום עצמי של הדיור בשכונות מצוקה.
חיפה:הטכניון.
8. כרמון, נעמי (1986) הערכה של פרויקט שיקום השכונות: שינוי חברתי מתוכנן. חיפה: טכניון.
9. כרמון, נעמי (1989) שיקום שכונות בישראל - הערכת הוצאות: מוסד שמואל נאמן. חיפה 1989.
10. דר' כורזים, יוסי (1987) לקחים מתודולוגיים בהערכת פרויקט התחדשות השכונות. ירושלים: הסוכונת היהודית.
11. לירון, רות, ואחרים. (1988) שיתוף הציבור בתכנון ובניהול: קריטריונים להערכתם וישומם בפרויקט שקום שכונות חברה ורווחה כרך ט' ספטמבר 17-34.
12. מנחם, גילה (1990) פרויקט שיקום עגמי ולב יפו מחקר הערכה תל-אביב:
אוניברסיטת ת"א.
13. צ'רצ'מן, ארזה (1985) שיתוף והשתתפות התושבים בפרויקט שיקום השכונות כרך 2 של דו"ח מחקר חיפה: מוסד שמואל נאמן הטכניון.
14. רודין, עמוס (1995) נוהל המלצות להכללת שכונות בפרויקט השיקום ירושלים: משרד הבינוי והשיכון.
15. שפירו, שמעון ואחרים (1991) סוגיות נבחרות בשיקום שכונות מצוקה תל- אביב: המכון למחקר חברתי, אוניברסיטת תל-אביב.
16. שפירו שמעון ואחרים (1991) ביזור סמכויות ושיתוף הצבור בתכנית שקום שכונות מצוקה תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
17. שפר, דניאל ואחרים (1981) גורמים המשפיעים על החלטות משקי בית להגר אל ומתוך שכונות במצוקה חיפה: הטכניון.
18. שפירא, יונתן (1977) הדמוקרטיה הישראלית, רמת גן: הוצאת מסדה.
19. Hill,Moshe (1986)How to Succeed in Neighborhood Rehabilitation by Really Trying - Some lessons from Israel's Project Renewal. Haifa:Technion.
20. Alterman, Rachelle (1985) The Paradoxes of top-down Decentralization Haifa: Technion.
21. Carmon, Naomi (1982) Integrated Evaluation Study of Project Renewal, Haifa: Technion.
30

תגים:

חברתית · סוציאלית · ניידות · שלטון · ארגון · מקומי · עבודה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סוגיות בחיים הציבוריים", סמינריון אודות "סוגיות בחיים הציבוריים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.