תפקיד האלמנטים הארכיטקטוניים בפרסקאות של הארמונות המינואיים

תקציר העבודה:

תפקידם האלמנטים הארכיטקטוניים
כפי שבאים לידי ביטוי בפרסקאות שבארמונות המינואיים

תוכן עניינים: hy3087

מבוא

פרק ראשון: יסודות ארכיטקטוניים

פרק שני: פסטיבל הקציר והעלאת המס

סיכום

ביבליוגרפיה


מבוא
עבודתי תעסוק בארמון שהתגלה בחפירות שנערכו בקנוסוס. בארמון זה ניתן לראות
מאפיינים מהתרבות שהיתה נפוצה בכרתים והתפשטה אל עבר איי הים האגאי. קיימות
השערות שתרבות זו הגיעה אף למזרח התיכון.

תרבות זו היתה עצמאית, למרות שקלטה, ככל הנראה, אלמנטים תרבותיים ממצרים
ומעמי ארם-נהריים. ארמונות דומים נוספים נתגלו באי כרתים, באתרים פיסטוס,
מאליה וכן לוע זקרוס, המכונה קטו זקרוס, אשר בתוכו נמצא הארמון. מארמונות אלה
אנו למדים על תרבותה ואורח חייה של החברה המינואית וניתן לומר כי היתה זו
תרבות של ארמונות פאר, בתוך חברה עשירה ומבוססת, אשר נטתה חיבה למותרות,
משתאות וכן לעיטורים ארכיטקטוניים ופרסקאות, שנתגלו באתרים השונים.

בקנוסוס, פיסטוס, מאליה וגורניה, החזית העיקרית של הארמונות פנתה לכיוון מערב.
החלק המערבי של הארמון והחצר המרכזית נמצאו, על פי רוב, במפלס גבוה יותר מאשר
הצד המזרחי ועל כן, במקרים רבים שרדה מהארמון רק קומתו הראשונה ואילו השניה
נהרסה, כתוצאה מפגעי הטבע. כך קרה בארמון בקנוסוס, בו אעסוק בעבודה זו.
האדריכלים שבנו את המבנים, התחשבו בעת תכנון הבניה באקלים הים-תיכוני ובצורך
באיוורור ועל כן, חילקו את האולמות באופן שהחיים יהיו נעימים במבנה ויתרה מזאת,
כיוונו את האור והצל לשעות היום הרצויות.

הפרסקאות נתגלו באתרים שונים. חלקם באתר המקורי ואחרים התערבבו במכלול
באוסף מאוחר. מרבית הפרסקאות אשר ניתן לשחזר ולהבין מתוכם על אורח החיים
בארמון או לשער מתוכם השערות אנתרופולוגיות, נתגלו בארמון בקנוסוס, כאשר משם
מובאים רבים מהאלמנטים הארכיטקטוניים. המחקר העוסק בפירוש והבנת ציורי
הפרסקאות שהתגלו בארמון בקנוסוס, מנסה להבין וללמוד מציורי הפרסקאות על
אורח החיים בארמון, כמקור נוסף למכלול המחקר האנתרופולוגי, המיוחס לאותה
תקופה ולאותה חברה.

לצורך כך אביא מספר דוגמאות של פרסקאות, המתארים אלמנטים ארכיטקטונים
בארמון ובאותה עת, אתייחס לתפקידם.

מקורות:

????? ???????? ?????????????
תפקידם האלמנטים הארכיטקטוניים
כפי שבאים לידי ביטוי בפרסקאות שבארמונות המינואיים
תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון: יסודות ארכיטקטוניים
פרק שני: פסטיבל הקציר והעלאת המס
סיכום
ביבליוגרפיה
מבוא
עבודתי תעסוק בארמון שהתגלה בחפירות שנערכו בקנוסוס. בארמון זה ניתן לראות מאפיינים מהתרבות שהיתה נפוצה בכרתים והתפשטה אל עבר איי הים האגאי. קיימות השערות שתרבות זו הגיעה אף למזרח התיכון.
תרבות זו היתה עצמאית, למרות שקלטה, ככל הנראה, אלמנטים תרבותיים ממצרים ומעמי ארם-נהריים. ארמונות דומים נוספים נתגלו באי כרתים, באתרים פיסטוס, מאליה וכן לוע זקרוס, המכונה קטו זקרוס, אשר בתוכו נמצא הארמון. מארמונות אלה אנו למדים על תרבותה ואורח חייה של החברה המינואית וניתן לומר כי היתה זו תרבות של
ארמונות פאר, בתוך חברה עשירה ומבוססת, אשר נטתה חיבה למותרות, משתאות וכן לעיטורים ארכיטקטוניים ופרסקאות, שנתגלו באתרים השונים.
בקנוסוס, פיסטוס, מאליה וגורניה, החזית העיקרית של הארמונות פנתה לכיוון מערב. החלק המערבי של הארמון והחצר המרכזית נמצאו, על פי רוב, במפלס גבוה יותר מאשר הצד המזרחי ועל כן, במקרים רבים שרדה מהארמון רק קומתו הראשונה ואילו השניה נהרסה, כתוצאה מפגעי הטבע. כך קרה בארמון בקנוסוס, בו אעסוק בעבודה זו.
האדריכלים שבנו את המבנים, התחשבו בעת תכנון הבניה באקלים הים-תיכוני ובצורך באיוורור ועל כן, חילקו את האולמות באופן שהחיים יהיו נעימים במבנה ויתרה מזאת, כיוונו את האור והצל לשעות היום הרצויות.
הפרסקאות נתגלו באתרים שונים. חלקם באתר המקורי ואחרים התערבבו במכלול באוסף מאוחר. מרבית הפרסקאות אשר ניתן לשחזר ולהבין מתוכם על אורח החיים בארמון או לשער מתוכם השערות אנתרופולוגיות, נתגלו בארמון בקנוסוס, כאשר משם מובאים רבים מהאלמנטים הארכיטקטוניים. המחקר העוסק בפירוש והבנת ציורי הפרסקאות שהתגלו
בארמון בקנוסוס, מנסה להבין וללמוד מציורי הפרסקאות על אורח החיים בארמון, כמקור נוסף למכלול המחקר האנתרופולוגי, המיוחס לאותה תקופה ולאותה חברה.
לצורך כך אביא מספר דוגמאות של פרסקאות, המתארים אלמנטים ארכיטקטונים בארמון ובאותה עת, אתייחס לתפקידם.
פרק ראשון: יסודות ארכיטקטוניים
החצר המרכזית
בחדר קטן בארמון בקנוסוס התגלו חתיכות פרסקו, שרוכזו בקומת המרתף בצפון-מערבה של החצר המרכזית. תוך נסיון לערוך שחזור לפרסקו האמור, ניתן להבחין בשתי התרחשויות. האחת, מתרחשת, ככל הנראה, מחוץ לארמון ואילו השניה, הידועה כGrnad Stand-, בתוך חומות הארמון. החוקר אוואנס ((Evans משער כי פרסקו זה עיטר חדר בקומה
העליונה של הארמון, אשר ככל הנראה נהרס, כפי שפירטתי במבוא.
הפרסקאות מובילים להשערה כי מדובר בסביבה פנימית ואכן, רקען של הדמויות היותר גבוהות הינו לבן ולא ככל השמיים ובמקום נוף חיצוני, המעיד על גן, כמו עצים ושבילים, ניתן לראות מבנים, מגדלים ומדרגות. החצר עצמה מלאה בדמויות רבות. הדמויות המתוארות ניצבות לפני מקדש תלת-חלקי, כשהן אינן מאורגנות, אלא נמצאות
בערבוביה גדולה ומבטן אינו ממוקד בהתרחשות מסויימת. ניתן להבחין בקבוצת נשים, היושבת או עומדת על מדרגות. בשחזורו של אוואנס, קיימת כנראה זיקה לחזית המזרחית של האגף המערבי בארמון, כיוון שהאווירה הינה גבית לים ולא חזיתית.
ההתרחשות המתוארת בחצר הינה, כנראה, התרחשות פולחנית מסויימת, כשבמרכז החצר ניצב מזבח וסביבתו שמורה. ניתן לראות משמר בן חמש נשים, אשר מאגפות את המזבח מצדדיו וקבוצת אנשים נוספת, המופרדים זה מזה על ידי מדרגות, שמאגפים את החלק המרכזי מכל צידיו. משמאל למרכז עומדות נשים באחד החלקים וניתן לשער, שכן היה גם
מצידו הימני של המזבח.
תספורתן של הדמויות מזוהה כתספורת בעלת גוון צעיר, שככל הנראה, נעשתה לקראת טקס מסויים. נשים העומדות מתחת לכרכוב עם קרניים מקודשות, מרמזות על חלון או מרפסת שהיו במקום. בפרסקו הצפון- מערבי ניתן להבחין בנשים מוקפות בגברים ועומדות על מרפסת. גם ילדים מופיעים בפרסקו, צבעם לבן ותלתליהם שופעים וידיהם מונפות
אל על.
החוקר קוהל ((Kohl מתייחס להתקבצותם של האנשים, המביטים לצדדים שונים, כאשר הנשים מביטות אחת על השניה וההתרחשות היא מעין מפגש חברתי ושיחה. כאשר מתקבץ מספר רב של אנשים כדי להביט בנקודה מסויימת, כמו משחקי שוורים למשל, הרי שכולם מביטים וממוקדים בכיוון אחד ובנקודה אחת. התפזרות המבטים של ההמון, מביעה
משמעות שונה לאסיפה זו. קוהל מתייחס לכך שלנוכחים בחצר המרכזית היה פילט ((Fillet בשיער, רק הילדים שהיו ביניהם היו שופעי תלתלים ורק בחצר המרכזית היתה לגברים תסרוקת מלפני האוזניים. על פי קוהל, סגנון זה של שיער מלפני האוזניים, סימל מעמד גבוה של צעירים מכרתים. הוא משער אם כך, שההמון אשר נאסף בחצר המרכזית
בארמון בקנוסוס, מציג אסיפת צעירים.
החוקרת אלן דיוויס ((Ellen Davis מציינת, כי בארמון בתרה נמצא פרסקו דומה ובו חבשו את הפילט מתבגרים בעלי מבט בתולי, כשהשיער הארוך בחלק הקדמי. צורת תלתלים זו מעידה על גישה אופנתית לנישואין. דיוויס טוענת כי האלמנטים הארכיטקטוניים המופיעים בפרסקו, אינם מייצגים את האמנות המינואית ועצם ההישג, אשר ניתן
להערכה בעבודה זו, הוא התיאור המסובך של המוני אדם ונעשתה ב"טכניקת קצרנות". מעצם התמונה המשקפת המוני אדם, ניתן ללמוד על תפקידה הראשי של החצר המרכזית בארמון המינואי, אשר היה בבסיסה של החברה המינואית, והוא לאפשר לכמות רבה ביותר של מאמינים, להתכנס בין כותלי הארמון.
נקודה נוספת שברצוני להתייחס אליה, היא מלחמות השוורים, הבאות לידי ביטוי כבר בפרסקאות מיניאטוריים מוקדמים. בפרסקאות אלה ניתן לראות שוורים המסתערים זה כנגד זה, אקרובטיקה או שור המסתער מול דמויות אקרובטיות. כנראה שהתרחשויות אלו ארעו בחצר המרכזית שבארמון והקהל צפה מסביב.
החצר המערבית
היתה בעלת נגישות לכיוון העיר, פתוחה וגדולה. החוקר גסל ((Gesell מוצא שני מקדשים הפתוחים בחצר המערבית, כאשר רוב המקדשים הפרטיים היו ממוקמים בפנים הארמון ולעומת זאת, בתקופת הארמונות השניה, מרבית המקדשים והמקומות הציבוריים בארמון, היו פתוחים רק לבעלי גישה לארמון עצמו. ניתן לבסס הנחה זו, של
פתיחותה ונגישותה של החצר המערבית לכיוון העיר, על מיקומם של האסמים, דרכי המעבר, "האזור התיאטרלי" וכן, ציורי הפרסקאות שבארמון.
החצר המערבית שימשה, בין השאר, לפסטיבלים בעלי אוריינטציה דתית- קהילתית, כאשר טקסי חידוש הטבע, היו משולבים גם בחידוש השלטון, ערכיו, המסורת, ההירארכיה ובעיקר, מעמדו של השליט.
השליטה הפנימית בין הארמון לעיר התבססה על קשר בלתי ישיר, באמצעות השבילים והדרכים. השערה זו תעמוד לדיון בפרק הבא, העוסק בתקופת הארמונות הקדומים ובתקופת הארמונות החדשים.
בחצר המערבית המרוצפת, בסמוך לחזית החלון הגדול, נמצא בסיס אשר ככל הנראה הוא בסיסו של מזבח. מהציור ניתן ללמוד, כי הגישה למזבח היתה אפשרית רק למספר מצומצם של אנשים, אשר, ככל הנראה, היו בעלי תפקידים רמי מעלה. על פי האמור בתחילת סעיף זה ((Gessel, הדבר מאפיין את תקופת הארמונות השניה. בזכות החלון הגדול,
ניתן היה לאנשים שעמדו בחוץ לצפות בטקס עצמו ועל כן, ניתן להבין את תפקידו של החלון הגדול, בדומה לתפקיד החלון המצרי, ממנו נהג המלך לראות ולהראות. לטענתו של האג, טקס זה חייב להיות שייך לפסטיבל בעל אופי מיוחד, שלכבודו נאספו כולם.
החזית המערבית
החזית המערבית בארמון בקנוסוס בנויה מאבני ריבוד גדולות, המונחות על בסיס בולט. גובהו של הקיר רב ומשום כך, עוביו שני מטר. אורך החזית המערבית מהקצה הצפון-מערבי ועד המרפסת המערבית הוא שישים מטר, כאשר לאורך הקיר ניתן להבחין במגרעות בעומק של כשמונה עשר עד עשרים סנטימטר. גרהאם ((Grhamm מזהה את המגרעות
כמקומות לחלונות, אשר מוקמו בחלקה העליון של הקומה השניה (Piano (Nobile ותפקידם היה כנראה להאיר.
על פי האג ((Hagg חשובה החזית המערבית של הארמון וכתוצאה מכך, גם החצר המערבית חשובה במידה לא פחותה מאשר החצר המרכזית של הארמון, בתור מרכז טקסי ודתי של החברה המינואית.
האג מציין כי בקומה העליונה, קיימים יותר אולמות מאשר ניתן לראות בשיחזור שבוצע במקום והקירות בין האולמות אף עבים יותר.
העובי עשוי להעיד על תמיכה במשקל רב ויתכן שהקירות האמצעיים, היו גבוהים מהקירות הצדדיים ויחד יצרו סימטריה. בשיחזורה של החזית המערבית, ניתן למצוא דמיון למבנה המקדש התלת-חלקי המינואי. לטענתו של אוואנס, האולמות בקומה העליונה שימשו לצרכי פולחן. טענה זו נובעת מפיסת פרסקו מיניאטורית, אשר נמצאה באתר ומרמזת
על אופי דתי של העמודים. ניתן לראות שם גרזנים כפולים, קרניים מקודשות וקיימת טענה, שמימצא זה שייך לאחד משני הפרסקאות אשר דנתי בהם בחצר המרכזית. שחזורו של גרהאם, מציג את החזית המערבית כשחלקה המרכזי גבוה יותר ובעל קרניים, כשמצידיו קירות נמוכים יותר בעלי חלונות, בקומה העליונה. החזית המערבית,
המונומנטלית, איפיינה בצורתה את מזבח המקדש המינואי התלת-חלקי, אשר זוהה לראשונה בארמון בקנוסוס.
חדר כס המלכות
בקצה המערבי של הארמון נמצא חדר הכס. בחדר זה נמצאים הגריפונים, הלא הם הפרסקאות השנויים במחלוקת לגבי תקופה זו.
המחלוקת לגבי פרסקאות אלה נובעת מכך שבתקופה המינואית הקדומה, תיארו בפרסקאות יותר צמחים ובעלי חיים מאשר בני אדם. בגריפונים הנ"ל מופיעות יותר פונקציות סימבוליות של כס המלכות. יתכן כי ניתן למצוא כיוון מחשבה מסויים לגבי מחלוקת זו, בעצם הרמזים הנמצאים בחצר המערבית, לכך שיתכן ומדובר בתקופת הארמונות השניה,
אך אין לכך ביסוס נוסף.
האלמנט הארכיטקטוני הנוסף בתקופה זו הוא הפרופליאון המערבי, הסמוך לחדר הכס. קיימת הנחה שעל הכסא שנשתמר בחדר זה, ישבה אחת מדמויות הצמרת, ככל הנראה אשה, אשר ייצגה אלה או כוהנת וקיבלה את המס והמנחות.
פרק שני: פסטיבל הקציר והעלאת המס
תקופת הארמונות הקדומים
קיימת מחלוקת בין החוקרים לגבי תקופת הארמונות הקדומים. המחלוקת מתייחסת לבורות המעגליים שנראו בחצר המערבית ((Kouloures. לדעתו של אוואנס, היו אלה בורות זבל. פלטון טען כי מדובר בבורות לאיפסון פסולת הקודש. מרינאטוס ((Marinatos טען כי בבורות חסרה סטרטיגרפיה ומכאן הוא למד כי השמוש שנעשה בהם כבורות זבל,
היה רק בעקבות מילוי בלבד, אך במקורם שמשו הבורות כממגורות, לאחסון תת-קרקעי של גרגרי התבואה. סגנון אחסון זה מוכר מתרבויות אחרות, כיוון שקיימת חשיבות לשמור את התבואה במקום חשוך וקריר.
אל הממגורות הובילו שבילים, שהתחברו לצורת משולשים, כאשר המשולש מיקד את תשומת הלב לממגורות שהיוו את המרכז הפולחני. הממגורות היו ככל הנראה משותפות לעיר ולארמון ומהשבילים שהתחברו, ניתן ללמוד על כך שהיו תחת שליטה. בארמון בפיסטוס קיימות עדויות ארכיאולוגיות המאשרות השערה זו.
משערים שהפסטיבל נערך פעמיים בשנה, כאשר פעם אחת התקיים כשהביאו את גרגרי התבואה באביב ופעם נוספת בסתיו, בעת שגרגרי התבואה נלקחו לזריעה. הממגורות אשר נמצאו ליד הכניסה לארמון, היוו גם את הנקודה בה הסתיימו השבילים. בתקופות מאוחרות יותר, היה הדבר קשור גם בהעלאת מס לארמון. המס הגיע בעת הטקסים והובא בצורה
של תוצרת חקלאית ודברי ערך, מהעיר אל הארמון.
בתקופת הארמונות הקדומים היה לטקסים אופי חקלאי וחשיבות שלטונית ומכיוון שכך, נועד הפסטיבל לשים דגש על חשיבות הקציר ומעמד הארמון, כלומר השלטון.
כיוון שכך, הרי שיחד עם חשיבות הקציר, היה מקום להאדרת השלטון ואכן, באזור התיאטרון נתגלה מבנה שהיה מרכז שלטוני ושימש לפעולה טקסית, אשר נועדה להציג את הנכבדים והכוהנים.
תקופת הארמונות החדשים
איפיונה של תקופה זו הינו העיצוב מחדש. בשלב זה, החצר המערבית התרחבה והחזית המערבית נעשתה מונומנטלית יותר. ככל הנראה, עדיין שימשה החצר כמרכז לטקסים חשובים וכן נמשך פולחן הקציר, להוציא שינויים אחדים. הממגורות יצאו מכלל שמוש ומולאו או רוצפו. כעת היה קשר בין הממגורות לפולחנים הדתיים ובדרום הארמון נבנה
מקדש קטן, בסמוך לממגורות. סימבוליות כפולה, המציגה כוכב וצלב, מעידה על קשר בין השניים, כאשר אותם סימבולים חרוטים על המזבח במקדש וכן על אחד מעמודי הממגורות.
באחדים מהארמונות המינואיים, הוכנסו הממגורות לתוך שטח הארמון עצמו, על מנת שתהיה עליהם שליטה מלאה. השבילים נותרו בתפקידם מתקופת הארמונות הקדומים, לצורך העלאת מס והגעה לטקסים עצמם.
בחצר המערבית נבנה יציע ולו שנים אגפים, דרומי ומזרחי. עיצובו של היציע, מראה על מגמה של שילוב מקום לנכבדי העיר ונציגי השלטון עם העם. כנראה שיציע זה היווה את האיזור התיאטרלי ומילא את מקומו של המבנה שנועד למרכז שלטוני, בתקופת הארמונות הקדומים.
באחד הפרסקאות ניתן לראות נשים המושיטות ידיהן לקבל דבר מה במהלך הטקס. פרסקו נוסף מתאר את החורשה הקדושה ועוד פרסקו, המציג את הריקוד, מאשרים, על פי האג ומארינטוס, שהחצר המערבית היתה גדולה דיה כדי להכיל את המוני העיר. על כס המלכות ניתן לזהות דמות מנהיג, כנראה מלך או כוהן, אשר יתכן כי שימש כהתגלמות
דמותם ((Epiphnay של האלים. לפיכך, היה לה, לחצר המערבית, תפקיד חשוב ביצירת האינטרגציה בין הקהילה למנהיגיה.
סיכום
בחצר המרכזית ניתן לראות פרסקו, המציג סצינה אחת, שככל הנראה, מתרחשת מחוץ לארמון ושניה, בתוך החומות. הארכיטקטורה בהתרחשות השניה, מעידה על סביבה פנימית.
פרסקו החצר המערבית מלמד אותנו כי המקום שימש לטקסים דתיים, חברתיים ושלטוניים וכי החצר יכלה להכיל כמות גדולה של אנשים.
לכך ראוי לצרף גם את פרסקו החזית המערבית, אשר נועד להאדיר את הארמון והשלטון, כשלכך ניתן להוסיף את פרסקו חדר כס המלכות ואחרים.
מהפרסקאות אנו למדים על דרכי הפולחן ומערכות היחסים בין השלטון והעם. השלטון המינואי היה ידוע כנוח ורודף שלום וניתן לראות את המעורבות והאינטרגרציה שבינו לבין העם, בתמונות אלו. מהשבילים ומבנה הארמון, ניתן ללמוד על סגנון הטקסים.
על פי מאפיינים המלמדים אותנו כי הגישה למזבח בחצר המערבית היתה מצומצמת רק למספר אישים מן האליטה, ניתן לשער כי מדובר בתקופת הארמונות השניה. מאחר וכל האמור הינו בגדר השערה בלבד, הרי שישנם חוקרים שונים אשר אינם מקבלים את הערכותיו של אוואנס בעת ששיחזר את הארמון בקנוסוס. מכלול העדויות הנמצאות בידינו,
הינן על פי מימצאים באתר הארמון, אך יש לציין כי אין עדויות כתובות ועל כן, כל האמור הינו בעירבון מוגבל.
עם זאת, ניתן לשער, על פי ציורי הפרסקו המיניאטורי, כי המוני העם שותפו בטקסים החשובים, אשר נערכו בחצר המרכזית ובחצר המערבית. טקסים אלה נועדו בין השאר, לביסוס מעמד הארמון ושליטיו ולקירובו אל תושבי העיר.
ביבליוגרפיה
Davis, E.N., "The Knossos Miniature Frescoes and the Function of the Central Courts", In: The Function of the Minoan Palaces, Stockholm, 1987, pp. 157-161.
van Effenterre, H., "The Function of Monumentality in the Minoan Palaces", In: The Function of the Minoan Palaces, Stockholm, 1987, pp. 85-87.
Gesell, G.C., "The Minoan Palace and Publid Cult", In: The Function of the Minoan Palaces, Stockholm, 1987, pp. 123-128.
Hagg, R., "On the Reconstruction ot the West Facade of the Palace at Knossos", In: The Function of the Minoan Palaces, Stockholm, 1987, pp. 129-134.
Immerwahr, S.A., (1990), Aegean Painting in the Bromze Age, London.
Marinatos, N., "Public Festivals in the West Courts of the Palaces", In: The Function of the Minoan Palaces, Stockholm, 1987, pp. 135-143.

תגים:

הקציר · פסטיבל · פרסקה · ארכיאולוגיה · פרסקאה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תפקיד האלמנטים הארכיטקטוניים בפרסקאות של הארמונות המינואיים", סמינריון אודות "תפקיד האלמנטים הארכיטקטוניים בפרסקאות של הארמונות המינואיים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.