ריבוי נישואין במשפט העברי

תקציר העבודה:

דיני האישות הם מהדינים החמורים ביותר ביהדות. כתוב כי על שלושה דברים אדם יהרג ולא יבצעם: שפיכות דמים, עבודה זרה וגילוי עריות. עד כדי כך התורה החמירה עד שהקדישה לכך פסוקים שלמים בתורה על מנת שידעו להיזהר בכך.
הלכות נישואין וגירושין, בעיקרון, לא השתנו מתקופת משה רבינו ועד ימנו אולם מה שהשתנה הם המנהגים, צורות הקידוש והגירוש וכן טכסים מיוחדים. אולם היות ויש כלל "מנהג ישראל דין הוא" בכל זאת חלקם נעשו קבועים.
תורת ישראל מייחסת חשיבות מרובה לנישואין: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באישתו" (בראשית ב'), ולפיכך כתוב כי יקח איש אישה ולא אישה איש, מפני שדרכו של איש לחזר אחרי האישה, כאדם המחזר על אבדתו שנאבדה לו (מסכת קידושין, עמוד ב').
על פי התורה הוא קונה את אישתו והיא ניקנית לו. אבל אין זה קנין של נכס או עבד אלא 'קיחה'- ובלשון המקרא "כי יקח איש אישה" ובלשון הגמרא: "האיש מקדש".
היות והאישה מתקדשת לאיש הרי הוא אמור להתייחס אליה בצורה מכובדת ביותר כמו דבר קדוש ולקנא לו (מסכת סוטא מהתלמוד הבבלי עמוד ג'). הקיחה הזו לא באה לתת לגבר רכוש רוחני: אמר רב חיסדא על זה השרוי בלא אישה...לא טוב היות האדם לבדו" כל עוד שאין לו אשה שרוי בא טובה, בלא עזר בלא שמחה בלא ברכה" (נדרים נא').
אב היה משיא את בתו בעודה צעירה ואז היו דוחים את הנישואין ועניני האישות עד שתתבגר . עוד אמרו כי לא ראוי להשיא את הכלה בניגוד לרצונה ואחיה ואימה רשאים להשיא את הבת הקטנה רק ל"דעתה". אם הנערה בהגיעה לבגרות מסרבת להנשא למיועד היא עוזבת ללא גט. מנהגים אלו היו תקפים גם בקהילות ספרד וגם בקהילות אשכנז. בשו"ת החכם צבי אנו קוראים על נער ונערה שסירבו להינשא. נפסק כי אין האב חייב לזון אותם יותר לאחר גיל הבגרות (תשובת החכם צבי, ח"א, סימן י"ח).
מטרת עבודה זו היא לסקור את נושא איסור ריבוי נשים בימי הבניים וכיום, את מקורותיו ואת השוני הנוהג בין קהילות אשכנז לספרד, במאות הקודמות וכיום.

ראשי פרקים:
1.מבוא ומטרת העבודה
2.הקדמה- מהות הנישואין
א.כללי
ב.יהדות אשכנז
ג.יהדות המזרח
3.ריבוי נשים בתקופה העתיקה
4.חרם דרבנו גרשום
5.הנוהג כיום
6.סיכום
7.ביבליוגרפיה

מקורות:

אטקס ע., "משפחה ולימוד תורה בחוגי הלומדים בליטא במאה הי"ט", ציון, נ"א, תשמ"ו.
גוטווין ש"ד, התימנים, ירושלים, תשמ"ג.
דשן שלמה, החברה היהודית בדרום תוניסיה בראשית המאה ה20-, יהודי המזרח, ת"א, 1977.
ווסטרייך א., "ריבוי נשים וכפיית האשה להתגרש בפסיקת חכמי אשכנז במאה האחרת עשרה ובמאה השתיים עשרה", מחקרי משפט, תשמ"ח.
ווסטרייך א.,"עילות להתרת חרם דרבנו גרשום באיטליה במאות החמש עשרה והשש עשרה", מחקרי משפט, תשנ"ב, עמוד 226.
זהר צבי, "משנתם ההלכתית של חכמי מצריים המודרנית", פעמים, 16, תשמ"ג.
ישמח משה, "ריבוי נשים בישראל", סיני, תשמ"ג, 92.
פלק זאב, מבוא לדיני ישראל בימי הבית השני, ת"א, 1971.
פלק ז', נישואין וגירושין- תיקונים בדיני המשפחה ביהדות אשכנז וצרפת, מפעל השכפול, תשכ"ב, עמוד 13-19.
פרידמן ע., "ריבוי נשים במסמכי הגניזה", תרביץ, מ"ד.
פריימן יעקב, סידור קידושין ונישואין, ירושלים, תש"ה.

תגים:

איסור · נישואין · בעייתים · נשים · קידושים · ריבוי · המשפט

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ריבוי נישואין במשפט העברי", סמינריון אודות "ריבוי נישואין במשפט העברי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.