המנהל בבית הספר כמחדיר שינויים בתוכנית הלימודים

תקציר העבודה:

בית הספר, כמו כל ארגון אחר בעולם המודרני, נתון לשינויים, ושינויים אלו יהיו מרכז העבודה להלן. סגנון המנהיגות של מנהל בית הספר בא לידי ביטוי בהתנהגותו היומיומית של המנהל, בטון הדיבור שלו, בשיקוליו בקבלת החלטות, במגעיו בתוך בית הספר וכו'.
מטרת עבודה זו היא לסקור את יכולתו של המנהל להחדיר שינויים בתוכניות הלימודים.

תוכנית לימודים הינה תוכנית של העברת אינפורמציה מאחד למישנהו והינה למעשה מעשה של שינוי עמדה והעברת אינפורמציה. קבלת מידע נוסף או מידע חדש שהינה מידע ראשוני לגבי נושא יכולה להביא לידי שינוי עמדתו של מקבל המידע לגבי הנושא. כל זאת, כאשר המידע בהיר, מובן, עיקבי, משמעותי ותוקף את הנושא על כל היבטיו, וכן תקף ורלוונטי לאדם שאותו רוצים לשנות או להעביר לו אינפורמציה ((KELLVIN 1969. העברת אינפורמציה אינה תלויה בתכונות המידע עצמו בלבד אלא בגורמים רבים אחרים: מקור המידע, מהימנות המקור, אישיות האדם המציע את האינפורמציה, הדרך בא מועבר המידע , נסיבות מסירת המידע ותכונות האדם החשוף למידע . מסירת המידע- מגמתה לשנות את המרכיב הקוגניטיבי ובאמצעותו את האפקטיבי, דהיינו: רגשות היחיד לגבי הנושא ומה שבכוונתו לעשות בקשר לכך. אם אנו יודעים כיצד אדם חושב ומרגיש לגבי נושא מסוים ומה בכוונתו לבצע בקשר אליו, אנו רוצים להאמין כי הוא ידע כיצד להתנהג. אך איננו יכולים לאמר בביטחון שעמדה תמיד מנבאת התנהגות מאחר ולפעמים מביאים גורמי הפרעה לחומר לקשר בין עמדה להתנהגות.
תוכניות הלימודים החלו להתפתח בעולם עוד בימי הביניים, לקראת תחילת התקופה החדשה. עד אז היתה למורה יד חופשית בכל הקשור לתיכנון תוכנית הלימודים, ולכן היתה לו חופשיות רבה גם בנושא המלומד. כיום כל נושא תוכניות הינו מעוגן בהוראות של משרד החינוך ולכן למקצוע בעצמו יש מרכיבים שונים ולעיתים גם הוראות המפרטות את כל מערכי השיעור, כמובן, לכל מקצוע את מערכי השיעור היחודים לו.
תוכניות הלימודים כיום הינן תוכניות המתבססות פחות על העברת אינפומציה גרידא, אלא מכוונות על מנת לתת לתלמיד את האפשרות לפתח דרכי חשיבה בעצמו, וכך להתגבר גם על נושאים אחרים. השיטה הפשוטה ביותר היא לימוד דטרמניסטי: לימוד בו נותנים לתלמיד אפשרות אחת להגיע מהשאלה לפיתרון, על פי דרך שנלמדה מראש. שיטות אחרות הן הגעה, על פי אותה דרך, אל מספר אפשרויות פיתרון, כאשר שיטה זו מיועדת לתלמידים מתקדמים יותר. בכל מקרה הדבר צריך להוביל בסופו לחשיבה עצמאית.

ראשי פרקים:
1. מבוא ומטרת העבודה
2. תפקיד המנהל בעיצוב תוכנית הלימודים
3. סגנונות ניהול
4. סקירת בית הספר
5. תפקודי למידה
6. סיכום ודעה אישית
7. ביבליוגרפיה

מקורות:

בן ארי ח.. צחר ש. התאמה והגמשה של תוכניות לימודים, ירושלים, משרד החינוך, 1990.
זילברשטיין מ., מבני הדעת של המקצועות: גישה אחדותית בתכנון לימודים: השתמעויות להכשרת מורים, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, תשנ"א.
ביאון ו., התנסויות בקבוצה, דביר, תל-אביב, 1988.
ברייס ל., מנהל בעל השפעה, הוצאת מטר, תל-אביב, 1992.
גולדשטיין י. "סמכות פרופסיה בהכשרת מנהלים", מנהל החינוך, י', פברואר מרץ 1974, עמודים 122-131.
גלובמן רבקה וקולא עליה, להיות מנהל ולהצליח, תל-אביב: רכס, 1992.
גלזמן נ., "מנהל בית הספר כמנהל וכסוכן שינויים", שבילי החינוך, כרך ל"ח, 1989, מספר 3, עמודים 165-169, 4.
גלי יהונתן,"תפקיד המנהל בעידן שינויים בחינוך",מנהל החינוך, 1991.
וינברג ג., חקר הסתגלנות, ת"א, 1982.
ישראל, משרד החינוך והתרבות, נושאי תפקידים בבית הספר היסודי- סמכויותינם וחובותיהם, ירושלים, המשרד, 1971.
כהן א. הנושא האינטגרטיבי, ירושלים, משרד החינוך והתרבות, האוניברסיטה העברית, תשמ"ה.
כספי מ., מיקוד הלמידה, ירושלים, משרד החינוך והתרבות, המזכירות הפדגוגית, 1992.
ליבנד רות, "תפיסת מתבגרים את מחירי המעבר לחלוקת תפקידים שוויונית", אוניברסיטת ת"א, 1989.
לם צ.,"הנחת לתכנון לימודים לגיל הילדות", בתוך מ. זילברשטיין (עורך), מבני הדעת של המקצועות וגישה אחדותית בתכנון לימודים: השתמעויות להכשרת מורים, ירושלים, משרד החינוך והתרבות, תשנ"א, עמודים 86-99.
מאפיינים של בתי ספר מצליחים בתהליכי שינוי, משרד החינוך והתרבות, האגף לחינוך יסודי, המחלקה לתכניות ושיטות, ירושלים, התשנ"ג.
מילשטיין מ., (1982), סמכותו של מנהל בית הספר ותחום הקבלה הפרופסיונלי של המורים, עבודת מ.א., החוג לחינוך, אוניברסיטת חיפה.
ענבר ד., "תכנון ההכשרה לסגלי הניהול וההפעלה של מערכת החינוך", עיונים במנהל ובארגון החינוך, 6, 1978, עמודים 57-68.
פוקס, הרץ וליזרוביץ (1992), מנהיגות כניהול, תל-אביב.
פוקס א.,שינוי כדרך חיים במוסדות חינוך, תל-אביב, 1992.
קולא ע., גלובמן ר., להיות מנהל ולהצליח, משרד החינוך והתרבות, 1988.
שבייד ס., יחידות הוראה האינטגרטיבית בנושא המימזיס, ירשלים: המכון להכשרת מורים לחינוך הומניסטי, פרסום מספר 1 1982.
BLASE J., (1991) THE POLITICS OF LIFE IN SCHOOL: POWER, CONFLICT AND COOPERATION, NEWBURY, SAGE.
BLASE J., (1993), "THE MICROPOLITICS OF EFFECTIVE SHCOOL BASE LEADERSHIP: THEACHERS PERSPECTIVES", EDUCATIONAL ADMINISTRATION QUARTERLY, VOL 29, NO.2, PP.142-163.
BLASE J., ANDERSON G., (1995), THE MICROPOLITICS OF EDUCATIONAL LEADERSHIP- FROM CONTROL TO EMPOEWMENT, LONDON, REDWOOD BOOKS.
BOSSET ET AL., (1982), "THE INSTRUCTIONAL MANEGMENT ROLE OF THE PRINCIPLE", EDUCATIONAL ADMINISTRATION QUARTERLY, VOL 18, NO.3. PP. 34-64.
ELKIND R.A., "THREE STYLES OF CURRICULUM DEVELOPMENT", IN MACLURE S. (ED), STYLES OF CURRICULUM DEVELOPMENT, PARIS, OECD, 1972.
KIPNIS D, ET AL, (1980), "INTRA ORGANIZATIONAL INFLUENCE TACTICS: EXPLORATIONS IN GETTINGONES WAY", JOURNAL OF APPLICED PSYCHOLOGY, VOL 65, PP.440-452.
PETRIE, H.G., "INTERDISCIPLINARY EDUCATION: ARE WE FACED WITH INSURMOUNTABLE OPPORTUNITIES?, REVIEW OF RESEARCH IN EDUUCATION, 18, PP.335-381.
PIAGET J.,"THE EPISTOMOLOGY OF INTERDISCIPLINRY RELATIONSHIPS", IN IN BERGER G.. ET AL, INTERDISCIPLINARY VPROBLEBV OF TEACHING AND RESEARCH IN UNIVERSITIES, PARIS, 1970.
SKILBECK M.,A CORE CURRICULUM FOR THE COMMON SCHOOL, LONDON, UNIVERSITY OF LONDON, 1985.

תגים:

ניהול · חינוך · חנוך

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המנהל בבית הספר כמחדיר שינויים בתוכנית הלימודים", סמינריון אודות "המנהל בבית הספר כמחדיר שינויים בתוכנית הלימודים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.