מידת העצמאות של כלי התקשורת בישראל

תקציר העבודה:

"ישראל כונתה "אומה במדים" המקיימת "צבא אזרחים" ודמוקרטיה של קסרקטין".
בהתחשב בכך שישראל הינה במשך זמן כה רב מדינה במצור, היחסים בין כלי התקשורת והמדינה לובשים אופי בעייתי מיוחד. מטרת העבודה היא להעריך את המידה בה כלי התקשורת בישראל הצליחו לשמור על עצמאותם מהמדינה.
העבודה תתייחס הן לרמה התהליכית- קרי החוקים והתקנות, והן לרמה הביצועית, כיצד הגיבו העיתונים וכיצד הגיב הממשל באירועים שונים.
הצגת הנושא
במחצית השניה של המאה העשרים אנו עדים להתפתחות חסרת תקדים של אמצעי התקשורת בארץ: לווינים, טלקס, טלויזיה וכו', אולם את כל מקורות התקשורת הללו יש להזין בצורה כלשהי ע"י מח אנושי. את התפקיד הזה עושים הכתבים.
הכתבים מתחלקים לכמה סוגים: כתבי טלויזיה העושים בעיקר בצילום ויכולתה סילוף ויפוי העובדות עבורם קטנה מאוד. כתבי רדיו הנמצאים באותה רמת דווח וכתבי עיתונות.
לכתבי עיתונות תפקיד כפול: להבין נכון את המתרחש וכן להעביר את המסר בצורה שתובן היטב ע"י הקורא ושתובן באותה רוח כפי שקרו הדברים. זהו למעשה, תפקידם הרשמי כלפי חוץ, אולם למעשה, ככל שאר האדם גם הם לא נקיים מאינטרסים אישיים כאשר עיקר מטרתם היא פרנסתם.
ישנו מעין מעגל קסמים בנוגע לעיתונאים עצמם המביאים לידי כך שיהיה להם למעשה אינטרס אישי בהמשך קיומן של תופעות שהם אמורים להקדיש את מיטב המאמצים המקצועיים שלהם לגינוין. אם לומר את הדברים באורח בוטה ומפורש, הרי העיתונאי, מי שיוקרתו המקצועית נזונה מכך שהוא חושף ברבים את מחדלי השלטון ואת הליקויים בתפקודו, את שחיתותם של המושחתים ואת סכלותם של הכסילים, אותו עיתונאי מעוניין למעשה שתופעות אלה יוסיפו ויתקיימו, שאם לא כן, אם יבואו הדברים על תיקונם, שוב לא יהיה לו במה להתגדר. עם זאת, אין לומר שטענתו של העיתונאי בדבר המחויבות שלו לתקן עיוותים היא ביטוי של צביעות. לפנינו בעצם דיאלקטיקה שהוא חלק ממנה, לפעמים מבלי דעת. בין כך ובין כך, הקורא המתעניין, מי שנחשפים לעיניו מחדליה של העשיה הפוליטית, עשוי בנקל לבוא לכלל עמדה צינית ביחסו לתהליך הדמוקרטי כשלעצמו.
בהתייחסות כזאת טמונה, כמובן, סכנה לקיום משטר דמוקרטי תקין. זהו איפוא, הפרדוקס הראשון הנוגע לזיקה שבין השתתפות פוליטית לחשיפה עיתונאית.
פרדוקס אחר הקשור לזיקה בין עיתונות להשתתפות פוליטית, העיתונים רבי התפוצה ותחנות השידור שקיומן ושגשוגן מתאפשר תודות לקהל ההמונים, מתרחקים מן העיסוק המעמיק בשאלות פוליטיות מתוך חשש שעיסוק כזה ירחיק מעליהם את קהלם. ההלכה הדמוקרטית מבוססת, כידוע על ההנחה שכל האזרחים שווים, ושקולו של כל אזרח, תהיה מידת מעורבותו הפוליטית מה שתהיה, שקול כנגד קולו של כל אזרח אחר. אולם בפועל, אין הנחה שיוויונית זו מתקיימת והאחריות לכך חלה במידה לא מבוטלת על העיתונות ועל אמצעי התקשורת בכלל. שתחת להקדיש מאמצים על מנת להביא את קהלם לרמה גבוהה יותר של מעורבות פוליטית, הם בוחרים להיכנע לטעמו ולכוון את המסרים שלהם אל המכנה המשותף הנמוך ביותר. התוצאה היא שמוסיף ומתקיים הפער והעדר השוויון בין הציבור המתעניין ובין קהל ההמונים. למפעילי המדיה, למו"לים של העיתונים ולבעליהן של תחנות השידור (ככל שהמדובר במקומות שהן מופעלות בהם בידי בעלי אינטרסים מסחריים) יש עניין ישיר אפילו בהנצחתו של הפער הזה, הממלא את כיסיהם, ובתמורה הם מוכנים לוותר על ההשפעה הפוליטית הלא מבוטלת שאפשר שהיתה צומחת להם אילו ניצלו את הבימות העומדות לרשותם לשם גיוס תמיכה פוליטית לעצמם ולעמדותיהם.
כתבי החוץ אינם שונים משאר הכתבים. גם הם מעוניינים בראש ובראשונה בהצלחה עיתונאית וכלכלית ולכן גם מהם ניתן לצפות להטיה מסוימת של הארועים. כל כתב הבא לסקר ארוע כלשהוא נתקל לרוב בקשיים, הן פנימיים והן חיצוניים.

ראשי פרקים:
1.מבוא
א.מטרת העבודה
ב.הצגת הנושא
2.רמה תהליכית
3.רמה ביצועית
4.סיכום
5.ביבליוגרפיה

מקורות:

בן דור ג; "פוליטיזציה וצבא בישראל בשנות השבעים", מתוך המערכת הפוליטית הישראלית, בעריכת מ. ליסק וע. גוטמן, תל- אביב, 1981.
גביזון רות,"הזכות לפרטיות וזכות הציבור לדעת", זכויות האזרח בישראל, ירושלים, תשמ"ב.
הופנינג מנחם, ישראל- ביטחון המדינה מול שלטון החוק, הוצאת נבו, ירושלים, 1991.
נגבי משה, המאבק על חופש העיתונות, תל-אביב 1976.
שיף זאב, יערי אהוד - מלחמת שולל ירושלים; שוקן, תשמ"ד.

תגים:

תקשורת · אלקטרונית · חדשות · עיתון · טלויזיה · מדיה · כתובה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מידת העצמאות של כלי התקשורת בישראל", סמינריון אודות "מידת העצמאות של כלי התקשורת בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.