היישום אינו מחובר לאינטרנט

חג ט"ו בשבט

עבודה מס' 021477

מחיר: 203.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הצגת תהליך הפיכתו מיום חול ליום חג מהעת העתיקה ועד ימינו, המקור למועד, התפתחות מנהגי החג, ואופיו בדורות האחרונים.

6,695 מילים ,16 מקורות ,1995

תקציר העבודה:

ביום חמישה עשר בחודש שבט לא אירע שום נס, ולא התרחש בו בשום אירוע היסטורי.
יום זה, מועד קטן בלוח השנה היהודי, אינו מופיע כלל במקרא, ונזכר לראשונה בסוף ימי בית שני, כ"יום קובע" לגבי הפרשת המעשרות של פרות האילן.
אך במהלך השנים, בתהליך ארוך ומתמשך יצא יום זה, מן החולין, הלך וצבר אפיונים ברורים ואיכויות של חג- מנהגים, שירים וטעמים, והפך ליום חג.

מטרת עבודה זו היא לסקור את חג ט"ו בשבט, להציג את השלבים בהתחגגותו של ט"ו בשבט, תוך מתן נימוקים שהסתמכו על עדויות היסטוריות לתהליך שהתרחש.

ראשי פרקים
1. מבוא
2. המקור למועד, קביעת התאריך ומהות היום
3. התפתחות החג מהעת העתיקה ועד ימנו
4. התפתחות מנהגי החג
5. החג בדורות האחרונים
6. סיכום העבודה
7. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

במסכת מועדי ישראל שלובים שלושה מועדים קטנים שזמנם חל בחמישה עשר לחודש: אייר, אב ושבט- שניים רישומם אינו ניכר בהווי היהודי ואחד זכה לפולפולריות יתרה: ט"ו באב כמו שנאמר: "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב...".
המשנה (מסכת ראש השנה, א',א') מספרת על מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי באשר לתאריך שבו חל ראש השנה לאילנות. אלה ואלה הסכימו כי חדש שבט הוא החודש שבו מבשרים סימני התחדשות הגדילה בטבע את סוף החורף, אבל בעוד שבית שמאי טוענים כי התאריך הנכון הוא א' בשבט, גורסים תלמידי בית הלל שהוא חל בט"ו בשבט.
עם חורבן הבית השני שוב לא היו חוקי המעשר רלוונטיים מכיוון שלא היה להם צורך מחוץ לארץ ישראל. אבל חג זה המשיך להתקיים וקיבל משמעות שונה במקצת. בכל מקום שבו חיו יהודים הוא סייע להם לשמור על הקשר עם הארץ. אפילו כאשר היו מוקפים בשלגי הגולה הזכיר להם ט"ו בשבט את אופיה שטוף השמש של מולדתם. תאריך זה נשמר בלוח כיום שבו אסורה התענית, ואין אומרים "תחנון" מכיוון שאין ראוי לעשות זאת ביום חג. במשך המאה השש-עשרה קבעו מקובלי צפת טקסי פולחנים חדשים לציון ראש השנה לאילנות. בהשפעת הרב יצחק לוריא (האר"י) השתרש המנהג לציין את החג בהתכנסות שבה נאכלו פירות מסוימים ונאמרו פיוטים שנכתבו במיוחד, המדברים בשבח ארץ הקודש ופירותיה. הטקס כלל שתיית ארבע כוסות יין, כמו בסדר פסח. טקס התפילה הזה היה נפוץ בין הקהילות הספרדיות באירופה ובארצות המוסלמיות ופרקי הקריאה המתאימים פורסמו בספר בשם "פרי עץ הדר" שנדפס לראשונה בשנת 1753.

מקורות:

בראור, א' (תש"ח). יהודי כורדיסטאן. ירושלים.
גורן, ש' (1993). מועדי ישראל. תל-אביב: משכל.
הכהן, ד' (1980). חגים ומועדים. ירושלים: כתר.
הרכבי, א' (תשכ"ג).תשובות הגאונים. ירושלים: סימן רמ"ג, נ"ג.
ואהרמן, ד"ר נ' (1959). חגי ישראל ומועדיו. ירושלים: אחיאסף.
ויגואר, ג' (1994). אנציקלופדיה ליהדות. תל-אביב: ספרית מעריב.
זולאי, י' (תשט"ז). ארץ ישראל. ירושלים.
ילין, ד' (תרצ"ו). כתבים נבחרים. ירושלים.
כי טוב, א' (1976). ספר התודעה. ירושלים: ספרים ירושלים.
לוינסקי, (1976). ד"ר י' אלה מועדי ישראל. תל-אביב: אחיאסף.
לונץ, (תרמ"ב). א"מ' ירושלים.
סילברט, י' (1991). מגמות בהתפתחות הסתדרות המורים. תל-אביב.
רבי, י' (1979). ישן וחדש במועדי ישראל. תל-אביב: ספריית הפועלים.
רבינוביץ, א' (תשי"ח). חגים ומועדים בחינוך. תל-אביב: אורים.
רוט,רותם י'. "ט"ו בשבט מיום קובע למעשר פרי אילן לחג הנטיעות", בתוך מחקרי החג: הוצאת בית ברל, קובץ מספר 1.
רפל, י' (1990). מועדי ישראל. תל-אביב: משרד הביטחון.

תגים:

מסורת · אילנות · מעשר · ביכורים · חגים · בשבט · חגים

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "חג ט"ו בשבט", סמינריון אודות "חג ט"ו בשבט" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.