אתניות ואלימות כלפי ילדים (הצעת מחקר)

תקציר העבודה:

תוכן העבודה
1. מבוא
2. הקדמה- תאוריות על מוסר ומשמעותה
3. מהי תוקפנות
4. תוקפנות ומעמד חברתי כלכלי
5. הורשת ההכאות והסבריה
6. תפקיד השעיר לעזאזל בקבוצת המיעוט
7. הכאות בעידוד הילד
8. הצעת המחקר
1. המטרה
2. שיטת המחקר
3. השערות ותמיכות אמפיריות
4. השאלון
8. סיכום
9. ביבליוגרפיה

מבוא
בעית הילדים המוכים אינה בעיה חדשה אולם הטיפול הפרופסיונאלי בה החל לפני שנים לא רבות
כאשר בימי הביניים האדם היה רשאי להרוג את בנו היות והוא נבער מדעת, עובר לעת החדשה בה
היכו ילדים ללא התערבות הממסד עד לימנו אלו בהם הכירו בזכויותיו של הילד, או יותר נכון
בחובתה של החברה להגנתו.
האלימות במשפחה, לרוב, אינה מתמקדת רק בילד אלא יש עוד אובייקט מוכה במשפחה: נער,
אישה או אפילו בעל, ולכן הטיפול בהם אינו מתרכז לרוב רק בילד, אלא בכלל בעית האלימות.
אחד הפנים היותר מכאיבים הוא התינוקות המוכים, תופעה שאינה שכיחה אולם חוזרת מידי פעם
על עצמה. עד לפני כשלושים שנה הגיעו לידיעתנו רק מקרים של הרג ואילו מקרים של התעללות
פיזית וניצול מיני נשארו בגדר סוד משפחתי. מאז חל שינוי בגישה וניתן פרסום גם לCHILD " -
ABUSE" ומתברר כי דבר זה קורה גם "במשפחות הכי טובות".
בתהליך ההתפחות ילד קולט את הצווים המוסריים כצווים חיצוניים, אך התחבטותו בהם היא
אחד הגורמים היוצרים את התהליך הדינמי המוליך לתהליכי שפיטה עמוקים ופנימיים יותר.
בתהליך הסופי של התפתחות זו האדם הדתי יכול להגיע אל ההכרה הפנימית המונחית ע"י מערכת
ערכית אוטונומית.
היות ועבודה זו עוסקת בעדות בישראל יש לציין כי אחד האלמנטים החשובים ביותר בחייו של האב
היהודי הוא חינוך בנו לערכים מוסריים. אי לכך, היהדות פיתחה מערכת שלמה של כללים ומוסדות
על מנת ללמד את הנער חינוך הולם וילד שאינו לומד ניתן לגזור עליו עונשים גופניים.
לפי המושג "אין תוכו כברו" (מסכת חולין דף קל"ג) ההבדל בין תלמיד ההולך בדרכי עקלקלות ובין
תלמיד אשר אינו נוהג לפי הנורמות המקובלות ואינו שלם במידותיו ובהליכותיו רב הוא ולכן
נשאלת השאלה מיהו אותו תלמיד אשר עליו נאמר שאינו הגון. הרמב"ם (הלכות ת"ת פ"ד) פוסק
להלכה: "אין מלמדין תורה אלא לתלמיד שהוא הגון ונאה במעשיו,או לתם. אבל אם היה הולך
בדרך לא טובה הרי היו מחזירים אותו למוטב ונוהגים בו בדרך ישרה ובודקים אותו ואחר כך
מכניסים אותו לבית המדרש ומלמדים אותו". בתחילת דבריו מציין הרמב"ם בדרך חיובית מי הם
התלמידים הראויים ללמוד תורה "תלמיד הגון נאה במעשיו או תם". כלומר אין הרמב"ם מתיחס
לעמדות ומידות שהן תכונות פנימיות אלא הדגש הוא על התנהגותו החיצונית.
על פי נתוני אגודת אל"י: האגודה אותה מנהלת חניתה צימרין, הרי רוב הילדים המוכים באים
ממשפחות יוצאי אסיה אפריקה, אחריהם משפחות מהארץ ולאחריהם יוצאי אירופה ואמריקה
(דברים שנאמרו בכנס האגודה הישראלית של העובדים הסוציאלים, ממשבר לסיכוי, מרץ 1992).
המאפיינים של עדות המזרח, בהתבוננות בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמצא כי הם
נחותים מבחינה כלכלית, ונחותים מבחינת שנות הלימוד. אי לכך הם חשים לעיתים תסכול.
מעבר לכך, עדות אלו חיו לצד קהילות מוסלמיות. בחינת תולדות המוסלמים מעלה כי ההיסטוריה
שלהם מלאה אלימות ולא בכדי אמר יעקב לעשיו "על חרבך תחיה". הכח משחק תפקיד חשוב
ביותר בתרבות, במשפחה, ובחברה בכללותה.

מטרת עבודה זו הוא לסקור את נושא הילדים המוכים והתאוריות לגביהם. תכליתה היא לראות
מהן הסיבות אשר יוצרות את ההבדלים בין העדות ומשמעותן. השאלה היא למה? מדוע עדות אלו
שונות מעדות אחרות ומדוע אנו שומעים חדשות לבקרים על התעללויות בילדים.
העבודה תסתמך על הספרות והמחקרים בנושא.

מקורות:

2.יחוס פרסטיז'ה.
הנושא של ההמשגה והמדידה של רמה חברתית כלכלית וההבדלים בין הרמות השונות נדון בהרחבה ע"י רבים (BARBER 1957). באופן כללי מפרידים בין מעמד חברתי כלכלי נמוך, מעמד חברתי כלכלי גבוה ובינוני.
ציוני אינדקס חברתי כלכלי מחושבים ע"י הערכות של משתנים. הציון משמש כקיצור המסמל סדרה של צורות חיים, מערכות ערכים ומשתני אינטרקציה, כך שלמעשה אפילו שהרמה החברתית כלכלית מוגדרת ע"י ההכנסה והמקצוע או ההשכלה היא מציינת הרבה מעבר לזה. יש לזכור שהמושג הינו כוללני ולא אוניטרי, דהיינו שכל קשר שנמצא בין רמת
ההכאות לבין משתנים התפתחויות אינו למעשה קשר ישיר אלא יש לראותו כנובע בפעולה מסדרה של אלמנטים הנקבעים ע"י רמת ההכאה
הכנסה נמוכה או חוסר כל הכנסה, אבטלה, היעדר מקצוע, תנאי מגורים קשים והשכלה נמוכה, הינם כמה מהמשתנים הדמוגרפיים עליהם מדובר בהקשר לפגיעה בילדים.
יש המציינים שמכיוון שמעמד חברתי כלכלי כולל למעשה מכלול רחב של התנהגויות ומצבים, זה למעשה יותר מוצג של התרבות מאשר משתנה.
המונח יחסי הורים ילדים כולל למעשה את כל סבך הרגשות, הפעולות ודרכי ההתנהגות אשר מופעלים וזורמים מצד ההורים כלפי הילד.
הכוונה היא לדרכי הסוציאליזציה השונות והטכניקות של הענשה וכד'. הרעיון המרכזי הינו משתנים מסוימים או גישה מסוימת של ההורים פועלים בצורה מיוחדת ומהווים גורם חשוב בצורת התפתחותו, אישיותו והתנהגותו של הילד.
חוקרים רבים מניחים כי לא ההתנהגות של ההורה כשלעצמה קובעת את מערכת תגובותיו של הילד ואת עיצוב אישיותו, אלא האופן בו תופס הילד התנהגות זו. אומנם התנהגות ההורה היא מאורע אובייקטיבי אך דבר זה משפיע על התפרצות הילד רק בצורה ובמידה שבה תופס הילד התנהגות זו.
(1968)JALOWIEC טוען כי העמדות שילדים מיחסים להוריהם אינן תואמות בהכרח את העמדות שאותם הורים מביעים אקטואלית.
הורשת ההכאות והסבריה
המרכיב העקבי ביותר המופיע בהסטוריה של משפחות פוגעות הינו העברה של דפוסי הפגיעה מדור לדור. בכל דור אנו מוצאים בצורה זו או אחרת עיוות ביחסי ההורה הפוגע והילד.
אין איש יודע בבירור כיצד מועבר דפוס פגיעה זה. יש אומרים שהדבר טמון בחויה של היות האדם מטופל באופן רגיש ואוהד, או גס ומתנכר, מטופח ואהוב, או מוזנח ודחוי- לאורך הדרך מינקות לבגרות.
בדבריה על נושא ההורות אומרת (1959)Bendek שחוויות העבר עולות כאשר הילד הופך להורה, והדבר אמור גם לגבי תפיסת היות ילד וגם לגבי תפיסת היות הורה. להורה יש דימוי מסוים של יחסי הורה-ילד מהתקופה בה הוא עצמו היה ילד ודימוי זה חוזר ועולה במשפחתו החדשה.
בעקבות מגוון הנתונים מתמקד מאמץ מחקרי רב בניסיון לעשות סינטזה של מושגי התנהגות הורים לסכימה מושגית מאוחדת שתאפשר תקשורת ברורה של הממצאים, וכן בניית מודל כוללני שבאמצעותו ניתן יהיה להסיר השפעות של גישות הורים בסוציאליזציה.
אף תרבות אינה הומוגנית ותת הקבוצות בתוך התרבות מתמקדות עם בעיות שונות על פי ערכים שרכשו. אלה משתקפים במטרות ובשיטות הסוציאליזציה השונות.
מחקרים רבים מראים על קיום הבדלים בתכונות אישיות והתנהגות לילדים במעמדות חברתיים כלכליים שונים וכמו כן על הבדלים בגישות הורים במעמדות השונות. באופן כללי ניתן לומר כי:
1.במעמד הבינוני מגלים הורים התנהגויות שאפשר לפשרן כמבטאות מידה רבה הן של קבלה והן של אוטונומיה ביחס לילדיהן. מבחינת גילויי קבלה מרבים הורים מהמעמד הבינוני להעזר בשיטות המבוססות על גילויי אהבה או שלילתה.
2.במעמד נמוך מגלים הורים בהשוואה להורים במעמד הבינוני התנהגויות שאפשר לראותן כמבטאות מידה רבה יחסית של דחיה ושל שליטה. גילויי הדחיה לובשים צורה של שימוש מרובה בצעקות, לעג וענישה גופנית.
הסברים שונים ניתנו להבדלים, אשר עלולים להעביר את ההכאה מדור לדור:
1.מערכת ערכים שונה: במעמד הבינוני מונעים ע"י מערכת ערכים של ביקורת והכוונה עצמית, בעוד שבמעמד הנמוך מונעים ע"י מערכת של ביקורת והכוונה חיצונית. שונות ערכית זו נובעת לפי (1969)KOHN ממיקום שונה בסולם המקצועי.
כתוצאה ממערכת הערכים השונה נוטים הורים מהמעמד הנמוך- בצייתם למערכת ערכים חיצונית לתת מעט רגש חיובי ויותר ענישה לילדהם ובעיקר לבניהם. הורים מהמעמד הבינוני נוטים יותר לפתח בילדיהם אישיות יותר עצמאית, ומעניקים תמיכה רגשית ואוטונומיה לילדיהם משני המינים.
כלומר הורים מהמעמד הנמוך, על פי מערכת ערכים שונה, מגיבים ומענישים בעיקר על תוצאות המעשה, בעוד שהורים מהמעמד הבינוני מגיבים בעיקר על הכוונה שבו.
2.דעות מומחים: הורים בני המעמד הבינוני חשופים יותר לדעות מומחים המעודדות גישות קבלה ואוטונומיה (ברונפבנר 1958). כמו כן הם פתוחים יותר לקלוט דעות מומחים מומלצות, משום שדעות אלה עונות על מערכת הערכים שלהם, בעוד שאינן עונות או אף מתנגדות למערכת הערכים של המעמד הנמוך.
3.צפיפות דיור: צפיפות הדיור, תנאי סניטציה, תנאי הזנחה אסטטית סביבתית, חוסר בטיחות המגורים עומדים במתאם עם התפתחות גישות הורים פחות סובלניות ויותר עוינות, על רקע של הצטברות תסכולים מתמידים במגע היום יומי. (1963)WHITING טוענת כי דרכי החינוך האופיינים לתרבות אינם קשורים בצרכי הילד אלא מבוססים על
תנאים של הסביבה הטבעית והחברתית, ואלו מעתיקים את דרכי החינוך. לאחר שאלו נוצרו,נבנית סביבם מערכת של נורמות וערכים שמתפקידה לשמור עליהם ולתמוך בהם.
4.הבדלים סוציולינגוויסטים: (1964)BERNSTEIN רואה את ההבדלים בגישות ההורים במעמדות החברתיים כלכליים השונים כחלק ממערכת פסיכולינגוויסטית שונה במעמדות השונים. לדעתם המחקר בסוציאליזציה הוא למעשה המחקר בשאלה איך הילד למד לבטא את השייכותו לחברה, להכיר ולפעול על פי המבנים החברתיים המשותפים לאחרים. המפתח
להתליך זה לדעתם היא השפה, או יותר נכון הדיבור. כאשר מספר הביטויים של ההורה מצומצם יותר, הוא משתמש בשפת הגוף על מנת להוכיח את ילדו, ואחת משיטות אלו היא ההכאה.
ברונפנר (1960) קובע כי הדגם הקובע הוא מידת ההתיחסות שאותה קיבל המבוגר בהיותו ילד. בשנותיו הראשונות בונה ההורה 'קאפיטל אמוציונלי' שמתוכו יכול לגרוע אח"כ התנהגויות רצויות. ככל שההשקעה הראשונית גדולה יותר, כך הרווח גדול יותר וההתייחסות הרגשית חיובית כלפיהם. לפי עקרון זה ניתן גם להסביר הבדלים
אינדיבידואלים בהתנהגות.
עצמאות עצמאות היא אוטונומיה שיפוטית כמוגדר ע"י (1955)HEAD ואחד האלמנטים ביותר אפקטיביים לקראת התבגרות. אדם הנמצא בשלבי התבגרות מוקדמים מתנהג לעיתים בצורה ילדותית יותר מאשר אחרים. בספרות מודגש אופיה ההתפתחותי של האוטונומיה. בתהליך הממושך של הסוציאליזציה מפנים הילד דרישות, איסורים וערכים של הוריו,
ומפתח לו קני מידה פנימיים של שיפוט ולומד להתמודד עם קשייו באופן עצמאי.
מרבית החוקרים אינם מקבלים גישה זו ומדגישים שיש איפיונים המופיעים בתדירות גבוהה מן הרגיל אצל הורים מתעללים. ריגלר (1972) מסכמת במאמר הסקירה שלה ממצאי חוקרים אחרים על הורים מתעללים:
1.מרבית ההורים המתעללים גדלו באווירת חסך.
2.להורה מתעלל תפיסה מוטעית של הדרכים לגידול לחינוך ילדים.
3.להורה המתעלל ליקוי מסוים באופי: דחפיו התוקפניים באים לידי ביטוי בקלות רבה מידי וההורה המתעלל איננו מרסן זאת.
4.גם סיבות חברתיות וכלכליות יכולות להיות גורם מסייע להתעללות בילד, אך אינן מהוות כשלעצמן סיבה הכרחית או מספקת.
מחברים אחרים שוללים את הממצאים דלעיל. כך לדוגמא שטיינברג (1981) מצא כי במקרים רבים של התעללות קדם להתעללות אובדן מקור הפרנסה של ההורה. אנדרסון ולאודבר (1982) מצאו במדגם כי הורים מתעללים היו בעליבות נפשית, והיו להם קשיים ביכולת להתמודד עם לחצי החיים. אנגפר (1982) טוענים כי הורים מתעללים רואים בילדם
ילד בעייתי שקשה לחנכו.
לרוב אלו נטייה מוגזמת להתפרצויות של כעס והם משתמשים בסמכותם בצורה קשוחה. המחברים גם מוצאים קשר בין בעיות וסכסוכים במשפחה ובין התעללות בילד.
תפקיד השעיר לעזאזל בקבוצת המיעוט
מצב של ההכאה יכול להיות בשל היות הקבוצה העדתית מיעוט בתוך החברה, מיעוט שיכול להגר לא רק בשל מספרם הנמוך אלא בשל אי יצוגיותם במוסדות השלטון.
מנגנון השעיר לעזאזל הוא מנגנון קבוצתי בו פועלים לא רק שני פרטים מאותה תת קבוצות אלא לפחות שלושה פרטים מאותה תת קבוצות. המנגנון מופעל, אומנם כהגנה בפני לחצים ומתחים קבוצתיים, אולם בעיתות משבר עולים העקרונות העומדים מאחריו, שאינם סיבתיים או דטרמניסטיים, אלא נסיבתיים ומעגליים. זאת אומרת כי אין לחפש את
האשם, הגורם או המחולל את התהליך. כל אחד מהפרטים המשתתפים תורם את חלקו ביצירת הסחרור המעגלי של יחסי הגומלין.
במנגנון השעיר לעזאזל במשפחה אין חלוקה בין תפקיד אקטיבי- רודף, ותפקיד פסיבי- נרדף. מנגנון השעיר לעזאזל המשפחתי הוא מנגנון הגנה אולם גם מנגנון התמודדות והסתגלות. כוונתי שאין כאן רק תגובה פתולוגית למצב משבר, אלא גם חיפוש פעיל אחר פתרונות חדשים.
בישראל יש קבוצות חברתיות רבות, שנוצרו בעיקר עקב גלי העליה השונים. קבוצות חברתיות הנמצאות במיעוט בקרב החברה נוטות לעיתים להעביר את המיעוט ותחושותיו לאחרים.
ישנו סוג בני אדם המעמיד את צרכיו לפני צרכי הזולת. הדבר המתבטא בעיקר בהורות. בתחום הורות מוכרת לנו היטב תופעה של השעיר לעזאזל. לעיתים מזומנות נמצא בישראל כי יש נשים בעלות סף תסכול נמוך, אשה המתפרצת מהר, אשה שיש לה המון זמן לחברות, אולם לא לילדים.
מערכת היחסים במשפחה היא כזאת שאינה מאפשרת איזון. סיפוק הצרכים של האחד אינו בהכרח ממלא ומשלים את צרכיו של האחר. האשה הזאת יכולה גם להיות נשואה למישהו אחר. היא יכולה להיות נשואה. אולי לגבר שיכול לספק את צרכיה, אבל הוא אינו רוצה.
הורים כאלו אשר מרגישים תחושת קיפוח חברתי או תחושת מצוקה פונים אל הילד. הסיבה ראשית משום שהילד נמצא, הוא זמין ואם הוא לא נמצא עושים אותו. נוסף לכך יחסי הכוחות אינם שווים. המבוגר יכול לצעוק על זולתו אולם הוא יחזיר לו, לעומת הילד שלא יענה לו.
דוגמא שנמצא בישראל היא של אישה אשר מאהבה נהרג בתאונת דרכים. היא החליטה, מתוך הצרכים שלה הנובעים מיחסה כלפי האדם שנפטר, להציב לו מצבה בדמות ילד. היא ילדה בת שאינה עונה על דמות האב לכן האם מענישה אותה: היא לבושה סחבות, אינה מקבלת מזון, אינה מקבלת טיפול מינימלי, ומגלחים את ראשה על מנת שלא תסתרק.
על פי קרטש וקרטשפילד (1962) השעיר לעזאזל הוא מנגנון הגנה קבוצתי או משפחתי. הוא מוגדר כמיקוד והתקה של התוקפנות על פרט ואו על תת קבוצה. בתוך קבוצה התהליך מביא להקלה, לפחות זמנית של המצוקה על ידי התקה של התוקפנות אל אחד הפרטים בתוך אותה קבוצה.
סימון (1957) בדק מהם המאפיינים של העולים החדשים כלפי צאצאיהם לעומת מה שהיה בארצות המוצא. נמצא כי אין ספק בכך שהמשבר החמור שהחל בזיקתם של ילדי העולים להוריהם ולמשפחתם הינו בעיקרון פרי גורמים אובייקטיבים. וניזון מן הרגרסיה החברתית והכלכלית, ולעיתים קרובות אף המוסרית, שבאה בעקבות העליה לארץ- מי שנעקר
ממקור גידולו ועדיין לא חזר והיכה שורשים אינו יכול לעשות פירות. המתבגר חש בעליל שלאב אבדה הדרך ואינו יכול להדריכו, והינו נוטה לזלזל בו ולפרוק את עולו.
מצד שני גדול יחסית כושר ההסתגלות של ילד, וכך יש והוא מחפש לו מורה דרך מקרב מוריו ומחנכיו בני הארץ. והמחנך מצידו שואף להגביר את מידת השפעתו, ואחד האמצעים הבדוקים לכך הוא להגדיל את התלות שתלוי בו החניך. ככל שהילד תלוי יותר במחנכו, בסיפוק צרכיו החמריים והנפשיים, כן רבים יותר תחומי המגע האינטנסיביים
שבינהם וגדולים סיכוי ההכוונה. מובנת, איפוא, נטייתו של המחנך לספק את המזון, ולתפוס עד כמה שאפשר את מקומם של ההורים כסעד רוחני ותרבותי.
נדמה לו למחנך שהוא זוכה מין ההפקר, כביכול, כשהוא מביא את הילד לידי הזדהות כה אינטנסיבית עם דמותו שלו. אין להתפלא על כך שרווחת הנטייה להסיק הזדהות זו ולהעצימה גם באמצעים שליליים, הווה אומר על ידי החלשה מכוונת של זיקת הנער למבוגרים, ופועל יוצא מכך הוא היחס להורים באותה חברה.
הכאות בעידוד הילד
אחד הגורמים שאינם שנויים במחלוקת לגבי הסיבות להכאות היא עידוד הילד לעשות כן. ילד בעייתי שאינו נשמע להוריו ומוריו יש בעיה לחנכו, ובמצב כזה יש לשקול את הפסוק "חושך שבטו שונא בנו".
בספרות המחקרית קיימות עדויות רבות לכך כי ציבור המורים וההורים מזהים לעיתים קרובות את התלמיד המזרחי עם תלמיד הבעייתי, ובכך משליך זאת על כלל התנהגותו. אי לכך אצל ילד כזה יש מוכנות לקבל הערות, ופחות יתנגד להכאות.
בחברות מסויימות, מומלץ לעיתים, להשתמש באלימות פיסית ובכוח וזאת כאשר מאמינים ההורים באמת ובתמים שהם משרתים את טובת הילד בהווה או בעתיד ע"י הכאתו. במחקרה מצאה צימרין, שלהורים המכים את ילדיהם יש מטרה חשובה והיא ללמד את ילדיהם מה מותר ומה אסור לעשות. לדעתם, העונש הפיסי הינו למידה, הם תופסים זאת כדבר
חיובי. ההורים רואים בדרך זו של האלימות הפיסית, כדבר חיוני לגידול הילד.
גורמי לחץ מסוג אחר הינם משברים שונים העוברים על המשפחה כמשפחה, וכמשפחה בתוך המערכת הכוללת. בין התהליכים המתרחשים בעת משבר בולטת ירידה בסף התיסכול.
התנהגויות או מצבים הזוכים בדרך כלל לתגובה סובלנית, עלולים להיתקל בעת משבר בתגובה תוקפנית. המשבר יכול להיות של אחד מבני המשפחה כמו משבר הנובע מפיטורין, בעיות בעבודה, מוות של קרובים וכו'. המשבר יכול להיות משבר למשפחה כולה. חוסנה של המשפחה, טוענת (Satir (1964, טמון ביכולתה לספק תמיכה לחבריה על בסיס
הדדי.
כאשר המשפחה כולה נתונה במשבר, היא מאבדת מכושרה זה. במצבים אלו נתון הילד בסיכון פגיעה, וילדים במצבי גירושין מהווה דוגמא לכך. עם זאת יש לחזור ולהדגיש, כי המרכיבים הסוציו-אקונומיים ומרכיבי המשבר, אינם משמשים גורמים מספיקים לפגיעה בילדים. הם מעלים אומנם את רגש התוקפנות, אך במרבית המקרים, יש להורים
מחסומים המונעים הפיכת רגש זה להתנהגות תוקפנית ישירה.
בין המחסומים ניתן להזכיר את הידיעה על העונש הצפוי או הנזק שיגרם למישהו אהוב. הגורמים הללו, על כן גורמים מזרזים, אך אין הם גורמים סיבתיים (Steel Poullak (1968.
הבדיקה האמפירית
המטרה
מטרת המחקר הוא לבחון את המאפיין להכאות ילדים בעדות השונות. האם עדות מסוימות אכן מכות ילדים יותר ומהן הסיבות. האם הסיבות הינן סיבות שאינן תלויות בעדה עצמה. לשם כך אבדוק גם מאפיינים אחרים.
שיטת המחקר
שיטת המחקר תהיה בדיקה של מקרים בלשכה הרווחה העירונית על מנת לדלות נתונים על המשפחה ועל מאפייניה הסוציולוגים.
הבדיקה תעשה בשתי צורות:
1.בדיקת רגרסיה לינארית: אחד הקריטריונים המעניינים ברגרסיה הוא רמת הסבר (R בריבוע), כמובן אם תהיה מובהקת.
אבדוק לרמת מובהקות של 95%: F סטטיסטי בודק מובהקות של כלל המשוואה והוא חייב להיות גדול מ3.56-, אחרת כל המשוואה אינה מובהקת. אם המשוואה מובהקת יש להסתכל על כל ערך T של כל משתנה בלתי תלוי שהוכנס למשוואה. לפי דרגות החופש שיש לנו ערך T קריטי, היות ואין אנו יודעים את כיוון ההשערה הוא 2.064 על מנת
שנוכל לאמר כי הוא מובהק.
2.בדיקת קורלאציה-בדיקה הבודקת מתאם בין שני טורי משתנים. קורלציה נעה בין 1 ל- -1 כאשר שני הקיצונים מסמנים התאמה מלאה חיובית או שלילית מלאה, בהתאמה, ואילו 0 מציין כי אין קשר.
השערות ותמיכות אמפיריות
השערה א': עדות יוצאי אסיה אפריקה נוהגות להכות יותר את ילדיהן.
Elmer (1968 אומרת שהתנהגות, אמונות ומנהגים של קבוצה אתנית מסויימת, מבוססים על הסכמים או תמימות דעים בדבר הנורמות החברתיות. הם לפיכך ספציפיים לחברה ומשתנים בהתאם למקום והזמן. בדיקת נורמות התנהגות מקובלות ברקע התרבותי של המשפחה, שופכת לעיתים אור ואף נותנת הסבר סיבתי להתנהגות של פגיעה.
שוהם (1978) טוען שכיון שישראל היא ארץ קולטת עליה ואוכלוסייתה מורכבת מקבוצות אתניות שונות, הרי מנהגיהן המיוחדים של קבוצות אלו אכן באים לידי ביטוי בחינוך הילדים.
DAVIS מצא שילדי קבוצות בעלת סטטוס נמוך, מראים תוקפנות יותר מאשר קבוצות בעלות סטטוס גבוהה. הוא הסביר זאת בכך שמעמד חברתי נמוך מקבל תוקפנות, בעוד שמעמד חברתי גבוהה שולל תוקפנות.
השערה ב': משפחות בעלות רמה סוציואקונומית נמוכה יותר יכו יותר את ילדיהן. משתנה העוני נמצא במחקריהם של מריל (1962) וכגיל (1968) כמשפיע על פגיעה בילדים.
השערה ג' : משפחות בעלות רמה השכלתית נמוכה יכו יותר.
השערה ג': משפחות הגרות בתנאים ירודים יכו יותר.
הירש מלכה טוענת כי תנאי מגורים קשים והשכלה נמוכה הינם גורמים ראשונים במעלה להכאות.
השאלון
למעשה בעבודה זו אין שאלון להורים המכים הפוטנציאלים, אולם השאלות שאותן אנסה לדלות מתיקי הרווחה הם:
1.רמת ההכאות את הילד:
2.מוצא ההורים: (רק אם שניהם מאותו מוצא)
3.זמן שהיה בארץ.
4.רמה כלכלית של המשפחה.
5.האם המשפחה נתמכת כלכלית ע"י המוסדות.
6.מהם תנאי המגורים שבהם גרה המשפחה
7.כמה ילדים יש במשפחה.
8.האם המשפחה תומכת גם בהורים או באחרים
9.האם למישהו במשפחה רקע פלילי
10.מקום המגורים של המשפחה: בפרבר, במרכז העיר, בישוב או מושבה.
11.האם מישהו במשפחה קיבל טיפל נפשי נגד הכאות.
12.האם הילד מוכה הוא ילד בעייתי בעצמו: אלים או גרוע בלימודים.
13.האם ההורים בעצמם דיווחו כי הוכו בילדותם.
14.האם דעת ההורים חיובית על הכאות.
סיכום
עבודה זו עסקה בנושאי ההכאות לפי מאפיינים אתניים עדתיים בישראל, וניסתה לענות מדוע בעדות מסוימות יש יותר הכאות מאשר בעדות אחרות.
מטרת עבודה זו הוא לסקור את נושא הילדים המוכים והתאוריות לגביהם. תכליתה היא לראות מהן הסיבות אשר יוצרות את ההבדלים בין העדות ומשמעותן.
במשפחות בהן יש פגיעה בילדים הופך הילד לקורבן של פגיעות פיזיות ונפשיות חמורות המצריכות לעיתים רבות טיפול רפואי. מעקב אחר ילדים שנפגעו מראה שפגיעות אלה לא רק שהן גורמות סבל רב לילדים בעת ביצוען, אלא שאין ספק שהן גורמות אף לחבלה משמעותית בהפתחותם השכלית התקינה של הילדים.
התוקפנות חולקה לשלוש גישות עיקריות:
1.תאוריה פסיכוביולוגית- המדגישות את הבסיס האינטלקטואלי של התוקפנות.
2.תאורית הדחף הנלמד- המניחות קשר גומלין בין תסכול ותוקפנות.
3.תאורית הלמידה הרואה בתוקפנות הרגל נלמד.
נמצא כי התנהגות, אמונות ומנהגים של קבוצה אתנית מסויימת, מבוססים על הסכמים או תמימות דעים בדבר הנורמות החברתיות. הם לפיכך ספציפיים לחברה כמשתנים בהתאם למקום והזמן. בדיקת נורמות התנהגות מקובלות ברקע התרבותי של המשפחה, שופכת לעיתים אור ואף נותנת הסבר סיבתי להתנהגות של פגיעה.מרבית החוקרים אינם מקבלים
גישה זו ומדגישים שיש איפיונים המופיעים בתדירות גבוהה מן הרגיל אצל הורים מתעללים.
כמו כן נמצא כי:
1.מרבית ההורים המתעללים גדלו באווירת חסך.
2.להורה מתעלל תפיסה מוטעית של הדרכים לגידול לחינוך ילדים.
3.להורה המתעלל ליקוי מסוים באופי: דחפיו התוקפניים באים לידי ביטוי בקלות רבה מידי וההורה המתעלל איננו מרסן זאת.
4.גם סיבות חברתיות וכלכליות יכולות להיות גורם מסייע להתעללות בילד, אך אינן מהוות כשלעצמן סיבה הכרחית או מספקת.
מחברים אחרים שוללים את הממצאים דלעיל. נמצא כי במקרים רבים של התעללות קדם להתעללות אובדן מקור הפרנסה של ההורה. המחברים גם מוצאים קשר בין בעיות וסיכסוכים במשפחה ובין התעללות בילד.
משתנה העוני נמצא כמשפיע על פגיעה בילדים; הכנסה נמוכה או חוסר כל הכנסה, אבטלה, היעדר מקצוע, תנאי מגורים קשים והשכלה נמוכה, המאפיינים עדת מסוימות בישראל, הינם כמה מהמשתנים הדמוגרפיים עליהם מדובר בהקשר לפגיעה בילדים.
נראה כי קשה מאוד למצוא קו אחיד לבעיות אלו ובוודאי שלא למצוא נוסחה אשר תפתור את הבעיות. הבעיות,לפי דעתי,נעוצות בסיבות של חרדה אשר המכה תולה אותם בילד ורואה בילד את האשם לבעיותיו הוא, גם אם בעיות אלו הינן תוצאה של פעולות הילד עצמו לדוגמא כישלון בלימודים; ההורה מפחד כי יצטרך לתמוך בבנו ולא יוכל
להתגאות בו.
לסיכום ברצוני לומר כי כיום, כאשר האנטגרציה החברתית בשיאה, יש לצפות להתמערבות החברות המזרחיות ובעתיד נהיה צפויים לפחות ופחות הכאות.
ביבליוגרפיה
1.הירש מלכה, עצמאות אצל בנים ובנות ממעמדות חברתיים כלכליים שונים כפונקציה של מספר גישות והורים, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 1979.
2.סימון א., "בעיות אבות ובנים אצל ילדי עולים מארצות האסלאם", מגמות, 1957, 1.
3.צידון עטרה, השפעת המוצא האתני של התוקפן ושל הקורבן על עוצמת התוקפנות באתני שוויון ובתנאי יתרון, אוניברסיטת בר אילן, 1985.
4.צימרין ח., התערבות מכוונת למניעת פגיעה בילדים ע"י אימהותיהם, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העיברית, 1987.
5.צימרין חניתה, ילדים מוכים, תל אביב, צ'ריקובר, 1985.
6.צימרין חניתה, "תפקיד השעיר לעזאזל במשפחה וקבוצות מיעוט בארגונים חברתיים", בתוך, ממשבר לסיכוי, ת"א, מרץ 1992.
7.קפלן חנה, התלמיד הבעייתי בעיני המורה- השפעת המוצא העדתי של התלמיד ושל המורה על הסיבות המיוחדות לבעיה, אוניברסיטת בר אילן, 1985.
8.רומי שלמה, הקשר בין מוקד שליטה ותוקפנות בילדים מבוססים וילדים טעוני טיפול, אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ט.
1.MUSSEN P.H.,CHILD DEVELOPMENT AND PERSONALITY, NEW YORK, 1984, PP. 228-230.
אדד משה,(תשמ"ט) "שפיטה מוסרית והתנהגות מוסרית", עיונים בחינוך, חוברת 49.
MUSSEN P.H.,CHILD DEVELOPMENT AND PERSONALITY, P.18
עימות בין ערכים, משרד החנוך, מהדורה שלישית, 1988.
רומי שלמה, הקשר בין מוקד שליטה ותוקפנות בילדים מבוססים וילדים טעוני טיפול, עמוד 21.
צידון עטרה, השפעת המוצא האתני של התוקפן ושל הקורבן על עוצמת התוקפנות באתני שוויון ובתנאי יתרון, עמוד 3.
צימרין חניתה, ילדים מוכים, עמוד 54.
רומי שלמה, הקשר בין מוקד שליטה ותוקפנות בילדים מבוססים וילדים טעוני טיפול, עמודים 23-26.
צידון עטרה, השפעת המוצא האתני של התוקפן ושל הקורבן על עוצמת התוקפנות באתני שוויון ובתנאי יתרון, פרק התקציר.
צימרין חניתה, ילדים מוכים, 1985 עמוד 35-6.
הירש מלכה, עצמאות אצל בנים ובנות ממעמדות חברתיים כלכליים שונים כפונקציה של מספר גישות והורים, עמוד 9.
הירש מלכה, עצמאות אצל בנים ובנות ממעמדות חברתיים כלכליים שונים כפונקציה של מספר גישות והורים, עמוד 18-19.
צימרין ח., התערבות מכוונת למניעת פגיעה בילדים ע"י אימהותיהם, עמוד 36.
צימרין "תפקיד השעיר לעזאזל במשפחה וקבוצות מיעוט בארגונים חברתיים", עמוד 94.
שם, עמוד 97.
סימון א., "בעיות אבות ובנים אצל ילדי עולים מארצות האסלאם", עמודים 450-465.
קפלן חנה, התלמיד הבעייתי בעיני המורה- השפעת המוצא העדתי של התלמיד ושל המורה על הסיבות המיוחדות לבעיה, עמוד 20.
7

תגים:

סוציאלית · תוקפנות · הורים · מכים · מוכים · ילדים · עבודה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "אתניות ואלימות כלפי ילדים (הצעת מחקר)", סמינריון אודות "אתניות ואלימות כלפי ילדים (הצעת מחקר)" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.