מרטין בובר והסוציאליזם הקומונאלי הדתי

תקציר העבודה:

ראשי פרקים
1. מבוא
2. מה בין פרטיקולרי ואוניברסלי?
3. על האוטופיה ומימושה
4. בין חברה ומדינה

מבוא
בובר ראה עצמו כ"סוציאליסט יהודי היוצא מתוך המציאות ולא מתוך האידיאולוגיה"(1). בעיניו צמצום הריכוזיות, צימצום השלטון, בקרה ופיקוח על ההתפתחות הדוהרת של הטכניקה והאיזון שבין האינדבידום והקולקטיב - היו
למרכיבים חשובים במשנתו.
באותו מובן ממש חוזר בובר ושואל "איך יכולה הרוח להשפיע על מהלך השינוי של המציאות החברתית?"(2) לרוח יש רגעי חסר ובהם הבלתי אפשרי נעשה אפשרי, עלינו לעשות את חובתינו מתוך יאוש ומוטב תוך תקוה; או אז "הרוח עושה את שלה".
מול רומא הפאשיסטית ומוסקבה הקומוניסטית העמיד בובר את ירושלים המייצגת את ההתחדשות שעתידה להביא להומניזציה של הראציו - התחדשות זו פירושה שלב מתקדם יותר מההתחדשות המאופיינת רק בראציונאליזציה של הכלכלה בנוסח הקומוניסטי או הפאשיסטי שלה. הסוציאליזם של בובר הוא בבחינת המענה האנושי לקול האלוהי, האומננטי, חברותא. העידן המודרני מתרחק מצורות החברותא ולא נענה לאתגר. המודרניזציה שכוללת בתוכה את המנופוליטיביות של הפוליטה במדינה מתועשת ובירוקראטית, מטפחת את הפאסיביות ההרסנית המצמצמת ומצטמצמת במסגרות צרות של אגואיזם אישי או קבוצתי, לאומי או מעמדי. האמונה באל נובעת מהיותו מקור ואחרית "בבחינת הר סיני לעתיד לבוא" ואמונה באדם נובעת מחלקו בבריאה, שהרי האדם נוטל חלק במעשה דווקא בהתקרבותו לאל ובכך לעצמו, לתפקידו.
הסוציאליזם הקומונאלי - דתי, כפי שהגדירו אברהם יסעור(3), מקיים זיקה הדדית משלימה בין היסוד החברתי והדתי שבו, הסוציאליזם והדת מתכוונים זה לזה במהותם, וכל אחד מהם זקוק לברית הדדית לשם מימוש מהותו העצמית. אחדות עם אלוהים וחברותה בין הבריות צוותה אחת הן. דת בלעדי סוציאליזם הרי זו רוח נטולת - גוף, ומשמע: אין זו רוח נכונה.
סוציאליזם בלא דת כמוהו כגוף שאין בו רוח, כלומר: אף אינו גוף כיאות.
בובר נולד בוינה ב8 - לפברואר 1878, ילדותו עברה עליו בבית סביו לאחר הפירוד בין הוריו. אביו היה חוקר מדרשים ואגדה וכן דמות מוכרת בחיים הציבוריים והכלכליים בקהילת לבוב. מרטין בובר יצא ב1896 - לוינה ללימודים וב1904 - קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת וינה.
התענינותו בכתבי אפלטון, קאנט וניטשה היתה רבה במיוחד. בובר למד גם באוניברסיטאות ליפציג, ציריך וברלין, אין ספק כי אישים כמו וילהלם וונדט, וילהלם דילתה וגיאורג זימל השפיעו על התפתחותו הרוחנית.
במסגרת פעילותו הציבורית יסד בובר את אגודת הסטודנטים היהודיים והצטרף לתנועה הציונית, כציר בקונגרס הציוני השלישי תבע להעתיק את הדגש להסברה ולחינוך. לאחר אכזבות מסוימות במסגרת הפעילות הציבורית פנה בובר לעיון וחקר הספרות החסידית ופיתח דרך מקורית של סיפור מחדש את סיפורי ר' נחמן מברצלב ואת אגדות
הבעל שם טוב.
בובר פנה לחקירת האפוסים והמיתוסים בדתות אירופה ואסיה בכלל במקביל לעיונו בספרות החסידות. היסוד האישי שבמובנים שונים יכול להקרא האנרכי מוצא ביטוי גם בראית בובר את התורה החסידית; בידי האדם ההכרעה לממש את עצמו ולהיות את אשר הוא בעולמנו זה. זהו היסוד החופשי האוטונומי אלא שחופש
הכרעה זה אינו פוטר אותו מן האחריות חייו שלו.

בובר חזר וסיפר את סיפורו של ר' זוסיא מאנאפולי אשר סמוך לפטירתו אמר: "בעולם הבא לא ישאלוני: למה לא היית משה רבינו? אלא ישאלוני: למה לא היית זוסיא?"
ספר הגות ראשון היה ספרו "דניאל" שבו מסתמן כיוון פילוסופי חברתי ודתי שא גיבושו הסופי יציג בובר בספרו "אני ואתה" הנחשב לתרומתו הגדולה ביותר לתיאולוגיה ולפילוספיה המודרנית.(4)
---------------------------------------------------------------------------
(1) עם ועולם עמ' 259
(2)שם 61 - 53
(3)אברהם יסעור, פרקים בהגותו החברתית של מ.מ. בובר, עמ' 15
(4) ר. הורביץ, גילויים לתולדות התהוות הספר "אני ואתה" של מרטין בובר, דברי האקדמיה הלאומית למדעים, כרך חמישי חוברת 8, עמ' 6 1, (ירושלים, תשל"ה).

מקורות:

נתיבות באוטופיה , מרטין בובר, עם עובד.
במשבר הרוח, שלושה נאומים על היהדות. מרטין בובר, מוסד ביאליק.
בסוד שיח, מרטין בובר, מוסד ביאליק.
עם ועולם, מרטין בובר, הספריה הציונית.
פרקים בהגותו החברתית של מרטין בובר, אברהם יסעור, הוצאת אלף.

תגים:

יהודי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מרטין בובר והסוציאליזם הקומונאלי הדתי", סמינריון אודות "מרטין בובר והסוציאליזם הקומונאלי הדתי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.