הכאת ילדים

תקציר העבודה:

סיבות להכאת ילדים בחברות שונות
גורמים סוציולוגים וחינוכים

ראשי פרקים hy1467 -
1.מבוא והצגת הנושא
2.הקדמה
א.הבדלים תרבותיים ותוצאותיהם
ב.ההכאה לפי מסורת ישראל
3.הכאת ילדים
א.סיבות לפגיעה
ב.מטרות הפגיעה
4.יחס הורים ילדים בעדות השונות
5.מחקר אמפירי
א.המטרה
ב.השיטה
ג.הנתונים
ד.השערות
ה.תוצאות
6.סיכום העבודה
7.ביבליוגרפיה


מבוא והצגת העבודה
ילדים מוכים הם ילדים שפגעו בהם באופן פיזי- הכאה, כוויה, שברים, שטפי-דם.
ילדים אשר השפילו אותם, איימו עליהם, או דחו אותם מבחינה רגשית; ילדים
אשר פגעו בהם מבחינה מינית או ניצלו אותם למטרות פורנוגרפיה, הזניחו אותם
או מנעו מהם צרכים בסיסים.
ילדים אלו באים מכל שכבות החברה. רבים מהם הינם תינוקות או פעוטות.
ההתמודדות עם בעית האלימות כלפי ילדים במשפחה הינה קשה ומורכבת מבחינה
מקצועית אך הרשויות עושות, יחד עם גופים ואנשי מקצוע נוספים, למציאת
גישות, שיטות וכלי התערבות טיפולים טובים ויעילים למשפחה.
חריפות והיקף בעית המשפחות בהן דפוסי אלימות, והערך המרכזי של הבטחת
שלומם הפיסי, הרגשי והנפשי של ילדים בהן, מחייבת הצבת אוכלוסיה זו בסדר
עדיפות גבוה בלשכות לשירותים חברתיים. הן במישור הייעוץ והטיפול, והן
במישור התיווך ומתן סיוע בשירותים תומכים.
בעית הילדים המוכים בישראל הולכת ונחשפת, מסך השתיקה הולך ונקרע. עד כה
נחשפו בישראל למעלה מ24000,- ילדים מוכים, רבים מהם תינוקות. על כל ילד
מוכה מדווח ישנם רבים אחרים שאין יודעים עליהם דבר. הקושי הרב באיתור
הילדים המוכים נובע מכך שהילד עצמו קטן מידי או מפוחד מידי מכדי לדווח.
ההורה נרתע מבקשת עזרה המחייבת את חשיפתו, והחברה מפנה מבטה הצידה
(שרף מירי, 1990).
כיום הקים משרד העבודה פנימיות לילדים מוכים, דוגמאת המוסדות שבעבר,
ובדומה להם הוקמו גם פנימיות פרטיות, הנתמכות ע"י משרד העבודה ועל
תרומות.


ב20.11.59- אושרה פה אחד ע"י העצרת הכללית של האו"ם הצהרת זכויות
הילד. הודגשה בה נזקקותו של הילד, משום אי בגרותו הפיזית והשכלית, להגנה
ולדאגה מיוחדות, לרבות הגנה חוקית מתאימה לפני לידתו ואחריה כאחד.
המניפסט קובע שהאנושות חייבת לתת לילד את הטוב ביותר שיש לה ולכן יצאה
העצרת הכללית בהצהרה של זכויות הילד "למען הענק לו ילדות מאושרת. כדי
שיוכל להנות לטובתו ולטובת החברה מהזכויות והחרוית הרשומות בה וקוראים
להורים, לגברים ולנשים בתור פרטיים, לארגונים הציבוריים הוולנטריים, לרשויות
המקומיות ולממשלות הלאומיות להכיר בזכויות אלה.
על רקע זה נחקק במדינת ישראל חוק העונשין העוסק בחובת הדיווח והסנקציות
המתאימות.
במקביל לחוק העונשין המקורי הוציאה מדינת ישראל ע"י משרד הבריאות תקנה
לכל מנהלי בתי-החולים הכלליים שעוסקת בכל הקשור לאיתור, זיהוי, דיווח
וטיפול בילד המוכה.
בשנת 1979 נוסדה, ע"י ד"ר חניתה צימרין, האגודה להגנת הילד (אל"י). אגודה זו
פועלת על בסיס התנדבותי והינה אחד מהגופים העוסקים בעזרה לילים. עמותות
אחרות הן אלקן וגלער. הן פועלות ליצור מודעות לנושא, לאתר ילדים בסכנה,
להציע דרך טיפולית וכן להשפיע על חקיקה ומדיניות חברתית.

מתוך מיגוון הנושאים הקשורים באלימות כלפי ילדים עבודה זו תעסוק במניעים
אשר מביאים הורים לכדי התעללות בילדיהם, תוך השוואה בין רמות
סוציואקונומיות שונות.
אנסה לעמוד על גורמי הפגיעה השונים אחד לאחד, תוך חלוקתם לגורמים כללים,
גורמים סוציולוגיים וגורמים מזרזים. סביר להניח כי למידת הגורמים המניעים
תאפשר בעתיד יכולת התמודדות מתאימה לפיתוח שיטות טיפוליות שיביאו
לצמצום התופעה.

מקורות:

אוריאל סימון בדק את הבעיות בין הורים לילדיהם במשפחות שעלו מארצות האיסלם (בני עדות המזרח), במסגרת ההתלבטות בפערי החינוך והגיל בארץ.
שאלת המחקר היתה האם יש לנסות לקבוע באיזו מידה חייבים אנו להתחשב ברצונם של ההורים מכאן, ובאופיים של ה"צברים" מכאן, כשאנו באים להתוות את מטרות החינוך של ילדי עולים.
מאמרו זה פורסם בשנת 1957 עת הגיעו משפחות מרובות ילדים מארצות האיסלם והיתה בעיה, היות וההורים וכן הסבים, רצו להמשיך בחינוך המסורתי שבו ראש המשפחה נוטל תפקיד חשוב ביותר בחינוכו לבנו לבין רצונותיהם של התלמידים ומערכת החינוך לחינוך רשמי ואחיד.
הוא קובע כי אין ספק בכך שהמשבר החמור שהחל בזיקתם של ילדי העולים להוריהם ולמשפחתם הינו בעיקרון פרי גורמים אובייקטיבים. וניזון מן הרגרסיה החברתית והכלכלית, ולעיתים קרובות אף המוסרית, שבאה בעקבות העליה לארץ- מי שנעקר ממקור גידולו ועדיין לא חזר והיכה שורשים אינו יכול לעשות פירות. המתבגר חש בעליל שלאב
אבדה הדרך ואינו יכול להדריכו, והרינו נוטה לזלזל בו ולפרוק את עולו.
מצד שני גדול יחסית כושר ההסתגלות של ילד, וכך יש והוא מחפש לו מורה דרך מקרב מוריו ומחנכיו בני הארץ. והמחנך מצידו- מטבע הדברים שהוא שואף להגביר את מידת השפעתו, ואחד האמצעים הבדוקים לכך הוא להגדיל את התלות שתלוי בו החניך. ככל שהילד תלוי יותר במחנכו, בסיפוק צרכיו החומריים והנפשיים, כן רבים יותר תחומי
המגע האינטנסיביים שבינהם וגדולים סיכוי ההכוונה. מובנת, איפוא, נטייתו של המחנך לספק את המזון, ולתפוס עד כמה שאפשר את מקומם של ההורים כסעד רוחני ותרבותי.
נדמה לו למחנך שהוא זוכה מין ההפקר, כביכול, כשהוא מביא את הילד לידי הזדהות כה אינטנסיבית עם דמותו שלו. אין להתפלא על כך שרווחת הנטייה להסיק הזדהות זו ולהעצימה גם באמצעים שליליים, הווה אומר על ידי החלשה מכוונת של זיקת הנער למבוגרים, ופועל יוצא מכך הוא היחס להורים באותה חברה.
הפעלתן של בני הנעורים באמצעות המרדתם נגד סדרי החברה אינה נדירה בחברה המערבית. פירושה ניצול חינוכי של משבר ההתבגרות. אולם את משבר ההתבגרות הטיפוסי לא נמצא בבן המזרח: נעוריו קצרים עד למאוד והוא נכנס במהרה לעול המשפחה; אין הוא עומד בני קשיי הבחירה וההכרעה לפי שדרך חייו מותוית בעבורו מראש אין הוא סובל
מהלם הפגישה עם המציאות כמות שהיא, מפני שלא השתדלו מעולם להסתירו מפניו והתבגרותו מתרחשת בצורה הדרגתית.
אולם, לאחר ההתישבות בארץ עברו על בני עדות המזרח משבר חמור שכמה מסימניו דומים במידה רבה למשבר גיל ההתבגרות הפוקד את הילדים המערביים, ולמעשה גם על העולה הבוגר עובר הזעזוע שבפגישה עם "המציאות כמות שהיא" ושבהתפקחות מן האשליות, שהם מסימניו של משבר ההתבגרות. משנגוזו ברבות השנים המחשבות על ארץ זבת חלב
ודבש גברו הספקנות לגבי כל חזון ויעוד, והחשדנות לגבי כל הבטחה ותוכנית. גם העולה הבור הסובל מאי התמצאות במציאות, תוקפים אותו רגשות בושה, זרות ובדידות בדומה למתבגר. מצד אחד רצונותיו נוטים להיכמר על עצמו, ומצד שני הוא מטיח ביקורת והאשמות כלפי שליטי הארץ. פריקת עול הפגנתית ואף הרסנות לשמה, שניגוד
לציוויו של המבוגרים\קשישים, באות לשמש ביטוי לאוזלת היד. אין זה מקרה שלא נלווים אליהם דווקא אלה הגילויים השליליים האופיניים למשבר ההתבגרות.
בצידה של בחינה פסיכולוגית זו יש לבדוק גם את משמעותה המוסרית של ההתרחקות מן ההורה בעבורו של בן המזרח. כבוד אב ואם והנאמנות לדרך חייהם הינם כידוע, יסוד היסודות של תורת המוסר שלכאורה נתחנכו עליהם יהודי ארצות האיסלם. והיות ואין עולה כלל על דעתם שמשבר ביחסים שבין אבות לבנים הינו תופעה נורמלית ולגטימית
הרי שהפנייה נגד ההורים נתפסת בעינהם בהכרח כחטא- חטא ברור, ראשוני ומוחלט.
גרוניך (1981) טוען כי במקרים כאלו אנשים שומרי מסורת מכל העדות, ובמיוחד מעדות המזרח, נוטים יותר לכבד את הוריהם. הסיבה ברורה לאור הציווי הקיים בתורה, אולם הוא לא בטוח כי זו הסיבה העיקרית.
בדיקה סטטיסטית
המטרה
הבדיקה הסטטיסטית שנערכה באה לענות על השאלה מהם המאפיינים הסוציולוגיים של המשפחות שילדיהם מוכים ואלו משפחות מכות יותר.
ההשערה היא שמשפחות אשכנזים, חילוניים, מרובות ילדים וכפריים נוטות יותר להשתמש באלימות פיזית כלפי ילדיהם.
כמו כן לרמת ההשכלה השפעה שלילית על רמת ההכאות.
כלי המחקר
1. בדיקת רגרסיה ליניארית-לגבי בדיקת רגרסיה רמת הסבר של כלל המשתנים את המשתנה המוסבר. אבדוק לרמת מובהקות של 90% האם הנתונים משפיעים. ל30- תצפיות ערך T הקריטי הוא 1.310 כלומר אם T סטטיסטי גדול ממנו הרי התוצאה מובהקת.
הבדיקה היא בדיקת רגרסיה לינארית מהסוג:
To= C+A+S+D+H+ME+MU1+E+K+Y+T+G
2.בדיקת קורלאציה-בדיקה הבודקת מתאם בין טורי משתנים. (קורלציה נעה בין 1 ל- 1- והיא השונות המשותפת מחולקת במכפלת סטיות התקן). לצורך הענין יוגדר כקשר משמעותי קשר העולה על 50%.
הגדרת המשתנים
הבדיקה נעשתה בעזרת אגודות אלקן וגל-ער (אגודה ישראלית לילדים מוכים). שתי אגודות אלו פועלות כעמותות ומסייעות לילדים במצוקה.
אין אפשרות לראיין משפחות כאלו מסיבות חשאיות אולם ניתן לנתח פניות של אנשים אל האגודה ומעקבים שלה.
לצורך הבדיקה חולקו כ30- שאלונים על תיקי ילדים מוכים. השאלונים חוברו על ידנו בעזרת עובדי העמותה אשר עזרו בחיפושים.
השאלונים היו אנונימיים וכללו 10 שאלות: 5 מהן היו שאלות איפיון (דתי/חילוני, אשכנזי/ספרתי, משפחה מרובת/מועטת ילדים, השכלה יסודית/גבוהה, מקום מגורים/עיר/ישוב פיתוח או ישוב כפרי).
שאר 5 השאלות היו שאלות עניניות מסוג רב ברירה כאשר הם נדונו לגבי כמות ההכאות, איפיונם מבחינת חומרה וכו' כגון:
1. האם נוהגים להכות בכל מיקרה של הפרעה מהותית בבית.
2. האם קורה כי הילד במשפחה ספג חבלות המשאירות סימנים פיזיים.
3. האם נראה כי שיטת התקשורת עם הילד היא באמצעות אלימות.
4. האם התדירות של הכאת הילד (אפילו חבטה באחוריו) הינה יותר מאשר פעם בחודש.
5. האם הילדים במשפחה ניראים מבוהלים כאשר הם עושים משהו לא כשורה, או כאשר אב המשפחה מתרגז על משהו.
כאמור, השאלונים מולאו ע"י עובד העמותה שעזר בשאלות הנ"ל ואילו את המאפיינים השגתי מנתונים הקיימים ממילא במאגר שלהם.
לשאלות היו 5 אפשרויות כאשר התשובות היו ממצב גרוע (יותר הכאות) (ניתן 20%) לטוב ביותר (0%). מכסימום התשובות של מדגם אחד יכל להיות 100 שהם 5*100.
לאחר איסוף השאלונים קובצו התשובות וסוכם הניקוד של כל אחד מ5- השאלות השניות. לאחר מכן אופיין הנדגם על פי שאלות האיפיון, כך שאם הוא ענה לקריטריון מסוים הוא קיבל את הערך 1 ואם לא 0 (משתנה דמי).
להלן הסימולים:
A = אשכנזי.
S = ספרדי.
D = דתי.
H = חילוני.
ME = משפחה מרובת ילדים.
MU = משפחה "קטנה" (עד שלושה ילדים).
E = עירונית.
K = כפרי או ישוב פיתוח.
Y = השכלה יסודית של ההורים.
T = השכלה תיכונית (לפחות של אחד).
G = השכלה גבוהה (לפחות של אחד).
TO = סך התשובות שענו הנשאלים (סכמתי את התשובות).
C= קבוע המשוואה המבטא את כל הערכים שלא הוכנסו.
התוצאות
בעמודים הראשונים של הפלטים הסטטיסטיים מצורפים הנתונים כפי שנאספו מתוך השאלונים.
בעמודים הבאים מצורפת בדיקת קורלאציה (מתאם) בין כלל המשתנים.
להלן רמת המתאם עם TO:
משתנה
רמת המתאם
A
5.9
S
-5.9
D
-24
H
24
MU
8
E
10.4
K
10.4
Y
-29.5
T
20
G
-38.3
ME
5.5
בבדיקה שניה בדקתי רגרסיות על מנת לראות איזה משתנה מובהק בהשפעתו על ההכאות ועוצמתן:
המשתנה
ערך T
מסקנות
A
0.314
לא מובהק
S
-0.314
לא מובהק
D
-1.34
מובהק
H
1.34
מובהק
ME
0.26
לא מובהק
MU
-0.26
לא מובהק
Y
-1.6
מובהק
T
1.14
לא מובהק
G
-2.2
מובהק
כלומר אנו יכולים לומר כי דת והשכלה הינם גורמים מובהקים בהשפעתם על הכאות. ההשערה היתה שמשפחות אשכנזים, חילוניים, מרובות ילדים וכפריים נוטות יותר להשתמש באלימות פיזית כלפי ילדיהם. ומכאן נובע כי היא אומתה חלקית.
סיכום
עבודה זו עסקה באחת הצורות הקשות של ביטוי אלימות בתוך המשפחה. בעיה הקשה של אלימות במשפחה, תופעת האלימות בחברה בכלל וכלפי ילדים בפרט, מחייבת תשומת-לב, עירונות והתייחסות מירבית ושוטפת מצידנו, כמו מצד גורמי רווחה אחרים, גורמי חוק, וגורמים המופקדים על הסדר הציבורי.
בעבודה זו ניסיתי לאפיין את הילד המוכה והוריו וכן את הקריטריונים השונים בעזרתם ניתן לקבל תמונה כללית על מצבו של הילד.
האיפיון ובחינת הקריטריונים הללו נעשו במספר חתכים: משפטי, סוציולוגי, וחברתי, ונבחנו הנתונים והקרע התאורתי הקיים בנושא.
במחקר האמפירי נמצא כי ניתן לנבאות בצורה טובה את הסיבות להכאה של ילדים וכי הממצאים הללו מובהקים.
מכל מקום ניתן לאמר שהמקורות השונים אותם קראתי מזכירים מעט מאוד עזרה בקבלת החלטות, והיות ואחת ממטרות העבודה היא להקנות כלים לעתיד הרי בשל חוסר ברעיונות כאלו מאוד יקשה להוציאה אל הפועל. בדרך כלל מעוט ההדרכה וסיוע מותירים את העובד הסוציאלי נבוך עם שיקול דעת עצמאי וללא ניסיון באיסוף אינפורמציה.
ניתן היה להרחיב את העבודה למאפייני טיפול בילד כמו פנימיות לילדים מוכים או טיפול פסיכולוגי להורים ולראות האם הדבר עוזר, אולם מפאת קוצר היריעה לא נגעתי בכך.
ביבליוגרפיה
1. דשן שלמה, "החברה היהודית בדרום תוניסיה בראשית המאה ה20-", יהודי המזרח, עמודים 176-183.
2. ליברמן ד', שחר י'. "הורה מכה מי יבין?" עבודת גמר מדרשת ויצמן 1981.
3. סימון אוריאל, "בעיות אבות ובנים אצל ילדי עולים מארצות האיסלם", מגמות, ינואר 1957.
4. צימרין, ח., "למה הם עושים זאת? - גורמים סיבתיים לפגיעה" בתוך: צ. חניתה, ילדים מוכים - בעייה רבת פנים עמ' 38-23, תל אביב: צ'ריקובר, 1985.
5. צימרין, ח. פגיעה בילדים ע"י אמהות מוגבלות ולא מוגבלות. עבודת גמר לתואר שני, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1973.
6. צימרין, ח. התערבות המכוונת למניעת פגיעה בילדים ע"י אמותיהם, חיבור לשם קבלת דוקטורט, אוניברסיטה העברית, ירושלים, 1978.
7. שרון, ד. על קרנות המזבח- התעללות נפשית של הורים בילדים. עבודת גמר למוסמך בקרימינולוגיה, אוניברסיטת תל- אביב, 1979.
8. שרף מירי, אפיוני אימהות וילדים מוכים בישראל- משתנים יחודיים ואוניברסליים, חיפה 1990.
1. BARBERO G. J., MORRIS, M,G. REFORD, M.T. "MALIDENTIFACTION OF MOTHER - BABY- FATHER RELATIONSHIPS EXPRESSED IN INFANT FAILURE TO THRIVE". THE NEGLECTED BATTERED CHILD CYNDROM. NEW-YORK: KARGER, 1963.
2. BELL, N VOGEL, E, THE EMOTIONALLY DISTURBED CHILD AS THE FAMILLY SCAPEGOAT, IN: BELL, N VOGEL (EDS). A MODERN INTRODUCTION FO THE FAMILLY (105-110), NEW-YORK, 1968.
3. BENDEK, T. PARENTHOOD AS A DEVOLOOPMENT PHASE, A CONTRIBUTION TO LIBIDO THERORY: JURNAL OF THE AMERICAN PSYCHOHAALYSIC ASSOCIATION, 7, 389-400, 1959.
4. BLUMBERG, M.L. "PSYCHOPATOLOGY OF THE ABUSING PARENT" AMERICAN JURNAL OF PYCHOTHERAPY,1974, 28-29.
5. BOURNL, R.O. NEUBERGER, E, CRITICAL PERSPECTIVES OF CHILD ABUSE, LEXINGTON MUSS, LEXINGTON BOOKS, 1979.
6. ELMER, E. CHILDREN IN JEOPARDY. PITTSBURG: UNIVERSITY OF PITTSBURG, 1968.
7. FOX, R, THE EFFECT OF ALCOHOLIZM OF CHILDREN: IN PROGRESSIVE CHILD PSYCHIATRY, NEW-YORK, 1963.
8. GALLES, R,.J, FAMILY VIOLENCE, BASIC TRAINING FOR VIOLENCE. LONDON: SAGE PUBLUCATION, 1979.
9. KAUFMAN, I. "PXYCHIATRIC IMPLICNTION OF PHYSICAL ABUSE OF CHILDEREN HUMAN SOCIATION, NEW-YORK, 1967.
10. MORRIS,M.G AND GOUKD R.W. "ROLE REVERSAL, A CONCEPT IN DEALING WITH NEGLECTD BATTERED CHILD SYNDROM", NEW-YORK, CHILD WELFARE DEAGUE OF AMERICA, 1963.
11. SATIR, V, CONJOINT FAMILY THERPY, PALO ALTON, SCIENCE AND BEHAVIOUR BOOKS, 1964.
12. ZIGLER, E. CONTROLLING CHILD ABUSE, IN: BOURBE A NEWBERGER, E, CRITICAL PERSPECTIVES ON CHILD ABUSE LEXSINGTON: MASS LEXINGTON BOOKS, 1979.
13. ZIGLER, E. "CONTROLLING CHILS ABUSE, IN: BOURNE A NEWBERGER, E, CRITICAL PERSPECTIVES ON CHILD ABUSE", LEXSINSTON, BOOKS, 1979.
14. GERORGE DEVEREUX:BASIC PROBLEMLS OF ETHNOPSYCHIATRY.LONDON 1908.
15. G.D. HUNDERT, "JEWISH CHILDREN AND CHILDHOOD IN EARLYMODERN EAST CENTRAL EUROPE", IN D. KRAEMER (ED.), THE JEWISH FAMILY, N.Y. 1989.
סימון אוריאל, "בעיות אבות ובנים אצל ילדי עולים מארצות האיסלם", עמוד 465.
.G.D. HUNDERT, "JEWISH CHILDREN AND CHILDHOOD IN EARLYMODERN EAST CENTRAL EUROPE", P. 18.
גרוניך א., המשפחה בישראל, עמוד 36.
24

תגים:

נפשית · מינית · פיזית · התעללות · הכאת · הורים · ילדים · חברה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הכאת ילדים", סמינריון אודות "הכאת ילדים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.