תוכן העניינים
מבוא
א. הצגת הנושא
ב. השאלה הנבדקת
ג. מטרת הסמינריון
ד. השיטה
ביוגרפיה של המשורר הלאומי והמחנך
א. תולדות ומפעלות
ב. ביאליק המשורר הלאומי
ג. ביאליק והמורשת החינוכית
ד. על שיטות החינוך החדשות
מאפייני השירה של ביאליק תחת המטריה הקנונית
א. המוטיבים העיקריים בשירת ביאליק
ב. חלוקת השירים לפי נושאים
1. שירת האהבה
2. שירת הטבע
3. שירת בית המדרש
4. שירה ארספואטית
5. שירת זעם ותוכחה (חזון)
ג. "ואם ישאל המלאך" - רקע
ד. עמדת הדובר בכלל ובשיר אם "ישאל המלאך" בפרט
ה. "ואם ישאל המלאך" - מבנה השיר
ו. צומת המוטיבים שבשיר "ואם ישאל המלאך"
שירת הילדים של ביאליק
א. שירת הילדים
ב. הסיבות שהביאו את ביאליק לכתוב שירת ילדים
ג. ניצניה של עיתונות הילדים העברית של המו"לות לילדים
ד. תכנית ה"כינוס"
ה. שירי הילדים כ"מסכה"
ו. שאלת הלשון בשירי ביאליק לילדים
ז. בחירת הז'אנרים לשירת הילדים של ביאליק
ח. שירי טבע, לילד
ט. ההומור בשירת הילדים של ביאליק
י. פרדוקסים ומתחים אירוניים בשירתו של ביאליק לילדים
דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
א. הצגת הנושא
השאיפה לחדש את היהדות כתרבות לאומית שלמה הייתה שותפה לכל הזרמים של ההגות
הציונית, אולם נתגלו גישות סותרות לשאלה אודות המאפיינים שצריכים לייחד תרבות לאומית
יהודית לעתיד, ועל הקשר בין מאפייני תרבות העתיד למאפייני התרבות היהודית בעבר.1
כמשורר, מספר, מסאי, הוגה דעות ומחנך, עמדה בפני ביאליק כבעיה מרכזית ומכרעת שאלת
הזיקה למורשת הרוחנית היהודית לדורותיה.
המורשת ההיסטורית-תרבותית נתפסה לביאליק בדמות ארון ספרים עמוס לעייפה, וביאליק תפס
את תפקידו של המחנך היהודי לפתוח את ארון הספרים לפני תלמידיו כדי שכל אחד מהם ימצא
את המורשת וייצור מכוחה. מכאן גם ברור טיבו של התהליך החינוכי: עיקרו פעולות מכוונות מצד
המורים והתלמידים בלימוד של מורשת הדורות והפנמתה כנכס רוחני-לאומי.
חטיבת שירי הילדים של ביאליק מונה כשמונים שירים. הם אינם נכללים תחת המטריה של יצירתו
הקנונית של "המשורר הלאומי" אף המשורר עצמו הביע זלזול בשירי הילדים שלו.
ב. השאלה הנבדקת
האם ניתן למצוא בשירת הילדים של ביאליק את המוטיבים בטכסט השיר האוטוביוגרפי "אם
ישאל המלאך"?
ג. מטרת העבודה
לבחון את המוטיבים בשירתו של ביאליק באמצעות השיר "אם ישאל המלאך" לעומת מאפייני
שירת הילדים של ביאליק.
ד. השיטה
1. סקירה ביוגרפית של "המשורר הלאומי" חיים נחמן ביאליק ודעתו שלו על השירה
הלאומית.
2. סקירה אוטוביוגרפית ומאפייני שירתו בכלל כפי שמשתקפת בשיר "אם ישאל המלאך":
עמדת הדובר; דרכי עיצוב. להמחשה נוספת אשתמש גם בשירי האהבה.
3. אתאר את תפיסתו של ביאליק ולמורשת החינוכית תרבותית ותוך כך אציג את דעתו על
שיטות החינוך החדשות. אבחן את הגורמים שהביאו את ביאליק לכתוב שירת ילדים: ניצניה
של עיתונות הילדים העברית של המול"ות לילדים ותכנית ה"כינוס".
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------
1. שחר, ד. (1999). "המורשת ההיסטורית-תרבותית ומשמעותה החינוכית בהגותו של ח"נ ביאליק" מעוף ומעשה. חוברת
שנים 1998-1999, המכללה האקדמית אחוה. (להלן: שחר).
אופק, א. (1979). 'ראשיתה של ספרות-הילדים', עבודה לשם קבלת התואר דוקטור האוניברסיטה העברית בירושלים.
אופק, א. (1984). גומות ח"ן - פועלו של ביאליק בספרות הילדים, דביר ירושלים-תל-אביב.
אורלן, ח. (תשל"א). שירת ח.נ. ביאליק אנתולוגיה, הוצאת דביר ת"א.
ביאליק, ח. נ. (תרצ"ה). 'על אחד העם', דברים שבעל פה, ב', דביר, עמ' רא-רב.
ביאליק, ח. נ. (תשל"א). כתבים גנוזים, תל-אביב, עמ' 342.
ביאליק, ח. נ. (1971). "שירים ופזמונות לילדים" מצויירים בידי נחום גוטמן הוצאת דביר ת"א.
ביאליק, ח. נ. (1983). חיים נחמן ביאליק - שירים: תר"ן-תרנ"ח. מהדורה מדעית, בעריכת: דן מירון, עוזי שביט, שמואל טרטנר, זיוה שמיר ורות שנפלד. מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב ודביר, תל-אביב.
ביאליק, ח. נ. (1990). חיים נחמן ביאליק - שירים: תרנ"ט-תרצ"ד. מהדורה מדעית, בעריכת: דן מירון, עוזי שביט, שמואל טרטנר, זיוה שמיר ורות שינפלד. מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב ודביר, תל-אביב.
בר-אל, י. (1995). הפואמה העברית - מהתהוותה ועד ראשית המאה העשרים. מוסד ביאליק, ירושלים.
בר-אל, י. (1995). א. הפואמה העברית - הפואטיקה של הז'אנר"; ב. "הפואמה העברית בראשית המאה העשרים", הפואמה העברית - מהתהוותה ועד ראשית המאה העשרים. מוסד ביאליק, ירושלים. עמ' 202-159;28-14.
ברוך, מ. ופרכטמן, מ. (1984). מחקרים בספרות ילדים, אוצר המורה.
ברוך, מ. (1985). סוגיות וסוגים בשירת ילדים, הוצאת האוניברסיטה המשודרת, משרד הבטחון.
ברזל, ה. (1990) שירת התחייה: חיים נחמן ביאליק. ספרית פועלים, תל-אביב.
ברזל, ה. (1997). שירת התחייה: אמני הז'אנר. ספרית פועלים, תל-אביב.
גטפריד, מ. (תרפ"ג). למהותו הרוחנית של ביאליק, וינה, עמ' 8.
המעפיל, א. (1987). הערות ל"אם ישאל המלאך" של ביאליק, עלון למורה לספרות מס' 8, עמ' 11-20.
חנני, י. (1962). 'שירי ילדים בתקופת העליה הראשונה', הפועל הצעיר, נו, גל' לד. 2.
יעבץ, זאב תרנ"א (1890). טל ילדות. ללמד בני יהודה ראשית דעת. (כולל שירים וסיפורים, מנוקד ומצויר). ירושלים, (מהדורה 4: וילנה, תרנ"ח).
לוז, צ. (1984). תשתיות שירה - עיקרים בפואטיקה של ביאליק, ספריית הפועלים, תל-אביב, עמ' 63-64.
לחובר, פ. (תשכ"ד). ביאליק חייו ויצירותיו. מוסד ביאליק על-ידי דביר, תל-אביב.
מירון, ד. (1986). הפרידה מן האני העני, מחקרי האוניברסיטה הפתוחה ספר ג', תל-אביב האוניברסיטה הפתוחה.
מירון, ד. (1991). ללא מראי מקומות: הקדמה "תמימה" לשירת ביאליק, מאזניים, שבט-אדר, תשנ"א, עמ' 57-64.
מירסקי, א. (תשי"ח). "לפשוטם של שירי בית המדרש לביאליק", שלוחות, גליון נ"ז טבת- שבט תשי"ח.
סדן, נ. (1975). "ואם ישאל המלאך" בתוך מאסף חיים נחמן ביאליק, בעריכת הלל ברזל, אגודת הסופרים, מסדה, עמ' 239-243.
פיכמן, י. (תש"ו). שירת ביאליק, הוצאת מוסד ביאליק ירושלים.
פרי, מ. (1977). המבנה הסמנטי של שירי ביאליק, מפעלים אוניבירסיטאיים להוצאה לאור, עמ' 77.
צור, ר. (1985). "מבוא: יסודות רומנטיים ואנטי-רומנטיים בשירה העברית החדשה"; "חתול השממון: עיצוב רומנטי ומניריסטי של הלשון הפיגורטיבית בשירת ביאליק"; יסודות רומנטיים ואנטי-רומנטיים בשירי ביאליק, טשרניחובסקי, שלונסקי ועמיחי. פפירוס, תל אביב. עמ' 65-39 ,15-7.
צמח, ע. (1966). "הלביא המסתתר"; "שני הקטבים בשירת האהבה של ביאליק"; האישי והלאומי"; הלביא המסתתר. קריית ספר, ירושלים. עמ' 65-7.
שה-לבן, י. (1986). שירים ח.נ. ביאליק, הוצאת אור-עם.
שהם, ר. (1988). "חלק ראשון: הקול הדובר בשיר", עמ' 46-9; "גואל בלתי אפשרי - הקול הדובר בשירת ביאליק" 109-85; "הדובר הבלתי המהימן בשירה העברית החדשה", עמ' 152-145; "הופעת בכורה - נביא השקר בשירת ביאליק", עמ' 167-153; קול ודיוקן - תחנות בהתפתחות דיוקן הדובר בשירה העברית החדשה. אוניברסיטת חיפה, חיפה.
שחר, ד. (1999). "המורשת ההיסטורית-תרבותית ומשמעותה החינוכית בהגותו של ח"נ ביאליק", מעוף ומעשה. חוברת שנים 1998-1999, המכללה האקדמית אחוה.
שמיר, ז. (1986). שירים ופזמונות גם לילדים - לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער, פפירוס, ת"א.
שחר, ד. (1999). "המורשת ההיסטורית-תרבותית ומשמעותה החינוכית בהגותו של ח"נ ביאליק" מעוף ומעשה. חוברת שנים 1998-1999, המכללה האקדמית אחוה. (להלן: שחר).
בובה · ביבשה · גדי · הגיבור · הכוכבים · הפרח · וחדי · ועגלתה · חסילא · ילדות · לפרפר · לצעצועיהם · מורנו · מושי · מעשה · מקפצה · סנא · סעודה · עופר · ערש · רועת · שיר
ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המוטיבים בשירתו של ביאליק באמצעות השיר "אם ישאל המלאך" לעומת מאפייני שירת הילדים של ביאליק.", סמינריון אודות "המוטיבים בשירתו של ביאליק באמצעות השיר "אם ישאל המלאך" לעומת מאפייני שירת הילדים של ביאליק." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.
יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.