סומליה - התעוררות לאומית עצמאות ומציאות

תקציר העבודה:

עד 1960 לא היתה סומאליה מדינה עצמאית. במשך השנים שלטו מדינות שונות בשטחיה של סומאליה. במאה16- השתלטה תימן על צפון סומאליה.
לאחר מכן היה האיזור כפוף לעת'מאנים וכן שלטו בשטח הסומאלי פורטוגל, מסקט וזנזיבר.

עם התקרבותה של רוסיה הצארית למנליק השני, הנגוס האתיופי, לקראת סוף המאה ה-19, התעוררה דאגה באיטליה ובאנגליה. זאת בנוסף לסכסוך שפרץ בקרן אפריקה בין הצרפתים לרוסים ב-11896, וגרמו לכך שבמחצית השניה של המאה ה19- חולקה סומאליה בין בריטניה, איטליה וצרפת. החל מ1887- נהיה איזור החוף של מפרץ עדן לשטח חסות של בריטניה ושנתיים לאחר מכן, השתלטה איטליה על דרום סומאליה.
כתוצאה מכך רבו סכסוכי הגבול בין איטליה לאתיופיה.2

ב-1889 מכר סלטאן זנזיבר את חוף סומליה לאיטלקים, אשר התיישבו בו והחלו להרחיב את שליטתם לפנים הארץ, עד אשר ב-1894 הגיעו האיטלקים והבריטים להסכם לגבי גבולות שליטתם. בעיה נוספת שעמדה בפני הבריטים היתה התפשטותם של האתיופים דרומה, בה בעת שלבריטים היה עניין בקניה. כיוון שהבריטים רצו ליצור מחסום בין בני- באנטו היושבים בקניה לבין האתיופים, שגילו נטיות תוקפניות, סיפחו לקניה חלק מהשטחים הסומאליים שמצפון לקניה ובתמורה, מסרו לידי האתיופים שטח סומאלי שני - את חבל אוגאדן ((Ogaden, ששטחו שבעים וחמישה אלף קמ"ר. הגבול שנקבע ב-1902 היקנה לאתיופיה שליטה כמעט בכל בארות המים, החיוניות למחייתם של השבטים הסומאליים בצפון קניה. גבול זה סומן בידי קצין בריטי בדרגת קפיטן. למרות שעל פי הסכם מ1897- בין הבריטים לאתיופים, יש לנוודים מסומאלילנד זכות לחצות את הגבול במחוזות אלה, הרי שלעיתים מנעו מהם האתיופים לעשות זאת, כיוון שתיחום הגבולות בחוזים שבין הבריטים לאתיופים, הבריטים לאיטלקים ובין הבריטים לקניה, נעשה על הנייר ללא התווייתם בשטח וכיוון שכך, היוו עילה לתקריות גבול רבות. כיוון שהנושא הפך למדיני, הרי שחדירתם של הנוודים הסומאליים, אשר רצו להשקות את עדריהם, היתה בעלת אופי פוליטי.3

ניתן לראות בחלוקת סומאליה כמי שהיוותה עוד בסוף המאה הקודמת ובתחילת המאה הנוכחית עניין של מה בכך, כאשר גם מדינות אפריקאיות שנכבשו או חולקו, שותפו ולו בצורה מלאכותית בהחלטות, או שהדברים נעשו באופן חשאי בין המעצמות עצמן.4 רק סומאליה חולקה כשטח ריק, שאינו שייך לאיש, בידי המעצמות.

תושבי הארץ
תושבי סומאליה מכונים סומאלים. הסומאלים הינם קבוצת שבטים בצפון- מזרח אפריקה, אשר מרביתם חיים ברפובליקת סומאליה. רוב הסומאלים הם מוסלמים סונים ומייחסים עצמם לזרע הנביא מחמד.
הסומאלים נמנים עם החמים המזרחיים ולשונם שייכת למשפחת הלשונות הכושיות. הסומאלים מתחלקים לשבטי הסאמאלה (Samaale), שהם הרוב ועוסקים בגידול גמלים וצאן. המיעוט הינם שבטי סאב (Sab), אשר התערבו בגאלה ובקבוצות אתניות החיות בדרומה של סומאליה. עיקר עיסוקם בחלקאות ומלאכת כפיים. בקרב הסאמאלה קיים פיצול שבטי רב, כיוון שמקורות המים המצומצמים ושטחי המרעה המועטים באיזור הצחיח, מהווים עילה לסכסוכים תכופים בין הקבוצות השונות.5 בצפון מזרח אפריקה קיימות מאה ועשרים קבוצות אתניות הדוברות סומאלית.6 התנועה הפאן-סומאלית שהחלה לפעול באמצע המאה ה20-, שואפת לאחד את כל הקבוצות האתניות הדוברות סומאלית.

אצל הסומאלים לא התפתחה הלאומיות על פי תפיסה של טריטוריה ומדינה, אלא על פי השיוך האתני והלשוני הסומאלי.7 שיוך זה, בנוסף לסכסוכים על רקע המחסור במים, יצרו פיצול בקרב הקבוצות האתניות השונות, כאשר נראה שהמעצמות הקולוניאליות מרוויחות מחוסר אחדות זו. מאידך, ארצה לטעון בעבודתי, שנראה לי כי דווקא הכיבוש הקולוניאלי, פתח לאפריקנים את אפשרויות ההשכלה בחו"ל, פיתח את התודעה הלאומית והצורך בעצמאות והגדרה עצמית ובעצם, פעל כבומרנג כנגד הקולוניאליזם עצמו, עד קבלת עצמאותם של חלקי סומאליה ב-1960 ואיחודה לאלתר.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון: התעוררות לאומית
1.1. תיחום התקופה
1.2. שורשי העבר
1.3. המיתוס
1.4. תהליך הדה-קולוניאליזציה
פרק שני: עצמאות ומציאות
2.1. מנהיגי סומאליה
2.2. בעיות האיחוד
2.3. המציאות מול המיתוס
סיכום
הערות שוליים
ביבליוגרפיה

מקורות:

ח. ארליך, "מאבק חדש-נושן בקרן-אפריקה", סקירה חודשית, ינואר, 1978, ע"מ 34-40.
א. וינשל, "המאבק בקרן אפריקה", בעיות בינלאומיות כ"ג (44), 1984, ע"מ מ"ג-נ"ד.
נ. חזן, "1978 - שנת מיפנה ביחסי החוץ של אפריקה", סקירה חודשית, נובמבר, 1978, ע"מ 32-42.
א. יודפת, "ברית המועצות וסומאליה", המזרח החדש כ"ט, תש"מ, ע"מ 43-65.
י.מ. לואיס, "סומליה", האנציקלופדיה העברית, ע"מ 519-522.
סרן צבי וסגן אפרים, "מלחמת אוגדן", מערכות 265, ספטמבר 1978, ע"מ 16-21.
B. Crozier,"The Soviet Presence in Somalia", Conflict Studies 54, February' 1975, pp. 3-19.
C. Jesman, The Russuans in Ethiopia, London: Chatto & Windus, 1958.
D. D. Laitin, Somalia, Westview Press, Boulder, Colo., 1987.
C. Legum and B. Lee, Conflict in the Horn of Africa, London, Rex Collings, 1977.
I.M. Lewis, The Modern History of Somaliland from Nation to State, Widenfeld and Nicolson and Wyman, London, 1965.
I.M. Lweis, "Nationalism and Particulaism in Somalia", In: P.H. Gulliver, Tradition and Transition in East Africa, Routledge and Kegan Paul, London, 1969.
I.M. Lewis, "Somalia: Physical and Social Geography", Africa South of the Sahara: Regional Surveys of the World, Europa Publications, 1994, p. 773.
London Institute for International Studies Strategic Survey, 1976.
M. Smith-Morris, "Somalia: Recent History", Africa South of the Sahara: Regional Surveys of the World, Europa Publications, 1994, pp. 773-790.
M. Ottaway, Soviet & American Influence in the Horn of Africa, Praeger, 1982.
"Somalia", The Eurupa World Year Book Vol. II, 1995, pp. 2745-2759.
U.S. Central Intelligence Agency, Communist Aid to the Less Developes Countries of the Free World, Washington D.C., Central Intelligence Agency, 1978.
Tamarkin, "African Nationalism Nation Bilding and Civil Society in Africa Fateful Connections"
Boigny, F.H., "French Africa and the French Union"
Sithole, N., "White Supermacy and African Nationalism"

תגים:

סכסוכים · אתניים · אפריקה · סומאליה · לאומיות · רוסיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סומליה - התעוררות לאומית עצמאות ומציאות", סמינריון אודות "סומליה - התעוררות לאומית עצמאות ומציאות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.