תורת הגזע והתפתחותה הפוליטית

תקציר העבודה:

בימים אלו הופיע ספרו של יונה גולדהאגן "תליינים מרצון", בו הוא טוען כי הגרמנים ידעו על פשעי הנאצים ועשו זאת ברצון. טענתם כי הוכרחו לכך אינה נכונה, לטענתו. אני רוצה לבחון את האנטישמיות עוד לפני פרוץ המלחמה.
הבעיה המועלית בעבודה היא מהן הסיבות שהביאו לעליית המפלגה הנאצית לשלטון וכיצד הפכה האנטישמיות מגורם חברתי\כלכלי לגורם פוליטי.
השאלה שתיבחן היא האם העם הביא לשינוי ברוח האנטישמיות או שהשלטון גרם לך.
הבסיס לעבודה הם התנהגות העם הגרמני והשלטון לכל אורך הדרך מאז אמצע המאה ה-19 ועד לעליית המפלגה הנאצית לשלטון ב- 1933.

העידן החדש בין יהודים לגרמנים נפתח המאה ה-18. בתקופה זו הנסיכים שלטו ברסיסי האימפריה המפוצלת וגילו מחדש את היתרונות הכלכליים הגלומים בנוכחותם של היהודים על אדמתם. הם הפכו את מדיניות הגלות הקודמת שלהם והחלו לעודד את התיישבותם של יזמים יהודים, בתנאי שיספקו למדינה המודרנית המתהווה את ההון והסחורות הדרושים לה כאוויר לנשימה. בתמורה לכך היהודים קיבלו הבטחה שיזכו לזכויות דתיות ולחופש מסחר. אחדים מהם, במיוחד אלו שנקראו "יהודי החצר" הגיעו למעמד רב השפעה הודות לקשרים אישיים עם אנשי השררה, ועל ידי כך יכלו לפתוח צוהר אל העולם הרחב.
רק במאה ה-19 החלה להסתמן התרחקות גוברת מאורח החיים המסורתי כאשר בני שכבת העילית היהודית, ששאבו עידוד מגילויי הסובלנות של השליטים, החלו להתעניין במגמות המודרניזציה- בעיקר בפילוסופיה. היו אלה המשכילים שהציבו לעצמם משימה נועזת: לזווג את היהדות עם התרבות הגרמנית, בלי לפגוע עם זאת ביחודה ובפוריותה של המורשת היהודית. הגרמנים התנגדו לכך, ולא יכלו להבין כיצד יכול יהודי לשמור על דתו ומסורתו ולקבל את התרבות הגרמנית.
לכל אורך המאה ה-19 החברה הגרמנית הלכה והשתחררה בקצב מואץ מכבלי המבנה הפיאודלי המבוסס על שיעבוד לאדונים, והקורפוריסטי הבנוי על גילדות מקצועיות), ונכנסה לתוך תהליך מהיר של תיעוש וליברליזציה, תהליך שהיה נוח מאוד ליהודים. אומנם רוב היהודים הוסיפו להתגורר באזורים כפריים שהמסגרות החברתיות כלכליות בהן היו קשות לשינוי, אך רבים מהם נדדו העירה והחלו לעסוק בתחומים כלכליים חדשים, מיעטו להבליט את מעורבותם הקהילתית, והזדהו יותר ויותר עם החברה הגרמנית, תרבותה וערכיה. אחדים מהם- כתלמידי משה מנדלסון, ניסו בכל זאת לדבוק במורשת היהודית ובאותה עת להתאים אותה לאורחות החיים והחשיבה מודרנית. אין זה מקרה שכמה חידושים נועזים כגון היהדות הרפורמית היו קודם כל מפעלם של יהודי גרמניה. באותו זמן מספר גדול של אגודות קהילתיות הפיצו את עקרונותיה של יהדות זו השלובה באידיאלים הגרמניים, ויהודים החלו לפעול בתחום הפוליטי כדי להגן על רעיונות הליברליזם שבלעדיהם לא תיתכן אמנסיפציה של ממש(1).
בשלהי המאה ה-18 חלו כמה תמורות במצבה של יהודי גרמניה. מצד אחד סופחו למלכות פרוסיה חבלים גדולים מפולין ובהן המוני יהודים, ומכאן ואילך שימשו המונים אלה מעין עתודה של כח אדם ושל רוח יהודית ליהדות גרמניה כולה. מצד שני חלה בתקופה זו בפעם הראשונה התקרבות חברתית ותרבותית בין חוגים מסוימים של יהודים ובין החברה הנוצרית הגבוהה, ביחוד בערים הגדולות כברלין, שקהילותיהן היהודיות היו חדשות יותר ומעורות פחות במסורת ובנוהג של דורות.
עם איחוד גרמניה עם פרוסיה ב-1871 הושגה האמנסיפציה המיוחלת. 470,000 יהודי הרייך יכלו עתה לראות את עתידם כקו ישר המוביל אל מיזוג גמור בחברה הגרמנית. אומנם צמיחתה של תנועה אנטישמית חזקה, החל מסוף שנות השישים של המאה ה-19, היה בה כדי להדאיג, אך רבים ראו בתנועה זו עניין שולי שאינו צריך להעמיד בספק את תהליך ההשתלבות. עם זאת, רבים אחרים סבלו מהסתירה הפנימית הקשה שחשו בין המשיכה התרבותית לגרמניה ובין הדמות המאיימת שהחלה לבצבץ מתוך אותה גרמניה עצמה. היו כאלה שפתרו את הסתירה ע"י כך שנמלטו מעברם והמירו את דתם ולא ניסו להתמודד עם השקפות אנטי יהודיות (ההתנצרות באותה תקופה היתה בעלת מימדים גדולים). אחדים הלכו בכיוון ההפוך ומצאו מקלט בחיים קהילתיים אינטנסיביים יותר. ובכל זאת, בראייה כוללת, השגת גרמניות המלאה והשלמה היתה מטרתם העליונה של הרוב המכריע של יהודי גרמניה. גם מוראות מלחמת העולם הראשונה ושנות האור והצל ברפובליקת וימאר לא הצליחו להטותם משאיפת התמזגות זו, ורק הנאציזם חיסל אותה(2).
כלומר: יהודים השתתפו באופן פעיל במהפכת 1848 ו"חוקי היסוד של העם הגרמני" שחוקקו ע"י הפרלמנט של פרנקפורט הקנו ליהודים את השיוויון המבוקש, בקבעם שהשתייכות הדתית אין בה כדי להשפיע על השימוש הזכויות האזרחיות והמדיניות או לצמצמן. כישלונה של המהפכה גרם לקיצוץ בהישגי השיוויון האלה ע"י הריאקציה של שנות ה-50, אולם עלייתו הכלכלית והחברתית של המעמד הבינוני- ובכללו היהודים נמשכה בגרמניה. לרבים מבין היהודים נדמה היה שעם הישגים אלה בטל יחודם גם בעיני הגרמנים. מבחינת החוק נקלטו היהודים במסגרת המשטר הקונסטי-טוציוני. כל דרכי החיים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים של גרמניה נפתחו לפניהם- פרט לשלטון. בניגוד לחוקה נתקיים- ביחוד בפרוסיה, הנוהג שלא למנות יהודים לקצונה צבאית ולפקידות הממשלתית, וכן היתה הדרך לפרופסורה מן המניין סגורה. לעומת זאת היו יהודים רבים סוחרים או מורים.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. התיאוריה הגזענית וזיקתה לאנתרופולוגיה
3. התפתחות תורת הגזע עד סוף המאה התשע עשרה
4. התפתחות הגזענות עד מלחמת העולם הראשונה
5. הגזענות בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה
6. עליית המפלגה הנציונל סוציאליסטית
7. סיכום העבודה
8. ביבליוגרפיה

מקורות:

אטינגר שמואל, האנטישמיות בעת החדשה, הוצאת הקיבוץ הארצי,1978.
אלמוג שמואל, אנטישמיות באירופה המודרנית (1815-1945), מרכז זלמן שז"ר, ירושלים, תשמ"ח.
בכרך צבי, מן הצלב אל צלב הקרס, ת"א, 1991.
בר-נביא אלי, תולדות עם ישראל, ירושלים, 1993.
בראון צבי א., תולדותיה של מחתרת, ירושלים, תשכ"ב.
גוטמן ישראל, ארד יצחק, (עורכים), השואה בתיעוד, ירושלים, תשל"ח.
דווידוביץ לוסי, המלחמה נגד היהודים, תל אביב: זמורה ביתן, 1982.
וסרמן הרי, "יהודים בסגנון יודנשטיל", זמנים, 33, 1990.
טל אוריאל, "יסודות אנטי-נוצריים בראשית האנטישמיות המודרנית", דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות, ירושלים, 1969.
טל אוריאל, יהדות ונצרות ברייך השני, ירושלים, תש"ל.
טלמון יעקב, "תעודה ועדות- משמעותה האוניברסלית של האנטישמיות החדשה", בתוך, אחדות וייחוד- מסות בהגות היסטורית, ירושלים, תשכ"ה.
לוונתאל מרווין, תולדות היהודים בגרמניה, מסדה, ת"א, 1975.
בר-נביא אלי, תולדות עם ישראל, תל-אביב, 1991.
כ"ץ יעקב, "שלב ההכנה לאנטישמיות המודרנית (1879-1873 )", ציון, ל"ח, תשל"ג.
כ"ץ יעקב, האנטישמיות כגורם חברתי ופוליטי בחברה המודרנית, ירושלים, תשכ"ח.
כ"ץ יעקב, שנאת ישראל, תל-אביב, 1979.
מוסה גורג', לקראת הפיתרון הסופי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, 1989.
פישר ה.ל., דברי ימי אירופה, תל-אביב, תשכ"ד.
צימרמן משה, "אמנסיפציה ואנטישמיות בגרמניה- עימות ישיר: גבריאל רייסר מול וילהלם מאר", דברי הקונגרס העולמי היהודי למדעי היהדות, תשל"ו.
רוזן צבי, "השקפותיו האנטי-יהודיות של ברונו באואר, מקורות היניקה ומשמעותם", ציון, תשכ"ח, ל"ג.
רוזנברג ארתור, הרפובליקה הגרמנית, תל-אביב, תשכ"ד.
ריכרד ליכטהיים, תולדות הציונות בגרמניה, ההסתדרות הציונית, ירושלים, תשל"ט.

תגים:

גזענות · אנטישמיות · נאצים · פוליטיקה · גרמניה · אפליה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "תורת הגזע והתפתחותה הפוליטית", סמינריון אודות "תורת הגזע והתפתחותה הפוליטית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.