יל"ג ביצירתו של ביאליק

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון: יל"ג כמגן האשה והמשפחה מפני המימסד הדתי
פרק שני: יל"ג כנביא התקומה
פרק שלישי: ביאליק כממשיכו הרעיוני של יל"ג
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
בשיר העלילה "אשקא דריספק" (גורדון: תשט"ז: קמב-קמה) חיה משפחה יהודית מאושרת והיום הוא ערב פסח. האנשים הם אנשים פשוטים ומאמינים. אליפלט ושרה רק רוצים לחיות את חייהם בשלוה. שרה קצת יותר תמימה ומקבלת כל חוק וחוק ללא עוררין ואילו בעלה, אליפלט, המציאותי יותר, מבין כי אם הבית חמץ הרי שאין להם
"סדר" ואין להם חג. הוא מאלץ את שרה להתעלם מאותו גרגר שעורה ולהעביר את החג בשלום. שרה, אשתו, לעומת זאת, אינה שקטה ובעת שבעלה הולך לבית הכנסת היא ניגשת לשאול את הרב מה יעלה בגורלם לאחר החטא, שלהערכתה נעשה. הרב פוסק כי הכל חמץ ואסור באכילה או בהנאה וגם אסור למכרו לערלים. הרב מנסה להציל את שרה מחמתו של בעלה ושולח עמה שני שומרים, אך בינתים גם פוסק כופר של ממון על הבעל. כך נעצר אליפלט, שטם את אשתו ובצאתו לאחר הפסח דאג להכותה ולהתעלל בה ושלום הבית שוב היה כלא היה, עד שגירשה. לימים, בעומדה בתשעה באב בעזרת נשים, מבכה שרה את עברה המאושר שחרב בגין שני גרגרי שעורים.

הקפדה זו של הרב על קוצו של יוד וסירובו למחול ולהתחשב בעניי עירו, מאפיינת את גישתו המתקוממת של יל"ג לגבי יחס המימסד אשר אותו הוא מכנה "מנהיגי ההמון" וניתן להבין זאת כי כוונתו להמון שהוא כעדר מוסת.

כנגד אותה מציאות עגומה אותה מתאר יל"ג בשירי העלילה, הוא מוצא את הפתרון בלאומיות, בהקמת בית לאומי לעם היהודי ובהשרשתה של השפה העברית לכל יהודי ויהודי. פיינגולד (45 :1982) מביא את דבריו של יעקב רבינוביץ', שטען כי "יל"ג לא יישכח כל זמן שתהי מלה עברית ושאיזה יהודי יהיה עוד מסוגל לחשוב רגע על חיי עמו ועולמו, ובכל זאת - צריך כל פעם להזכיר, ידעו נא כל צעיר וצעירה, כי ישנה אצלנו שירה גם מלבד החדשה ביותר." דברים אלה, שנכתבו בשנת 1923, נכתבו מתוך הכרת ההיסטוריה והתובנה כי ליל"ג היתה חשיבות מעבר לשיריו. ורסס (תש"ן: 35) מדגיש את המחוייבות של אנשי ההשכלה לעולמם של חכמי ישראל במאה ה19- מחד, ומאידך, את
הזיקה האיתנה ליעוד החזוני-בדיוני. אותה דיכוטומיה רעיונית, על פי ורסס (שם: שם) לא נתקיימה רק בתחום השירה העברית, אלא גם בעולמם של מחברי הרומן העברי ולמעשה, הציגה את רוח התקופה.

מעשי המשכילים קראו בעצם להתעוררות לאומית, המכילה גם ערכים נוספים כמו שיוויון בין המינים, יחס אנושי והכרת הערך העצמי.
טענתי היא כי רוח התקופה שפיעמה ביל"ג וכישוריו, העמידוהו כנביא המבשר את תקומת ישראל ובהחלט יש לו חלק בהתעוררותה של הציונות המעשית, אשר באה לידי ביטוי בקונגרסים הציוניים ובעליות, שהחלו להגיע לארץ כבר בתחילת המאה.

אך כאיש רוח וכמשורר, ניתן גם לחוש בחותמו על ממשיכיו, שהספידוהו, ביאליק וטשרניחובסקי. הם ראו בו נושא "שירת חפש ודרור" (ביאליק, 13 :1992) ו"בחיר בני ציון". (טשרניחובסקי, 13 :1992) הצגת מגמתו של ביאליק, כפי שבאה לידי ביטוי בשירתו, תתמוך בטענתי לגבי יל"ג.

מקורות:

ח.נ. ביאליק, (תש"ך), כל כתבי ח.נ. ביאליק, הוצ' דביר, תל-אביב.
ח.נ. ביאליק, "אל האריה המת", עת-מול יז [5], 1992, ע"מ 13.
נ. גוברין, "מצרים בספרות העברית של הדורות האחרונים", דפים למחקר בספרות 2, 1985, ע"מ 257-280.
י.ל. גורדון, (תשט"ז), כל כתבי י.ל. גורדון, הוצ' דביר, תל-אביב.
ע. הגני, "רשע ברשות התורה", יהדות חופשית 6, 1995, ע"מ 23.
ח. הזז, "והאיש ביאליק", בתוך: מ. אונגרפלד, (1974), ביאליק וסופרי דורו, עם הספר, תל-אביב, ע"מ 5-8.
ש. ורסס, (תש"ן), מגמות וצורות בספרות ההשכלה, מאגנס, ירושלים.
י. זומר, (1997), הדיבוק משדה התפוחים הקדושים, קונדור/פידיבוס/ זודיאק הפקות, תל-אביב.
ח. חמיאל, "עלילת 'קוצו של יוד'", גוילין 3, 1991, ע"מ 27-38.
ש. טרטנר,"'מתי מדבר' - הפער המרכזי ביצירה ותפקידו בעיצוב המשמעות הכוללת", עלי-שיח 34, 1994, ע"מ 11-18.
פ. לחובר, (תש"ד), ביאליק חייו ויצירתו כרך ב', דביר, תל-אביב.
ש. טשרניחובסקי, "על מות למשורר", עת-מול יז [5], 1992, ע"מ 13.
ב.ע. פיינגולד, "יל"ג בפרספקטיבה היסטורית", מאזנים נד 3-4, 1982, ע"מ 45-50.
צ. קרניאל, "תלוחית בושם שריחה עדיין נודף", בצרון ג (9-10), 1981, ע"מ 63-66, 89.
ע. שביט, "שירי י.ל. גורדון כנקודת-מפנה בהתפתחות האידיאית של השירה העברית", עכשיו 61, 1995, ע"מ 101-109.

תגים:

ציונות · תרבות · משורר · גורדון · טשרנחובסקי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יל"ג ביצירתו של ביאליק", סמינריון אודות "יל"ג ביצירתו של ביאליק" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.