התייחסות העיתונות בישראל לאיחוד גרמניה 1990

תקציר העבודה:

ראשי פרקים:
1. מבוא והצגת הנושא
מטרת העבודה
הצגת תפקיד העיתונות בחברה
2. תפקיד העיתונות בישראל
3. גרמניה מאז 1945
מבנה פנימי
חוקת גרמניה
מפלגות
כלכלת המדינה
תרבות פוליטית
הסכמה ויציבות לאומיים
צבא
4. דיווחי העיתונות
המטרה
השיטה
התוצאות
5. סיכום העבודה
6. ביבליוגרפיה

מבוא והצגת הנושא
מטרת העבודה
בעולם רחב כשלנו, כאשר מקיימת כל מדינה יחסים או תקשורת עם מדינות מרוחקות, חייבים לפתח את שיטת הקומוניקציה ולהביא אותה לדרגה כזו שיהיה אפשר לנהל חיי מסחר, חיי תרבות, ומדיניות בצורה טובה ומהירה.
לשם כך, באים לעזרתנו כל אמצעי התקשורת, כשהרצינית שבהם היא העיתונות.
העיתונות היא אחת הותיקות שבאמצעי התקשורת, ואך מקובל הוא הדבר שהיא גם תהיה מפותחת ומשוכללת יותר מהאחרות.
מטרת עבודה זו היא לסקור את תולדותיה של גרמניה והתפתחותה מאז שנת 1945 ועד ראשית שנות התשעים, כולל האיחוד. תכלית העבודה היא להעריך כיצד התייחסה העיתונות בישראל לאיחודה של גרמניה, היות ולמותר לציין את השפעת גרמניה החזקה על היהודים במאה הנוכחית.

תפקיד העיתונות בחברה
העיתונות, כאמצעי תקשורת, הינה אחת הכלים המודרניים להעביר אינפורמציה מהכלל אל הפרט, ולמעשה זוהי גם הצורה הנפוצה כיום. אי לכך, טבעי הדבר כי אישים בעלי נטיות שונות ינצלו את העיתונות על מנת להעלות את דעותיהם ולהשפיע על הקהל לתמוך בהם. התקשורת, הכתובה והאלקטרונית, היא אחד הכלים הנפוצים ביותר בארה"ב להעברת מידע חיוני. היא כל כך מפותחת עד כי האזרח הממוצע שואב ממנה מידע לגבי כל מערכות החיים, ולכן השפעתה עליו הינה רחבה.
בקשתו החריגה של שר החוץ האמריקאי, ג'ורג' שולץ1 לראיון מעמיק בתוכנית מבט (12.11.89) כחלק מהבטחתו הנחרצת לקדם את הועידה הבין לאומית- מזכירה דוגמאות אחרות מהעבר הקרוב של הדיפלומטיה התקשורתית הנ"ל.
המדיה יכולה להשפיע על קביעת מדיניות גם אם לא הצליחה לשנותה. כלומר: ישנה קורלאציה בין דיווחי העיתונות לדעת הקהל והממשל, למרות שלא תמיד ההתאמה הינה מלאה, מסיבות שונות.
וולטר ליפמן, מעמודי התווך האגדתיים של התקשורת בארצות-הברית, טען, כי קיימת נטיה להטיל על התקשורת משימה בלתי אפשרית - עיצוב דעת הקהל בנושאי מוקד של החברה האמריקנית. התקשורת ניסתה רבות בעבר להשפיע על מהלכים מדיניים, הן בארה"ב והן בישראל ולמעשה בכל ארץ בעלת רמת תרבות פוליטית מפותחת. כך היא ניסתה להשפיע על המהלכים המדיניים בישראל לרבות נושא האינתיפאדה: אם בדרך של תמונות, אם בדרך של ראיונות ואם בדרך של הבאת סיפורים טרגיים2. דעת הקהל היתה קצת שונה, בניגוד לליפמן, נוטים אמצעי התקשורת לטעון, כי רוב דיווחיהם ופרשנויותיהם מעצבים את דעת הקהל, מחד גיסא, ואף משמשים בבואה לעמדות הציבור, מאידך גיסא.
לאור האמור, אין ספק כי לעיתונות יהיה תפקיד נכבד ביחסי המדינות. וויצטום טוען כי בנוגע למאורעות בגרמניה נגד המהגרים התורכים, התקשורת בישראל הבליטה את חומרת האירועים, הדגישה את סממניהם הניאו-נאציים, הירבתה בהשוואות בין 1993 ל-1933, וטיפלה בגרמניה כב"ארץ אויב", תוך חזרה למיתוסים מתקופות קודמות. אי לכך האיזכורים ודרך הצגתם הביאו לכך שגרמניה הוצגה כמדינה אלימה, בלתי יציבה, שבה שורר איום חמור של נאציזם וקיצוניות.3
-----------------------------------------------------------------------
1. וולטר ליפמן, Media Power in Politics, (וושניגטון: רבעון הקונגרס, בע"מ, 1984, עורכת: דוריס גראבר) עמ' 78/9.
2. כץ אליהו, המיתוס של השפעת המדיה, גם הוא משפיע, עמ" 32.
3. וויצטום דוד, "הדימוי של גרמניה בישראל: מקומה של התקשורת", עמוד 127.

מקורות:

אבימור צבי, "גרמניה- 50 שנה אחרי", בארץ ישראל, פברואר 1983.
אלישיב וירה, גרמניה האחרת, תל-אביב, 1967.
וולקוב שולמית, מחלוקה לאיחוד גרמניה 1945-1990, אוניברסיטת תל-אביב, המכון להסטוריה גרמנית, 1994.
וויצטום דוד, "הדימוי של גרמניה בישראל: מקומה של התקשורת", בתוך צימרמן מ. והיילברונר ע., (עורכים), יחסים נורמליים- יחסי ישראל-גרמניה, ירושלים: מאגנס, תשנ"ג.
כץ אליהו המיתוס של השפעת המדיה, גם הוא משפיע, אותות 88, 1988,עמוד 32.
ליפמן, וולטר Media Power in Politics וושינגטון: "רבעון הקונגרס בע"מ" 1984, עורכת דוריס גראבר.
נגבי משה, המאבק על חופש העיתונות, תל-אביב 1976.
נויברגר בנימין, "המשטר הדמוקרטי לגווניו", דע- חברה ומשטר, הוצאת מרכז ההסברה, 1987.
צימרמן מ., טוך מ., גרמניה אחרי 1945, ירושלים תשמ"ד.
שמיר חיים, "גרמניה 1977", סקירה חודשית, מאי, 1977.
שיף זאב, יערי אהוד - מלחמת שולל ירושלים; שוקן, תשמ"ד.
ALUN JONES, THE NEW GERMANY, LONDON, 1994.
ERMATH MICHAEL, AMERICA AND THE SHAPING OF GERMAN SOCIETY (1945-1955), OXFORD, 1960.
FULBROOK MARY, THE TWO GERMANIES 1945-1990, LONDON, 1992.
MALZAHN MANFRED, GERMANY 1945-1949, NEY-YORK, 1991.
WATSON ALAN, THE GERMANS WHO ARE THEY NOW?, MANDARIN, LONDON, 1995.
אהרונסון שלמה, "תערובת בלתי אפשרית של נמר ופרה", דבר, 19.4.1992.
אהרונסון שלמה, "הקו האדום החוצה את האיחוד", דבר, 2.3.1990.
גולן נעמי, "איחוד גרמניה? חלילה!" הצופה, 4.4.1990, עמוד 1.
גיזלה דאקס, "חלום גרמני, טראומה יהודית", הארץ, 10.5.1990.
דגן דניאל, "לפני שגרמניה תהיה חזקה היא תהיה חלשה", הארץ, 20.2.1990, עמוד ב1.
מלצר יהודה, "מי בעד איחוד גרמניה", חדשות, 23.2.1990.
מעין שמואל, "ישראל וגרמניה המאוחדת", על המשמר, 3.5.1990 עמוד 13.
נ.א. "הקאתולים ואיחוד גרמניה", הצפה, 9.7.1990, עמוד 3.
פולס, "ישראל מול גרמניה המאוחדת" הארץ, 11.5.1990, עמוד בא.
"שאלת התמיכה או המחאה של העם היהודי ביוזמת האיחוד של שתי הגרמניות- חילופי מכתבים בין רב מרווין היר ממרכז ויזנטל לקנצלר מערב גרמניה הלמוט קוהל", הארץ, 11.3.199, עמוד ב2.
שוויצר א., "נוכח איחוד גרמניה", הארץ, 23.3.90, עמוד ב.
שפיר שלמה, "לא קרוב ולא מאיים", הארץ, 2.3.1990, עמוד ב3.
שניצר שמואל, "לא לברך- להזהיר", מעריב, 20.2.1990, עמוד 14.
שובל זלמן, "לא להתנגד לאיחוד גרמניה", הארץ, 13.3.1990 עמוד ב4.
עשור ראובן, "הנקודה היהודית", דבר, 2.10.1990, עמוד 9.
עשור ראובן, "גם היהודים מתאחדים", דבר, 21.10.1990, עמוד 9.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התייחסות העיתונות בישראל לאיחוד גרמניה 1990", סמינריון אודות "התייחסות העיתונות בישראל לאיחוד גרמניה 1990" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.