מדיניות החוץ של משה דיין בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור

תקציר העבודה:

דיין הוא אחד ממעצבי מדיניות החוץ של ישראל בתקופה שבין שתי המלחמות. הוא אולי בעל ההשפעה הגדולה ביותר בקביעת קווי היסוד של מדיניות החוץ והביטחון של ממשלת גולדה מאיר, מדיניות אשר לדעת מבקריה הוטבע בה תו של כשלון הנובע מקוצר ראות מדינית ואשר הביאה בהמשך ישיר את מלחמת יום הכיפורים.
לא נרצה להיכנס לפולמוס בדבר חלקו של דיין במחדלי מלחמת יום הכיפורים כי סוגיה זו איננה שייכת לנושא העבודה. כל שנרצה הוא להציג את המדיניות הדיינית מכמה היבטים מתוך כוונה להבין מה היו הקווים שהנחו אותה.
דיין צורף לממשלה ומונה כשר הביטחון רק מספר ימים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. הוא ניסה להשפיע על מהלכי המלחמה לא רק מנקודת מבט של איש צבא אשר מטבע הדברים חושב על טווח הזמן המידי - השמדת האויב והרחבת השליטה הטריטוריאלית בשטחו, אלא מביא מחשבון שיקוליו גם את נקודת המבט של הטווח הארוך - בראיית ההשפעה שתהיינה לתוצאות המלחמה על נכונות האויב להגיע להסדרי שלום או כל סוג אחר של הפסקת הלוחמה.
יוצא אם כן שכבר בניהול המלחמה נחשפים שיקוליו לא רק כאיש צבא לשעבר אלא כמדינאי אשר משמש בכל שלבי הלחימה כבלם הן של צה"ל והן של ממשלת הליכוד הלאומי.
בעבודה זו נרצה לבחון את מאפייני התפיסה המדינית של דיין. נרצה לראות האם יש אפשרות להכליל מאפייני תפיסה זו באופן שההכללה תהיה תקפה למספר מישורי התנהגות. דיין היה איש שנוי במחלוקת אך בדרך כלל היתה הסכמה שמחשבתו המדינית היתה מקורית בלתי צפויה ושוברת תבניות סטאטיות תוך שהיא יונקת מתפיסת מציאות נוקבת.
לנו נראה שכל המאפיינים הללו של חשיבתו ותפיסתו יוצאים מיכולת שהיא כל כך נדירה אצל בני אדם - חשיבה עמומה ((ambiguity - שפירושו יכולת לתפוס מצב על הדואליות שבו, על דו-המשמעות או אפילו רב המשמעות כשהוא כולל בתוכו תכונות מנוגדות, כל זאת תוך זניחת האשליה שיש בתוך המציאות איזושהי אמת מוחלטת אחת שאותה יש לחשוף.
ובתוך התפיסה הרב - פנית הזו לפעול בתוך המציאות למרות הלכאורה ניגודיות שיש בה.
אנשים בעלי תפיסה כזו לא יקבעו את עמדתם במסגרת הבחנות דיכוטומיות של או-או וממילא לא יכריעו ויקבלו החלטות באופן פשטני כנגזר מחלוקת המציאות לעמדה אחת לעומת היפוכה.
הם יראו את המציאות דרך הבו-זמניות של עמדה והיפוכה מבלי לבחור באופן פשטני אחת משתי הדעות. כאן יחל מסע התמרון שלהם בין שני הקטבים השונים והמנוגדים כאשר הפעולה הנבחרת תיבחר על פי מה שמתבקש מתמונת המציאות המעודכנת כשהקו הנבחר יוצא ממילא מתחום החלוקה הדיכוטומית הפשטנית. במקרה כזה עמדתם ופעולתם במציאות כבר איננה ניתנת לתיאור על פני הציר של עמדה אחת לעומת היפוכה.
מטבע הדברים שאנשים כאלו מואשמים בהפכפכות בהעדר עמדה קבועה ויציבה כנעדרי אידיאולוגיה וקו מנחה וכאופורטיוניסטים, אך את כל הראיה השלילית הזו אפשר לקחת גם אל הצד החיובי ולתארה כראיה פרגמטית של המציאות שאיננה קופאת על שמריה ואשר עושה כל הזמן אינטגרציה בין טווחי הזמן השונים אינטגרציה בין הרצוי למצוי, כל זאת מבלי להשלות עצמה בקיומו של קו מדיניות אחד מוחלט היכול לפתור את הבעיות כולן. זהו אם כן מפגש מאד בוגר עם המציאות, לטענתי זה היה המפגש של דיין עם המציאות.

זוהי למעשה התזה של העבודה כאשר במהלכה נרצה אומנם להוכיח את התזה הזו ולראות כיצד אומנם מדיניותו של דיין מעוצבת ע"י אופן חשיבותו הדואלית (הרב פנית).
בפרק הראשון נבחן את מהותה של הסתירה הפנימית שבין צרכי הביטחון לבין מדיניות החוץ ונבדק כיצד הראיה הדואלית של דיין פוגשת את אותה סתירה פנימית ומגשרת על פניה. נשתמש אם כן בתזה של העבודה כדי לבחון את האופן שבו מעצב דיין את מדיניות החוץ של ישראל, בעיקר ביחס למצרים, בתוך האילוצים של צרכי הביטחון של ישראל.
בפרק השני של העבודה נבחן את מדיניותו כלפי השטחים המוחזקים ואופן ניהול חיי היום יום שם כחלק ממדיניות חוץ ארוכת טווח אשר חתרה להקמת קונפדרציה עם הירדנים. גם בפרק זה נראה כיצד החשיבה הדואלית מאפשרת לו לחרוג אל מעבר לעמדות הפשטניות של להחזיר שטחים לעומת סיפוח שלהם.

תוכן הענינים:

הקדמה

1. תפיסתו הדואלית של דיין בעיצוב מדניות החוץ.
א. מקור הסתירה שבין מדניות החוץ למדניות הבטחון
ב. ראית התפיסה הדואלית כחלק ממהלך הסטורי
ג. הצעות דיין להסדר חלקי לעם המצרים

2. דיין המושל הצבאי העליון.
הקדמה
א. הפעולות המידיות
ב. השלב הראשון
ג. השלב השני

סיכום.

ביבליוגרפיה.

מקורות:

הרצוג חיים, מלחמת יום הדין, ידיעות אחרונות , 1975.
טבת שבתאי, משה דיין ביוגרפיה, הוצאת שוקן ירושלים ותל-אביב, תשל"ב.
דיין משה, אבני דרך אוטוביוגרפיה, הוצאת עידנים ירושלים, הוצאת דביר, תל-אביב, תשל"ז 1976.
יעקבי גד, כחול השערה, עידנים ידיעות אחרונות, 1989.
גזית מרדכי, תהליך השלום (1969-1975), "יד טבנקין", הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד 1984.
יניב אבנר, פוליטיקה ואסטרטגיה בישראל, ספרית פועלים, אוניברסיטת חיפה, המכון לחקר המזרח התיכון ע"ש גוסטאב היינמן, תשנ"ד 1994.
לניר צבי, "היעדים המדיניים והמטרות הצבאיות במלחמות ישראל", במלחמות והסדרים, עורך בנימין נויברגר

תגים:

מדיניות חוץ · ישראל מלחמה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מדיניות החוץ של משה דיין בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור", סמינריון אודות "מדיניות החוץ של משה דיין בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.