בעיות אצל הגבר ודרך ההתמודדות איתן במשפחות בהן שני בני הזוג עובדים

תקציר העבודה:

הבעיות אצל הגבר וצורת ההתמודדות איתן
במשפחות בהן שני בני הזוג עובדים

מבוא hy0769 -
בעבר הלא רחוק מקובל היה שהאשה מנהלת את משק הבית והגבר הוא היוצא
לעבוד מחוץ לבית ומפרנס את הבית.
נורמות אלו השתרשו במשך שנים בתחום חיי המשפחה ונוספו להם סיבות דתיות
ולאומיות שונות.
אי לכך, אך טבעי הוא הדבר, שכאשר בעקבות התפתחות האנושות נזקקו ליותר
ידיים עובדות שנשים גם הן יתנו כתף למעמסה הכלכלית ויעזרו בפרנסת הבית.
צורך זה לא התקבל באהדה אצל רבים מהגברים שראו ביציאת האישה לעבודה
פגיעה בגבריותם ובעליונתם במשפחה תוך שזה מוביל לפגיעה בכל יחסי בעל-אישה-
משפחה.
ישנן רבים נוספים המסבירים קונפליקטים אלו של הבעל וכמספר הגורמים כך מספר
החוקרים שחקרו את הנושא מהבחינה הפסיכולוגית והסוציולוגית ע"י פיתוח
תאוריות שונות וניתוחים סטטיסטיים.
אולם, אל נקדים את המאוחר ונפרט פרוט יתר במהלך העבודה.
עבודתי זו באה לסקור את התאוריות השונות שפותחו והמסקנות שהגיעו חוקרים
שונים תוך הסתמכות על ספרות ופרסומים בנושא.
נוסף על הפרסומים המפורטים בבליוגרפיה הסתמכתי על שיחות עם אנשים החיים
את הבעיה יום יום ומעיתונות יומית.
היות ותאוריות ישנם הרבה, ניסיתי לפרט את דעתם של רבים ככל האפשר
מהחוקרים תוך עמידה על החידושים שמביא כל אחד.
העבודה תהיה בנויה בצורה של סקירת ספרות בנושא.
רשימת המאמרים נמצאת בסופה של העבודה.

ראשי הפרקים הם כדלקמן:
א. סקירה כללית של הנושא, תוך מובאות מתוך מחקרים שונים.
ב. מצבים הניתנים להפרדה בצורה ברורה מבחינת יצירת הקונפליקט.
ג. סיכום.
ד. בבליוגרפיה.

מקורות:

הממצאים מראים ששאיפותיהם של הגברים נוטות להיקשר לתחומים ספציפיים של עבודה וכלפי הצלחה במובן החומרי ובמובן של הכרה חברתית, ואילו נשים יותר מפוזרות בשאיפותיהן ונוטות יותר להתמקד במטרות אישיות בעלות משמעיות אסתטיות.
בזמן שיותר נשים נשואות נכנסו לכח העבודה היו שנויי לוואי בארגון המשפחה. בהסתכלות על מבנה המשפחות ביחס לסביבתן, מספר מדעני חברה הדגישו את בידודה של המשפחה הגרעינית כתגובה מסתגלת לצורך לתנועת ייתר בחברה המתועשת ולשוני הגובר של אינטרסים ומעורבויות של המשתתפים בה.
יסוד המשפחה בעלת הקריירה הדואלית כסוג של משפחה שיתופית הוא בכך שיש חלקוה של העובדים בנוגע לפונקציות משפחתיות- חלוקה שוויונית היו השותפים בלא להתייחס ללידה והריון. הכוונה היא שחלוקתן של פונקציות ביחס למשק הבית, ניקיון, קניות, גידול הילדים וחינוכם, שמירה על הבית, עזרה בבית, בישול וכדומה יכולה להיות
מאורגנת בהתאם לכישוריהם ורצונותיהם של השותפים הספציפיים.
מחקרו התבסס על דו משפחות מתפקדות בעלות קריירה דואלית ועל 3 משפחות שבהן האישה ויתרה על הקרירה שלה לפחות באופן זמני. אנשים יכולים לפרוש מעבודתם מסיבות שונות, לפרקי זמן שונים ובשלבים שונים בקריירה לשהם - הדבר נכון לגבי נשים וגברים. במצבים מסויימים דאגות מיוחדות לגבי הפסקות בקריירה ע"י נשים עשויים
להסיר את המכשול בפני נשירה במובן של פרישה מעמדה בארגון. במקרים אחרים נשירה פירושה האטת קצב הפעילות.
16 המשפחות רואיינו ע"י צמד מראיינים (גבר ואשה) והראיונות הוקלטו. מהלך הראיונות (ששימשו כבסיס לטיוטות)היה בנוי לרוב מראיון או שניים צמודים (בעל ואשה רואיינו ביחד ע"י צמד מראיינים) וראיון או שנים נפרדים נעשו עם הבעל בנפרד והאשה בנפרד ע"י מראיינים בודדים.
חמש צורות של מתחים אובחנו בזוגות שנבחנו במחקר. אין הם ממצים את הדיון והם אינם יותר מאשר אוסף מקדים של תסביכי לחצים שאובחנו על ידינו באינטראקציה עם הזוגות שבמחקר. ניתוח נוסף או מחקר נוסף בודאי ישנה את הרשימה. אני מאמינה שהמחקר מקיף מימדים נרחבים לגבי המתח ויעיל בנקודה זו למנותם באופן תיאורי. הם:
דילמות של מעמסת ייתר, דילמות של נורמות אישיות, דילמות זהות, דילמות של מערכת תקשורת חברתית ודילמות של תפקיד מעגלי/מחזורי.
בכל תחום אפרט את מקורות המתח והדרכים בהן הזוגות התאימו את עצמם למתח ואימצו שיטות ודרכים לשיפור.
פרוש המשפט מאחורי כל גבר מצליח עומדת אשה, הוא למעשה, כאשר הגבר הוא היחיד במשפחה בעל קריירה, אפשרי לאשתו לספק את ה"תמיכה הבייתית". אולם כאשר יש משפחה בעלת קריירה דואלית, לרוב לא אפשרי לגבר לספק את התמיכה הנ"ל (ההיפוך בתפקידים המסורתיים). המצב הנפוץ ביותר בין הזוגות שלנו בהם גם הגבר וגם האשה בעלי
קריירה הוא ארגון מחדש של הצד הבייתי של חייהם. חלק ממשימות הבית ניתנו לאחרים, חלק מחולקות מחדש בין הבעל האשה והילדים. כל חבר במשפחה מפתח קריירה ומבצע חלק מהתפקידים בבית. בין הזוגות הנלמדים מעמסת היתר שנתהוותה היתה פונקציה של לפחות 4 גורמים:
1. מידת החשיבות שמייחסים בני הזוג, והגבר בפרט, להבאת ילדים לעולם ולמסגרת חיים משפחתית. (להבדיל מ"סתם" להתחתן). עם היוצא מן הכלל של זוג אחד שנלמד, חיי המשפחה באופן כללי וילדים באופן פרטי היו בעלי חשיבות רבה. הזוגות היו מאוד מודאגים מהשפעות אפשריות של היותם אנשי קריירה על ילדיהם. עובדה זו השפיעה על
מידת נכונותם של הזוגות להפקיד את ילדיהם בשמירה ואפילו תוך הנחה של קיום מקורות שמירה מספקים את הדעת. בנוסף לאוסף המשימות שצריכות להתבצע ע"י הזוג אשר עובד ובו זמנית באינטראקציה ערכית עם המשפחה, יש אלמנט של לחץ פסיכולוגי המעורב בהרשאה ל2- תחומים עיקריים בחיים כה שונים בדרישותיהם ומאפייניהם, להיות כה
חשובים.
2. מידת שאיפתו של הגבר לרמת חיים גבוהה.
רוב הזוגות שאפו לרמת חיים גבוהה. בית יפה עם גינה, נקיון, מטבח יפה, בישול וכדומה. דבר זה הפך את בעיית ניהול הצד הבייתי של חייהם למסובכת יותר מאשר לו היו שואפים לסטנדרטים נמוכים יותר. אולם, התפיסה של רמת חיים נמוכה היא כמעט מנוגדת למושגים של הצלחה בקריירה מכיוון שאורח חיים מסויים מבוטא בהשגים
מקצועיים; התהליך מעגלי- כאשר הפרט "טועם" מרמת חיים גבוהה יש לו תמריץ להמשיך ולעבוד ולפתח את הקריירה שלו.
3. מידת קיומם של סידורים מספקים לחלוקה חדשה של המשימות הבייתיות. כאן מצאתי קומבינציות שונות של חלוקת חלק מעבודות הבית לילדים או לעוזרים אחרים.
4. המידה בה עומס ייתר פיסי של משימות ומינויין מוטלת/מוצלת ע"י מעמס פסיכולוגי-חברתי. מתחים אלו צצים ממאבק עם הקונפליקטים הבאים: קונפליקט נורמטיבי, שמירה על זהות מינית, ניהול רשת ומעגל תפקידים. זוגות שונים מאוד בדרגה בה מקורות המתח פוגעים במערכת המשפחתית ובדרגה שבה הם מטפלים בהם כאשר הם מופיעים.
לגבי כל הזוגות הנושא של מעמס ייתר היה בעל חשיבות. כולם הדגישו את חשיבות הבריאות הפיסית כתנאי לקיום משפחה בעלת קריירה דואלית. כמו כן הם התייחסו לחשיבות היות ילדיהם בריאים. באופן כללי, היה מעט מקום למחלות במערכות המדוברות.
כדי שיוכלו להתמודד עם בעיות של עומס ייתר, כל המשפחות בעלות הקרירה הדואלית למדו והקדישו מחשבה רבה ומאמצים לאירגון של מערכת עזרה בייתית. בעיה זו ניתנת להסתכלות מ2- כיוונים: הימצאותם של כל מיני סוגי עוזרים ביתיים מחד, והעדפותיהם של בני הזוג לגבי חלוקת אלמנטים שונים בתפקידים הבייתים- מאידך.
שמירה על הילדים הוא בעל בעיות מיוחדות, בעיקר אצל הגבר, אולם גם אצל האישה. בעוד שרוב הזוגות החשיבו אינטראקציה עם הילדים וראו בשלומם והתפתחותם של ילדיהם חשיבות רבה, הם נאלצו לוותר לפחות על חלק מהתפקידים הקשורים בגידול הילדים כתוצאה מהקריירה שלהם. במיוחד מכיוון שהילדים היו כה חשובים להם הנושא של איך
לארגן את השמירה על הילדים תרם באופן מוחשי למעמסה על זוגות אלו. כמו שרבים מהם ביטאו: אם הבית מתלכלך זה לא נעים אך ניתן לתיקון, אולם , טעויות בנוגע לגידול הילדים אסור שיקרו.
רוב המשפחות היו מודעות לתפיסות מודרניות לגבי חינוך והתפתחות ילדים ולגבי חשיבות מעורבות ההורים בגידול הילדים. בעוד שנעשו פעמים רבות ויתורים בתחומים שונים בשמירת הבית, אף אח מהזוגות לא היה מוכן באופן מדוע לאמץ מדיניות אשר פירושה יהיה פגיעה אפשרית בהתפתחותם הפיזית או הפסיכולוגית של הילדים. לא היה
אפשרי במסגרת המחקר להעריך את השפעת צורות גידול הילדים של הזוגות על הילדים.
תחרותיות עם גברים יכולה להיות גורם דוחף לחלק מהנשים, אולם זה רק אחד מהגורמים הדוחפים בקרב הנשים שנחקרו. רוב הנשים במחקר (במידה בה הן חוות דילמות כלשהן בנושא זה) מעורבות בנושאים הקשורים לביטחון פיננסי, הצורך להיות יצירתיות, (בדרכים שונות מהרגילות אם הן היו רגילות להתמקד במשק הבית), והשאיפה להיות
יעילות בתפקידן כפרטים. אולם, בעוד העצמאות היא חלק נכבד- פיננסית פסיכולוגית ואחרים - היא קשורה (או באה במקביל בצורה קשורה) לרצון האשה להיות עצמאית ובלתי תלויה בבן זוגה.
עולם התעסוקה הוא דרך ע"י כל הנשים לפתח זהות אישית נפרדת. הדבר מאפשר לנשים ולגברים להיות בעלי זהות נפרדת כפרטים.
מה שבולט בזוגות שנחקרו זה שהם יכולים לנוע קדימה לכיוון של בניית זהויות פרטיות אידיאליות אשר עצמאיות מהגדרות סוציו-תרבותיות, אולם ששבכל מקרה אינדיקציות של חוסר סיפוק קמות ועולות בנקודות מסויימות.
נראה שהם אומרים למעשה: עד כאן אני מוכן ללכת ולנסות הגדרות חדשות מבלי שאגלוש ואפגע במובן פסיכולוגי כלשהו. נקודה זו מייצגת גבול למנגנונים פסיכולוגיים של הפרט שמורגשים כיעילים וכל אחד מהזוגות שנחקרו ידע על נקודה אחת לפחות שמעבר לה היה מסוכן "לדחוף" את בן זוגו.
ישנם 2 סוגי קונפליקטים:
1. career-family cycling dilemmas.
2. dual-career cycling dilemmas.
הראשון הוא בין תפקידיהם במקום עבודתם ותפקידיהם בבית והשני הוא בין עיסוק הבעל לעיסוק האשה. ביחס לדילמות מחזוריות תפקיד העיסוק המשפחתי, תפקיד ההורים הוא כזה שנשים לעיתים במידת מה נדחפות ע"י ציפיות תרבותיות.
תיזמון הצעד ביחס למעגל תפקיד הקריירה היה משהו שהוקדשה לו מחשבה רבה בזוגות שנבחנו ו2- הגשות הובעו. היו זוגות שציינו את החשיבות שבהמשך העבודה ואתת חשיבות העובדה שהם ביססו את הקרירה שלהם לפני שהביאו ילדים לעולם. פירוש הדבר היה שהם היו בעלי הכנסה גבוהה, עמדה בטוחה ובעלי גמישות ויכלו להרשות לעצמם הרבה
עזרה בייתית שכירה ונטילת חופשה (פסק זמן מהעבודה) לראות שהכל מסתדר. מחוייבותם של זוגות אלו לעבודתם היתה גבוהה ולא נראה הגיוני כלל לפרוש.
אחד מהזוגות הנושרים (שהאשה הפסיקה לעבוד) טען בניגוד לכך ששניהם הגיעו לשלב הקיפאון בקריירה שלהם, לא היה צורך שהאשה תעבוד כיון שהכנסות הבעל היו גבוהות והיו להם חסכונות רבים מכיוון שמשכורתיהם היו טובות. הזוג הרגיש שעבור אלו אשר נמצאים בפזה של בניה המאבק להגיע "למעלה", הלחץ על האישה להמשיך בעבודה אחרי
שהיא הופכת לאם היה חזק יותר.
כלומר, לסיכום, מר רפופורט מתיחס לכמה צורות קונפליקטים:
1. מעמסת התפקיד- משפחות בעלות קריירה כפולה נהנות מגידול בהכנסת המשפחה, התפתחותה האישית של האשה, קשרים קרובים יותר בין האב לילדים וכדומה. ייתרונות אלו אשר עקביים עם ערכי החברה המתועשת באים במחיר של פגיעה באנרגיות/כוחות של 2 בני הזוג באמצעות מעמסות התפקיד וכן ביכולת בהגבלת פתוח הקריירה של הבעל.
2. דילמות נורמטיביות- נוצרות באמצעות חוסר ההתאמה באידיאולוגיה בין תפקידים חינוכיים ומבוגרים היוצרים מתחים. דרך להורדת מתח ז היא שילוב הקרירה ואמהות.
3. שמירה על זהות אישית- נקודה זו הופכת לבעיה כאשר אחד הצדדים נוטש את דפוסי ההתנהגות המקובלים. כאשר גברים ונשים מתקדמים בקריירה שלהם, באותם ערוצים הם עלולים למצוא עצמם מתמודדים עם הנושא של שמירת זהותם העצמית. ה"יתרונות" של שתוף שווה הם המושגים של הגינות בגישה למקורות ערכיים חברתיים. המחיר הוא
ביריבויות תחרותיות, קשיים בקשרים מיניים וכדומה.
4. דילמות הרשת החברתית- אלה מספקים מקורות בנויים של לחץ/מאמץ בפיוס מחוייבויות ורצונות - הכל במסגרת המעמסה בעבודה ובמערכת המשפחה. היתרונות של הגבלה על רשת הקשרים הם בנוחיות וביכולת המוגברת לתפקד ולהתפתח במסגרת תפקידי המקצוע והמשפחה.
5. מחזור התפקיד- הבעל והאשה במשפחה בעל הקריירה הכפולה מעורבים ב- 3 מערכות תפקיד: מערכת העבודה של כל אחד מבני הזוג (מלבד כאשר הם הורים ואז מערכות העבודה מתלכדות) ומערכת המשפחה שבה הם שותפים. כל מערכת מציגה דרישות שונות בהתאם למיקום התפקוד במערכת, וכל תפקיד יוצר דרישות שונות על הפרט בהתאם לפזה.
חוקרת אחרת בשם שלי קוברמן ניסתה להסביר אף היא קונפליקטים אצל משפחות אשר בהן האשה עובדת והבעל נאלץ לעזור בבית.
במחקרה זה נבדקו שלוש היפוטזות באשר לשותפות הבעל בעבודת הבית (כולל טיפול בילדים).
1. הההיפוטזה של המשאבים היחסיים האומרת ככל שיש לבעל יותר משאבים (כגון בתחום הסוציואקונומי) מאשר לאשתו הוא יעסוק פחות בעבודת הבית.
2. היפוטזת "אידיולגית תפקודי המינים" טוענת שככל שהדעות של הבעל בתחום זה הן יותר מסורתיות, כך תפחת פעילותו בעבודות הבית.
3. היפוטזת יכולת צורך/תגובה הטוענת שעם עליית הדרישה (או הצורך) מהבעל להיות מעורב בעבודות הבית וככל שגדולה יותר יכולתו להגיב ולהתייחס לכך, כך תגבר מידת שותפותו בעבודות הבית.
ניתוח התוצאות שנתקבלו מתוך מדגם לאומי-מייצג של אנשים עובדים היו מדהימות. הם תמכו בהיפוטזה השלישית - יכולת צורך ותגובה. ניתוח זה מראה כי לא שינוי הגישה ולא ההשכלה גרמו לשינוי מחלוקת עבודות הבית אלא הממצאים מצביעים על כך שגברים צעירים יותר שיש להם ילדים, נשותיהם עובדות והם בעלי משרות אשר לא מצריכות
שעות עבודה ארוכות , הם המועמדים להיות מעורבים יותר בפעילות הקשורה בעבודות הבית.
על מנת שנבין טוב יותר את מבנה התנהגות בתפקידי המינים, עלינו לחקור את הגורמים המשפיעים על מעורבות הבעלים (או אי מעורבותם) בעבודות הבית. במאמר זה נבדקת הקביעה על זמן השקעת עבודות הבית של הבעלים וזאת כדי לפסוק בין שלוש תיאוריות בחלוקת עבודת הבית.
1. ככל שיש לבעל יותר משאבים (השכלה, הכנסה, עמדה מקצועית) גם אובייקטיבי וגם יחסית לאשתו, כך תקטן פעילותו בתחום עבודות הבית.
2. ככל שגישתו לתפקידי המינים היא מסורתית יותר, כך יעסוק פחות בעבודות הבית.
3. ככל שתגבר הדרישה למעורבות על הבעל וככל שיהיה ביכולתו להקדיש לכך בעיקר מבחינת זמן העומד לרשותו, כך תגדל מעורבותו בעבודות הבית.
היו ניסיונות אחרים להעריך את התיאוריות האלה שלא הצליחו כל כך בגלל שיטות תפיסה וניתוח לקויות. מאמר זה מבהיר את תפיסת התיאוריות האלה תוך שימוש בנתונים ממחקר ארצי של מדגם מייצג של אנשים עובדים, זאת במטרה לחקור את יעילות התיאוריות באופן ההסבר שהן נותנות למידת מעורבותם של בעלים בעבודות הבית .(זמן
בעבודות הבית+טיפול בילדים).
1. המשאבים היחסיים ועבודות הבית.
תיאוריה זו נובעת משתי מסגרות עבודה תיאורטיות שונות. הראשונה מציעה שחלוקת העבודה בנישואין מבוססת על יחסי כוחות בין בני הזוג. ההשערה הבסיסית בטיעון זה היא שבן הזוג בעל היותר כח וסמכות, עוסק פחות בעבודה הלא רצויה בבית, כגון עבודת בית וטיפול בילדים ממסגרת עבודה זו מסיקים שכח במסגרת נישואין נובע, לפחות
בחלקו, ממשאבים המתבטאים במעמד סוציואקונומי וסטטוס בחברה הנובע מהשכלה הכנסה ומעמד מקצועי. לכן, ע"פ תיאוריה זו ככל שיש לבעל יותר משאבים יחסית לאשתו תפחת מעורבותו.
התיאוריה השניה- בה מיישמים הנחות מיקרואקונומיות למידת יצרנותו של משק הבית מניחה שחלוקת העבודה בבית תלויה ב"רציונלי,, או היעילות המקסימלית של בני המשפחה מבחינת חלוקת זמנם בין עבודה בחוץ, עבודה בבית ושעות הפנאי. הסברה היא שבני משפחה ינסו לחלק את התפקידים ביניהם כך שכח ההשתכרות שלהם יהיה מקסימלי.
גישה זו לתיאורית המשאבים היחסיים, גם היא מנבאה שהשכלתו, מעמדו וכח ההשתכרות של הבעל יחסית לאשתו ישפיעו באופן שלילי על הזמן שיקדיש לעבודות במסגרת הבית כי משאבים אלה מעלים את ערך זמן העבודה שלו בחוץ שהוא רווחי יותר מאשר זמן שיקדיש לעבודות הבית. הסבר זה הותקף מסיבות שונות, כולל יחסו הבלתי ריאלי באשר
לקבלת החלטות רציונליות בהקשר של תפקידי המינים.
2. אידיולוגיה ועבודת בית.
תיאוריה זו- הטוענת כי אידיולגיות תפקידי המינים שמשפיעה על תהליך הסוציליזציה מכתיבה את התנהגות האדם בתפיסת תפקידי המינים יש מעל תמיכה לכך שגבר בעל אידיולוגיה מסורר יעסוק פחות בעבודת בית מאשר גבר שנחשב בעל תפיסה פחות שמרנית. אם כי נטען שאין כל קשר בין האידיאולוגיה להתנהגות.
יש המסיקים אידיולוגיה מנתונים סוציו-דמוגרפיים מסוימים. למשל, לתיאורית האידיולוגיה את הרעיון שהשכלה משפיעה על התנהגות בתפקידי המינים באופן בו האדם המשכיל נוטה יותר לאמץ התנהגות לא מסורתית או שיויונית בתפקידי המינים. הנחה זו של הבדלי מעמד בגישה לתפקידי המינים או להתנהגות נותנת בסיס למחקר רחב בתחום
זה. אדם ממעמד גבוה יותר יהיו המובילים בשינוי תפקידי המינים. בהמשך להנחה יהיו גברים אלה צפויים ליתר מעורבות בעבודת הבית.
3. יכולת צורך (דרישה)/תגובה ועבודות הבית.
ההסבר החוזר על עצמו בספרות אומר כי כמות הזמן שבעלים מקדישים לעבודות הבית תלוי בכמות הזמן העומד לרשותם לצורך מטרה זו. אך בכל זאת מספר בעיות קונספציה מפריכות או פוגמות בתיאורית הזמן העומד לרשותם". הזמן העומד לרשות הבעל יכול להתקבל כהסבר משמעותי למעורבותו בעבודות הבית רק בהקשר לדרישה או הצורך שהבעל
יתפקד בעבודות הבית. זה בא לומר, שאפילו אם גבר במשרה חלקית, הוא לא יעסוק בעבודת הבית, אם אין צורך בכך ואין דרישה שהוא יעשה זאת.
ממצאי המחקר תמכו באופן חד משמעי בתיאוריה האחרונה על יכולת צורך ותגובה כאמצעי להסברת המעורבות של הבעל בעבודות הבית הם - מספר הילדים, מספר שעות העבודה בשכר, עמדת בת הזוג בעבודתה מבחינת השכר והגיל.
בניגוד לתיאורית האידיולוגיה, אידיולוגיה שיויונית של תפקידי המינים לא מגדילה את מעורבות הבעל, ולמעשה קצת מפחיתה את מעורבות הבעל בעבודות הבית. חשוב לציין, כי ממצאים עם מדידים של משאבים יחסיים או אבסולוטים של הבעל והאשה אינם נותנים תמיכה לתיאורית המשאבים היחסיים.
התוצאות אומרות שאין בשינוי גישות או סטטוס סוציואקונומי כדי לשנות את חלוקת עבודות הבית.
חוקרים רבים הבחינו כי שינוי בתפקידי המינים בבית מפגר בהרבה מן השינויים שחלו בשוק העבודה ובמידה קטנה יותר מן ההישגים בכח העבודה. ניתוח זה מראה כי מעורבותם הגוברת של הנשים בשוק העבודה מצמצמת את הזמן העומד לרשותם בתחום הבית, כתוצאה מכך יש יותר צורך שהבעלים, במיוחד הצעירים שבהם, יעזרו בבית ויקלו על
הנשים ע"י הגברת מעורבותם בעבודות הבית. אי אפשר לקבוע באמצעות נתונים רחבים אלה, אם חל שינוי אמיתי בתפקידי המינים או שרק מסתמנת כאן, מגמה זמנית של התנהגות בהתאם לנסיבות.
ב. מצבים גורמי קונפליקט.
בחלק זה אנסה להביא כמה דעות המנסות להפריד בין מצבים שונים ולא רק להסביר באופן כללי את הקונפליקט.
ישנם חוקרים שאינם מסתמכים על התיאוריה שהגבר יעזור ברגע שהוא צריך ושכל הבעיה נעוצה בצורך (תיאוריות הצורך/תגובה) לעזור.
פיליס גונסון במאמרו (המוזכר בביבליוגרפיה) טוען שאומנם הדעה הרווחת היא שהגבר מטרתו הראשונית ואחריות מצטמצמת לעבודה וכאשר מצטמצמת את אחריותה לבית אולם ישנם תיאוריות ((Pleck 1977 הגורסות אחרת.
כאשר האישה מפתחת קריירה היא נכנסת יותר למודל הגברי של אחריות לעבודה במקום הראשון, ואחריות לבית במקום השני. Pleck הציע 3 תיאוריות להשתתפות הבעל בחיי המשפחה: התיאוריה המסורתית, תיאורית ניצול האישה, ותיאורית התחלופה המתארת צורת התנהגות כאשר שני התיאוריות הנ"ל הן במצב דינמי ומשתנות כל הזמן. הוא מנתח
צורות שונות של התנהגויות: כאשר הבעל מסורתי והאישה לא וכן להפך. כאשר הבעל נסוג או מתקדם וכאשר האשה לא.
המסקנות שהוא מסיק שישנן 3 אפשרויות ליישום התיאוריות:
א. בעל שמרני ואשה שמרנית.
ב. בעל שמרני ואשה העובדת איתו.
ג. כאשר שני בני הזוג עובדים והעבודה היא בראש מעיינהם.
לשאר האפשרויות לא מוצא החוקר סימוכין.
כל אחת מהתיאוריות יכולה להיות מיושמת תלוי ברמת המודעות במשפחה והגורמים הסביבתיים.
הגורמים הסביבתיים משפיעים גם על נדידה מקטגוריה לקטגוריה.
(גורמים סביבתיים יכולים להיות גם שינויים כלכליים ולא רק שינויים סוציולוגיים).
מעניינת במיוחד ההפרדה שלו ב- 2 צורות חיים:
1. Reversed tradotopmal jisbamd amd reversed tradotoral wife.
Traditionak husband and additive wife. ו-
2. Family transitional husband and family transitional wife.
Transitional hasband and trasitional wife. ו-
המקרה הראשון הוא מקרה שבו האישה היא המפרנסת ומעורבת במידה מינימלית בעסקי הבית. הבעל לא עובד ואחראי לניהול משק הבית.
מקרה שני הוא בעל העובד מחוץ לבית ואישה העוזרת בפרנסת הבית אולם זהו לא עיקר דאגתה. היא אמנם עובדת אך במקרה של קונפליקט בין הבית לעבודה היא תעדיף את הבית. מקרה זה שונה מהמקרה הראשון בכך שפה האישה אינה קרייריסטית והעבודה עבורה הינה צורך ולא מטרה.
במקרה הראשון לבעל אין שום מגבלה לעבוד בבית היות והוא לא עובד בחוץ. מקרה זה הוא מקרה שבו בני הזוג נוטים להיות יותר משכילים. כך במקרה כזה נוצרת פתיחות אצל הגבר למצב כזה משום שזהו מצב ההפוך למצב הרגיל בחברה. ההרגשה יכולה להשתפר אצל הגבר במידה ואו לוקח עבודה הביתה ואז הוא משלב את עבודות הבית עם עבודה
בחוץ ומוצא לעצמו "צידוק" חלקי בישיבתו בבית.
לעומת זאת המקרה השני על פניו לא אמור ליצור שום קונפליקט משום שהאישה עוזרת בבית ואינה מחפשת קריירה. במצב כזה לאישה ישנו יום עבודה ארוך יותר מאשר לבעל: עבודה ואח"כ סידור הבית. מצב זה נוצר אצל בעל "מסורתי" משום שהוא אינו מוצא צידוק חברתי ומוסרי בעזרה לאישתו בבית. מצב כזה יכול ליצור התמרמרות אצל האישה
ולא קונפליקט אצל הגבר.
במחקר שנעשה נמצא שגברים כאלו אינם רואים את עבודת האישה כעזרה ובחשיבות הראויה לה ולכן הם אינם רואים את עצמם כאחראים, אפילו חלקית לעבודות הבית.
מצב זה שונה מהמצב הראשון ומראה שההבדל אינו אם האישה עובדת או לא מבחינת עזרת הגבר אלא אם הגבר עצמו עובד. אם הוא עובד הוא רואה עצמו פטור מלעסוק בעבודות הבית למרות שגם אישתו עובדת.
שני המקרים השניים עוסקים במצב לא כל כך מקובל.
הראשון הוא מצב שבו שני בני הזוג משאירים את ענייני הבית בראש מעייניהם וענייני העבודה הם משניים.
השני הוא מצב שבו העבודה היא בראש הדאגות וענייני הבית מחולקים לא לפי קריטריונים מיניים אלא לפי מיומנות ויכולת.
במצב זה מאמינים שני בני הזוג שעבודת הבית צריכה להיות מחולקת אולם לאישה צריך להיות חלק גדול יותר. מצב זה שונה ממצב של בעל "מסורתי" החושב שתפקידו נגמר בעבודה מחוץ לבית. הבעל מוכן לקבל את העובדות שאינן דורשות מיומנות רבה ולעזור בבית.
החוקרים שחקרו מצב זה מבחינה סטטיסטית מראים שהמוטו הוא אחד: כמה שעות שהאישה משקיעה מחוץ לבית ובתוך הבית. זהו הגורם המסביר בעל רמת ההסבר הגבוהה ביותר בנכונותו של הגבר לקבל על עצמו משימות בתוך הבית. בכל מקרה הבעל אף פעם לא מוכן לקבל על עצמו אחריות. כנראה שעל שלב זה (האחריות) קשה לו להתגבר.
JEFFRE'Y GREENHAUS מפריד בין שלושה קונפליקטים שהבעל מפחד מהם: הלחץ הפסיכולוגי, הקונפליקט ההתנהגותי והזמן המוקדש לכל דבר.
כאשר האישה נמצאת במקום העובדה היא נמצאת בלחץ גם בבית וזה גורם לה לא למצות את עצמה בבית ולא להיות מרוכזת בענייני הבית. היא לא תקדיש תשומת לב לילדים ולא תיתן תמיכה לבעלה. הקונפליקט ההתנהגותי אומר שאישה החייבת לנהוג חיצונית במקום עבודתה בצורה שאינה תואמת את נשיותה יכולה להתנהג כך גם בבית.
לדוגמא: מורה בבית ספר עממי המתייחסת לתלמידיה כמחנכת ולפעמים כאם יכולה בבית להתנהג בצורה דומה אל הבעל.
הקונפליקט השלישי הוא הזמן המוקדש לכל דבר. אישה עובדת מביאה לפעמים הביתה עבודה לאחר שעות העבודה או שהעבודה "נכנסת" לתוך הבית ללא רצונה. דבר זה גוזל מזמנה לעבודות הבית.
הבעיה יכולה להיווצר משני הצדדים : גם כאשר האישה מחשיבה את הבית כאוביקט הראשון אליו יש להתיחס או שהיא מחשיבה את העבודה כגורם הראשון. כאשר המשפחה נמצאת בעדיפות הטיפול בילדים, ביחוד המשפחה גדולה, גוזל מזמנה. קונפליקט הזמן מוביל לקונפליקט הלחץ. כאשר אין זמן נכנסים ליותר לחץ ואז חוברים יחדיו שני
קונפליקטים.
סנדרה סטנלי מציגה במאמרה מחקר הבא לבדוק את ההיפותיזה (ההשערה ההתחלתית) שגברים מרגישים עצמם לחוצים כאשר נשותיהם יוצאות לעבוד והנשים להיפך: נהנות מהמצב החדש. בהשוואה לבעל שאשתו עובדת משרה חלקית, הבעל שאשתו עובדת במשרה מלאה נמצא לחוץ יותר, בעל דימוי עצמי נמוך יותר ויותר מדוכא.
אפשר לנתח את המקרה ע"י קבוצות התייחסות וקבוצות שייכות. כאשר בעל משתייך לקבוצה שבה הגברים אינם עוזרים בבית הוא ירגיש עצמו מקופח יחסית וכן להפך. באופן כללי היא מצאה שהגבר מעדיף את המצב הקונבנציונלי בו האשה מנהלת את הבית והבעל הוא מפרנס יחידי.
המחקר שלה בא לבדוק משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים תוך השוואת תשובותיהם של גברים מקבוצת מעמד אחד לשניה. השערה ה0- היא שמשפחות שבהם גם בת הזוג עובדת הבעל יהיה פחות מרוצה.
המחקר כלל אנשים מגיל 16 ומעלה שעבדו משרה מלאה (מעל 20 שעות בשבוע). לא נתקבלו תשובות ממשפחות שבהם היו יותר משני מפרנסים.
הבדיקה נעשתה באמצעות רגרסיה רבת משתנים ורגרסיה לינארית להבאה למינימום של הריבועים הפחותים). המשתנים הבלתי תלויים ברגרסיה היו התשובות שנתנו האנשים לשאלות שהוצגו בפניהם וכן הוכנס משתנה דימיוני המקבל את הערך 1 כאשר שני בני הזוג עובדים ואת הערך כאשר רק אחד מהם עובד.
מסקנותיה הראו שהאדם הממוצע עדיין מעדיף את חיי המשפחה המסורתיים על פני שיטות שיויוניות למינהם גם אם הן מטיבות עימו. הנשים הן פחותות מבחינה מקצועית שכן דרך העולם היא כזו ולכן תגובתן מובנת יותר.
ג. סיכום.
האישה של היום, לפחות המשכילות שבינהן, רוצות קריירה לעצמן, קריירה שלא תהייה תלויה ותותאם לדרישות הבעל. במצב כזה מורגשת ביתר שאת התנגדותו של הבעל. הם מרגישים, ובצדק, שיכלו למצות מעצמם יותר בקרב אישה "קונבנציונלית" וכאילו האישה לוקחת מהם חלק מההצלחה. הבעיה היא בשיאה בשנות הנעורים וגיל העמידה שם המרוץ
לקריירה הוא בשיאו. כאשר בעל כזה מרגיש שמישהו רודף אחריו ומאט את תאוצתו, הוא מנסה להפטר ומגיב בעצבנות.
כאשר ישנם ילדים בבית, תגובות נרגשות אלו מודגשות ביתר שאת. כאשר הגבר הוא אמביציוני הוא רוצה שאשתו "תשב בבית" ונוכחות ילדים רק מגבירה רצון זה. הסיבה לכל זאת הוא אי שיויון בין המינים והריבודים השונים שישנם במערכת.
גם הגבר המשכיל ביותר ירגיש לחוץ במערכת זו כאשר אשתו יוצאת לעבוד. במשפחות כאלו יהיה אחוז כישלון בנישואין גבוה ביותר.
לפי דעתי מי שמסכם טוב ביותר את הנושא (ואולי כך תובן גם דעתי האישית) הוא NEALGARLAND במאמרו משנת 1970.
הוא טוען ( לפי מחקר סטטיסטי שעשה) שהגבר האמריקאי לא נלחץ מזה שאישתו יוצאת לעבוד להיפך הוא די מרוצה מהעניין. הם תמכו בנשותיהם שיצאו לעבוד תמיכה פיזית ומוסרית. הקונפליקט היחיד שיכל להיווצר הוא כאשר הבעל הרוויח פחות מאישתו. מעמד האישה בעבודה לא הפריע לבעל.
(המקרים שהוא בדק היו של גברים מצליחים במיוחד ובאף מקרה האישה לא שאפה להיות יותר מהבעל).
הוא גילה שהעבודה הכניסה יותר שמחה לחייהם ויותר עניין ביחוד מצד הבעל שלאשתו לא היה מספיק זמן להיות איתו ולהעיר לו על דברים חריגים.
את המחקר הוא עשה על החברה האמריקאית שהיא החברה המתועשת ביותר והדבר היחיד המאחד את האמריקאים כולם (לבד מלאום) הוא הכלכלה. בארץ כמו ארה"ב אדם נמדד לרוב לפי יכולתו ומעמדו הכלכלי ולכן , אך טבעי הוא הדבר, שבעל יהיה מרוצה מזה שאשתו יוצאת לעבוד בתנאי שלא תעלה עליו.
העולם כולו נוטה כיון יותר ויותר לדגם זה של חברה מתועשת, ובני האדם מנדדים יותר ויותר לפי מצבם הכלכלי. ולכן, נראה לי שככל שהזמן יחלוף הגברים יהיו מעונינים יותר שנשיהם יעזרו בעבודת הבית, ישתחררו מהקונפליקט של מוסכמות חברתיות ( שאולי כבר לא יהיו מוסכמות) וידרבנו את האישה לעזור בבית. כל זאת בתנאי שהיא
לא תעלה עליהם ולא "תשבור" את האגו הגברי.
לסיכום,
גבר המתחתן עם אישה חכמה, משכילה וקרייריסטית עלול לשלם מחיר גבוה. אולם: "כמעט ואין דבר בעולם שאדם לא מסוגל ליצרו קצת גרוע יותר ולמכרו במחיר קצת יותר זול. אלו המחשיבים את המחיר בלבד הם קורבנו החוקי של אדם זה" (ע"פי ג'והן רסקין).
ביבליוגרפיה
1. Groulaud, T. Neal. "The better Half? The male in dual profession family". Lexington press 1972, pp 199-215.
2. Papanek Hanna, "Tuio-Person Career". A.J.S Volume 78. N. 4 pp 852-871.
3. Rapaport G: The Dual Career Family: A Variant.
4. Ban-nett R. r Baruch G. (1987). Determinants of Fathers' Participation in Family work/ Journal of Marriage and The Family 49.
5. Bird G. and Scniggs M. (1984). Determinants of Family Tadk Sharing: A study of Husbands Wives Journal of Haniage and the Family 46: 345-354.
6. Coverman, s. "Explaiming Husband's Participation in Domestic Labor". The Sociological quarterly 26 pp. 81-97.
7. Greenhaus J, and Beutell N, (1985). "Sources of conflict between work and Family roles". Academy of Management Reveew, 76-88.
8. Hiller D. and Dyehcuse J. (1987). A case for Panishing "Dual -Career aniages" from the resecuch giterature, Faurrnal of Maniage and the Family 49: 787-793.
9. Joknson P. and Firebaugh F. (1985). A Typology of Household work per fomar by employment Demauds Journak of Family Jssees 6: 83-103.
10. Pleek J. and Staines G. (1985). Work schedules and Family life in two carner couples. Journal of Family Fssues 6:61-81.
11. Phyllis, J. and Francille M. "A Typology of Household work perfoonamce by employment demends". J. of Family march 1985.
תיאוריה זו מתכוונת לצורה שבה שני בני הזוג מועסקים. הבעל שומר על עבודה ובית לחוד אולם במקרה הצורך מערבב אותם. האישה מועסקת במקום המאפשר לה להשאיר את הבית בראש דאגותיה.
1

תגים:

לחץ · יחסים · משפחתי · בני · חיי · מתח · קריירה · משפחה · זוג

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בעיות אצל הגבר ודרך ההתמודדות איתן במשפחות בהן שני בני הזוג עובדים", סמינריון אודות "בעיות אצל הגבר ודרך ההתמודדות איתן במשפחות בהן שני בני הזוג עובדים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.