קליטת יהודי בריה"מ

תקציר העבודה:

בעבודה זו אנסה להוכיח כי לממשלה יש יכולת השפעה מועטה על הצלחת הקליטה בשנות התשעים לעומת יכולת ההשפעה שהיתה לה על הקליטה בשנות השבעים.
בעבודה אגדיר את הצלחת הקליטה כשביעות רצון של העולה מהקליטה וניתן למדוד זאת בגורמים שונים (ירידה, השתלבות חברתית וצבאית ועוד).
קליטת יהודי בריה"מ היא הקליטה הגדולה ביותר בתולדות המדינה לאחר העלייה החמישית. עלייה זו מאופיינת ע"י שני גלי עלייה גדולים ביותר ,בשנות השבעים ובשנות התשעים.
בשנת 1990 מסתמנת פריצת דרך בעלייה, שלא היתה כמותה מאז קום המדינה. ב-9 החודשים הראשונים של העלייה זו עלו לישראל כמעט 100,000 עולים מבריה"מ- גידול של 763% בהשוואה לשנת 1989. מספר זה של עולים מבריה"מ הגיע לישראל ב-16 שנים עד לעלייה זו.
מגוון העזרה הוא רחב מאוד אולם למרות זאת לא כל העולים מרוצים בארץ מבחינות שונות. חלקם לא מרוצים מצורת הקליטה וחלקם לא מרוצים מהמשך הטיפול בהם או מהצלחתם בקליטה ובהתערות הפנימית.
על פי מנין מחלקת העלייה בסוכנות היהודית הגיע בחודש ינואר העולה ה-400,000 מאז ראשית גל העלייה. המאורע, אומר ראש מחלקת העלייה בסוכנות, אורי גורדון "עבר ללא טכסים וחגיגות כי העלייה נמצאת בשפל שלא היה כדוגמתו מזה שנתיים. ב1989- הגיעו 24,000 עולים, ב-1990 הגיעו 199,500 עולים , ב-1991 170,500 עולים."
בהופעתו של אורי גורדון לפני התאחדות עולי בריה"מ הוא השמיע שם דברים קשים. הוא דיבר על היעדר מנהיגות היסטורית בתקופה היסטורית. הוא דיבר על קריסת כוחות השוק הישראלים בקליטת העלייה. "כוחות השוק שלנו התגלו כבלוף, אמר גורדון, איפה הם ואיפה העולים. מליון יהודים ברחבי הרפובליקות של חבר העמים מחזיקים בהיתרי יציאה ורק 6,000 מהם מגיעים ארצה מידי חודש. הם לא עולים שום שידם האחת מחזיקה בהיתר העלייה אבל היד השניה החזיקה במכתב מקרובים אשר עלו, אמת מארץ ישראל".
בעיות נוספות אפשר למצוא כדוגמא בקליטת מורים במשרד החינוך. כשהחלה העלייה המסיבית לישראל בשנת 1989 ,הגיעו כ-15,000 עולים מורים. 900 מהם הצליחו להיקלט במערכת החינוך; נקלטו בעיקר המורים שלימדו מקצועות ריאליים ומאידך והמורים במקצועות ההומניים לא הצליחו להיכנס למערכת החינוך. קראתי לאחרונה בעיתון ידיעות כי בבי"ס מקיף גילה בירושלים תלמידים היכו מורה רק משום שהוא עולה מרוסיה. תוך כדי מעשה קרו לעברו שוב ושוב "רוסי מסריח". ההורים באותו בי"ס ביקשו מהמנהלת להחליף את המורה למתמטיקה משום שהיא אינה יודעת עברית.
עלית שנות השבעים אופיינה בנשירה גדולה. רבים מן העולים נשארו בוינה או באיטליה כאשר מגמת פניהם הסופית היתה ארה"ב, ולשם כך הם היו מוכנים לסבול זמן רב בתחנות מעבר. נשירה זו קיבלה מעין גושפנקה והיתר מוסרי מתופעת הנשירה שהיתה גם בקרב הישראלים.
משנת 1980 שונתה מדיניותם של השלטונות הסובייטים כלפי יציאת היהודים מבריה"מ וזו הביאה לצמצום במספר היהודים שקיבלו היתרי יציאה. ב-1980 הותרה יציאתם של 21,472 נפש, מתוכם נשרו למעלה מ-65%.
קליטתם של עולי בריה"מ ישראל בשנות השבעים היתה מוצלחת בסיכומה. עזרה לכך העובדה כי האבטלה בארץ היתה נמוכה יחסית להיום (2.2.% לעומת 12.5%) ואינפלציה נמוכה גם כן (20% לעומת 5% בתחילת שנות השבעים).רמת ההשכלה שווה בשתי התקופות אולם בשנות השבעים השוק היה יותר פתוח ומוכן לקליטה מסיבית כזו(ראה גם נתוני קליטה מחדר המעקב- לשכת שר האוצר עמוד 26).כמו כן מבחינה אידיאולוגית העולים של שנות השבעים היו בחלקם הגדול אידיאליסטים, נתון שהקל על קליטתם במשק, לאו דווקא במקצוע שלהם. כמו כן רוב העולים היו ארצות אסיה ,אנשי צווארון כחול והיו בעלי מסחר זעיר, דבר שהקל על קליטתם. חלק מהעולים של שנות התשעים הם עולים של "אין ברירה" ולכן קשה להם אידיאולוגית לבצע הסבות מקצועיות, דבר המקשה על קליטתם במשק. כמו כן הינם מאופיינים ע"י אחוז גבוה של השתתפות בשוק העבודה (גם נשים עובדות) ורצון להשתלב מהר יחסית לאחר העלייה.
שתי העליות שונות גם בשימוש במרכזי הקליטה: בשנות השבעים מרכזי הקליטה אופיינו כמרכזי לימוד עברית לאקדמאים ובמשך הזמן הפכו "למובלעות רוסיות" אשר הקשו על הקליטה .
עלית שנות התשעים מאופיינת ע"י קליטה ישירה (סלי קליטה) ונותנים לכוחות השוק להשפיע יותר; הקשיים בכך רבים אולם השילוב החברתי מהיר יותר, לטוב ולרע. כמו כן עלייה זו מאופיינת ע"י סגירת שערי
אירופה וארה"ב ולכן הם לחוצים יותר ברצון ההשתלבות בארץ.
המשתנים המשפיעים על הצלחת הקליטה מחולקים לכאלו המוגדרים ברי שליטה ע"י הממשלה וכאלו שלממשלה אין שליטה עליהם.
העבודה הנה עבודה אמפירית ותיאורטית כאחד ומסתמכת על נתונים מהלשכה לסטטיסטיקה, מנתוני משרד הקליטה, מנתוני משרד העבודה ומנתונים שנאספו ע"י הפורום הציוני של יהודי בריה"מ. כמו כן ראיינתי נושאי תפקידים ראשיים בפורום (בראשות נתן שרנסקי).

תוכן העניינים:
1. מבוא והצגת הנושא
2. הקדמה- תיאוריות כבסיס לעבודה
3.המחקר
א. המטרה.
ב. הבעיה.
ג. רקע תיאורטי להשערות המחקר.
ד. השערות המחקר.
ה. הסבר ותמיכות אמפיריות להשערות המחקר.
ו. ניתוח הממצאים.
4. דיון ומסקנות
5. רשימת הערות וביבליוגרפיה

מקורות:

אליצור ד. להישאר או לרדת? המחלקה לקליטת עלייה בסוכנות ירושלים 1957.
פרופ' שובל י. דפוסי ההסתגלות של עולי בריה"מ. ירושלים 1973.
עלייה וקליטה, התפתחות ומגמות. סדרת דע את ישראל 1984.
סיקרון משה העלייה לישראל. ירושלים 1987.
יהודית רוזנבאום שני גלי עלייה, עולי בריה"מ בשנות ה70- ובראשית שנות ה-90-אפיונים דמוגרפיים וסוציו-כלכליים, המשרד לקליטת עלייה, האגף לתיכנון ומחקר, ינואר 1991.
קריזמן ב. מקבץ נתונים על העליות לישראל בשנות השבעים ובראשית שנות התשעים, מתוך מחקר מטכ"ל אכ"א, מח' מדעי ההתנהגות, ענף מחקרי אכ"א ,מרץ 1991.
כץ דוד ואליהו גוטמן הסקר השוטף של קליטת העולים, המשרד לקליטת עלייה, אוגוסט 1978.
קרנית פלוג קליטה בתעסוקה של עולי בריה"מ בשנת 1990 והלאה: היבטים של שמירה והחלפת משלחי יד, בנק ישראל, מחלקת המחקר, אפריל 1991.
יהודית רוזנבאום מעקב אחר הנקלטים במסלול הקליטה הישירה, המשרד לקליטת עלייה , אוגוסט 1991.

תגים:

ברית המועצות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קליטת יהודי בריה"מ", סמינריון אודות "קליטת יהודי בריה"מ" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.