הסרט "סיפורה של קיו ז'ו" כמאפיין את מערכת המשפט המהפכנית בסין

תקציר העבודה:

"סיפורה של קיו ז'ו"
כמאפיין את מערכת המשפט המהפכנית בסין
hy3095

הבסיס לעלילה

קיו ז'ו וגיסתה מיי דזה [אחות בעלה] מובילות את צ'ונג לאי, בעלה למרפא המקומי,
לאחר שזה ספג בעיטה באשכיו מראש הכפר, בעת ויכוח על בניה בלתי חוקית מצידו.
לאחר הטיפול וההמלצות הרפואיות [לאוורר ולנוח], יוצאת קיו ז'ו להילחם על הצדק
שהיא דורשת לבעלה. מבחינתה של קיו ז'ו הפגיעה חריפה במיוחד, שכן היא "בגבריות
של הגבר". היא מגיעה לראש הכפר אשר מודיע כי אין מה לעשות. בעלה קיבל בעיטה.
וזהו.


תחנות

א. תחנה ראשונה לעשיית הצדק הינה הקצין לי. הקצין לי, אדם חביב המכיר את רוח
הכפר, מנסה לפשר ומציע כי שני הצדדים יודו ששגו וראש הכפר ישלם הוצאות
רפואיות והפסד ימי עבודה. הצדדים מתחפרים. ראש הכפר אינו מוכן להודות בטעות.

ב. תחנה שניה היא ועדת הערר הכפרית. הועדה מציעה שראש הכפר יפצה את הבעל
כנגד קבלות. הקצין לי מעודד לקבל את הכסף ולשכוח מהענין. כאשר קיו ז'ו מגלה
נכונות ובאה לראש הכפר, הוא משליך על הרצפה 20 שטרות בני 10 דולר ומודיע לקיו
שתצטרך להשתחוות לו 20 פעם כדי לאסוף את הכסף. קיו מסרבת והולכת.

ג. תחנה שלישית היא ועדת הערר המחוזית. גם שם מציעים לה פיצוי כספי, אך היא
רוצה התנצלות. הדבר הופך עבורה לאובססיה וראש הכפר מראה עצמו בטוח בכך שלא
יעשו לו דבר.
ד. תחנה רביעית היא המשרד לבטחון הציבור שבעיר. משם מגיעה החלטה כי ראש
הכפר יחויב ב250- דולר קנס וצ'ונג לאי, שנמאס לו מהעימותים בא לקחת את הכסף
ולחסל את הפרשה. ראש הכפר שמח לסיים את הפרשה, כאשר מופיעה קיו ז'ו
ומחזירה לו את כספו, תוך התעקשות על התנצלות.

ה. תחנה חמישית היא בית המשפט. לאחר שהבוררויות לא עלו יפה, לטעמה של קיו
ז'ו, פנתה לבית המשפט לשם עשיית צדק. בית המשפט מאשר את החלטת הבוררות של
המשרד לבטחון הציבור.

ו.היא מחליטה על הגשת ערעור לבית המשפט של העם.

מקורות:

"?????? ?? ??? ?'?"
"סיפורה של קיו ז'ו"
כמאפיין את מערכת המשפט המהפכנית בסין
הבסיס לעלילה
קיו ז'ו וגיסתה מיי דזה [אחות בעלה] מובילות את צ'ונג לאי, בעלה למרפא המקומי, לאחר שזה ספג בעיטה באשכיו מראש הכפר, בעת ויכוח על בניה בלתי חוקית מצידו. לאחר הטיפול וההמלצות הרפואיות [לאוורר ולנוח], יוצאת קיו ז'ו להילחם על הצדק שהיא דורשת לבעלה. מבחינתה של קיו ז'ו הפגיעה חריפה במיוחד, שכן היא "בגבריות
של הגבר". היא מגיעה לראש הכפר אשר מודיע כי אין מה לעשות. בעלה קיבל בעיטה. וזהו.
תחנות
א. תחנה ראשונה לעשיית הצדק הינה הקצין לי. הקצין לי, אדם חביב המכיר את רוח הכפר, מנסה לפשר ומציע כי שני הצדדים יודו ששגו וראש הכפר ישלם הוצאות רפואיות והפסד ימי עבודה. הצדדים מתחפרים. ראש הכפר אינו מוכן להודות בטעות.
ב. תחנה שניה היא ועדת הערר הכפרית. הועדה מציעה שראש הכפר יפצה את הבעל כנגד קבלות. הקצין לי מעודד לקבל את הכסף ולשכוח מהענין. כאשר קיו ז'ו מגלה נכונות ובאה לראש הכפר, הוא משליך על הרצפה 20 שטרות בני 10 דולר ומודיע לקיו שתצטרך להשתחוות לו 20 פעם כדי לאסוף את הכסף. קיו מסרבת והולכת.
ג. תחנה שלישית היא ועדת הערר המחוזית. גם שם מציעים לה פיצוי כספי, אך היא רוצה התנצלות. הדבר הופך עבורה לאובססיה וראש הכפר מראה עצמו בטוח בכך שלא יעשו לו דבר.
ד. תחנה רביעית היא המשרד לבטחון הציבור שבעיר. משם מגיעה החלטה כי ראש הכפר יחויב ב250- דולר קנס וצ'ונג לאי, שנמאס לו מהעימותים בא לקחת את הכסף ולחסל את הפרשה. ראש הכפר שמח לסיים את הפרשה, כאשר מופיעה קיו ז'ו ומחזירה לו את כספו, תוך התעקשות על התנצלות.
ה. תחנה חמישית היא בית המשפט. לאחר שהבוררויות לא עלו יפה, לטעמה של קיו ז'ו, פנתה לבית המשפט לשם עשיית צדק. בית המשפט מאשר את החלטת הבוררות של המשרד לבטחון הציבור.
ו. היא מחליטה על הגשת ערעור לבית המשפט של העם.
סטטוס
ראש הכפר אינו מקבילה כפרית-סינית לראש עיר מערבית. ניתן לראות כי ראש הכפר עדיין מתחת לקצין לי, אך שניהם ממונים מקומיים. במהלך הוויכוחים מצהיר ראש הכפר לא אחת, כי הוא רק פקיד ציבור.
הכפריים מקבלים את מרותו של ראש הכפר, אך בהחלט קיימת מודעות אזרחית של צדק חברתי. ניתן ללמוד זאת גם ממסעה לעיר, כאשר מתברר שרבים באים להתלונן וכן מדברי פקיד בית המשפט, האומר כי בעיר בעלת מליון תושבים, אם כל אדם מאה יגיש תביעה בעצמו, כבר יגיעו לרבבת תביעות.
קיימת הירארכיה ברורה, גם בוועדות השיפוט וגם במעמד, בין הכפר, המחוז ובטחון הציבור, המהווה מעין ערכאת בוררות עליונה.
ראוי לציין את ההתרגשות שעורר המנהל בבטחון הציבור, כאשר לקח את קיו ז'ו במכוניתו. הסיפור התגלגל עד לכפר.
יש מקום לציין כי סיפורה של קיו ז'ו מתרחש בתפון סין, שם הכפריות התבטאה יותר בתחום החקלאות. ניתן להבחין כיצד כל אימת שקיו ז'ו יוצאת לדרך, היא נושאת עימה את הפלפלים לכתישה ומכירה.
חברה והומניות - ההיבט הספרותי
בתוך המאבק וההשפלה שספגו צ'ונג לאי [הבעיטה] וקיו ז'ו [השלכת הכסף והקריאה להשתחוות] מראש הכפר, האם ניתן להגדיר את ראש הכפר כאדם רע או כעריץ?
שני מאפיינים עיקריים אמורים לענות על שאלה זו: האחד - דרך דיבורו הכללי לתושבים, לקצין לי ואפילו לקיו ז'ו או לבעלה.
אין בדיבור שחצנות ואפילו קיימת נמיכות קומה אפולוגטית. ניתן לראות בבעיטה לצ'ונג לאי ובעלבון לקיו ז'ו התלהמות ועידנא דריתחא. השני - התנהגותו של ראש הכפר כאשר קיו ז'ו כרעה ללדת.
למרות כעסו, למרות שהדבר היה באמצע ערעור כנגדו לערכאה גבוהה יותר, למרות שאמר שתבקש עזרה מבית המשפט, היה בנימת קולו יחס שנע בין פשטות כפרית לאנושיות חמימה. סופו של דבר שבזכותו ניצלו האם ותינוקה.
הדבר לא השאיר אדיש גם את קיו ז'ו שרצתה בבואו של ראש הכפר לטקס החודש הראשון של הילד. ניתן לראות את ההלם שספגה, כאשר נמסר לה על ידי הקצין לי שנעצר. הארוע האחרון, בו דיממה, שינה את התחושה ההדדית בין השניים ולא בכדי מסתיים הסרט בריצת הקרב שלה, הפעם לנסות לעצור את רוע הגזירה ואת המכונית הלוקחת את ראש
הכפר למעצר, על הכביש. היא רק רצתה התנצלות, אך לא מעצר.
צערה על מעצרו של ראש הכפר, זמן קצר לאחר שביקשה מכותב הבקשות בקשה "חריפה מאד" כנגדו, מעיד על כך שהשניים פעלו בעידנא דריתחא. אין דבר זה מעיניננו, כיוון שעיקר הדיון הוא ביחסים בין האזרח ומערכת המשפט, ציפיותיו ממנה וכן המעמדות האזרחיים.
תיאוריות חברתיות לגבי האכרים בסין
מרכס וג'פרסון התיחסו לאיכרים בעיניים שבהן התייחסו לעצמם כעירונים. הם ראו עצמם כתרבותיים ועל כן האיכרים בעיניהם פרימיטיבים. תפיסות מועדפות לגבי האיכרים הן של אנתרופולוגים בעלי רקע משפטי, אשר התבססו על מחקרים והיו מוכנים לבלות מזמנם בכפרים ולחיות עם בני המקום.
עיקר ההתיחסות המחקרית לגבי הכפריים היא: מנטליות האיכר.
יחס האיכר לקהילה.
יחס האיכר למשפחה.
מיקום הכפר מבחינה
כלכלית.
ג'יימס סקוט (1976 ,(Scott בספרו על הכלכלה המוסרית של האיכרים, מציין את החברה העירונית ראתה בהם אנלפביתים והתיחסה אליהם כתינוקות אשר אין להם יכולת שיפוט מוסרית משלהם ומשום כך גם אינם יכולים לעצב לעצמם מערכת חוקית ומשפטית.
עוניים של האיכרים היה אמור לדחוף אותם ליותר מרידות, אלא שהם ממשיכים להיות מנוצלים כל עוד אין גורם אשר מתסיס אותם במיוחד או מדליק אותם למרד. גורם זה יכול להיות כל דבר אשר יפגע באיכר ולא ישאיר לו מוצא.
סקוט (שם) דן במערכת סוציולוגית המכונה פטרון-לקוח (Patron (Client-. במערכת ההירארכית, חזק יותר הפטרון מהקליינט, כאשר ע"פ סקוט הפטרון הוא בעל האדמה העיקרי, ומתחתיו הsmall holders-, כלומר אלה שאדמתם מועטה ועל פי רוב אין לאיל ידם להביא מי שיעבד עבורם את האדמה. סקוט מתיחס ליחסים בין תושבי הכפר ומציין
כי קיימת נורמה של הדדיות, אשר גורמת לפטרון להקל מעט את העול מהלקוח בעת שהאחרון נקלע לקשיים.
ע"פ רוב הפטרון אינו גר בשכנות ללקוח. עם הזמן גילו הפטרונים את נוחות החיים בעיר והעדיפו לגור שם, כאשר הקליינט גר בכפר.
סקוט טוען כי חדירת אלמנטים מהמשפט המערבי, תוך חתימת חוזים כתובים ואובייקטיביים, אשר אינם תלויים במהותם של הפטרון והקליינט, פועלים רק לטובת הקליינט. רק המשפט העממי נתן לאיכרים הגנה מפני משברים. חדירת המשפט המערבי מאפשרת לבעל אדמה שיושב בעיר, לתבוע את האיכר לדין על כך שלא שילם לו שכר דירה ושליח בית
המשפט דורש מהאיכר לשלם. כשיושב הפטרון בעיר והאיכר בכפר, יש נתק ועניינו של האיכר פחות בעיני הפטרון.
המהפכה הסינית הינה תהליך ממושך יותר מאשר המהפכה הרוסית למשל, המהפכה הסינית התבססה במשך שלושים שנה. בשנות ה60- וה70- גובשה התפיסה האנטי-קולוניאליסטית, שעסקה בכלכלה המוסרית על פי סקוט, הטוענת כי על בעל אדמה לדאוג לאיכרים וזו זכותם, הנובעת מזכות הקיום. מול תפיסתו זו של סקוט מופיעה תפיסתו של פופקין
((Popkin. תפיסתו של פופקין מתבטאת במישור הכלכלי בעיקר ומתייחסת לשיקוליהם של בני האדם. הוא טוען כי בני אדם פועלים על פי חוקים זהים ואוניברסליים, המסבירים תופעות כלכליות. הנחות היסוד שלו הן שלבני האדם חשובים האינטרסים האישיים, במובנים של צבירת הון ו/או סטאטוס חברתי, כאשר הקהילה חשובה, כל עוד מסייעת
לקדם את האינטרסים. שיקולי הטוב נוגעים לכל מה שפותח הזדמנויות לקידום, כאשר הכוונה בעיקר לגידול קפיטליסטי. הפוליטיקה חשובה עבורנו בכך שהיא מקדמת את הפרט. הדגש ששם פופקין הוא על האינדבידואל ולא על הקולקטיב. מאחר ובניגוד לגישתו של סקוט, טוען פופקין כי כולם פועלים על פי שיקולים זהים, הרי שהקידום האישי
וקידום המשפחה חשוב. פופקין טוען כי יש לשפוט את הכפר באסיה לא כקומונה או כקהילה, אלא כחברה מודרנית ולהביט על האדם כאינדבידואל. הוא טוען כי האיכרים מוכנים לקחת סיכונים, בניגוד לדעתו של סקוט, הטוען כי איכרים חוששים להסתכן. הוא טוען כי השיקול הכלכלי והחברתי קודם לשיקול המוסרי. סקוט טוען כי לקהילה יש
חשיבות, כיוון שהיא מתאחדת כנגד אויב חיצוני. על פי פופקין משברים מביאים לפרוק הקהילה והכפר, כיוון שהאיכר אינו רוצה יותר להשקיע בחברה זו.
על פי פופקין, יחסי פטרון-קליינט הם יחסי מנצל ומנוצל, כמו השכלה הניתנת רק לפטרון ואילו הקליינט זוכה בה רק אם הוא עשוי להביא תועלת. וכן, יוצרים הפטרונים מונופולין וחותמים חוזים עם פטרונים אחרים, כדי למנוע מהאיכרים דרך כלשהי לקדם את עצמם. גישה זו תואמת את גישתו של צ'אנג צ'יין (1973), הטוען במאמרו כי
המונופולין הינו חלק מהאימפריאליזם, אך בעצם פוגע במרבית האוכלוסיה ומעמד העמלים, כאשר מעטים מנצלים את הרוב.
המונופולין עליו מדבר צ'יין, הינו שורש הרע בתפיסה המהפכנית הסינית ובעצם, מושתפת לכל סוגי האימפריאליזם, הן האמריקאי הקפיטליסטי והן הסובייטי, שהיה אז בשיא כוחו. המונופולין יוצר תיאום בין הפטרונים ובעלי הכוח וההון כנגד המנוצלים. דבר זה אמור גם לגבי ההיבטים השלטוניים, כאשר מעמדות גבוהים או בעלי תפקידים
שונים, עלולים לסוכך אחד על השני מבלי לדאוג למשפט צדק.
מעמד משפטי והגישה המהפכנית
על פי חוקת העם הסיני (סעיף 25) קיים, בנוסף לבתי המשפט, מוסד הבוררות. בחוקה מוזכר מוסד הבוררות במשרד לבטחון הציבור, אך קיימים גם מוסדות בוררות נמוכים יותר, כמו הבוררות בכפר והבוררות המחוזית, כפי שניתן לראות בסרט "סיפורה של קיו ז'ו".
מעל בתי המשפט קיים הפיקוח של הקונגרס העממי המקומי.
על פי סעיף 27 בחוקה, קיים שיוויון זכויות בין כל האזרחים וכן, זכויות מקבילות לנשים ולגברים. מוצהר שם כי המדינה מגינה על הזכויות והאינטרסים הסיניים בתחומה.
המהפכה רואה במשפט של השלטון הקודם מערכת מעוותת. ההבדל בין החברה הישנה לחברה החדשה נפוץ עד היום בסין, כאשר הרעיון הוא שהחברה הישנה היא סין קודם ששוחררה מהלאומנים וסין לאחר השחרור. שתי החברות מוצגות אחת כהיפוכה של השניה, כאשר הקומוניסטים הסינים מגנים את הלאומנים. תקופה זו מיוצגת על ידי זנות, מלחמה,
פשע, ניצול וכו'. כיוון שכך, הרי שאחד מתפקידיה העיקריים של המהפכה הוא לשנות את מערכת החוקים.
כיוון שהמשפט היה כלי של כוח במשטר הקודם, הרי שהמדינה החדשה צריכה חוקים חדשים. כל מהפכה ראתה במערכת המשפט הקודמת, כלי לאכיפת חוקים לא צודקים.
המשפט עצמו הינו אלמנט של חוסר אמון. אדם שיש לו אמון באדם אחר, לא יתבע אותו למשפט ויתרה מכך, לא ישכור עורך דין כנגדו.
גישה זו נפוצה עד היום בסין ומשום כך, נפוצים שמה מוסדות הבוררות. כאמור, קיימת הירארכיה של מוסדות בוררות, כפי שקיימת בבתי המשפט. המוסד הנמוך ביותר הינו הבוררות הכפרית והגבוה ביותר הינו המשרד לבטחון הציבור שבעיר. מעל לכך ניתן לערער לבית המשפט, אשר גם בו קיימות ערכאות שונות.
קיו ז'ו
כיצד נתייחס להתנהגותה של קיו ז'ו? קיו ז'ו אינה רודפת בצע, אך יש לה דבר חשוב במיוחד: הכבוד. מדובר בכבודו הגברי של בעלה, אשר ספג באשכיו בעיטה מראש הכפר. בנקודה זו הגיעה קיו ז'ו למה שסקוט מכנה הגורם שמדליק את האיכר למרידה. קיו ז'ו אינה רוצה את כספו של ראש הכפר וגם לא להמשיך לחיות איתו בשלום במצב כפי
שהוא. היא דורשת התנצלות והדבר ממלא את חייה.
למרות הריונה היא ממשיכה להתרוצץ מבוררות אחת חמשנתה ומבית משפט אחד לערכאת ערעור גבוהה יותר.
מבחינת מודעות, נראה כי קיו ז'ו מודעת לזכויותיה ואינה מתכוונת כלל לוותר. היא אינה משנה מכוונותיה גם כשבעלה זועם ואומר לה שלא תחזור, כיוון שלו נמאס מהסיפור. הייתכן כי לוחמנותה על זכויותיו של בעלה מעלה ספקות לגבי כפריותה?
לא כי, כיוון שבעת שמגיעה עם גיסתה העירה, הרי שלמרות שהיא מסתדרת מצוין, מצליחים לרמות אותה, כמו נהג המונית שגובה ממנה 30 דולר במקום מקסימום 5. גם הזקנה המעירה לה כי כדאי לה להחליף בגדים, כדי שלא תזוהה כאיכרה ולא תיפול טרף לרמאי. קיו ז'ו היא איכרה, אשר אמנם לא למדה יותר מבית ספר יסודי, אך יש בה ערכים
מוטמעים, שלא ניתן לדעת מהיכן והם שמנחים אותה במאבקה. יש לה מערכת שיפוט מוסרית, אשר ניתן לסווגה על פי קוהלברג, (1987 ,(Kohlberg הטוען לשלושה מרחבי שיפוט אישי [טרום-קונבנצינאלי, קונבנציונאלי, פוסט קונבנציונאלי] כשלב פוסט-קונבנציונאלי, אשר בו אינה מסתפקת בגישות החברתיות הרגילות, אלא ממשיכה להילחם כאשר
אינה מקבלת את דרכו של המימסד וכל זה עבור עיקרון. היא אינה עוברת על החוק, אך רואה חוסר צדק בקביעות של ערכאות הבוררות וכן של בית המשפט. יש בה חוסר אמון, לאחר שבתחילה היה בה את האמון במוסדות הבוררות ועם תוצאות הדיונים איבדה אותו.
דיון
מאבקה של קיו ז'ו מציג בפנינו את החברה הסינית האידיאלית, במובנים מסויימים. חברה זו, המקנה שיוויון לגברים ונשים, מציגה את קיו ז'ו אשר מגנה על בעלה, בעוד שבחברה האנושית הכללית, נהוג על פי רוב שהגבר מגן על האשה. קיו ז'ו מודעת לזכויותיה ומודעת גם לכך שראש הכפר אינו סגנו של אלוהים. היא מנצלת את הערכאות
השונות בזו אחר זו. היא עוברת ממוסד בוררות אחד למשנהו ואינה חוששת לא לקבל את פסק דינם של הפוסקים האחרונים.
על פי פופקין, ניתן לראות את האינדבידואליות המשפחתית מול הקולקטיב הכפרי. המאבק נמצא בתחום האינדבידואל, בעוד שמערכת החיים הכללית נמצאת בתחום הקולקטיב. במקום זה מתנגשות גישותיהם של סקוט ופופקין, כאשר כל מערכת החיים אכן מתנהלת בתחומו של הקולקטיב הכפרי, אך ברגע שקיימת פגיעה מצידו של ראש הכפר בבעלה של
קיו ז'ו, הרי שמאותו רגע היא הופכת להיות האינדבידואל הדורש את כבודו ומעמדו.
האינדבידואליות, בניגוד לדבריו של פופקין, אינה מתבטאת אך ורק בהון הכספי, אלא גם במה שניתן להגדיר כהון תחושתי. ההשפלה שעבר בעלה של קיו ז'ו ועל ידי כך ההשפלה גם שלה, כיוון שהיא אשתו, אינה נותנת לה מנוח והיא מחליטה להתקומם. כמי שמתקוממת כנגד ההשפלה, היא מייצגת את האינדבידואל, הדורש את הצדק הפרטי
והאישי. דבר זה בולט מול נסיונות השכנוע הראשוניים של הקצין לי והמאוחרים יותר, של בעלה, אשר קצה נפשו בכל המאבק האמור.
למרות שהתקבלה הבוררות בערכאה הראשונה על ידי שני הצדדים, כאשר מצידה של קיו ז'ו היה ויתור והיא היתה מוכנה כבר לקבל את הכסף, הרי שראש הכפר היה מוכן לקבל את הבוררות, תוך המשך ההשפלה. עצם זריקת שטרות הכסף למרגלותיו והודעתו לקיו ז'ו כי תצטרך להשתחוות לפניו עשרים פעם, מהווה השפלה נוספת, אשר בעקבותיה היא
ממשיכה בערכאות הבוררות המחוזית והעליונה.
בערכאות אלו ניתן כבר להיעזר בכותבים מקצועיים. כותב מקצועי מכיר כבר את כל הנוסחאות שניתן להוציא לבית המשפט ככתב תביעה או דרישה. יש מעין ציניות בדבריו של הכותב, המודיע לה שמתוך שש בקשות, ארבע נידונו למוות ושניים למאסר עולם. סביר להניח שאם אכן היה כותב הבקשות כל כך מוכשר, הוא בטח היה כבר הופך להיות
התובע הראשי. קיו ז'ו מפגינה את תמימותה בכך שמוכנה לשלם לו את עשרים הדולרים עבור בקשה קיצונית, אך בלתי מתקבלת על הדעת. את ההתייחסות הריאלית אנו מוצאים דווקא במוסד הבוררות, כאשר שואלים אותה מי כתב לה את הדברים והיא מספרת שעשתה זאת תמורת עשרים דולר, אצל אדם זר. כמובן שהדבר אינו משפיע, אך מול ההתייחסות
האובייקטיבית של מוסדות הבוררות, מנצלת גם קיו ז'ו כל פתח אפשרי נוסף.
לאחר שההישג המקסימאלי שלה היה העלאת הפיצוי למאתיים חמישים דולר, היא אינה מהססת לגשת לבית משפט. בעלה מעוניין לחדול מהסכסוך, מקבל מראש הכפר את סכום הכסף ובכך רואה את העניין כמסודר. ראש הכפר אמנם מסרב להתנצל וקיו ז'ו מסרבת לקבל את הכסף ולוקחת מבעלה ומחזירה לראש הכפר. הכסף עבורה הוא משני, כך שבאופן
טבעי היא יכולה תמיד לקחת פלפלים ולמכור. ראש הכפר מרגיש מוטרד ממנה, אך בית המשפט לפניו ערערה קיו ז'ו, מקבל את פסיקת הבוררות של המשרד לבטחון הציבור.
מצד אחד, נראה כי מערכות הבוררות והמשפט מגבות זו את זו, גם כאשר מעמדן של הערכאות גבוה יותר. מאידך, ראוי להתייחס לכך שמדובר במערכת משפט אחידה ועל כן הפרמטרים המנחים את כל הערכאות, אמורים להיות זהים ותואמים לחוקה ולחוק המהפכני.
לקראת סוף הסרט קיימת התפתחות מפתיעה. לאחר שנואשנו מהשגת עונש קשה יותר על ידי קיו ז'ו כלפי ראש הכפר, ולאחר שהיחסים ביניהם עולים על דרך המלך, לאחר שראש הכפר סייע לה בלידה, ממתינים לו למסיבה הנערכת לכבוד שלושים ימים להולדת התינוק.
דווקא בשלב זה, כאשר נראה שהכל עולה על דרך המלך, מגיע הקצין לי ומודיע שראש הכפר נעצר למשך חמישה עשר יום בעוון תקיפה, כיוון שבבדיקת הרנטגן התגלה שבר בצלע של בעלה.
קיו ז'ו כלל לא רצתה שראש הכפר יעצר, אך מבחינתנו מעניין לראות את הצדק שאכן מתגלה בסופו של דבר, במערכת המשפטית האובייקטיבית. נכון שהיחסים בין הצדדים יושבו, אך כל האמור אינו נוגע כלל להיבט החוקי. ההיבט החוקי מתבטא בעשיית הצדק ובשיוויון לפני החוק. ריצותיה של קיו ז'ו ההרה בין הערכאות השונות וחוסר קבלת
הישג גדול יותר, יוצרים אווירה של עיוות חוק. החוק בעצם אינו מעוות, כיוון שהפרמטרים של כל הערכאות התגלו כדומים ועל כן, גם פסק הדין כנגד ראש הכפר, שנאלץ לשלם בין מאתיים למאתיים חמישים דולר לבעלה של קיו ז'ו, היה זהה.
מאידך, ראש הכפר אינו חסין מפני החוק. גם ידידותו עם הקצין לי אינה פוטרת לו דבר והראיה, שבעת שהוא מזמין את הקצין לי לבוא ולשתות אצלו, נמנע מכך הקצין לי, כדי שלא ירגיש חייב.
כאשר מתברר כי על פי החוק הסיני כן עבר ראש הכפר עבירה בעלת משמעות, כמו פגיעה גופנית משמעותית [שבר] בבעלה של קיו ז'ו, הרי שלמרות שהוא מוזמן דווקא למסיבה אצל קיו ז'ו, הרי שהוא נעצר לשבועיים וקיו ז'ו היא זו המנסה למנוע את רוע הגזירה בעת רוצה לכביש.
סיכום
מהסרט "סיפורה של קיו ז'ו", ניתן ללמוד על מערכת משפט צודקת בסין. יש לזכור, כמובן, שהסרט עצמו נעשה בסין, כאשר קיימת גם צנזורה, כפי שנאמר בחוקה (סעיף 13) שהמשמעת והחופש באים ביחד, כמו הרצון המאוחד והדיעה האינדבידואלית.
מכל מקום, מגמת הסרט הינה להראות את השיוויון בפני החוק ואת אמינות מערכת החוקים, אשר אינה משתנה ממערכה אחת למשנה. עוד ניתן לראות את היכולת של האדם הבודד להילחם במוסדות הרישמיים של המדינה, מבלי לחשוש שמא יתנכלו לו. גם אם אין הדבר לרוחם של השלטונות, הרי שהמסר אמור להיות כי בסין כולם שווים בפני החוק
ובפני המהפכה ולא יוכל אדם אחד לגרום עוול לאדם שני ולצאת מכך נקי, רק בגלל שמעמדו רם יותר.
ביבליוגרפיה
Ch'ang Ch'ien, "Imperialism is the Eve of the Social Revolution of the Proletraiat", Chinese Law and Government, Spring, 1975, Vol. VIII, No. 1, pp. 67-79.
Colby, A., Kohlberg, L., with Kauffman, K., (1987), The measurment of moral judgment, Cambridge University Press, N.Y., Chap. 1: "Theoretical introduction to the measurment of moral judgment", pp. 1-40.
Popkin, S., (1978), The Rational Peasant, New Haven.
Scott, J.C., (1976), The Moral Economy of Peasant:
Rebellion and Subsistebce in Southeast Asia, Yale University Press, New Haven, pp. 1-34, 157-192.
Spelman, D., (Tr.), (1971),"Chung-kung nien-pao", [Yearbok on Chinese Communism], Chinese Law and Government, Sprin-Summer, 1976, Vol. IX, No. 1-2, pp. 77-86.

תגים:

קולנוע · סין · מזרח · אסיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הסרט "סיפורה של קיו ז'ו" כמאפיין את מערכת המשפט המהפכנית בסין", סמינריון אודות "הסרט "סיפורה של קיו ז'ו" כמאפיין את מערכת המשפט המהפכנית בסין" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.