הפרדת רשויות - ארה"ב מול ישראל

תקציר העבודה:

למדינה הרפובליקנית-דמוקרטית ישנם שני דפוסי ממשל עיקריים. האחד הוא הממשל הדמוקרטי נשיאותי. ממשל זה מכונה נשיאותי על שום עצמאותו של ראש הרשות המבצעת, הוא הנשיא הנבחר ישירות על ידי העם. ההתגלמות המלאה של ממשל זה הוא בארצות הברית.
דפוס רפובליקני-דמוקרטי שני הוא הממשל הדמוקרטי הפרלמנטרי. ממשל זה מעמיד במוקד הממשל את הפרלמנט, המהווה את בית הנבחרים והרשות המחוקקת. בממשל זה חברי הפרלמנט נבחרים על ידי העם, ומתוכם מצמיחים הם את הרשות המבצעת הזקוקה לאמונו של המוסד המחוקק לשם הקמתה והמשך פעולתה התקינה. המשטר בישראל הוא משטר דמוקרטי פרלמנטרי. {דוד שחר, עמ' 95}. הצעד כאשון לקראת הקמת בית-נבחרים במדינת ישראל היה - עוד לפני סיום המנדט הבריטי ולפני הרכזת העצמאות - "מועצת העם". המועצה הורכבה מנציגי היישוב וההנהלה הציונית, בהכרזת העצמאות הוסב שמה ל"מועצת המדינה הזמנית". לנציגות הראשונה שנבחרה כחוק, אחרי הכרזת העצמאות, קראו בשם ה"אסיפה המכוננת", עד שנקבע לה בשם "כנסת", על שם ה"כנסת הגדולה", במוסד שעמד לפי המסורת, בראש שבי ציון מגלות בבל. מספר צירי הכנסת, מאה ועשרים, והם נקראים - "חברי כנסת". תקופת כהונתה של הכנסת ארבע שנים, אלא אם כן תחליט בקבלת חוק מפורש, להתפזר לפני תום המועד. הזכות לפיזור הכנסת שמורה לכנסת עצמה בלבד. עם קבלת החוק לפיזור הכנסת נקבע גם התאריך לעריכת בחירות חדשות.
הכנסות היוצאת חדלה להתקיים רק עם התכנס הכנסת החדשה, אחרי הבחירות {אטינגר עמ' 71}.
אם נבחן את הדגם הישראלי, נמצא, כי בפירמידת השלטון במדינה עומדת הכנסת בפסגה. היא שואבת את כוחה במישרין מן העם, היא מייצגת ומבטאת כלפי חוץ וכלפי פנים את הריבונות והרצון של העם, והיא קובעת את המשטר של המדינה ואת דרכה. בשרשרת ההיררכיה וכנציגותו הנבחרת העליונה של העם בישראל, הכנסת היא מקור כל סמכות חוקית במדינה. {שחר, שם.}
הפרדת הרשויות הוא ייחוד תפקידי השלטון וסמכויותיו בתחומי החקיקה, הביצוע, השפיטה והרשויות השונות. המונח 'הפרדת הרשויות' מתייחס בעיקר לעיקרון ההפרדה בין תחומי הסמכות של הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. מקור הרעיון הוא ברצון למנוע שלטון מוחלט וריכוז כח בידי רשות אחת, על ידי חלוקת תפקידי השלטון ופיצול סמכויותיו בין גופים שונים. רעיון זה תפס מקום מרכזי במחשבה המדינית למן המאה ה18-, בעקבות משנתו של הצרפתי מונטסקיה (1689-1755).
על פי המודל העיוני הטהור פירושה של הפרדת רשויות היא "כי החקיקה במבחן הפונקציונלי תזדהה עם החקיקה במובן הארגוני, וכי השפיטה לפי מבחנה הפונקציונלי תזדהה על השפיטה לפי מבחנה הארגוני, וכי המנהל במשמעותו הפונקציונלית יזדהה עם המנהל במשמעותו הארגונית" .
מטרת עבודה היא לבדוק את רעיון 'הפרדת הרשויות' בארה"ב ובישראל כפי שהוא בא לידי ביטוי בהפרדה בין הרשות השופטת לרשות המבצעת, ולהשוות בניהם. כמובן כי המדובר הוא בבית המשפט העליון.
על מנת לענות על השאלה יש להתייחס לנושאים דלהלן:
1. מהם התפקידים של הרשות המחוקקת
2. מהם התפקידים של הרשות השופטת
3. כיצד מתבצעת החדירה.
כסיכום אביא את דעתי לגבי הפרדת הרשויות בפועל, והאם היא מספקת.

ראשי פרקים:
1. מבוא והצגת הנושא
2. הקדמה-רעיון הפרדת הרשויות
3. הפרדת הרשויות בישראל
4. הפרדת הרשויות בארה"ב
5. דוגמאות למקרים בהם היתה עזרה הפרדת הרשויות
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

מקורות:

אלון מנחם, "דרך חוק בחוקה: ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית", עיני משפט, י"ז, תשנ"ג.
ברזילי גד, בית המשפט העליון בעין החברה הישראלית, ת"א, 1993.
ברק אהרון, "חקיקה שיפוטית", משפטים, י"ג, תשמ"ט.
הכהן חיים, המשפט, ירושלים, 1984.
להב פנינה, "גוני הגישות לביקורת השפוטית בארה"ב", עיוני משפט, נובמבר 1984.
נגבי משה, "גבול אי הציות", פוליטיקה 7, 1986.
נגבי משה, המאבק על חופש העיתונות, תל-אביב 1976.
סגל זאב, דמוקרטיה בישראל- עיקרים חוקתיים במשטר מדינת ישראל, משרד הביטחון, תל-אביב, 1988.
פריצ'ט הרמן צ'רלס, החוקה האמריקאית- תולדותיה ופירושיה.
קוקלה גיורא, חרויות הפרט והמבנה החוקתי בדמוקרטיה הפדרלית", ת"א, 1989.
רובינשטיין אמנון, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, ירושלים,1980.
ROGER, H. SAVIDSON, "CONGRESS AND ITS MEMBERS", WASHINGTON 1977.
WALTER, J, OLESZEK, "CONGRESSIONAL POICEDURES", WASHIGTON 1989

תגים:

כנסת · בית · סמכויות · ביזור · לצדק · דין · עליון · שלטון · ממשל · משפט · פרלמט · גבוה · בגץ

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפרדת רשויות - ארה"ב מול ישראל", סמינריון אודות "הפרדת רשויות - ארה"ב מול ישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.